נח:
הוציאו לו פרק חמישי יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני'
זה מזבח הזהב. דאילו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא: התחיל מחטא ויורד. משום דסבירא ליה להאי תנא הקפה ברגל כדאמר
עז א ב
א) ב)
ג)
בגמרא וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא נתווסי מאניה שהמזבח גבוה אמתים ואי אפשר
ט)
ד)
לצדד ראשי אצבעותיו למטה ולתת המתנה בקרן מלמטה למעלה ועל כרחו ראשי אצבעותיו למעלה וכשהוא נותן באצבע כנגד חודה של קרן ונותן
ה)
עח ג
מתנה ארוכה ומשוכה אם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו וצריך ליתן מלמעלה למטה נקט לשון מחטא ויורד. מחטא לשון
עט ד
ו)
ירידה היא כדאמרינן במנחות
ז)
מתני' ויצא אל המזבח אשר לפני ה' זה מזבח הזהב התחיל מחטא
נושא עולה ומתחטא: מקום שהוא
פ ה ו
ח)
1 א
מתחיל בחטאת על מזבח החיצון.
ט)
ויורד ב מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית
י) כ)
דהיינו בקרן דרומית מזרחית כדתנן
דרומית דרומית מזרחית מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון משם
פא ז
ל) מ)
ג
באיזהו מקומן שם גומר
❖
היה גומר על מזבח הפנימי רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא
פב ח
על מזבח הפנימי וטעמא אמרי'
ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלה
ד
בגמ': ר' אליעזר אומר. לא היה
פג ט י
למטה הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים ושירי הדם היה שופך על יסוד
הגהות הב"ח
ה
ו
מקיפו ברגליו שהרי כולו אינו אלא
מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך אל יסוד דרומי אלו
(א) רש"י
אמה על אמה מרובעת וכיון שאין
ז
ח
פד כ
ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן:
שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן
❖
ט
י
גמ' תנו רבנן ויצא אל המזבח מה תלמוד לומר אמר רבי נחמיה לפי שמצינו
❖
מלמטה למעלה: חוץ מזו. שהוא
עומד אצלה שהיא לפניו שאי אפשר לו
בפר הבא על כל המצות שכהן עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא
תורה אור השלם
לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא
מזה יכול אף זה כן תלמוד לומר ויצא אל המזבח היכן היה כלפנים מן המזבח
מוסף רש"י
למעלה וצריך למשוך המתנה מלמעלה
1. וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר
תניא אידך לפני ה' מה תלמוד לומר אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר ושעיר
אלו ואלו.
למטה שאם מושכה מלמטה למעלה
לִפְנֵי יְיָ וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח
של יום הכפורים שכהן עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא
מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר
הדם זב לתוך בית יד כתנתו: הזה
וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
מזה יכול אף זה כן תלמוד לומר מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל
על טהרו. אחר שגמר מתנות
2
ויקרא טז יח
סָבִיב:
2. וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל
מועד מזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה' הא כיצד עומד חוץ למזבח ומזה: התחיל
הקרנות מזה עליו שבע פעמים
קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים
כדכתיב והזה עליו מן
מחטא ויורד וכו': תנו רבנן התחיל מחטא ויורד מהיכן היה מתחיל מקרן
לִפְנֵי יְיָ אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד
הדם וגו': טהרו. מפרש בגמ': של
וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ
מזרחית דרומית דרומית מערבית מערבית צפונית צפונית מזרחית דברי רבי
ויוצאין לנחל קדרון.
אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר
מזבח החיצון. שירי דמי חטאות
עקיבא רבי יוסי הגלילי אומר מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית
(פסחים
פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: ויקרא ד ז
החיצונות היה שופך על יסוד דרומי
3. עוֹמֵד עַל שְׁנֵים
כב.) לזבל.
דרומית דרומית מזרחית מקום שרבי יוסי הגלילי מתחיל שם רבי עקיבא
וטעמא מפרש בגמרא: אלו ואלו. דמים
(ע"ז מד.) ומועלין בהן.
עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים
פוסק מקום שרבי עקיבא מתחיל שם רבי יוסי הגלילי פוסק דכולי עלמא
צָפוֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה
החיצוני' והפנימיים הנשפכים על יסוד
וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה
מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד מאי טעמא אמר שמואל דאמר
מזבח העולה היו שותתין ונופלים מן
פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם
קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח ולרבי עקיבא נקיף דרך ימין
היסוד על הרצפה: ומתערבין באמה.
מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם
❖
בָּיְתָה: דברי הימים ב ד ד
לימא בדרמי בר יחזקאל קא מיפלגי דאמר רמי בר יחזקאל ים שעשה
סילון שבעזרה היוצא לנחל קדרון:
עד
(פסחים כב.)
לגננין. בעלי גנות: ומועלין בהן. יש
שלמה עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה
דנפיק מכוליה מזבח.
3
בהן איסור ליהנות בלא דמים: גמ' תנו
רבינו חננאל
ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל
רבנן וכו'. הכי גר' לה בת"כ י) ויצא אל
אחוריהם ביתה הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין
ת"ר ויצא אל המזבח מה ת"ל
המזבח מה ת"ל אמר רבי נחמיה לפי
(זבחים פג.) אין מעבירין
א"ר נחמיה לפי שמצינו בפר
למזרח מר אית ליה דרמי בר יחזקאל ומר לית ליה דרמי בר יחזקאל לא
על המצות.
הבא על כל המצות שכהן
שמצינו בפר הבא על כל המצות שהוא
עומד חוץ למזבח ומזה על
דכולי עלמא אית להו דרמי בר יחזקאל והכא בהא קא מיפלגי מר סבר ילפינן
עומד חוץ למזבח ומזה על הפרכת
הפרוכת, יכול אף זה כן, ת"ל
פנים מחוץ ומר סבר לא ילפינן פנים מחוץ ורבי עקיבא נהי דלא יליף פנים
בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן ת"ל
אשר לפני ה', ואיכן היה
לפנים מן המזבח, או אינו
מחוץ אי בעי הכי נעביד אי בעי הכי נעביד אמר לך רבי עקיבא מדינא
ויצא אל המזבח היכן היה לפנים מן
(לעיל לג. וכעי"ז
אלא במזבח החיצון, ת"ל
המזבח תניא אידך לפני ה' מה תלמוד
❖
בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא דאמר ריש לקיש אין מעבירין
מגילה ו:)
אשר לפני ה', הנה מזבח
לומר אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר
הפנימי. ת"ר מזבח קטורת
על המצות ואמאי לא עביד משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה
הסמים לפני ה' מה ת"ל, א"ר
יום הכפורים שהוא עומד לפנים מן
מזבח וכיון דיהיב בההוא קרן הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא
נחמיה לפי שמצינו בפרו של
רבינו חננאל (המשך)
המזבח ומזה על הפרכת בשעה שהוא
יום הכפורים שעומד לפנים
ואי
מזה יכול אף זה כן תלמוד לומר מזבח
מן המזבח ומזה על הפרוכת,
ומדי עליה, והולך בקרן ומזה
יכול אף זה כן, ת"ל מזבח
הקרן מערבית דרומית. וזהו
קטרת הסמים (א) (אשר) לפני ה' ואין הכהן לפני ה' הכי גרסינן נמי להך גבי פר כהן משיח בת"כ. והכי פירושה דתרווייהו ויצא אל המזבח
קטורת הסמים לפני ה', מזבח
טעם דר"ע מדמדי אקרן
מה תלמוד לומר היה לו לכתוב וכפר על המזבח אשר לפני ה' מה ת"ל ויצא אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר כהן משיח ופר העדה שהכהן עומד
לפני ה' ולא כהן לפני ה', הא
(דינא א') [שיצא] ליה חוזר
כיצד, עומד חוץ למזבח
ומזה בההוא דאיחייב בה
חוץ למזבח כשהוא מזה הזאות שעל הפרוכת ואינו עומד בין המזבח לפרוכת כדקתני בהך אידך ברייתא לקמן תלמוד לומר ויצא אל
ומזה. ופשוטות הן לא
ברישא. ומתניתין שייכא כר'
המזבח למדנו שעד עכשיו היה עומד בפנים מן המזבח תניא אידך גבי פר כהן משיח לפני ה' מה תלמוד לומר ליכתוב ונתן הכהן
כתבנום אלא שיש נוסחאות
יוסי הגלילי וכו' אבל מזבח
מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים יודע אני שהיא לפני ה' מה תלמוד לומר לפני ה' מזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה' המזבח
שלא כזה העניין ונסחנום
החיצון תנן וכבש היה
מתורת כהני'. התחיל
לדרומו של מזבח, לפיכך כהן
מפסיק בין הכהן לפרוכת בשעת מתן הקרנות וכשהזה על הפרוכת באותו מעמד עצמו היה שהרי לא נאמרה יציאה בינתיים למדנו
[מחטא] ויורד כו'. ת"ר
שעולה להזות כשעולה
שהיה עומד חוץ למזבח ומזה ואם תאמר והלא לא כתיב אשר לפני ה' אלא לפני ה' ואיכא למימר דאנתינה קאי והכהן לפני ה' אי
התחיל מחטא ויורד מ[ה]יכן
בכבש שהוא לדרום פונה על
אפשר לומר כן שהרי בפר העדה נאמר אשר לפני ה' ועל כרחיך אמזבח קאי ועבודת שניהן היה שוה: מהיכן מתחיל מקרן מזרחית
הוא מתחיל מקרן מזרחית
הסובב ומקיף בו וימינו
צפונית, צפונית מערבית,
למזרח, וכי פגע ברישא בקרן
דרומית. קסבר שתי פרוכת היו והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן במתניתין כ) וכשיצא מבית קדשי הקדשים דרך הדרום הזה על הפרוכת
[מערבית] דרומית, דרומית
מזרחית דרומית פגע ומתחיל
וכשהשלים בא לו למזבח לדרומית מערבית שהיא ראשונה לו ושם לא היה נותן כדאמרינן לקמן דבעינן ויצא עד דנפיק מכוליה מזבח
מזרחית דברי ר' יוסי הגלילי.
להזות עליו, ומהלך עוד
לפיכך יוצא למזרחית דרומית ומתחיל שם וחוזר דרך שמאל למערבית דרומית ולקמן פריך לקיף דרך ימין: ר"י הגלילי אומר כו'. סבר לה
ר"ע אומר מקרן מזרחית
וימינו למזרח, עד שמגיע
דרומית, דרומית מערבית,
לקרן מזרחית צפונית, ומזה
כרבי יוסי דמתני' ל) דאמר לא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחילה בצפונית
מערבית צפונית צפונית
אחריה (מזה) בקרן צפונית
מערבית דמזבח ושם לא נתן עד שיצא ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין: דכולי עלמא וכו'. דהא ע"כ מן
מזרחית. מקום שר' יוסי
מערבית, ואחריה בקרן
המערב הוא בא ובמערבה של מזבח פוגע תחילה: לימא. רבי עקיבא שמקיף לשמאל ורבי יוסי הגלילי המקיף לימין בדרמי בר יחזקאל קא
הגלילי מתחיל בקרן מזרחית
מערבית דרומית נמצא מקום
צפונית שם ר"ע גומר ומקום
שהתחיל במזבח החיצון
מיפלגי: עומד על שנים עשר בקר. בים של נחושת שעשה שלמה כתיב שלשה פונים מ) (צפון) וגו' (דה"ב ד) מקרא זה מונה והולך דרך ימין. המקיף
שר"ע מתחיל בקרן מזרחית
והוא דרומית מזרחית, שם ר'
את הים ובא מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח דרך ימין מקיפה: דרך ימין למזרח. לא שייך למתני הכא למזרח אלא במס' זבחים
דרומית שם ריה"ג גומר.
יוסי הגלילי גומר במזבח
דמייתי לה להא מתניתא על הכבש שהוא בדרום והעולה לו ופונה לימין למזרח הוא פונה ואגב ריהטא דההיא גירסא נקיט לה בכולה הש"ס:
תרוייהו אית להו עד דנפיק
הזהב. הניחא לר' יוסי הגלילי
מכוליה מזבח, כדכתיב ויצא
מקיף דרך ימין אלא לר'
ואי עקיבא מאי טעמא מקיף דרך
אל המזבח עד שיצא את
המזבח כו', מיהו ר' יוסי הגלילי בעי עד דנפיק אורכיה ופותיה דכוליה מזבח, הילכך כי נפיק כהן גדול מקדשי הקדשים, פגע
שמאל, נימא בדרמי בר יחזקאל פליגי דאמר ים שעשה שלמה היה עומד על י"ב בקר, שלשה פונים בצפון כו', הא למדת
תחילה בקרן מערבית דרומית, ונפיק מכוליה מזבח לאורכו עד דמטי בקרן דרומית מזרחית, ונפיק תוב לפותיה וימינו למזרח
שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח, ר' יוסי הגלילי אית ליה דרמי בר יחזקאל ור' עקיבא לית ליה. ודחי
עד דמטי מזרחית צפונית ומדי עליה, ואזיל לימינו למזרח עד דמטי לקרן צפונית מערבית ומדי, וכן לקרן מערבית דרומית
לא כולי עלמא אית להו הא דרמי וכי אמר רמי בחוץ. ר' יוסי הגלילי סבר ילפינן פנים מחוץ, ור' עקיבא סבר לא ילפינן פנים
ודרומית מזרחית. ור"ע לא סבר דבעי למיפק אלא מארכו דכוליה מזבח ולא מרחבו, הילכך כי נפיק מקדש הקדשים פגע
מחוץ. למה מחייבו דרך שמאל איבעי דרך ימין נמי ליעביד. ומשנינן ר' עקיבא אמר לך מן הדין להזות בתחילה בקרן מערבית
תחלה בקרן מערבית דרומית, ומן הדין הוה לאודויי עליה תחלה, דאין מעבירין על המצות, אלא כיון דכתיב ויצא אל המזבח
דרומית שבו פגע בתחילה בצאתו מן קדש הקדשים, ונתחייב להזות בו כריש לקיש דאמר אין מעבירין על המצות, ומאי
בעי למיפק מכוליה מזבח ולאדויי עליה, הילכך נפיק ואזיל מערבית דרומית כוליה מזבח, עד דמטי בקרן מזרחית דרומית
טעמא לא מדי התם, דרחמנא אמר ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח והדר מדי. הילכך מדי ברישא בההוא קרן דנפיק
ליה מכוליה מזבח, והוא דרומית מזרחית, והדר מדי בההוא קרן דאיחייב ביה ברישא וההוא קרן דרומית מערבית.
תוס'
ישנים
'.
.
ע"כ לעמוד קודם
.
.
.
.
"
" .