הוציאו
לו פרק חמישי
יומא
נט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דאמר
קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד.
ואי בעית אימא אי סבירא לן. דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא
פה א ב ג
א)
ב)
ולא גרסינן בההוא פגע ביה ברישא ולעיל בפרק אמר
כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא
פו ד
ג) ד)
להם הממונה פי' אין מעבירין על המצות גרסינן:
סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל
❖
ה) ו)
משכוה
גברי לגברא.
בפ' איזהו מקומן איתא
הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל
שהרי כולו אינו אלא אמה
ז)
❖
על אמה: מכלל דת"ק. לא שני ליה
נמי וגרס רש"י התם זה וזה יסוד
רבינו חננאל
בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן
מערבי וסימן משכוה גברי לגברא
ואי בעית אימא אי סבירא לן הקפה ברגל
ברגל ותנא קמא דמתני' רבי יוסי
ומפרש רש"י וזה לשונו תלמידי רבי
איבעית אימא אי סבירא לן
דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ
תורה אור השלם
דהקפה במזבח הפנימי ברגל
הגלילי היא דהא כוותיה קאמר
ישמעאל שהן רבים משכו את ר"ש
והכא בהא קא מיפלגי מר סבר הקפה ביד
1. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
הוא ילפינן פנים מחוץ, והכא
בברייתא: סביב דמזבח הפנימי.
בן יוחי לומר כדבריהם ולא נהירא
בהא פליגי, ר' יוסי הגלילי
וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת
ומר סבר א הקפה ברגל ואי בעית אימא
דכתיב ביה על קרנות המזבח סביב
לר"י דבפרק בתרא דזבחים
סבר הקפה ברגל ור' עקיבא
הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם
דכ"ע הקפה ביד והכא בהא קא מיפלגי מר
סבר הקפה ביד. ואיבעית
שמות כד י
לָטֹהַר:
: כסביב דמזבח החיצון.
פליגי נמי רבי ישמעאל ור"ש בקרא
2. וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם
אימא כולי עלמא הקפה
סבר ילפינן יד מרגל ומר סבר לא ילפינן
מה זה ברגל אף זה ברגל: במקום
דאל המנוחה ואל הנחלה דר' ישמעאל
ביד, ונדחה, דליכא למימר
בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים
וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד והא מדקתני
חדא קרן. שהקרן של חיצון אמה על
אומר דזו וזו שילה ור' שמעון אומר
דר' יוסי הגלילי סבר הקפה
וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי
ביד, דהא מתניתין לר' יוסי
ויקרא טז יט
יִשְׂרָאֵל:
אמה: מתניתין רבי יהודה היא.
סיפא ר' אליעזר אומר במקומו היה עומד
זו וזו ירושלים תנא דבי ר' ישמעאל
3. וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל
הגלילי היא. וקתני סיפא ר'
בדבי רבי שמעון זו וזו ירושלים וסימן
דשמעינן ליה דאמר משום רבי
ומחטא מכלל דתנא קמא לא סבירא ליה אלא
אלעזר אומר במקומו היה
קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים
אליעזר הכי: ועל כולן הוא נותן
עומד ומחטא. כלומר, בידו
משכינהו גברא לגברי ומפרש רש"י
לִפְנֵי יְיָ אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד
מחוורתא כדשנינן מעיקרא מר סבר הקפה
היה מקיף ולא ברגל, מכלל
וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל
מלמעלה למטה. בזו שלפניו על
ר' שמעון בן יוחי שהוא יחידי משך
ביד ומר סבר הקפה ברגל [א] ואי בעית אימא
דתנא קמא דהוא ר' יוסי
יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר
את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי
כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית
הגלילי סבר הקפה ברגל,
פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
[ב] בהא קא מיפלגי מר סבר סביב דמזבח
דאם כן הוה ליה למימר ר'
ויקרא ד ז
רבם והשתא קשה חדא אין זה סימן
ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו
4. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ
פנימי כסביב דמזבח החיצון ומר סבר כוליה
אלעזר מאי אתא לאשמועינן
דאדרבה דרך הוא שרבים מתגברין
צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה
היינו תנא [קמא] אלא
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת
מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון
ומושכין את היחיד וא"כ אתי למיטעי
ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב
מחוורתא כדשנינן מעיקרא,
מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ
והוא [ד]ריה"ג סובר הקפה
קאי תניא אמר ר' ישמעאל שני כהנים גדולים
יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ:
ולומר איפכא גברי לגברא א"כ מה
לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן
❖
ברגל ור' עקיבא סבר הקפה
ויקרא ד ל
סימן הוא ועוד דהא באיזהו מקומן
כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה
נשתיירו במקדש [ג] ראשון זה אומר בידי
ביד. איבעית אימא אי סבירא
הוי איפכא גברי לגברא א"כ אתי
שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא
לן הקפה ברגל כולי עלמא
הקפתי וזה אומר ברגלי הקפתי זה נותן
ילפינן פנים מחוץ, והכא
למיטעי ע"כ נראה כמו שפרש"י כאן
למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו
הגהות הגר"א
טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו זה נותן
בהא פליגי ר' יוסי סבר
זה וזה יסוד דרומית מיהו ה"ג משכו
להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות
[א] גמ'
סביב דמזבח הפנימי בעינן
טעם לדבריו סביב דמזבח פנימי כסביב
[ב] שם
גברי לגברא פירוש ר"ש בן יוחי
המתנה אלא משכופף גופו ופושט
דרך ימין כסביב דמזבח
דמזבח החיצון וזה נותן טעם לדבריו כוליה
[ג] שם
החיצון. ור"ע סבר סביב
שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי
זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך
❖
דמזבח הפנימי במקום חדא
מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי:
למעלה: ועל כולן נותן מלמטה
רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם
דקרן מזבח החיצון קאי
רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא:
למעלה. שכך נוח לו לכל הרחוקות:
אביו לומר כדבריו וה"ג נמי בפרק
כולו מזבח הפנימי אמה הוא
וקרן מזבח החיצון אמה.
מוסף רש"י דלא ניתווסי מאניה. כדפרישית:
מתניתין מני ר' יהודה היא דתניא ר' מאיר
בתרא דזבחים וכן פי' בערוך
תניא שני כהנים נשתיירו
❖
הובא בסוף המסכת אפלגיה דמזבח. באמצע גובה כתלו:
בערך משך ואפילו אי גרסינן
אומר רבי אליעזר אומר במקומו עומד
ששימשו במקדש ראשון
אחד אומר בידי היקפתי
טהר טיהרא. תרגום של צהרים
בתרוייהו גברא לגברי כגירסת רש"י
ומחטא ועל כולן היה נותן ממעלה למטה
ואחד אומר ברגלי היקפתי.
שהוא בחצי היום: חנניה
דהתם נראה דלא קשה מה שהקשיתי
חוץ מאותה שבאלכסון שנותן ממטה למעלה
כלומר, אירע קרי באחד
תוס' ישנים
אומר בצד צפוני היה נותן. כל
הא אתי למיטעי ולהפך הסי' ולומר
מהן ונכנס השיני ושימש
רבי יהודה אומר ר' אליעזר אומר במקומו
.
תחתיו, ונשתיירו שניהם. ר'
גברי לגברא די"ל דזה היה ידוע
שבע הזאות. חנניה סבר פתח
אלעזר אומר במקומו היה
עומד ומחטא ועל כולן הוא נותן מלמטה
שרבי שמעון האריך ימים אחר
דפרוכת בדרום וכי נפיק במערבית
עומד ומחטא ועל כולן היה
למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן
רבי ישמעאל ותלמידי רבי ישמעאל
דרומית פגע והתם לא יהיב
נותן ממטה למעלה חוץ מזו
שהיתה לפניו שנותן ממעלה
ממעלה למטה כי היכי דלא ניתווסן מאניה:
נמשכו ללמוד לפניו אחר פטירת
ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן
למטה. מתניתין מני ר' יהודה
רבם ואורחא דמילתא הוא כל
עד דנפיק למזרחית דרומית ויהיב
הזה ממנו על טהרו של מזבח: מאי טהרו
היא, דתניא ר' יהודה אומר,
הנמשך אחר חבירו לביתו בין שהם
והדר למערבית דרומית לשמאל
ר' אלעזר אומר על כולן הוא
אמר רבה בר רב שילא פלגיה דמזבח
נותן ממטה למעלה חוץ מזו
רבים בין שהוא יחיד יש לו לומר
משום דבהא איחייב ברישא כדאמרן
כדאמרי אינשי טהר טיהרא והוי פלגיה
שהייתה לפניו ממש, שנותן
כדברי מי שהוא נמשך אצלו:
לעיל ומשם למערבית צפונית
ממעלה למטה, כי היכי דלא
דיומא מיתיבי כשהוא מזה אינו מזה לא
עד נתווסן מאניה, כלומר אם
צפונית מזרחית והתם דגמריה לחיטוי
ע"ג האפר ולא ע"ג הגחלים אלא חותה
יזה ממטה למעלה חיישינן
ב
יהיב שבע הזאות: ורבי יוסי סבר
שמא יפול הדם על בגדיו
גחלים אילך ואילך ומזה אלא אמר רבה בר רב שילא על גלויה דמזבח
פתח בצפון. כדקאמר במתני' הלכך
ויטנפו כליו. הזה על טהרו
כדכתיב וכעצם השמים לטוהר תניא חנניא אומר בצד צפוני הוא נותן
של מזבח ז' פעמים כו' אתינן
במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית
1
לאוקומיה פלגא דמזבח
רבי יוסי אומר בצד דרומי הוא נותן במאי קמיפלגי מר סבר פיתחא
מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות:
ג
ונדחית, ואוקמינא גילויא
במקום שקידשו. בקרנותיו שם טהרו
בדרום קאי ומר סבר פיתחא בצפון קאי דכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות
דמזבח. וכיון שהעמדנו טהרו
של מזבח גילויו, כלומר אינו
בהזאות: דאמר קרא. גבי פר כהן
דקרנות התם יהיב על גגו מאי טעמא אמר קרא וטהרו וקדשו מקום שקדשו
2
מזה על גבי הגחלים ולא על
משיח ואת כל דם הפר וגו'
שם טיהרו: שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון: דאמר
גבי אפר, אלא חותה אילו
ותניא בתורת כהנים ז) הפר לרבות
ואילו ומגלה גוף המזבח
קרא ואת כל דם הפר ישפוך וכי נפיק בההוא פגע ברישא: ושל מזבח
3
ומזה על הזהב עצמו. ובאיזה
פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין
המקום במזבח מזה. תניא
החיצון היה שופך על יסוד דרומית: ת"ר 4 יסוד המזבח זה יסוד דרומית
ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד
ר' חנניא אומר בצד דרומו
אתה אומר יסוד דרומית או אינו אלא יסוד מערבית אמרת ילמד ירידתו מן
מערבי: יסוד המזבח. האמורה
היה מזה ר' יוסי אומר
בצפונו, ולדברי הכל הקפה
הכבש ליציאתו מן ההיכל מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו ואי זה זה
בחטאת החיצונה: ה"ג אמרת ילמד
ביד ולא ילפינן הקפה מרגל.
ירידתו מן הכבש וכו'. ירידתו מן
יסוד מערבי אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו ואי זה זה יסוד דרומי תניא
ור' חנניא סבר פתחא בדרום
הכבש בחיצונות ליציאתו מן ההיכל
קאי ומהיכא דנפיק התם
ר' ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי ר' שמעון בן יוחאי אומר זה וזה
מדי. ור' יוסי סבר פתחא
ושירים הפנימיים בידו: זה וזה.
יסוד דרומי בשלמא ר' ישמעאל קסבר ילמד סתום ממפורש אלא ר'
בצפון קאי כו'. ודכולי עלמא
חיצונות ופנימיות: ילמד סתום.
מיהא היכא דגמרן מתנות
שמעון בן יוחאי מאי טעמא אמר רב אשי קסבר פתחא בדרום קאי תנא
חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד:
דקרנות התם יהיב ברישא
דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי זה וזה יסוד דרומית
מאי טעמא אמר שמואל
מן המפורש. מן הפנימיות שכתוב
דאמר קרא וטהרו וקדשו
וסימניך משכוה גברי לגברא: אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין וכו': תנו
בהן אל יסוד המזבח אשר פתח אהל
במקום שמקדשו שם וטהרו.
רבנן מועלין בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון וחכ"א אין מועלין בהן
שירי הדם היה שופך אל
מועד והוא יסוד מערבי:
ד
יסוד מערבי. דקיימא לן אין
עד מעבירין על המצות, וכי נפיק
קסבר פיתחא. דהיכל בדרומו של
היינו דרומי: תנא דבי רבי ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחי זה וזה יסוד
מזבח קאי הלכך יסוד אשר פתח
אהל מועד
מן ההיכל ביסוד מערבי פגע
ברישא. ושל מזבח החיצון
דרומי. בבית מדרשו של ר"ש בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה זה וזה יסוד דרומי לומר חזר בו רבי ישמעאל:
ביסוד דרומי, כדתנן שהכבש
וסימן. שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו
שונין: משכוה גברי לגברא. תלמידי ר' שמעון משכו את ר' ישמעאל לומר כדבריהן:
היה לדרומו של מזבח. וכי
אלא נחית מן הכבש ליסוד דרומי
'.
פגע ברישא פי', הא דאמר מפורש הוא דם הפר שנשפך ביסוד מערבי, שנאמר ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה
אשר פתח אהל מועד. הנה מפורש ביסוד המזבח שהוא כנגד פתח אהל מועד והוא יסוד מערבי של מזבח החיצון. וסתום
הוא דם העולה ושאר הזבחים שעל מזבח החיצון שנאמר בהם ואת כל הדם ישפוך אל יסוד המזבח סתם, ולפיכך אמר ר'
ישמעאל זה מפורש וזה סתום ילמד סתום מן המפורש. ור' שמעון בן יוחי אמר כוליה מזבח בצפון קאי שנמצא יסוד דרומי
.
הוא המכוון כנגד פתח אהל מועד, כי כל המזבח בצפון, וכשיוצא מפתח אוהל מועד כנגדו, דרום המזבח אינו מגיע למערבו
.
אלא אם כן הופך פניו לצדדין, מזרח ההיכל לימינו ומערב המזבח לשמאלו. דבי ר' ישמעאל הם חכמים הרבה, ור' שמעון
בן יוחי איש אחד, ומשכוה גברי לגברא ושנו הכל כר' ישמעאל זה וזה יסוד מערבי. אילו ואילו מתערבין באמה. כלומר, כל
'.
הדמים מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל הנהנה מהן בלא פדיון מועלין בהן, חייבין קרבן מעילה.
ת"ר מועלין בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון, וחכמים אומרים אין מועלין.