סט:
בא
לו כהן
גדול
פרק שביעי יומא
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
אין ישיבה בעזרה. דכתיב לעמוד לשרת העומדים שם לפני ה' ולא מצינו בה ישיבה: אלא למלכי בית דוד שנאמר
י א ב ג
א)
ויבא המלך דוד וישב וגו'. כשאמר לו נתן הנביא אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך וגו': ויברך עזרא וגו'. בההוא ענינא דויקרא לפני
ב) ג)
הרחוב כתיב ברוך ה' אלהים וגו' כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית : בגבולין.
❖
כל חוץ לעזרה קרי גבולין: בייא בייא. לשון זעקה וקובלנא: האי דאחרביה לבית המקדש. מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של
עבודת כוכבים: לקבולי אגרא.
ד)
אין ישיבה בעזרה. פירשתי לעיל
תורה אור השלם
שנכוף אותו ונקבל שכר: פיתקא.
אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד
ה) ו)
כתב: אמת. כלומר מסכים אני
ז)
1. וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִיד וַיֵּשֶׁב
בפרק שני גבי זקן
בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני
1
ח)
לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמֶר מִי אֲנִי יְיָ
עמכם: אמר להו נביא. זכריה בן
יושב במערבה:
❖
ה' כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי
ט)
אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי
ועד כמה הוא מדלג בכדי שלא
עדו: ביניתא. שיער: בדודא
הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם:
בעזרת נשים והיכא איתמר דרב חסדא אהא
דאברא. בסיר של עופרת: זאת
דברי הימים א יז טז
יפסיק התורגמן. לא בעי
מיתיבי דתניא היכן קורין בו בעזרה
2. וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב
[א] א]
הרשעה. וישלך אותה אל תוך האיפה
הגהות הב"ח
לשנויי דאתורה קאי משום דקתני
אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן
ראב"י אומר בהר הבית שנאמר 2 ויקרא בו
ט) (ויתן) את אבן העופרת אל פיה:
אין מדלגין בתורה הדר קא מפרש
(א) גמ'
הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד
לפני הרחוב אשר לפני שער המים ואמר רב
ויזעקו בקול
שאיב קלא. נכנס הקול לתוך
הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים
ועד כמה מותר לדלג בתורה בכדי
גדול אל ה' אלהיהם
וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר
העופרת ואינו יוצא ממנו: כליא
חסדא בעזרת נשים ויברך עזרא את ה'
שלא יפסיק התורגמן והא דאסרו
3
נחמיה ח ג
הַתּוֹרָה:
עלמא. יכלה העולם שלא תהא פריה
האלהים הגדול מאי גדול אמר רב יוסף
ברישא בכדי שיפסיק התורגמן וי"ל
3. וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְיָ
ויזעקו בקול גדול
ורביה: ביעתא בת יומא. ביצה
הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל
דאין הכי נמי דהוה מצי לשנויי הכי
אמר רב שגדלו בשם המפורש רב גידל
אלהיהם
הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל
הנולדה בו ביום לפי שפסק החימום
אלא אביי מתרץ לו האמת כאן בענין
אמר 4 ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד
יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַיְיָ
מן המעים ואפילו אותן שעיברה
אחד כאן בשני ענינין כדתניא וכו':
אַפַּיִם אָרְצָה: נחמיה ח ו
העולם אמר ליה אביי [ב] לרב דימי ודילמא
(ב) שם
4. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן
התרנגולת כבר אינן מתבשלין במעיה:
ובלבד
שגידלו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם
הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ
לפלגא. שיהא שולט באדם ליזקק
כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיְיָ:
המפורש בגבולים ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר
לאשתו ולא לאחרת: כחלינהו. סימו
(ג) שם
(א)
[ג] 5
דברי הימים א טז לו
5. וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל
גברא איחרב
עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה
את עיניו ע"י כחול: האל הגדול
כולי
מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר
הגבור והנורא. אשר לא ישא פנים:
$ ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן
כליא (ד) שם
[ד] 6
וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע
עובדי כוכבים מקרקרים בהיכלו.
לחולה
וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה
בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו
(ה) שם
וּמַעֲשֵׂיָה
עַל יְמִינוֹ
שראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל
צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא
ויזעקו בקול
וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל
ומריעים בו ככל רצונם: לא אמר
(ו) שם
וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה
לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן נפל להו פיתקא
נורא. בפרשת הנה חנמאל כתיב
גבורותיו
זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם: נחמיה ח ד
מרקיעא דהוה כתב בה אמת אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של
(ז) רש"י
6. וַיָּקָם עַל מַעֲלֵה הַלְוִיִּם
עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות
אחת
יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה
הקב"ה אמת אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו
❖
אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול
בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה בָּנִי כְנָנִי וַיִּזְעֲקוּ
ניהליהו נפק אתא כי (ב) גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו
והגבור ה' צבאות שמו :
בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל יְיָ
נחמיה ט ד
אֱלֹהֵיהֶם:
דניאל לא אמר גבור. בתפלתו בספרו
נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר ויאמר זאת הרשעה
7
7. וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה
הגהות הגר"א
: עובדי כוכבים משתעבדים
בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע
וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ
[א] גמרא
בבניו. זה שבעים שנה: זו היא
הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן
מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא
[ב] שם
הָעֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ:
גבורתו. שכובש יצרו כל השנים הללו
[ג] שם
אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא
זכריה ה ח
שנשתעבדו בהן ומאריך אפו על כל
8. וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל
משאב שאיב קלא שנאמר ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך
הגזירות שגוזרים על בניו: ואלו הן
הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא
[ד] שם
האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי
שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל
נוראותיו שאלמלא מוראו וכו'. מן
יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל
רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתו
יום החורבן אתה למד נוראותיו שכל
[ה] שם
הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ
❖
[ו] שם
ליה לההוא (ג) כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא
לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ
האומות נאספו להשמידם ונתקיימו
וְלִנְבִיאֵנוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ וּלְכָל
מהן: ורבנן. ירמיה ודניאל: שהוא
בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא
(ד)
עַמֶּךָ מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד
אמתי. מסכים על האמת ושונא את
הגהות מהר"ב
הַיּוֹם הַזֶּה: נחמיה ט לב
ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו
9. כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא
השקר: כאן בכדי שיפסיק התורגמן.
רנשבורג
ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה במערבא מתנו הכי רב גידל
אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי
הא דקתני אין מדלגין בפרשה
א] גמרא
הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר
אמר (ה) גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר 8 האל הגדול הגבור
הרחוקה מזה שקודם שגולל ספר
וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים
❖
והנורא והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע
וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: דברים י יז
[ה]
תורה עד מקום הדילוג יפסיק
בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא
התורגמן המתרגם פסוק שקרא
משה אמר האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין
הקורא ונמצאו צבור יושבין ומצפין
9
גליון הש"ס
בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים
אין זה כבוד צבור אבל אך בעשור
גמרא ויצעקו וכו'
סמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול
בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא
❖
שם קודם שיפסיק התורגמן: בענין
(ו) גבורת גבורתו שכובש את [ו] יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן
אחד. כגון הכא ששתי הפרשיות
נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים
מדברות בענין יוה"כ מדלגינן ובכדי
מוסף רש"י
בין האומות ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי
❖
שלא יפסיק התורגמן והא דקתני
❖
אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו: וקורא
הובא בסוף המסכת
דאפילו בכדי שלא יפסיק נמי לא
אחרי מות ואך בעשור: ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה לא
ידלג בשני ענינים לפי שדברי תורה
תוס' ישנים
קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן והא עלה
היא אזהרות ועונשין ומצות וצריך
רבינו חננאל
א
שיכנסו בלב השומעין וכשאדם יוצא
קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק
אין ישיבה בעזרה אלא
משיטה לשיטה אחרת אינו
למלכי בית דוד בלבד,
(ז)
התורגמן הא בתורה כלל כלל לא אמר
אביי לא קשיא כאן בענין אחד
שנאמר, ויבא המלך דוד
נוח להתבונן: והתניא. בניחותא:
כאן בשני ענינין והתניא ב מדלגין בתורה בענין אחד ג ובנביא בשני ענינין
וישב לפני ה'. ושנינן כדאמר
רב חסדא כי עזרא דכתיב
כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן
ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין
ביה ויקרא בו לפני הרחוב
ובלבד
אשר לפני שער המים, בעזרת
הנשים קרא, כך כהן גדול
בעזרת הנשים היה קורא ומותר לו לישב שם. כתיב ויברך עזרא את ה' אלהים, מאי אמר אמר רב יוסף ברוך המבורך. א"ל
אביי לרב דימי אימא שבירכו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולים כלומר אין מברכין בשם המפורש חוץ
'.
לעזרה. ולא, והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר, ואמר רב יהודה אמר רב שגידלו בשם המפורש.
והנה זה בגבולין הוה. ושנינן הוראת שעה היתה, דכתיב ויצעקו בקול גדול אל ה' האלהים. מאי אמרו, אר"י ואיתימא רבי
'.
נתן בייא בייא כו'. רב מתנא אמר ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול שגידלו בשם המפורש אמר ברוך ה' האלהים אלהי
ישראל מן העולם ועד העולם. במערבא מתנו גידול אמר שגידלו בשם המפורש. רב מתנה אמר אמר האל הגדול הגבור
והנורא. והא דרב מתנא נטייא לדר' יהושע בן לוי דאמר למה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה, כאשר
'.
אמר משה רבינו האל הגדול הגבור והנורא. כי בא ירמיה ולא אמר גבור בא דניאל ולא אמר נורא. באו אילו ואמרו אדרבה
זהו גבורתו שכובש אפו ומאריך לרשעים. נורא, שאלמלא נוראותיו אין אומה אחת מתקיימת בין ע' אומות. וירמיה ודניאל
הנביאים הללו איך באו לעקור דברי משה רבינו. ושני רבי יצחק מתוך שיודעין בהקב"ה שהוא אמת לא כיזבו. וקורא אחרי
'. ' .
מות ואך בעשור. מכלל דמדלגי והתנן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ושנינן הא דתני אין מדלגין בשני ענינין מענין
לענין אחר, והא דתני מדלגין בענין אחד. והתניא כך מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא אפילו בשני ענינים. וזה וזה בכדי
שלא יפסוק התורגמן, ואין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר מדלגין.
.
'. '.
.