יום הכיפורים פרק שמיני יומא
עה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עינו בכוסו. אוהב שכרות: כל העולם דומה עליו כמישור. ממון
שגם הוא עגול: שמלבין עונותיהן. מתוך שהיו דואגים שמא לא
א)
א
❖
ב)
אחרים דומה לו היתר: ישיחנה לאחרים. שמא ישיאוהו עצה:
ירד מן למחר היו משעבדים לבם למקום: אם בן תשעה וכו'. לפי
(ז)
(ו) דאגה. פחד שדואג על הפסד שום דבר פן יבואהו: יורד עמו
שנאמר וימודו בעומר בין שליקט הרבה בין שליקט מעט
ג)
לחייו. בכל דבר שהוא יכול להקניטו
ולהפסידו הוא יורד: עריות.
מוצא עומר לגולגולת ואם
נמצא יתר בבית הראשון בידוע שבן
ד)
תורה אור השלם
ה) ו)
דנאסרו להם במדבר ודגה לשון
תשעה לראשון הוא ואם בבית
ז)
1. דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ
תשמיש כמו וידגו לרוב :
האחרון בידוע שבן האחרון הוא:
עינו בכוסו (א) עריות כולן דומות עליו כמישור
ח)
יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב
❖
ומחתה פיה. מקנחת פיה של מטה
הוא סרח עלי. ותובעתו כתובתה:
ט)
יְשַׂמְּחֶנָּה: משלי יב כה
וחד אמר כל הנותן עינו בכוסו כל העולם
2. זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ
ירד המן עליו. אלמא בתוך המחנה
כמו כאשר ימחה הצלחת
כולו דומה עליו כמישור דאגה בלב איש
1
כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר
כמי שמקנח את הקערה: דאמר
יורד וכתב ויצא העם ולקטו יציאה
יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר
ישחנה רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה
לעזי רש"י
מר. במסכת סוטה בפרק קמא
מחוץ למחנה משמע וכתיב שטו משמע
לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא
מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים ונחש
אליינדר"י [אליינדר"א].
2
יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי
: לא פרצי בהו. לא היו פרוצים
למקום רחוק כמו משוט בארץ
❖
אָמַר יְיָ: ישעיהו סה כה
כוסבר.
עפר לחמו ר' אמי ורבי אסי חד אמר אפילו
בעריות במצרים: הנך דאסירין.
: לחם. משמע אפוי: עוגות.
3. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר
אוכל כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר
משמע קודם אפייה: תכשיטי נשים.
אותן שהיו נאסרות לבני נח כגון
נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת
הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים
מוסף רש"י
וחד אמר אפילו אוכל כל מעדני עולם אין
הנך דאמרינן בסנהדרין
בשמים שהן דוכות במדוכה
וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת
ומתקשטות בהן להיות ריחן ערב
ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליה
דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר תניא
לישנא מעליא נקט.
הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים:
לבעליהן: ציקי קדירה. תבלין
במדבר יא ה
בן נח מוזהר עליה והן בכו על
אמר רבי יוסי בוא וראה שלא כמדת הקב"ה
4. כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת
(פסחים
לתבשיל ערב ומבושם: שירדו להן
הנוספות: הללו לא טעמו. שהן
על עסקי
מדת בשר ודם מדת בשר ודם מקניט את
אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ
ג.)
אבנים טובות. הביאו נדבה ממה
קשין לעוברות ומיניקות כדאמרינן
משפחותיו.
וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן:
חבירו יורד עמו לחייו אבל הקב"ה אינו כן
❖
(שבת קל.)
משלי ל כ
בספרי ט) משל אומר לאשה לא תאכלי
שמוצאין בבקר בבקר כשיוצאין
5. גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה
קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו יורד
בצל מפני התינוק: והוא כזרע גד
ללקוט את המן שנאמר וילקטו אותו
גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם:
למטה מזונותיו עמו קלל את כנען אוכל
לבן אמר רבי אסי. זרע הגד אינו
בבקר בבקר: נשיאים ממש. עננים
שיר השירים ד יב
רבינו חננאל
6. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת
מה שרבו אוכל ושותה מה שרבו שותה
היו: שד זה תינוק מוצא בו כל
לבן אבל עגול הוא והכי קאמר
ואסיקנא ירד להן לישראל
הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו
מיני טעמים. שהאם אוכלת:
קרא והוא עגול כזרע גד ולבן
קלל את האשה הכל רצין אחריה קלל את
תכשיטי נשים וציקי
אִישׁ לְפֶתַח אָה¢ לוֹ וַיִּחַר
כמרגלית: כגידא. גרעין של
לחם
קדירה ואבנים טובות
אַף יְיָ מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה
האדמה הכל ניזונין הימנה זכרנו את הדגה
3
❖
רָע: במדבר יא י
ומרגליות עם המן.
אליינדרי: שדומה לזרע פשתן.
אשר נאכל במצרים חנם רב ושמואל חד אמר דגים וחד אמר עריות מאן
7. וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל
אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע
דאמר דגים דכתיב נאכל ומאן דאמר עריות דכתיב חנם ולמאן דאמר עריות הא כתיב נאכל לישנא מעליא
גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת
תוס' ישנים
נקט דכתיב אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און ולמאן דאמר דגים מאי חנם דהוו מייתין להו
בִּדְבָשׁ: שמות טז לא
4
[ .
8. וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל
מהפקירא דאמר מר כשהיו ישראל שואבין מים הקב"ה מזמין להם בתוך המים דגים קטנים בכדיהן
הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן
בשלמא למאן דאמר דגים אבל עריות לא פריצי בהו היינו דכתב גן נעול אחותי כלה [גו'] אלא למ"ד
עָלָיו: במדבר יא ט
5
9. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה
עריות מאי מעין חתום מהנך דאסירין לא פריצי בהו בשלמא למאן דאמר עריות היינו דכתיב וישמע
6
הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם
משה את העם בוכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו שנאסרו להם לשכב אצלם אלא למאן דאמר
'.
מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם
א
וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
דגים מאי בוכה למשפחותיו הא והא הואי את הקשואים ואת האבטיחים רבי אמי ורבי אסי חד אמר
3
לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ
❖
טעם כל המינין טעמו במן טעם חמשת המינין הללו לא טעמו בו וחד אמר טעם כל המינין טעמו טעמן
בְּתוֹרָתִי
אִם לֹא:
שמות טז ד 01. שָׁטוּ
וממשן והללו טעמן ולא ממשן (והמן) כזרע גד לבן (וטעמו) אמר ר' אסי עגול כגידא ולבן כמרגלית
7
הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ
(תניא נמי הכי) גד שדומה לזרע פשתן בגבעולין אחרים אומרים גד שדומה להגדה שמושכת לבו
בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה
הגהות הב"ח
וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ
של אדם כמים תניא אידך גד שמגיד להם לישראל אי בן תשעה לראשון ואי בן שבעה לאחרון לבן שמלבין
(א) גמרא כל
עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם
העריות
לְשַׁד הַשָּׁמֶן: במדבר יא ח
עונותיהן של ישראל תניא ר' יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין
(ב) שם דינו
11. וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה
כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כיצד שנים שבאו לפני משה לדין זה אומר עבדי
אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר
(ג) שם
הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
גנבת וזה אומר אתה מכרתו לי אמר להם משה (ב) לבוקר משפט למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון
דינו
לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ
בידוע שזה גנבו אם נמצא עומרו בבית רבו שני בידוע שזה מכרו לו וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין זה
לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ
אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר
אומר היא סרחה עלי והיא אומרת הוא סרח עלי אמר להם משה (ג) לבקר משפט למחר אם נמצא עומרה בבית
אם נמצא
שמות לו ג
בַּבֹּקֶר:
בעלה בידוע שהיא סרחה עליו נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא סרח עליה כתיב וברדת הטל על
21. וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת
עומרה בבית בעלה
8
בידוע שהוא סרח
אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי
המחנה לילה [ירד המן עליו] וכתיב 9 ויצא העם ולקטו וכתיב 01 שטו העם ולקטו הא כיצד צדיקים ירד על פתח
עליה נמצא עומרה
הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן:
בתיהם בינונים יצאו ולקטו רשעים שטו ולקטו כתיב לחם וכתיב עוגות וכתיב וטחנו הא כיצד צדיקים לחם בינונים
בבית אביה בידוע
שמות
לה
כז
31. נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם
שהיא סרחה עליו
עוגות רשעים טחנו בריחים או דכו במדוכה א"ר יהודה אמר רב ואיתימא ר' חמא בר' חנינא מלמד שירד להם
(ד) שם
אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת
שנאמר
לישראל עם המן תכשיטי נשים דבר שנידוך במדוכה ובשלו בפרור א"ר חמא מלמד שירד להם לישראל עם
שָׁקֶר: משלי כה יד
(ה) שם
41. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְיָ
המן ציקי קדירה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר מאי בבקר בבקר א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן
11
לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל
אל תקרא לשד
מדבר שירד להם בבקר בבקר מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן (ד) 21והנשיאים הביאו
וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ
אלא שד מה שד זה
בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם
את אבני השהם תנא נשיאים ממש וכן הוא אומר נשיאים ורוח וגשם אין והיה טעמו כטעם לשד השמן א"ר
31
01
מתהפך לכמה גוונים
אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו
אף המן מתהפך לכמה
אבהו (ה) מה שד זה תינוק טועם בה כמה טעמים אף המן כל זמן שישראל אוכלין אותו מוצאין בו כמה טעמים
וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ
טעמים
תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ:
א"ד לשד ממש מה שד זה מתהפך לכמה גוונין אף המן מתהפך לכמה טעמים ויאמר משה בתת ה' לכם בערב
41
שמות טז ח
בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה בשר ששאלו שלא כהוגן ניתן להם שלא כהוגן
לחם
(ו) רש"י (ז) ד"ה עומר שבעה לאחרון היא סרחה עלי.
והרווחתי כתובתה