ט:
שבעת
ימים פרק ראשון יומא
תורה אור
מסורת הש"ס
ששהו את קיניהן.
שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי
(ז) גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים
א)
1. גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת
ב)
מפריה ורביה: מהשתרע. דריש בנוטריקון
ממתינות שם עד
שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים
הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן
ג) ד)
וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה
מהשתרר ריע אחד: שני ריעים. (ח) צלם שהעמיד מנשה בהיכל. צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה
בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא
ראשיה בשוחד ישפוטו. סיפיה דקרא ועל ה'
ואשה אל אחותה לא תקח לצרור
:
ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':
ה)
יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי
ו) ז)
ועליהם. אמקדש ראשון קאי: ושלש
אִם חָי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו
ח) ט)
רבי אלעזר דמרא דארעא
הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם
גזירות. שדה (ט) עיין ובמות יער.
ששהו את קיניהן מיהא מעלה עליהן הכתוב
י)
הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר
ועיין חורבה במטאטא השמד
כ)
דישראל הוה לא הוה משתעי
כאילו
שכבום בזיון קדשים דכתיב גם
תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לֹא כִּי
1
ל)
עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא
כמו ויעה ברד מחסה כזב
רשב"ל בהדיה. פי' לא היה מתחיל
❖
בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן
מ)
לָקַחְתִּי בְחָזְקָה: וַתְּהִי
: שנתגלה עונם. לא היו מכסין
לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל
חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה
ואמר לאיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן
פשעיהם: נתגלה קצם. לפי מלאות
לדבר עם ריש לקיש היה משיב לו
מְאֹד אֶת פְּנֵי יְיָ כִּי נִאֲצוּ
ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי
הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְיָ:
לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם
הגהות הב"ח
כדאשכחן בפ"ק דזבחים
שמואל א ב טו-יז
ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב
: אחרונים לא נתגלה
גבי רמי ר"ל על מעוהי ומקשי אם
(א) גמרא
2. כִּי קָצַר הַמַּצָּע
וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי
והמסכה צרה כהתכנס
עונם. בני מקדש שני רשעים היו
מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה
כשרים הן לירצו כו' שהשיב לו
(ב) שם
כְּהִתְכַּנֵּס: ישעיהו כח כ
בסתר: בירה תוכיח. בית המקדש:
עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה ותהי
ר"א וגם הוא חזר והשיב לו:
3. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן
ומהלכות
עידיכם בירה. בנין הבית עד לכם
חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי
בשוקי
ירושלים
איני
בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת:
תהלים לג ז
בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים:
נאצו האנשים את מנחת ה': מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג'
בקרקע (ג) שם
4. וַיֹּאמֶר יְיָ יַעַן כִּי גָבְהוּ
סנינא לכו. לכל בני בבל שלא עלו
דעכנא
דברים שהיו בו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ע"ז דכתיב
בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה
בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא
מ)
(ד) שם
נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת
כי קצר המצע מהשתרע מאי קצר המצע מהשתרע א"ר יונתן
(א)
2
רשעים היו אלא שתלו
מלשוב לשרות בבית שני: נמשלתם
עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה
בטחונם והר הבית
קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד 2 והמסכה צרה כהתכנס
וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה:
ככסף. שאינו נרקב כך לא הייתם
לבמות יער
ישעיהו ג טז
א"ר שמואל בר נחמני כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי אמר מאן
חסרים שכינה: כדלתות. שער שיש
5. וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ
שאנו בקיאים בו
דכתיב ביה כונס כנד מי הים נעשית לו מסכה צרה גלוי עריות דכתיב
מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד
בו שני דלתות פותח אחד וחבירו
3
(ה) שם
אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם
סוגר כך עליתם לחצאין: שהרקב
ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים
4
פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ
שולט בו. מקצתו תולעת אוכלתו
אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה
הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה יען כי גבהו בנות ציון שהיו
(ו) שם
לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ:
מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון
מהלכות ארוכה בצד קצרה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות בקומה
דא"נ (ז) רש"י
מלכים ב כא טז
שכינה היה שם וכלו לא היה: מאי
6. רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ
גאוה
זקופה ומשקרות עינים דהוו מליין כוחלא עיניהן הלוך וטפוף תלכנה
(ח) שם
ארז. מאי נמשלתם לארז דקאמר: אמר
וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ
שהיו מהלכות עקב בצד גודל וברגליהן תעכסנה א"ר יצחק שהיו מביאות
שהעמיד מנשה
וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ
עולא ססמגור. (י) מכתתו ומגררו
צלם (ט) שם
וְעַל יְיָ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר
מור ואפרסמון ומניחות במנעליהן (ב) וכשמגיעות אצל בחורי ישראל
מבפנים. ססמגור שם תולעת: מאי
הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא
בועטות ומתיזות עליהן ומכניסין בהן יצה"ר כארס בכעוס שפיכות
ועיים
ססמגור. כלומר למה נמשלו בבית
תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה:
(ג)
חורבה (י) שם
מיכה ג יא
דמים דכתיב וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא את
שני לססמגור לענין שריית שכינה:
5
7. לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן
שהסס
א"ר אבא בת קול. נשתייר להו
ירושלם פה לפה (ד) אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות
סס
שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם
התולעת (כ) שם
כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט:
עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת
וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך
את
לְבָמוֹת יָעַר: מיכה ג יב
שדי גברא בינייהו. או (כ) הרוחץ
8. זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם כִּי
את
ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות
❖
תחליף או הפושט היד אי ר"ש בן
הִיא הָיְתָה בְעַמִּי הִיא
ושפיכות דמים רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה אתאן
(ה)
לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד
בְּכָל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל
למקדש ראשון דכתיב 6 ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה
מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת
או רבה בר בר חנה פשט לו היד
עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ:
מוסף רש"י
בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו
ור"א היה הרוחץ: כי אתא. ר"ש
יחזקאל כא יז
9. אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה
ששהו את קיניהן.
רעה לפיכך הביא עליהן הקב"ה ג' גזרות כנגד ג' עבירות שבידם
בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר
עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם
לו כך אמרתי לו לפלוני:
שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית
7
דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ
לוּחַ אָרֶז:
לבמות יער ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם והכתיב 8 מגורי אל
אעפ"י
שיר השירים ח ט
חרב היו את עמי לכן ספוק אל ירך וא"ר (אליעזר) אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין
01. יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת
וְיִשְׁכֹּן בְּאָה¢ לֵי שֵׁם וִיהִי
זה את זה בחרבות שבלשונם ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב 8 זעק והילל בן אדם כי היא היתה
כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ:
❖
בעמי ותניא זעק והילל בן אדם יכול לכל תלמוד לומר היא בכל נשיאי ישראל ר' יוחנן ור"א דאמרי
בראשית ט כז
תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם אמר רבי
יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף
רבינו חננאל
על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא
מקדש ראשון חרב על ג'
חזרה לאחרונים שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים אמר להם תנו עיניכם
דברים עבודה זרה וגילוי
עריות ושפיכות דמים כו'.
בבירה איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב
אבל שנאת חנם לא היתה
ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו דכתיב 9 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה
אלא בנשיאיהם ולא בשאר
(שבת
העם. רשעים הם ותלו
לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו
נה:) מהשתרר עליו
בטחונם בהקב"ה שנאמר
שני רעים.
ועל ה' ישענו לאמר.
עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור
מקדש שני אע"פ שהיתה
אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש
(סנהדרין קג:)
בהם [תורה ומצות וגמ"ח
נעשית לו מסכה צרה.
חרב משום שנאת חנם],
מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה ומה רבי
ללמד ששקולה שנאת חנם
(אליעזר) דמרא דארעא דישראל הוה ולא הוה משתעי ר"ל בהדיה דמאן דמשתעי ר"ל בהדיה בשוק יהבו
(שם) שהיו
כנגד עבודה זרה וגילוי
מהלכות ארוכה בצד
עריות ושפיכות דמים. [אם
ליה עיסקא בלא סהדי בהדי רבב"ח משתעי אמר רב פפא שדי גברא בינייהו או ריש לקיש הוה
קצרה.
חומה היא נבנה עליה
וזעירי או רבה בר בר חנה הוה ור"א כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל לאו היינו טעמא א"נ סליקו
טירת כסף] פי' אם עלו
(ו)
כולם, היו כחומה ולא היו
שני דכתיב 01 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם
כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש
(שבת סב:)
נמאסים, כדכתיב הן אל
אף
ומשקרות עינים דהוו
כביר ולא ימאס והיו [נ"א]
מליין כוחלא.
אלא היו] נבנים בטירת
(שם) עקב בצד גודל. (שם)
כסף והיתה רוח הקודש שורה בהם, וכיון שעלו בדלדלות, נסתלקה מהן רוח הקודש ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז
תעכסנה.
שהן ברז פי' בת קול. דאמר מר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול
(שבת שם) בכעוס. (שם) ג' גזרות. (שם) כנגד ג'
כו'. אמאי לא שריא במקדש שני שכינה, דכתיב וישכון באהלי שם,
עבירות. (שם) יהב ליה ידא.
(קדושין לג.) דמרא דארעא דישראל הוה.
(גיטין יט:) (נדה כ:)
תוספות ישנים .