יום הכיפורים פרק שמיני יומא
פב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלא
מתני'
לרב הונא ולרב נחמן קשיא. ולא מצי לשנויי דסמוך לפירקן
אין מענין אותן. אין חייבין למנוע מהן מאכל: מחנכין
נט
א)
א ב
ב)
אותן. לשעות לפני שנה שהיא סמוכה לפירקן פירקן הוי
ולהשלמת דדבריהם קאמר דסמוך לפירקן משמע פרק
ג)
בן שלש עשרה לנקבה וארבע עשרה
לזכר שדרך תינוקות להביא
דגדלות י"ב שנים ויום אחד לתינוקת וי"ג שנים ויום אחד לתינוק:
ד)
מה
רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור.
שתי שערות בשתים עשרה ויום אחד
דהיינו בתוך שנת י"ג והיא
ג
ה)
פירקה לעונשין ותינוק בי"ג ויום אחד
פירש רש"י דלא גרס תיהרג דאיהי
ו)
ד
מתני' התינוקות אין מענין אותן ביוה"כ אבל
נמצא שנת י"ד פרקו לעונשין ושנת י"ג
לא מחייבא למימסר נפשיה דקרקע
❖
ס ה
עולם היא ובהא ניחא הא דבסוף פ'
היא שנה הסמוכה לפרקו ושנת י"ב
מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתיים בשביל
שיהיו רגילין במצות: גמ' השתא בפני
בן סורר פריך והא אסתר
היא שנה לפני שנה הסמוכה לפרקו:
תורה אור השלם
או לפני שתי שנים. שהיא לפני שתי
פרהסיא הואי ואמאי לא פריך והא
שתים מחנכין להו בפני שנה מבעיא אמר
ג"ע יהרג ואל יעבור אפי' בצינעא
שנים סמוך לפרקו דהיינו שלש שנים
1. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
רב חסדא לא קשיא הא בחולה הא בבריא
סא ו
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ
לפני פרקן ובגמרא פריך השתא לפני
ולמאי דלא גרס תיהרג ניחא דלענין
וּבְכָל מְאֹדֶךָ: דברים ו ה
א"ר הונא בן ח' ובן ט' מחנכין אותו לשעות
ג"ע ידע שפיר המקשה דמהני קרקע
שתים דהיינו ג' שנים אמרת מחנכין
2. וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר
בן י' ובן י"א משלימין מדרבנן בן י"ב משלימין
עולם אבל לענין פרהסיא דטעמא
לפני שנה דהיינו שתים מיבעיא:
אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי
גמ' בחולה. כחוש ותשוש כח:
כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ
מדאורייתא בתינוקת ורב נחמן אמר בן ט'
משום חילול השם לא אסיק אדעתיה
א
סב ז ח
וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה:
❖
אמר רב הונא בן שמונה.
דמהני ולהכי פריך והא אסתר
בן י' מחנכין אותן לשעות בן י"א בן י"ב
דברים כב כו
❖
פרהסיא הואי ומשני לענין פרהסיא
לבריא שעברה שמנה ונכנסת לתשע
משלימין מדרבנן בן י"ג משלימין מדאורייתא
ובתינוקת כדמסיים מילתיה דהוי שנת
נמי קרקע עולם היתה ומהני ותדע
בתינוק ור' יוחנן אמר $ השלמה דרבנן ליכא
גליון הש"ס
תשע ארבע שנים לפני פרקה: ובן
דאיהי דלא עבדה מעשה אין לה ליהרג
מוסף רש"י
בן י' בן י"א מחנכין אותו לשעות בן י"ב
גמ' השלמה דרבנן ליכא.
תשע. לחולה שעברה שנת תשע
דהא מרוצח ילפינן ורוצח גופיה דיהרג
ושפיכות דמים.
משלימין מדאורייתא תנן התינוקות אין מענין
היינו משום דמאי חזית דדמא דידך
ונכנסה לתוך עשר דהיינו ג' שנים
❖
אותן ביוה"כ אבל מחנכין אותן לפני שנה
לפני פרקה מחנכין לשעות: בן עשר.
סומק טפי וכו' וה"מ היכא דעביד
(פסחים כה:)
למה נאמר בכל מאדך.
ולפני שתים בשלמא לרב הונא ורב נחמן
מעשה אבל אי לא עביד מעשה כגון
לבריאה שעברה עשר ונכנסה לאחד
הגהות הב"ח
שרוצים להפילו על התינוק כדי להורגו
עשר ובן אחת עשרה לתינוקת חולה
לפני שנה ולפני שתים לפני שנה לדבריהן
לכך נאמר בכל
[א]
(שם כה.)
(א) גמ'
ואם יעכב על ידם יהרגוהו וכל
ונכנסה לי"ב משלימין מדרבנן בן י"ב
מאדך.
ולפני שתים (א) לדבריהן אלא לרבי יוחנן
לדברי תורה
ונכנסה לי"ג משלימין מדאוריי' שהיא
כי
קשיא אמר לך רבי יוחנן מאי שנה או שתים
(ב) שם
פירקן בתינוקת הבריאה והחולה שוות
אלא
[ב] סמוך לפירקן ת"ש דתני רבה בר שמואל תינוקות אין מענין אותן ביוה"כ
❖
בו: ורב נחמן אומר וכו'. לא פליג
לומר לך
אבל מחנכין אותן שנה או שתים סמוך לפירקן בשלמא לר' יוחנן ניחא אלא
רב נחמן אדרב הונא אלא מר פירש
(סנהדרין עד.) וכי
לרב הונא ולרב נחמן קשיא אמרי לך רבנן מאי חינוך נמי דקתני השלמה
מילי דתינוקת ומר פירש מילי דתינוק:
מה ענין למדנו מרוצח
הגהות הגר"א
ומי קרי לחינוך השלמה והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות
לנערה המאורסה.
תנן. מחנכין אותו לשעות לפני שנה
ב
[א] גמ'
מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע אמר רבא בר עולא
דהיינו שתי שנים ולפני שתים דהיינו
תרי חנוכי הוו: מתני' עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשיב נפשה
שלש בשלמא לרב נחמן ולרב הונא
ג
דאמרי איכא השלמה מדרבנן
חולה מאכילין אותו ע"פ בקיאין ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי
ד
כדקאמר אע"ג דלדידהו הוי חינוך
עצמו עד שיאמר די: גמ' ת"ר ה עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר
הבריא ארבע שנים מצי לתרוצ' למתני'
תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין לה על פיה אם נתיישבה דעתה מוטב ואם
הרי זה בא ללמד ונמצא
כולה בחולה וה"ק מחנכין אותו לשעות
למד.
לאו מאכילין אותה רוטב עצמה ואם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין
שתי שנים לפני השלמת דבריהם שהם
אותה שומן עצמו שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מע"ז וגילוי
שלש לפני השלמת דד"ת כדקאמר רב
ו
עריות ושפיכות דמים ע"ז מנלן דתניא ר"א אומר אם נאמר בכל נפשך למה
הונא דשנה עשירית מחנכין את
1
[ב] שם
התינוקת החולה לשעות שהיא לפני
נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך (ב) אם
שנה הסמוכה לפרק השלמת דבריהם
יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש
שהיא בשנת י"ב לחולה דהיינו לפני
לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך גילוי עריות
שתים הסמוכים לפרק דאורייתא: אלא
ושפיכת דמים מנא לן דתניא רבי אומר 2כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו
(סנהדרין שם)
לר' יוחנן קשיא. לדידיה לא מיתוקמא
נפש כן הדבר הזה וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה אלא ה"ז
ניתן להצילה בנפשו.
מתניתין כלל דהא אמרינן השלמה
❖
בא ללמד ונמצא למד מה נערה המאורסה ז ניתן להצילה בנפשו ח אף
מדרבנן ליכא דתימא מתני' חדא
רוצח (כו') מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור
קתני כדאוקימנא אליבא דרב הונא
תוס' ישנים ורב נחמן ורישא בחולה וסיפא בבריא
ורוצח
כדאוקימא רב חסדא נמי לא תוקמא דמתני' קתני שלש לבריא ושתים לחולה ור' יוחנן אמר שתים לבריא ואחת לחולה: אמר לך רבי יוחנן.
.
לא תתני לפני שנה דמשמע שתים ולפני שתים דמשמע ג' שנים אלא אימא מחנכין אותה שנה סמוך לפרק' בחולה ושתים לבריא: תא שמע דתנא
❖
(פסחים שם)
רבה בר שמואל. שנה או שתים כר' יוחנן ולא תני לפני שנה ולפני שתים: לר' יוחנן ניחא. ומוקי לה שנה לחולה ושתים לבריא:
אלא לרב הונא ולרב נחמן קשיא. דהא חינוך לשעות הוא ופחות שבחינוכין לשעות לדידהו ג' שנים הוי דהא אמר רב הונא בתינוקת
חולה שמחנכין אותה בעשירית וברייתא קתני גדול שבחינוכין שתי שנים: מאי חינוך דקתני השלמה. דדבריהם ולדידן נמי השלמה
רבינו חננאל
דדבריהם שתים לבריא לפני השלמה דאורייתא אחת לחולה: מתני' עוברה שהריחה. העובר מריח ריח תבשיל והוא מתאוה לו ואם אינה
תינוקות אין מענין אותם
אוכלת שניהן מסוכנין: ע"פ בקיאין. אם יאמרו שני רופאים שהוא מסוכן אם אינו אוכל: גמ' כוש. פלך תוחבין לה כוש ברוטב של אותו
ביום הכפורים אבל מחנכין
אותן קודם שנה קודם
בשר ומוצצתו: למה נאמר בכל מאודך וכו'. יאמר החביב שבהן וכ"ש שאינו חביב: כי כאשר יקום. בנערה המאורסה כתיב: מה למדנו מרוצח
שתים בשביל [שיהיו] רגילין
לנערה המאורסה. שהוא כמשפט הרוצח כן משפט הדבר הזה: מה נערה המאורסה ניתן רשות. למציל להצילה מבעילת זו בנפשו של בועל
במצות. אוקימנא בבריא
זה להורגו עד שלא בא עליה כדכתיב אין מושיע לה הא יש מושיע יושיענה בכל צידי תשועה: רוצח יהרג ואל יעבור. אם
קודם שתים, קודם שנה
בחולה. דייקא מתני' כרב
אמרו לו הרוג חבירך ואם לאו אהרוג אותך יהרג ואל יעבור עבירה זו כדמפרש לקמן: אף נערה המאורסה. אם יאמרו בעול ארוסת חבירך
הונא ורב נחמן דאמרי מבן ח'
או תיהרג יהרג ואל יעבור אבל היא אינה מצווה למסור את נפשה דהיא אינה עושה כלום דקרקע עולם בעלמא היא וראיה לדבר אסתר:
ובן ט' מחנכין אותן לשעות,
בן י' ובן י"א משלימין
ורוצח
מדרבנן, ובן י"ב משלימין
מדאורייתא בתינוקות, ובתינוק בן ט' ובן י' מחנכין אותן לשעות, בן י"א ובן י"ב משלימין מדרבנן. והא דתני רבה בר
שמואל מחנכין אותן שנה או שנתים סמוך לפרקן, משני חינוך זה השלמה מדרבנן היא. [ו]דכוותייהו קימא לן דבתראי אינון.
ואע"ג דר' יוחנן [ס"ל] דהשלמה מדרבנן ליכא, אלא שנה לחולה ושתים לבריא, מחנכין אותן לשעות ובפירקן משלימין
" .
מדאורייתא. ואקשינן עליה ממתניתין ושני ליה, כיון דהני מחמרי ואינון בתראי קימא לן כוותייהו. ותרי חינוכי הוו, דתניא
איזהו חינוך, היה רגיל לוכל בשתי שעות מאכילין אותון בשלש, בשלש מאכילין אותו בארבע, והשלמה נמי דמדרבנן חינוך
קרי ליה. עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתיישב נפשה. ת"ר עוברה שהריחה בשר קדש או בשר חזיר תוחבין לה כוש
ברוטב, נתיישבה דעתה מוטב, ואם לאו מאכילין אותה רוטב עצמה. לא נתיישבה מאכילין אותה איסור עצמו, שאין לך דבר
שעומד בפני פיקוח נפש חוץ ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ופשוטה היא.