פה:
יום
הכיפורים
פרק שמיני יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עם
פה א התשובה אין בפני עצמה לא נימא דלא כרבי. תימה לי דהוה
אבל להחיות. כגון שיודע ללמד זכות על אדם שנדון בב"ד ליהרג:
א) ב)
ג)
ועבודה. חמורה שדוחה את השבת מפסיקה להצלת נפש: ומה מילה.
מצי לשנויי מיתה ויוה"כ מכפרות עם התשובה על כל עבירות
פו ב ג
ד)
שבתורה אבל בלא תשובה יש עבירות שאינן מכפרות עליהן כגון
שהיא תיקון אחד מאיבריו של אדם דוחה את השבת לפי שחייבין
ה)
פז ד ה
עליה כרת לאחר זמן כך שנויה בתוספתא דשבת (ג): יכול לכל. אפי'
פורק עול ומגלה פנים ומיפר ברית ויש לומר דשפיר טפי משני אי
ו)
ז) ח)
לפיקוח נפש: ושמרו בני ישראל את
נמי י"ל דומיא דסיפא דקתני ועל
ט)
השבת. כדי לעשות שבתות אחרות
החמורות הוא תולה עד שיבא יוה"כ
אבל להחיות אפילו
מעל מזבחי ומה זה
פח ו
י)
ויכפר דההיא בכל עבירה איירי
יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות
שספק יש ממש בדבריו ספק אין ממש בדבריו
כ)
ז
הרבה: אין אדם מעמיד את עצמו.
דאינה מכפרת בלא יוה"כ ה"נ רישא:
❖
ועבודה דוחה שבת קל וחומר לפקוח נפש
ל)
חוץ מפורק עול. בסוף פ"ק
מלהציל את ממונו מיד גנב והאי
שדוחה את השבת נענה רבי אלעזר ואמר
נפקא ליה
דשבועות
גנב דאתי במחתרת מידע ידע דקאי
ומה מילה שהיא אחד ממאתים וארבעים
מקרא כי דבר ה' בזה זה הפורק
בעל הבית באפיה ואדעתא דהכי
תורה אור השלם
ושמונה איברים שבאדם דוחה את השבת
עול ומגלה פנים בתורה ואת מצותו
אתא דמימר אמר כי קאי לאפאי
1. וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי
קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת רבי
מ) נ)
קטילנא ליה ואין זה ספק נפשות אלא
הפר זה המפר ברית בשר הכרת
יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת
שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת
יוסי בר' יהודה אומר את שבתותי תשמורו
תכרת הכרת לפני יום הכפורים
ודאי נפשות והתורה אמרה לו כאן
1
ס)
הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם
תכרת לאחר יוה"כ יכול אפילו עשה
אחרי שבא להורגך השכם להורגו:
יכול לכל ת"ל אך חלק רבי יונתן בן יוסף
לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי
ע)
דאמר אביי. בסנהדרין על
תשובה ת"ל עונה בה לא אמרתי
יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם:
אומר כי קודש היא לכם היא מסורה בידכם
2
שמות לא יג
אלא בזמן שעונה בה והקשה
היוצא ליסקל ואמר יש לי זכות ללמד
פ) צ)
2. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת
ולא אתם מסורים בידה ר' שמעון בן מנסיא
❖
הרב רבי
יעקב מאורליינ"ש זצ"ל
על עצמי דקתני התם מחזירין אותו
כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם
אומר ושמרו בני ישראל את השבת אמרה
3
אפילו ארבע וחמש פעמים ובלבד
מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי
אמאי
תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור
כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה
שיהא ממש בדבריו והוינן בה מנא
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא
הגהות הב"ח
שבתות
הרבה א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא דידי
ידעי ואמר אביי מסרינן ליה זוגא
מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:
(א) גמ'
שמות לא יד
עדיפא מדידהו וחי בהם ולא שימות בהם אמר רבא לכולהו אית להו
דרבנן שמלוין אותו עד בית הסקילה
4
יש
3. וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל
ואם אמר יש לי ללמד זכות על עצמי
פירכא בר מדשמואל דלית ליה פירכא דר' ישמעאל דילמא כדרבא דאמר
(ב) שם
אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת
ישמעו אלו אם יש ממש בדבריו
הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית
רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי
(ג) רש"י
עוֹלָם: שמות לא טז
אם לאו והכי נמי גבי כהן העובד
מידע ידע דקאי לאפיה ואמר אי קאי לאפאי קטילנא ליה והתורה אמרה בא
4. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי
איכא למימר נמי דהכי עבדי ליה:
(ד) רש"י
וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה
להרגך השכם להרגו ואשכחן ודאי ספק מנלן דר' עקיבא נמי דילמא כדאביי
ואשכחן. מהכא דאודאי פיקוח
אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי
דאמר אביי מסרינן ליה זוגא דרבנן לידע אם ממש בדבריו ואשכחן
ויקרא יח ה
(א)
יְיָ:
נפש מחללין אבל ספק לא שמעינן
5. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר
ודאי ספק מנא לן וכולהו אשכחן ודאי ספק מנא לן ודשמואל (ב) ודאי לית ליה
מינה וכולהו נמי כגון אך חלק
(ה) ד"ה
עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם
פירכא אמר רבינא ואיתימא רב נחמן בר יצחק טבא חדא פלפלתא חריפא
איכא למימר דודאי פיקוח נפש
מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ
מתני'
מכל חטאתיכם לפני ה'
תִּטְהָרוּ: ויקרא טז ל
חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויוה"כ מכפרין עם
ממלא צנא דקרי:
קא ממעט ולא ספק וכן ולא אתם
א
6. וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם
תטהרו ולא חטאתיכם
❖
מסורין בידה למות (ד) ודאי וכן
התשובה תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה ועל
שבין זה לזה
טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל
חלל עליו כדי שישמור ודאי שבתות
טֻמְאוֹתֵיכֶם
וּמִכָּל
החמורות הוא תולה עד שיבא יוה"כ ויכפר האומר אחטא ואשוב אחטא
ב
גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:
הרבה: דשמואל לית ליה פירכא.
הגהות מהר"ב
ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר
יחזקאל לו כה
ג
אשר יעשה האדם המצות שיחיה בהם
7. מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ כָּל
רנשבורג
ד עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ה עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ
ודאי ולא שיבא בעשייתה לידי ספק
עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ
א] בתו"י
מכפר עד שירצה את חבירו דרש ר' אלעזר בן עזריה 5 מכל חטאתיכם לפני
יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם
מיתה אלמא מחללין על הספק:
חַיִּים אֶת יְיָ:
❖
ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו
חדא פלפלתא. גרעין אחד:
ירמיהו יז יג
מתני' חטאת ואשם ודאי. הם
אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני
אשם גזילות ומעילות ויש אשם שהוא
❖
מי אתם מטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם
6
רבינו חננאל
תלוי הבא על שגגת ספק כרת ובגמ'
מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל (ה') מה מקוה מטהר את הטמאים
7
מניין לפקוח נפש שהיא
אף הקב"ה מטהר את ישראל: גמ' אשם ודאי אין אשם תלוי לא והא כפרה
פריך והא ביה נמי כפרה כתיבא:
[דוחה את השבת ומה
מוסף רש"י
חטאת ואשם ודאי מכפרין. ומסתמא
מילה שהיא] אחד מאבריו
כתיבא ביה הנך מכפרי כפרה גמורה אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה אי
אך חלק.
תשובה איכא שאם לא היה מתחרט
כו'. פי' מצאנו שהמל
נמי הנך אין אחר מכפר כפרתן אשם תלוי אחר מכפר כפרתן דתנן חייבי
(ערובין קה.
התינוק מצילו מן המיתה
לא היה מביא קרבן (ה): גמ' הא
ו
מאליעזר בנו של משה
פסחים ה. שם עא. שבועות
חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה"כ חייבין אשמות תלוין פטורין: מיתה
כפרה כתיב ביה. וכפר עליו הכהן
יג.) מאי טעמא
רבינו, שנאמר ויהי בדרך
ויוה"כ מכפרין עם התשובה: עם התשובה אין בפני עצמן לא נימא דלא כרבי
דמחתרת.
במלון ויפגשהו ה' ויבקש
על שגגתו אשר שגג באשם
המיתו, ויבקש המיתו
תלוי כתיב: אשם תלוי אינו מכפר
דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה
לתינוק מפני שנתעצלה
כפרה גמורה. אלא תולה להגן עליו
תשובה יום הכפורים מכפר חוץ (מפורק עול) ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית
אמו ולא מלה אותו,
(סנהדרין עב.) חזקה אין
וכיון שהרגישה, מלה
מן היסורין עד שיודע לו שודאי חטא
בשר שאם עשה תשובה יוה"כ מכפר ואם לא עשה תשובה אין יוה"כ מכפר
אדם מעמיד עצמו על
אותו וקראתו חתן דמים,
ויביא חטאת הכי ילפי' לה בכריתות
ממונו.
אפילו תימא רבי תשובה בעיא יוה"כ יוה"כ לא בעיא תשובה: תשובה מכפרת
והצילתו מן המיתה
: פטורין. דיום הכפורים
שנאמר וירף ממנו. פי'
על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה: השתא על לא תעשה מכפרת על
וירף חולי המות מאתו
מכפר עליהן וטעמא מפרש בכריתות
מן התינוק, אז אמרה
עשה מיבעיא אמר רב יהודה הכי קאמר על עשה ועל לא תעשה שניתק
: חוץ מפורק עול. כופר
חתן דמים אתה לי, בדמי
לעשה ועל לא תעשה גמור לא ורמינהו אלו הן קלות עשה ולא תעשה
בהקב"ה: מגלה פנים בתורה. דורש
א
המילה. ואמרינן תו למולו
ואפי' בשבת כדי לפדותו
חוץ
את התורה לגנאי כגון מנשה פ) שהיה
מן המיתה. וכתיב וערל
דורש באגדות של דופי לא היה לו למשה לכתוב אלא ותמנע היתה פלגש וגו': ומיפר ברית בשר. מילה ובמסכת שבועות צ) יליף לה מקראי:
זכר אשר לא ימול את בשר
חוץ
ערלתו ונכרתה, מלמד
(שם) פלפלתא.
שהקטן נתפש בעון האב,
והגדול בעון עצמו והשנים בחיוב מיתה. זה טעם של ר' אלעזר בן עזריה. [מתני' חטאת] ואשם ודאי מכפרין, אבל אשר (חגיגה י.) חוץ מפורק עול. (שבועות יג.) ומגלה פנים
תלוי אע"ג דכתיב ביה כפרה, אינו מכפר כפרה גמורה, דלכי מתידע ליה בעי איתויי קרבן אחר. אי נמי כדתנן חייבי חטאות בתורה.
(שם ועי' סנהדרין צט:)
ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין, חייבי אשמות תלויין פטורין. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה,
מתניתין דלא כרבי, דתניא רבי אומר כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר, חוץ
מפורק עול והמגלה פנים בתורה והמפר בריתו של אברהם אבינו, שאם עשה תשובה יום הכפורים מכפר, ואם לא אין יום הכפורים מכפר. ושנינן אפילו תימא רבי הכי קתני, תשובה צריכא יום הכפורים, אבל יום הכפוים מכפר אפילו בלא תשובה,
כדתנן תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה, אבל [על] לא תעשה גמור לא, ועל החמורות תולה התשובה עד שיבא יום הכפרים ויכפר. ורמינהי אלו הן קלות שהתשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה חוץ מלא
תשא. ופרקינן לא תשא וכל דדמי ליה. כלומר כל שהוא לאו גמור.
תוס'
ישנים
.