יום הכיפורים פרק שמיני יומא
פו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חוץ מלא תשא. קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה: וכל דדמי
אמאי לא חשיב להו בהדי ל"ו כריתות בפרק קמא דכריתות
פט א ב ג ד
א) ב)
ליה. לא תעשה גמור: לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה. לאחר
ותירץ ר"י דרבנן דפליגי אדרבי לא דרשי קרא הכי אלא בפרק ארבע
צ ה ו
ג)
מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה: יכול
מיתות דרשי ליה ר' ישמעאל ורבי עקיבא לדרשא
ד)
אף לא תשא. ינקה בתשובה: אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר
אחרינא ואליבא דרבי לא מצי
למיחשבינהו דהתם קאמר מנינא למה
ז
❖
לא ינקה. דכתיב נקה לא ינקה גבי
לי לומר שאם עשאן כולן בהעלם
ה) ו)
הדדי: חלוקי כפרה. שחלוקין
אחד חייב על כל אחת ואחת ולדידיה
חוץ מלא תשא לא תשא וכל דדמי ליה ת"ש
ז) ח)
1
בכפרתן זה כך וזה כך: אמר לו.
לא מיחייב חטאת אלא במילתא
ט)
ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה
הגהות הב"ח
שלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא
שחייבין על זדונו לאו וכרת כדקאמר
תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תשובה
(א) גמ'
צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל
רבי בפרק קמא דיבמות
תשובה (ב) שם
תולה ויוה"כ מכפר לא תשא וכל דדמי ליה
תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה
נאמר כאן עליה פי' ונודעה החטאת
ת"ש לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול
לא
לכולן: שובו בנים. ומיד ארפא
אשר חטאו עליה ונאמר להלן עליה
❖
י)
(ג) שם
אף לא תשא עמהן ת"ל 2 לא ינקה יכול אף
למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה
בחייה מה להלן דבר שחייבין על זדונו
באמונה
שאר חייבי לאוין כן ת"ל את שמו שמו הוא
ודבורו
לבדה: כי ביום הזה יכפר. למדת
כרת אף כאן ומינה מה להלן שיש בו
שיש עבירה שצריכה יוה"כ: ופקדתי
תורה אור השלם
דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין תנאי
לאו אף כאן לאפוקי הני נהי דאיתרבו
אשרי לו לפלוני שלמד
בשבט פשעם. למדת שיש עבירה
לכרת לאו לית בהו אבל לרבנן לא
היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה
1. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ
תורה
(ד) שם
מצינן לשנויי הכי דלדידהו לא בעי
שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה
אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה
ועל לא תעשה שניתק לעשה ועל מה תשובה
רפואה
יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ
והחמור לחמורה: חילול השם. חוטא
לאו כיון דגמרי מתורה אחת יהיה
(ה) שם
תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ועל מיתות בית
שמות כ ו
לַשָּׁוְא:
ומחטיא אחרים: באזני ה' צבאות.
לכם הוקשה כל התורה כולה לעבודת
2. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא
דין ועל לא תעשה גמור אמר מר לפי שנאמר
כוכבים מה ע"ז דבר שחייבין על
אמר הנביא באזני אמר הקב"ה אם
עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא
אמר רב יהודה
בחורב (א) ונקה מנא לן דתניא ר' אלעזר
יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל
זדונו כרת וכו' אבל לאו לא בעינן
יכופר העון עד תמותון למדנו שיש
רב אמי רמי (ו) רש"י
בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל
אומר אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא
אף על גב דע"ז איכא לאו דהא
שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה:
אני
שמות לד ז
ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר
ולא יהיבנא דמי לאלתר. וכשאני
בע"ז איכא נמי סקילה ואפילו הכי
3. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים
שובבים אברי"ץ בלע"ז
מחייבי חטאת אפילו היכא דליכא
מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן
נקה הא כיצד מנקה הוא לשבין ואינו מנקה
(ז) ד"ה
אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ
סקילה דלא מקשינן אלא לענין
ולמד ממני להיות מזלזל בגזל:
כאן מיראה ארפא
אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְיָ
לשאינן שבין שאל ר' מתיא בן חרש את ר'
(ח) ד"ה
ירמיהו ג כב
אֱלֹהֵינוּ:
באתרא דלא תבעי. שאין דרך
כרת דכתיב בההוא עניינא דכתיב
אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבע' חלוקי
4. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר
אליכם
❖
הכרת תכרת הכי נמי לאו לא
הטבח לילך ולתבוע הקפותיו ועל
עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל
כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר שלשה
בעינן לענין חטאת תדע דבפרק אלו
הלוקח להביא לו מעותיו לביתו:
חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:
הן ותשובה עם כל אחד ואחד עבר על עשה
ויקרא טז ל
א
ומתא מחסיא. מקומו של רבינא:
הן הלוקין ממעט
5. וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם
ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר
רבינו חננאל (המשך)
יהיב זוזא להאי וזוזא להאי. שמא לא
פסח ומילה מחטאת משום דדומיא
וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם:
שובו בנים שובבים עבר על לא תעשה
דע"ז בעינן מה ע"ז שב ואל
ידע חבירו שנתתיו לו ויש כאן חילול
תהלים פט לג
ועל לא תעשה גמור. שאל ר'
ב
3
6. וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת
מתיה בן חרש את ר' אלעזר
השם: ועביד חושבנא. וחוזרין
ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר
תעשה לאפוקי הני דקום ועשה
בן עזריה ברומי שמעתה
אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם
ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו: כגון
נינהו ואי בעינן לאו לענין חטאת
שנאמר 4 כי ביום הזה יכפר עליכם מכל
ד' חלוקי כפרה שהיה ר'
עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יֱיִ
צְבָאוֹת: ישעיהו כב יד
ישמעאל דורש, אמר לו ג'
אנא דמסגינא וכו'. ואין הכל יודעין
נימא מה ע"ז שיש בה לאו לאפוקי
חטאתיכם עבר על כריתות ומיתות בית דין
ג
7. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
הן ותשובה עם כל אחת.
הני אפילו אי הוו שב ואל תעשה לא
שנחלשתי בגרסתי ולמדין הימני
ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין
עבר על עשה ושב, אינו
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ
להבטל מתלמוד תורה: מחמת
מיחייב כיון דלא כתיב בהו לאו:
וּבְכָל מְאֹדֶךָ: דברים ו ה
זז משם עד שמוחלין לו,
ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם
5
8. וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה
שנאמר ארפא משובתם וגו'.
שמועתו. מחמת שם רע היוצא עליו:
והאמר
עבר על לא תעשה ושב,
ובנגעים עונם דאבל מי שיש חילול השם בידו
יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר:
שרא ליה מריה. ימחול יוצרו על
ישעיהו מט ג
תשובה תולה ויום הכפורים
אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן
מעשיו: מתאהב על ידך. לחבירך:
(ב)
9. וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר
מכפר, שנאמר כי ביום הזה
יכפר עליכם. עבר על כריתות
תולין ומיתה ממרקת שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם
בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם
קורא. מקרא: ושונה. משנה:
6
ומיתות בית דין ושב, תשובה
קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם יְיָ
ומשמש תלמידי חכמים. ללמוד ( י) תורה)
עד תמותון היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא
ה
ויום הכפורים תולין ויסורין
אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ:
היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן
יחזקאל לו כ
ממרקין, שנאמר ופקדתי
ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל
01. אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם
בשבט פשעם ובנגעים עונם.
ומהיכן למדו: באמור להם עם ה'
באתרא דתבעי לית לן בה אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי
אבל מי שיש בידו חלול
נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ:
אלה. את זו קרא הכתוב חילול השם
הושע יד ה
השם, אין כח לא לתשובה
כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו
11. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים
כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות
לתלות, ולא ליום הכפורים
גבי הדדי ועביד חושבנא רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא
לכפר, ולא ליסורין למרק,
אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ
באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו
אלב כולן תולין ומיתה
אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְיָ
תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת
ראה החסידים והחכמים רעה באה
ירמיהו ג כב
ממרקת, שנאמר ונגלה באזני
אֱלֹהֵינוּ:
שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא
21. שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
ה' צבאות אם יכופר העון
עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי
הזה לכם עד תמותון. היכי
נְאֻם יְיָ כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם
ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים
ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים
7ו
דמי חלול השם, רב אמר כגון
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר
שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא
מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו (ג) בנחת
אנא אי שקילנא מבי טבחא
וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי
אֶתְכֶם צִיּוֹן: ירמיהו ג יד
בישרא באתרא דלא תבעי,
יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם
עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו
31. שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ
דאתו למימר אנא חזיתיה לרב
שמים מתחלל וכבודו מתמעט:
שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה
דשקיל בשרא בלא דמי, היינו
אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:
❖
דמעיקרא שובבים אתם. כשתעשו
הושע יד ב
חלול השם. ר' יוחנן אמר
נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה
8
כגון אנא אי מסגינא ד' אמות
תשובה מעלה (ו) עליכם כאילו
בלא תורה ובלא תפלה .
ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו
תחילת החטא על ידי נערות ושטות
ויש אומרים כל שחביריו
רבינו חננאל
באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני
ושובבות: וכתיב ארפא. משמע
בושין משמועתו דאמרי שרא
ת"ש אילו הן החמורות
ליה מריה לפלניא. נמצא
שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד
מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא
כריתות ומיתות בית דין ולא
עונשים של דברים הללו
שמקצת שמו עליו: כאן מאהבה.
תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר
תשא עמהן כו'. ת"ש ר'
גדול מעונש כריתות ומיתות
השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו :
יהודה אומר כל שהוא מלא
בית דין. תניא ואהבת את
(ד)
באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו א"ר חמא (בר) חנינא גדולה תשובה
9
תשא ולמטה תשובה מכפרת,
ה' אלהיך עשה שיהא שם
כתיב שובו בנים. אלמא בעלי
שמביאה רפאות לעולם שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה ר' חמא (בר)
מלא תשא ולמעלה תשובה
שמים נאהב על ידך, שיהיה
(ד)
01
תשובה קרויין בנים: וכתיב כי אנכי
תולה ויום הכפורים מכפר.
אדם קורא ושונה (ביראה)
חנינא רמי כתיב 11 שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא
בעלתי בכם. אלמא עבדים מיקרו:
ושנינן לא תשא וכל דדמי
[בתורה] ומשמש תלמידי
משובותיכם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה רב יהודה רמי כתיב שובו
ליה, דהוא לאו גמור. ת"ש
חכמים ומשאו ומתנו בשוק
(ה)
כאן מאהבה ומיראה. קרויין בנים:
לפי שנאמר בחורב נושא
בצדק עם הבריות, מה הכל
בנים שובבים ארפא משובותיכם וכתיב 21(הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם
כאן על ידי יסורין. שלא שבו עד
עון ופשע וחטאה ונקה עוד
אומרים אשרי פלוני שלמד
אחד מעיר ושנים ממשפחה ל"ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע"י יסורין אמר רבי
נאמר לא ינקה. ופשטניה
תורה, אשרי הוריו ורבו
שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית
לקרא, מנקה הוא לשבים
שלימדו, כמה נאים מעשים
דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה (ח)
לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה' אלהיך
א
31
ואינו מנקה לשאינן שבים.
ודרכיו, עליו הכתוב אומר
וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כתיב
אמר
ותניא לפי שנאמר בחורב
ישראל אשר בך אתפאר.
תשובה, מדכתיב בה ונקה,
אבל הקורא ושונה ודרכיו
ואשובה אליכם לאחר תשובה וכתיב
כי אנכי בעלתי בכם כבר קודם שתשובו כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם:
[יכול אף לא תשא עמהן
מכוערים כו', עליו הכתוב
לא אומר באמור להם עם ה'
ת"ל לא ינקה], עד יכול על
כל חייבי לאוין אע"פ שישוב
[אלה] ומארצו יצאו. גדולה
לא ינקה לו, ת"ל קרא אחרינא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא, הך דכתיב לא ינקה [אינו אלא] בלא תשא את שמו
תשובה שמביאה רפואה לעולם, שנאמר ארפא משובתם. ואסיקנא שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, תשובה (מיראה)
בלבד, הא כל שאר לאוין התשובה מכפרת. הנה בכל לאוין התשובה מכפרת בלא יום הכפורים. ודחינן תנאי היא דתניא על מה
[מאהבה] ארפא משובתם אוהבם נדבה, תשובה (מאהבה) [מיראה] שובו אלי ואשובה אליכם. כי אנכי בעלתי בכם תשובה
תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה, על מה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר על כריתות ומיתות בית דין
מיסורין. גדולה תשובה שאפילו הגיע חטאתו עד כסא הכבוד התשובה מכפרת, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך.
תוס' ישנים
. .