פו:
יום הכיפורים פרק שמיני יומא
עין
משפט
מסורת
הש"ס
נר
מצוה
לא תעשה שבתורה. לא יוכל בעלה הראשון וגו': כי כשלת בעונך.
זונות מה יעשה שלא יחטא: הכי גרס בספרי משה אמר יכתב
א)
א
ב)
עונך יחשב כמכשול שהיא שגגה: עליהם (חיו) [הוא] יחיה. על כל מה
סורחני שנאמר יען לא האמנתם בי. בכל מקום שנכתב מיתתו שם
צא ב
ג) ד)
נכתב סרחונו. אלמא ניחא למכתביה זמנין טובא: לשתי נשים.
שעשה ואף על העבירות: מתפייס הימנו. מקבל הימנו פיוסים:
ונשלמה פרים שפתינו. במקום פרים: נדבה. מקובלת ברצון יותר
שלוקות: אחת קלקלה. זנתה והתרו בה למלקות כך דור המדבר מתו
צב ג
ה)
מחובה: ארפא משובתם. (ט) מן היחיד:
במדבר שהאמינו למרגלים ר) (משה) מת
צג ד
ו) ז)
שבא דבר עבירה לידו. (י) שנכשל
במדבר על שמעו נא המורים אמר
אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את
צד ה
(א)
בה כבר: באותה אשה באותו מקום.
יכתב סורחני שלא יאמרו אף אני
לא תעשה שבתורה שנאמר 1לאמר הן ישלח
ח)
קלקלתי כמותם: פגי שביעית. תאנים
שעבר שם (כ) העבירה ואותו פרק
איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש
ט)
מתוך שדומה מכל וכל לזמן שנכשל בו
שלא בישלו כל צרכן ורחמנא אמר
צה ו
י)
אחר הישוב אליה
עוד הלא חנוף תחנף
❖
כ)
כבר יצרו מתגבר עליו ואומר לו ראה
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה
הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב
ל)
לאכלה ולא להפסד: מפרסמין
פלונית ואותו מקום ואותו פרק הוא
מ)
אלי נאם ה' א"ר
יונתן גדולה א תשובה
קום עשה מה שעשית כבר: כסוי
אח החנפין. שהן רשעים ומראין
נ)
גליון הש"ס
(שמקרבת) את הגאולה שנאמר ובא
ס)
חטאה. שלא נתגלה עונו: בחטא
עצמן כצדיקים אם יש מכיר במעשיו
2
גמ' יחיד שעשה תשובה
מפורסם. טוב לו שיודה ויתבייש ולא
לציון גואל ולשבי פשע ביעקב מה טעם ובא
מצוה לפרסמו מפני חילול השם שבני
ע)
מוחלין לכל העולם.
יכפור בו: בחטא שאינו מפורסם.
אדם למידין ממעשיו שסבורין עליו
פ)
לציון גואל משום דשבי פשע ביעקב אמר
צ)
שהוא צדיק ועוד כשבא עליו פורענות
לא יגלה חטאו וכבוד השם הוא שכל
ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות
ק)
מה שאדם חוטא בפרהסיא מיעוט
בני אדם אומרים מה הועיל לו
❖
ר)
לו כשגגות שנאמר 3 שובה ישראל עד ה'
❖
כבוד שמים הוא: עבירות שבין אדם
זכותו: שנאמר ובשוב צדיק מצדקו.
ש)
אלהיך כי כשלת בעונך הא עון מזיד הוא
לחבירו. יגלה לרבים שיבקשו ממנו
סיפיה דקרא ונתתי מכשול לפניו אני
וקא קרי ליה מכשול איני והאמר ריש לקיש
מוסף רש"י שימחול לו: וחטאתי נגדי תמיד.
ממציא לידו חטא גלוי לכל שיכשל בו
הגהות הב"ח
גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות
וידעו את מעשיו: המוחלטין. רשעים
איני סבור שכפרת לי והרי הוא תמיד
נעשית לו כהיתר.
(א) גמ'
(ערכין ל:
שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט
גמורין: שלות רשעים סופה תקלה.
כאילו הוא נגדי עומד: וצריך לפרט
4
וכעי"ז סוטה כב.) אל יכתב
ר' יוחנן אמר עד
את החטא. כשהוא מתודה אומר
מתוך שלותם הם יושבין ומהרהרין
וצדקה עליהם (חיה) יחיה לא קשיא כאן
ולא עד בכלל ומי א"ר
סורחני.
תטא פלוני חטאתי: כדר' ינאי.
בעבירות: והרשות. הרבנות:
יוחנן הכי והא אמר ר'
מאהבה כאן מיראה אמר ר' שמואל בר
יוחנן גדולה תשובה וכו'
(סנהדרין קז.)
מקברת בעליה. שנאמר
לא הזכיר העון אלא למעטו ולומר
נחמני אמר ר' יונתן גדולה תשובה שמארכת
אלי נאם ה' לא קשיא
לקטלא נפיק.
וימת יוסף תחילה ואח"כ כל אחיו ש):
אתה גרמת להם משל ק) לאדם שהיה
הא ביחיד הא בצבור
(ב) שנותיו של אדם שנאמר ובשוב רשע
ולואי שתהא יציאה. ממנה בלא חטא
א"ר יוסי הגלילי גדולה
וצבו ביתיה לית
לו בן נאה ומאכילו ומשקהו ותולה לו
(שם ז:)
מרשעתו (חיו) יחיה אמר ר' יצחק אמרי
תשובה שמביאה גאולה
הוא עביד.
כביאה: נפיק לדינא. להיות דן דין:
כיס של דינרין בצוארו והושיבו בפתח
שנאמר ובא לציון וגו'
(שם) וריקן
במערבא משמיה דרבה בר מרי בא וראה
בצבו מאי טעמא ובא לציון
לביתיה אזיל.
שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מקניט את חבירו בדברים ספק מתפייס
גואל משום ולשבי פשע
(שם) ולואי
(ג)
ביעקב אמר ר' יונתן
שתהא ביאה.
הימנו ספק אין מתפייס הימנו וא"ת מתפייס הימנו ספק מתפייס (ד) בדברים ספק אין מתפייס בדברים אבל
גדולה תשובה שמקרבת
כיציאה.
❖
הקב"ה אדם עובר עבירה בסתר מתפייס ממנו בדברים שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ולא
גאולה לעולם שנאמר
(שם)
5
שמרו משפט ועשו צדקה
עוד אלא שמחזיק לו טובה שנאמר וקח טוב ולא עוד אלא שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב פרים שנאמר
כי קרובה ישועתי לבא
וצדקתי להגלות
רבינו חננאל 5 ונשלמה פרים שפתינו שמא תאמר פרי חובה ת"ל 6ארפא משובתם אוהבם נדבה תניא היה ר"מ אומר גדולה
(ב) שם
תשובה שבשביל $יחיד שעשה תשובה מוחלין (ה) לכל העולם כולו שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב
ימיו
גדולה תשובה שדוחה את לא
ושנותיו (ג) שם
תעשה שבתורה והוא המגרש
אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו בהיכי דמי בעל תשובה אמר רב יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם
אשתו ונישאת לאחר כו',
ראשונה ושניה וניצל הימנה מחוי רב יהודה באותה אשה באותו פרק באותו מקום א"ר יהודה רב רמי
(ו)
ואסיקנא לא קשיא הא ביחיד
(ד) שם
הא בציבור. כלומר אין זה
כתיב 7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב 8 מכסה פשעיו לא יצליח לא קשיא הא בחטא מפורסם
ואת"ל
הדין בציבור אלא ביחיד.
הא בחטא שאינו מפורסם רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן
ממנו
ג
גדולה תשובה שמקרבת
מדת
הגאולה, ועונותיו נעשין לו
בעבירות שבין אדם למקום תניא ר' יוסי בר יהודה אומר אדם ד עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין לו
(ה) שם
כזכיות, ומארכת ימיו,
שניה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל
שנאמר ובשוב רשע מדרכו
9
לו ולכל
וחיה. תניא אדם מקניט
ארבעה לא אשיבנו (ונאמר) 01 הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכי תימא הני מילי
(ו) שם
חבירו ספק מתפייס לו ספק
בציבור אבל ביחיד לא ת"ש הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (מכאן ואילך אין מוחלין לו שנאמר
ופירש
אין מתפייס לו, אבל הקב"ה
באותה ובאותו
ודאי מתפייס לו אפילו
על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו) ת"ר עבירות שהתודה עליהן יוה"כ זה לא יתודה עליהן יום
ובאותו
בדברים, שנאמר קחו עמכם
(ז) שם אין צריך
הכפורים אחר ואם שנה בהן צריך להתודות יוה"כ אחר ואם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן עליו הכתוב
דברים ושובו אל ה', ולא עוד
אלא שמחזיק לו טובה
אומר ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו רבי אליעזר בן יעקב אומר כ"ש שהוא משובח שנאמר כי
ה
11
21
(ח) שם
שנאמר וקח טוב, ולא עוד
פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו וגו' כדרב הונא דאמר רב הונא
אלא שמעלה עליו הכתוב
כאילו הקריב קרבן שנאמר
כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר
ונשלמה פרים שפתינו. היכי
וצריך לפרוט את החטא שנאמר 31 אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר'
דמי בעל תשובה, אמר רב כל
(ט) רש"י
שבא לידו עבירה פעם
יהודה בן בבא רבי עקיבא אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אלא מהו שאמר משה ויעשו להם
(ז)
של
ראשונה ושנייה וניצל הימנה.
רבים לפי ששב אפי
מחוי ר' יהודה באותו מקום
אלהי זהב כדר' ינאי דאמר ר' ינאי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כסף וזהב שהרבית
(י) ד"ה
באותה אשה, או כיוצא בה,
להם לישראל עד שאמרו די גרם להם שיעשו אלהי זהב שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה
אותה
ובאותו הפרק. בעבירות שבין
(כ) ד"ה
אדם להקב"ה, אשרי נשוי
ודוד משה אמר יכתב סורחני שנאמר 41 יען לא האמנתם בי להקדישני דוד אמר אל יכתב סורחני
כבר
פשע כסוי חטאה. בין אדם
שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה משל דמשה ודוד למה הדבר דומה לשתי נשים שלקו בבית דין
ובאותו שמתוך
לחבירו מכסה פשעיו לא
❖
בה
יצלח. ויש אומרים כאן
אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית אמרה להן אותה שאכלה פגי שביעית בבקשה מכם הודיעו על
בחטא מפורסם וכאן בחטא
מה היא לוקה שלא יאמרו על מה שזו לוקה זו לוקה הביאו פגי שביעית ותלו בצוארה והיו מכריזין
שאינו מפורסם. תניא ר' יוסי
ב"ר יהודה אומר עבר אדם
לפניה ואומרין על עסקי שביעית היא לוקה ו מפרסמין את החנפין מפני חילול השם שנאמר 51 ובשוב
תוס' ישנים
עבירה פעם ראשונה ושנייה
צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו תשובת המוחלטין מעכבת הפורענות ואע"פ שנחתם עליו
ושלישית, מוחלין לו אם
.
ישוב, רביעית אין מוחלין לו,
גזר דין של פורענות שלות רשעים סופה תקלה והרשות מקברת את בעליה ערום נכנס לה וערום יצא ממנה
שנאמר על שלשה פשעי
ולואי שתהא יציאה כביאה רב כי הוה נפיק למידן דינא אמר הכי בצבו נפשיה לקטלא
נפיק וצבו ביתיה
ישראל ועל ארבעה לא
אשיבנו, ולא תימא בציבור
לית הוא עביד וריקן לביתיה אזיל ולואי שתהא ביאה כיציאה רבא כי הוה נפיק לדינא אמר הכי
(ח)
אלא אפילו ביחיד שנאמר הן
כל אלה יפעל אל פעמים
שלש עם גבר. עבירות שבין אדם למקום אם יתודה עליהן יום הכפורים זה אינו צריך עוד להתודות עליהן, ואם חוזר ומתודה
עליהן עליו הכתוב אומר כסיל שונה באולתו. ר' אליעזר אומר הרי הוא משובח שנאמר וחטאתי נגדי תמיד, אלא מהו מקיים
כסיל שונה באולתו, כדרב הונא דאמר כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו ונעשית לו כהיתר. וצריך לפרוט את החטא שנאמר ויעשו להם אלהי זהב. ר' עקיב' אומר אין צריך שנאמר כסוי חטאה, אלא מה אני מקיים ויעשו להם אלהי זהב כו'.
שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה אמר יכתב סירחוני שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני ואם אין מחני נא מספרך וגו'. ודוד אמר אל יכתב סירחוני שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה משל לשתי נשים שקלקלו כו'. מפרסמין את החנפים
מפני חלול השם שנאמר ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו, כדי לפרסמו. תשובת המוחלטין מעכבת [הפורענות] אפילו לאחר שנחתם גזר דין. שלות רשעים סופה תקלה. והרשות מקברת בעליה, ערום נכנס לה וערום יוצא ממנה. ולואי
שתהא יציאה מן העולם כביאה לעולם בלא עון. רב כד הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשי לקטלא אזיל וצבו ביתי (לינא) [לית הוא] עביד וריקן לביתי עייל ולואי שתהא ביאה בבית כיציאה מבית בלא עון.
תורה אור השלם
1. לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם יְיָ: ירמיהו ג א 2. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב
נְאֻם יְיָ: ישעיהו נט כ 3. שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: הושע יד ב 4. וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה: יחזקאל לג יט 5. קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אִמְרוּ
אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: הושע יד ג 6. אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ: הושע יד ה 7. לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה: תהלים לב א 8. מְכַסֶּה פְשָׁעָיו
לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם: משלי כח יג 9. כֹּה אָמַר יְיָ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם: עמוס ב ו 01. הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם
גָּבֶר: איוב לג כט 11. כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ: משלי כו יא 21. כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד: תהלים נא ה 31. וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְיָ וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם
41. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם: במדבר כ יב
51. וּבְשׁוּב
שמות לב לא
צַדִּיק מִצִדְקוֹ
אֱלֹהֵי זָהָב:
וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ: יחזקאל ג כ