שבעת ימים פרק
ראשון יומא
יא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כל השערים. שערי
מזרח ג) עזרה: אחד שערי מדינות. יש מדינה
כל השנה לפרסם הדבר שיהיה נראה לכל כמו
דירה חשובה וכן
כט א
א)
ב)
מוקפת הרים ויערים בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך
לענין מעשר מיחייבא מדרבנן בין בחג בין בשאר ימות השנה ולא
ל ב
ג)
שערים כגון ארץ הגר: אבולי דמחוזא. שערי עיר ששמה מחוזא
תיקשי דילמא אתי לאפרושי מן הפטור כו' דה"מ אי אמרינן דלא
ד)
והיו רובן ישראל: לאקרא דכובי. בנין בנוי עליהן ונקרא כובי
מיחייבא אלא בחג בעידנא דאית בה דירה ניחוש דילמא אתי למיטעי
ה)
לא ג
והשערים תחתיו עשויין ככיפה ובניין
כיון דחזי דלא מיחייבא אלא בההיא
הבנוי על גבי כיפין חזק יותר: ואקרא
שעתא אתו למימר דדירה גמורה
כל השערים שהיו שם לא היה להם מזוזה
❖
לב ד
א
דכובי גופה. משום אותו בנין עצמו
היא דאורייתא אבל השתא דמחייבא
חוץ משער [א] ניקנור שלפנים ממנו לשכת
תבעי השער מזוזה שדרך אותו השער
לה אפי' בשאר ימות השנה דליכא
פרהדרין לימא רבנן היא ולא ר' יהודה
לג ה ו
תורה אור השלם
נכנסין לו: משום סכנה. שלא יאמר
דירה בה כלל הכל יודעין דמדרבנן
דאי ר' יהודה היא גופה גזירה ואנן ניקום
❖
המלך כשפים עשיתם בשערי עירי:
הוא דמחייב לה ולא אתי למיטעי:
1. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת
והתניא רפת בקר פטורה מן
ונגזור גזירה לגזירה אפילו תימא ר' יהודה
נבדקת. שמא נרקבה או נגנבה:
בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
דברים ו ט
כולה חדא גזירה היא ת"ר בשעריך ב אחד
המזוזה. תימה לי לימא
ושל רבים. שערי חצירות ומדינות
2. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ
רבינו חננאל
שערי בתים ואחד שערי
חצירות ואחד
ועיירות: פעמיים ביובל. כל דבר
ההיא איירי כשהנשים רוחצות בו
אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי
ת"ר בשעריך בין שערי
וַיֹּאמֶר יְיָ עֶגְלַת בָּקָר
שערי מדינות ואחד שערי
עיירות יש בהן
שהוא של רבים אין להטריח עליו
וי"ל ברפת בקר אין הנשים רוחצות
בתים בין שערי חצירות
תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ
הרבה שאם תטרח יהא כל אחד
דדוקא בית הבקר דלעיל דהיינו
חובת מצוה למקום משום
שנא' וכתבתם
בין שערי מדינות בין
1
לַיְיָ בָּאתִי:
❖
אומר יעשו חביריי: בארטבין. שם
שעשוי לבקר אבל אין מעמידין בה
שמואל א טז ב
שערי עיירות יש בהן מצוה
על מזוזות ביתך ובשעריך
א"ל אביי לרב
למקום שנאמר וכתבתם
בהמות בקביעות נשים רוחצות בו
האיש ואמרי לה על שם האומנות:
ספרא הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדו
על מזוזות ביתך ובשעריך,
קסדור. שם פקידות הוא כגון סרדיוט
אבל רפת בקר משמע שעומד בו
על כל שער ושער. הני
הגהות הגר"א
להו רבנן מזוזה אמר ליה הנהו חזוק לאקרא
והוא שוטר: דקביע היזקא. עלילות
בקר בקביעות והוא מלוכלך בזבל
אבולי כו'. פי' תיקרא של
[א] גמ'
דכובי הוא דעבידי א"ל ואקרא דכובי גופה
מבואות לחיזוק מפני כובד
המושל מזומנות תמיד: איך אלך.
הבקר אין הנשים רוחצות בו:
❖
הכובי עשויה, שעושין
אף
תבעי מזוזה דהא אית בה דירה לשומר
למשוח את דוד ע"פ הדיבור: בית
על פי שהנשים מתקשטות בהן.
אותם הכובי עליה דירה
בית האסורין דהא תניא בית הכנסת שיש
לשומר המבוי ולא משום
אוצרות. של יין ושמן ותבואה ואין
אינו מגיה הברייתא דה"ק
ג
צורת פתח. ואקשינן גם זה
מוסף רש"י
אדם דר בו: מאי נאותות רוחצות.
מפני שהנשים נאותות ומתקשטות רק
בו בית דירה לחזן הכנסת חייבת במזוזה
חייב, דתניא בית הכנסת
בהן ואינם דרים בה דירה גמורה
נאותות לשון הנאה ומשום דמקום
גזירה לגזירה.
שיש בה בית דירה לחזן
אלא אמר אביי משום סכנה דתניא ד מזוזת
או לשומר בית הכנסת
גנאי הוא שעומדות שם ערומות אין
והא דקאמר אע"פ שהנשים מתקשטות
יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים
חייב במזוזה. ופרקינן
כבוד שמים להיות שם מזוזה: אע"פ
פי' לא מיבעיא אם לא היו אפילו
לעולם כי האי גוונא חייב
פעמים ביובל וא"ר יהודה מעשה בארטבין
שהנשים מתקשטות. שם בבשמים
מתקשטות דפטורין אלא אף על
והני אבולי אמאי לא
אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של
עבדי בהו מזוזה [משום
פי שמתקשטות:
וס"ד אמינא דירה היא אשמעינן
יכול שאני מרבה אף בית שער
סכנה], (אמר ליה) פעמים
צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף
דלאו דירה היא: אלא מאי אית לך
שבא לבודקה ורואין אותו
זוז והאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אין
וכו'. משמע דבית שער
למימר. כי פרשת נאותות מתקשטות
(ביצה
הגוים העוברין והשבין
ב:) איך אלך.
ואומרים לו יהודי אתה
שם ותיקשי מתני' אמתני' ונימא תנאי
ניזוקין היכא דקביע היזקא שאני דכתיב
פטור מן המזוזה ותימה דבפרק
ומכשפות אתה עושה ואתו
היא: ויש מחייבין. והיינו תנאי. וכל
הקומץ רבה תניא בית
ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני
לידי סכנה, והיכא דשכיח
2
(פסחים ח:)
חד מן אמוראי מתרץ לטעמיה רב
שער אכסדרה ומרפסת חייבת במזוזה
היזקא ראוי להתרחק
ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת
ממנה ואף על גב דהיא
כהנא מתרץ דבסתמא פליגי אבל
וכן משמע בפ"ק דסוכה
לזבוח לה' באתי תני רב כהנא קמיה דרב
מצוה, כדכתיב ויאמר
❖
(קדושין לט:) מתקשטות דכ"ע חייבין ורב יהודה
דבית שער חייב במזוזה גבי שתי
שמואל איך אלך ושמע
יהודה בית התבן ובית הבקר ובית העצים
שאול והרגני. תני רב כהנא
מתרץ דבמתקשטות פליגי אבל סתמא
סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך
ובית האוצרות פטורים מן המזוזה מפני
בית התבן ובית הבקר
דכולי עלמא פטור: ושהנשים נאותות
ותיהוי חיצונה בית שער ותתחייב
ובית העצים והאוצרות
תוס' ישנים
שהנשים נאותות בהן ומאי נאותות רוחצות
בהן. כלומר בית התבן ובית הבקר
במזוזה וי"ל דהכא מדאורייתא קאמר
פטורין מן המזוזה מפני
.
א"ל רב יהודה טעמא דרוחצות הא סתמא
שהנשים ניאותות בהן.
והתם מדרבנן א"נ נ"ל דהכא מיירי
ובית העצים ושהנשים ד) רוחצות בהן ובית
ופריש רב כהנא מאי
בבית שער של אכסדרה ובית שער
הטביל' אע"ג דאשמעי' מרחץ איצטריך
חייבין והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזה
ניאותות רוחצות ממש,
של מרפסת והא דקתני בית שער
לאשמועינן בית הטבילה אע"ג דליכא
הא סתמא חייבין. ואקשינן
אלא מאי נאותות מתקשטות והכי קתני
והתניא רפת בקר פטור
זוהמא: ולולין. מקום גידול התרנגולין:
אכסדרה פירוש של אכסדרה והאלפסי
אע"פ שהנשים מתקשטות בהן פטורין א"ל
מן המזוזה. ופירק רב
תירץ התם בפתוחין לבית ה):
בית
יהודה מאי ניאותות
רב כהנא ושהנשים מתקשטות בהן פטורין
והתניא
אחד שערי בתים ורפת
מתקשטות והכי קתני
והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזה ושהנשים מתקשטות בה חייבת במזוזה
ואע"פ שמתקשטות בהן
כו'. לא הוה מצי לשנויי
הנשים פטורין. ואקשינן
אלא מאי אית לך למימר מתקשטות תנאי היא לדידי נמי סתמא תנאי
במתקשטות חדא דברפת אינן
עליה והתניא אם נשים
היא דתניא ביתך ביתך המיוחד לך פרט לבית התבן ולבית הבקר ולבית
מתקשטות כיון דמלוכלך הוא ובהמה
מתקשטות בה חייבין.
אמר ליה רב כהנא לרב
העצים ולבית האוצרות שפטורין מן המזוזה ויש מחייבין באמת אמרו
עומדת בו בקביעות כדפי' לעיל אי נמי
יהודה מאי אית לך
כיון דקתני לה בהדי הנך דאפי' סתמא
בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ושהנשים נאותות
למימר מתקשטות תנאי
היא, יש תנא שמחייב ויש
חייבת א"כ רפת בקר נמי בסתמא איירי:
בהן פטורים מן המזוזה רב כהנא מתרץ לטעמיה ורב יהודה מתרץ לטעמיה
תנא שפוטר, לדידי נמי
הכל
רב כהנא מתרץ לטעמיה ביתך ביתך המיוחד לך פרט לבית התבן ולבית
דפרישנא ניאותות רוחצות
ממש אבל סתם חייבין
הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות שפטורים מן המזוזה בסתם ויש שמחייבים בסתם באמת אמרו
ה
תנאי היא דתניא ביתך בית
בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ושהנשים נאותות בהן ומאי נאותות רוחצות פטורין
המיוחד לך כו'. רב (הונא)
[כהנא] מתרץ לטעמיה
מן המזוזה אי הכי היינו מרחץ אשמעינן מרחץ דרבים ואשמעינן מרחץ דיחיד דס"ד אמינא מרחץ דרבים דנפיש
זו הברייתא ומפרש בה
פטור מן המזוזה בסתם
זוהמיה אבל מרחץ דיחיד דלא נפיש זוהמיה אימא ליחייב במזוזה קמ"ל ורב יהודה מתרץ לטעמיה הכי קתני
ויש שמחייבין בסתם. הנה
ביתך ביתך המיוחד לך פרט לבית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות שפטורין מן המזוזה
תנאי נינהו דבסתמא אחד
מחייב ואחרים פוטרין.
אפי' מתקשטות ויש מחייבין ו במתקשטות אבל סתם דברי הכל פטור באמת אמרו בית הכסא ובית הבורסקי
ורב [יהודה] מתרץ
ובית המרחץ ובית הטבילה אע"פ שהנשים מתקשטות בהן פטורין מן המזוזה משום דנפיש זוהמיה ולרב
לטעמיה, [פטורין] מן
המזוזה במתקשטות ויש
יהודה סתמא דברי הכל פטור והתניא בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות
שמחייבין במתקשטות.
ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין
ואוצרות שמן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף
הנה תנאי במתקשטות
(וס"ל) [וסליקא] שמעתא
בית
לרב כהנא רפת וכיוצא בה
אם עשויות בפירוש לבית המרחץ פטורין, הא סתמא יש תנא שמחייב במזוזה, ולרב יהודה יש תנא שמחייב מפני
שמתקשטות בהן שהן כמו בית דירה, אבל בסתם פטורין, ויש תנא שאמר אע"פ שמתקשטות בהן פטורין. וכל שכן
.
סתם לדברי הכל (סתם) פטורין. והתניא אחד שערי בתים ושערי חצירות ושערי מדינות ושערי עיירות ורפת ולולין ומתבן
ואוצרות יין ואוצרות שמן חייבין במזוזה, ועלתה תיובתא דרב יהודה תיובתא.
.
.
.