יא:
שבעת ימים
פרק ראשון יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכל
מודים בגבוהה כו'. תימה דאמר בפ"ק דשבת זרק
בית שער. בית קטן שעושין לפני שער החצר והכל עושין אותו
לד א
א) ב)
קפנדריא: מרפסת. אלרו"ד והוא ארוך לפני פתחי עליות הרבה
למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת
ג)
וכולן עולין דרך שם: אכסדרה. פרוזדור שלפני בתים: תיובתא.
ר"מ ורבנן אומר ר"י דהתם מיירי בחור שהוא ד' על ד' מבפנים
לה ב
ד)
ועל כרחך סתמא תנאי היא: ושער המדי. שעושין בכיפה שכן עושין
לצד רה"י ולצד רה"ר כלה עד כל שהוא דאי הוי כל שהוא מכל צד
ה)
לו ג
במדי: שאינו מקורה. שהוא פרוץ
בהא לא הוה אמר ר"מ חוקקים
לז ד
ו)
מלמעלה לגמרי מאין כיסוי: וחכמים
להשלים כדאמר הכא הכל מודים באין
בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה
לח ה
פוטרין. שאין שער בלא רוחב ד'
ברגליה ג' או אינה גבוהה י' ולא כלום
בית מיוחד לדירה א יצאו אלו שאין מיוחדין
וכל כיפה מתקצרת בראשה לפחות
והקשה רבינו שמשון אהא דקאמר
לדירה יכול שאני מרבה אף בית הכסא
מד': ושוין שאם יש ברגלה י'. קודם
התם הזורק ד' אמות בכותל למטה
ו
ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה
שיתחיל העיגול ותתמעט רחבה
מי' כזורק בארץ למעלה מי' כזורק
ת"ל בית מה בית העשוי לכבוד אף כל
ז)
שחייבת שאפי' שהכל סתום מי'
באויר ופריך למטה מי' כזורק בארץ
לט ז
העשוי לכבוד ב יצאו אלו שאין עשויין לכבוד
ולמעלה יש שיעור פתח בגובהה י'
והא לא נח וא"ר יוחנן בדבלה שמינה
יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות
ח
ברוחב ד': גבוהה י'. בין הכל: ואין
והדר פריך ואי ס"ד חורי רה"ר
ברגלה ג'. גובה שנתמעט רוחבה
והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף
כרה"ר דמו לוקמא בחור ומשני בכותל
מ ט
קודם שיגביה גבהה ג': ולאו כלום
דלית בה חור ממאי מדקתני למעלה
כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש
ג
מא י כ
ח) ט)
היא. דכל פחות מג' גובה ארעא
מי' כזורק באויר וכ"ת דאית ביה חור
תיובתא תני רב שמואל בר יהודה קמיה
י)
אמאי כזורק באויר וכי תימא דלית
סמיכתא היא ואין כאן צד שם פתח
כ) ל)
ל
דרבא ששה שערים פטורין מן המזוזה בית
❖
ביה ד' על ד' והאמר רב יהודה כו'
של ד' ואפי' ר"מ מודה שאין כאן
התבן ובית הבקר ובית העצים ובית
❖
התחלה לומר חקוק והשלם: א"נ יש
עד באנו למחלוקת ר"מ ורבנן דר"מ
האוצרות ושער המדי ד ושער שאינו מקורה
ברגלה ג'. קודם שנתמעט רחבה
סבר חוקקין להשלים והשתא מאי
גליון הש"ס
ושער שאינו גבוה י' א"ל פתחת בששה
פריך לוקמא בדאית ביה חור וכגון
מד' ואינה גבוהה יו"ד בין הכל ולאו
תורה אור השלם
גמ' במזוזה פשיטא.
וסלקת בשבעה א"ל שער המדי תנאי היא
כלום היא: ויש ברגלה ג'. ברוחב
שאין בו ד' על ד' אפילו מבפנים
שם מ"ד
1. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי
ותירץ סתם חורים שבכתלים הם
ד' ואינה רחבה ד' בגובהה י' שקודם
דתניא כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים
ביתך.
בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
שם הני בעו חיי.
רחבים ד' מבפנים כדי להשתמש
שהגביהה י' נתמעט רחבה מד' ויש
נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת
פוטרים ושוין שאם יש ברגלה עשרה
ה
לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל
בהם ומתקצרים לצד רה"ר כדי שלא
בה לחוק ולהרחיב החלל למעלה
שחייבת במזוזה אמר אביי דכ"ע גבוהה י'
דברים יא כא
הָאָרֶץ:
יקחו משם חפצים שבתוכו ולא נהירא
כמדה של מטה שאין החומה הולכת
2. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת
ואין ברגלה ג'
ולאו כלום היא א"נ יש
לי האי שינויא דמי לא משכחת לה
וכלה מבחוץ לפי החלל הפנימי כזה ו)
וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע
ברגלה ג' ואינה
גבוהה י' ולאו
כלום היא
נִרְאָה לִי בַּבָּיִת:
טובא חורין שצרים מבית ומחוץ
אלא החומה ארוכה למעלה מבחוץ
ויקרא יד לה
לא נחלקו אלא
בגבוהה י' ויש ברגלה ג'
לחלל כמשפטה כזה ז): ר"מ סבר.
ובלא"ה קשיא לן התם לוקמא בכותל
3. כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן
ואין ברחבה ד'
ויש בה לחוק
להשלימה
דקה שאינה רחבה ואין בו לחוק
הואיל והתחיל בה ג' ברוחב ד' שם
אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה
וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית
סבר חוקקין להשלים
לארבעה ר"מ
ד' על ד' ועוד הקשה שם רש"י מאי
פתח עליו ורואין כאילו הוא חקוק
אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם:
❖
פריך לוקמא כרבנן דלית להו חוקקין
למעלה להרחיב כמדתו שלמטה:
ורבנן סברי אין חוקקין להשלים ת"ר בית
ויקרא יד לד
ו
למען ירבו ימיכם. כל החפץ בחיים
להשלים ותירץ דסתם מתני' היא
הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבת
ז
ח
חייב משמע ח): דרך ביאתך. לימין
בפרק הזורק וסתם
$ במזוזה פשיטא $ מהו דתימא ביתך ולא
לעזי רש"י
בבואו לבית ולא מימין לצאתו: למי
מתני' ר"מ היא ולי נראה לתרץ
שם אלא
ביתה ביתך ולא בתיהם קמשמע לן ואימא
ביתך ל"ל.
אלרו"ד [אלידוי"ר].
שמייחד ביתו לו. שכלי תשמישו
כולהו קשייתא דשפיר פריך הש"ס
❖
שם ר"מ
הכי נמי אמר קרא 1 למען ירבו ימיכם וימי
גזוזטרא, מרפסת.
מיוחדין לו ואינו משאילן לשכניו
דעל כרחך אי איירי דנח בחור איירי
מחייב וחכמים פוטרים.
❖
בניכם $ הני בעו חיי והני לא בעו חיי $ אלא
כלומר שהנגעים באים על צרות העין:
בחור שיש בה ד' מבפנים ובכותל
ביתך למה לי כדרבא דאמר רבא דרך
עב שיש לו לחוק ולהשלים ואתיא
דכרכים
רבינו חננאל
ט
כר"מ דאמר חוקקין להשלים דדומיא
ביאתך וכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר
ברישא תניא אידך בית
י
וקי"ל כרב כהנא וכי הא
מוסף רש"י
דהכי דהזורק למטה מי' כזורק בארץ
מתניתא, אבל בית שער
הכנסת ובית השותפין ובית האשה מטמאין
בנגעים פשיטא מהו דתימא
כיפה.
אכסדרה ומרפסת פטורין
מיירי נמי שנח בחור ד' וחייב משום
ובא אשר לו הבית לו ולא לה לו ולא להן קמ"ל ואימא ה"נ אמר קרא
וחכמים
מפני שאין מיוחדין לדירה,
2
(ערובין יא:)
דאית ביה ד' מבפנים וכר' מאיר
פוטרים.
ובית הכסא ובית המרחץ
3 בבית ארץ אחוזתכם אלא לו למה לי מי שמייחד ביתו לו שאינו
דחוקקין להשלים הרי נח ד' על ד'
ובית הבורסקי ובית הטבילה
רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו הקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו
פטורין מפני שאין עשויין
דאי לא תימא הכי כיון דלית ביה
(שם) ושוין שאם
לכבוד, אבל הר הבית
פרט למשאיל כליו לאחרים ובית הכנסת מי מטמא בנגעים והתניא יכול יהיו
ארבעה על ארבעה אמאי חייב הא
יש ברגלה עשרה.
והלשכות והעזרות פטורין
בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית מי שמיוחד
שחייבת
שאינן חול כמו ביתך אלא
לא נח ברשות הרבים אלא במקום
במזוזה.
רבי
הם קדש. תני ו' שערים
מאיר סבר חוקקין
לו יצאו אלו שאין מיוחדין לו לא קשיא הא ר"מ הא רבנן דתניא בית הכנסת
פטור:
כ
פטורין מן המזוזה בית התבן
להשלים. הא דאמר בפ"ק דשבת
שיש בה בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין בה בית דירה $
ר"מ מחייב
בית הבקר בית העצים בית
(שם) ואין
האוצרות. ורב כהנא מוקים
בית שאין תוכו י' אין
וחכמים פוטרין ואיבעית אימא הא והא רבנן ולא קשיא הא דאית בה בית
ל
ברגלה ג' ולאו כלום.
לה כשהנשים רוחצות בהן.
מטלטלין בתוכו כו' אתיא ככולי
דירה הא דלית בה בית דירה ואי בעית אימא הא והא דלית בה בית דירה
ושער המדי ושער שאינו
עלמא וכיון דאין גבוה י' בשום
מקורה ושער שאינו גבוה
והא
עשרה טפחים הני שבעה הוו.
דוכתא לא אמרינן חוקקין להשלים:
(שם) א"נ יש ברגלה
שאין בו בית דירה ר"מ מחייב
ופרקינן ששה לדברי הכל
וחכמים פוטרין. משמע
מכאן דבית הכנסת ובית המדרש שאין בו בית דירה דלא בעי מזוזה
ג'.
פטורין שער המדי יש מי
דמסתמא הילכתא כרבנן והא
דאמר פרק הקומץ רבה והא ההוא פיתחא דהוה עייל ביה רב הונא לבי מדרשא
ואינה גבוהה י' ולאו
שמחייב, דתניא כיפה בלשון
כלום היא.
יון קמרא והוא שער המדי. ר'
והוה ליה מזוזה וליכא למימר דהתם מיירי בדאית ביה בית דירה דא"כ מאי פריך מינה התם לפתחא דהוה עייל ביה רבי לבי מדרשא
מאיר מחייב במזוזה וחכמים
לא הוה ליה מזוזה לישני דההיא דרבי לא הוה ביה בית דירה ודרב הונא באית ביה בית דירה י"ל דהתם מיירי בפתח הבית שהיה נכנס
(שם) לא נחלקו אלא
פוטרין ושוין שאם יש
בגבוהה י' ויש ברגלה
ויוצא בו לבית המדרש ובפ' (הרואה) במסכת ברכות משמע נמי דהלכתא כמאן דפטר גבי אביי ורבא דהוו אזלי באורחא
(בכולה) [ברגליה] י' טפחים
ט)
י)
ג'.
שחייבת. אמר אביי כולי
וכי מטו לבי כנישתא א"ל כ) רבא לאביי ליעול מר א"ל עד האידנא לאו מר אנא א"ל הכי א"ר יוחנן אין מכבדין בדרכים וכו' עד
עלמא אם זו הכיפה גבוה י'
אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה יש בו מזוזה ס"ד אלא בפתח הראוי למזוזה משמע דפתח בית הכנסת פטור מיהו בירושלמי
באמצעה ואין ברגליה שלשה
ואין ברחבה ד'.
פ"ג דמגילה משמע דבי מדרשא דר' חנינא ממש הוה ליה מזוזה גבי מזוזה שניתנה בשליש העליון הגע עצמך שהיה השער גבוה א"ל נותנה
אי נמי יש ברגליה שלשה
(שם) ויש
ואין באמצעה י' פטורה. לא
כנגד כתיפותיו בי מדרשא דר' חנינא עביד כן וי"ל דבי מדרשא דר' ודרב הונא ודר' חנינא שלהם היו ולא של רבים אלא של עצמם ל):
בה לחוק.
נחלקו אלא בשיש בה גבוהה
ירושלים
י' ויש ברגליה ג' ואין בתוכה
(שם) חוקקין להשלים.
רוחב ד' ויש בה לחקוק ולהשלימה לארבעה. ר' מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים ופשוטה לא כתבנוה
(שם)
אלא מפני שיש חילוף בנוסחאות. פי' הא דאמר רבא ביתך דרך ביאתך וכי עקר איניש דימיניה עקר ברישא. כלומר חייב לקבוע
המזוזה בצד הימין של פתח שכשיכנס לביתו תהיה לו בימינו. ת"ר בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייב במזוזה פשיטא
(ערובין קא:) דרך ביאתך.
כו'. וכן כל אלו מטמאין בנגעים פשיטא וכו'. ובא אשר לו הבית למי שמיוחד ביתו לו. פי' מי שאינו מכניס אורחים בתוך ביתו
(חולין קלו.)
אבל ביתו מיוחד לו ולא לזולתו כדכתיב נתיב לא ידעו עיט וגו'. ואקשינן ובית הכנסת מיטמא בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית כו'.
תוס'
ישנים
.
.
.
.
. " '.