יב:
שבעת ימים פרק ראשון יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלא
לאו ביום הכפורים. $לפירוש ריב"א דפירש הא דגבי כהן
עבודתו מחנכתו. עבודת יוה"כ עצמה שאינה כשירה אלא בכהן
מד א
א)
ב)
גדול וזה עובדה מחנכתו לכהונה גדולה: משיחתן מקדשתן. כדכתיב
גדול כתב מצנפת ובכהן הדיוט כתב מגבעות לפי ששל
ג)
כהן גדול היתה קצרה ז) שהיה צריך להניח תפילין וציץ אבל של כהן
וימשחם ויקדש אותם מכאן ואילך לא נמשחו כלים חדשים
מה ב
ד)
הדיוט היתה רחבה שלא היה מניח ציץ אין להקשות א"כ לימא דהא
שנעשים שם כדאמרינן במסכת שבועות אותם במשיחה:
מו ג
ה)
הכי גרסינן כי אתא רב דימי אמר
איכא בינייהו די"ל כיון דאידי ואידי
אבנטו של כהן הדיוט רבי ור' אלעזר
ממין אחד אע"ג דזו רחבה וזו קצרה
עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים
מז ד
א
ברבי שמעון כו'. ולא גרסינן ביום
לא קא חשיב ולעיל נמי דפריך במה
ו)
[*
שעשה משה במשיחתן מקדשתן מכאן ואילך
ז)
הכפורים דהא בכהן הדיוט אין
מחנכין אותו לא בעי לשנויי במצנפת
❖
עבודתן מחנכתן הכא נמי עבודתו מחנכתו
ח)
חילוק (ב) ביוה"כ לשאר ימים: אימת
דהא לא חשיב חינוך כיון דשוין הן
*
אלא שזו קצרה וזו רחבה: כי אתא רב דימי אמר אבנטו של כהן הדיוט
אילימא בשאר ימות השנה. שכהן
ילבש לרבות השחקין. ואיצטריך
רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון חד אמר של
גדול משמש בשל כלאים וקאמר
תורה אור השלם
כלאים וחד אמר של בוץ תסתיים דרבי הוא
קרא דלא תימא כי היכי
דחלוקין באבנטיהן דשל הדיוט דבוץ
1. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד
מח ה
דאמר של כלאים דתניא אין בין כהן גדול
טובא איכא: אלא לאו ביום
דמטושטשין או מקורעין פסולין בפ'
וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל
❖
בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן
הכפורים. דשל כהן גדול דבוץ
לכהן הדיוט אלא אבנט דברי רבי ר' אלעזר
שני דזבחים דכתב בהו
אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת
לכבוד ולתפארת ה"נ
(ג) ואשמועינן דשל הדיוט דכלאים
בר' שמעון אומר אף לא אבנט אימת אי נימא
הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ
אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: ויקרא ו ג
שחקים ליפסלו דאין עניות במקום
והוא הדין להדיוט דכל ימות
תוס' ישנים
בשאר ימות השנה טובא איכא כהן גדול
2. וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל
השנה: לעולם בשאר ימות השנה.
עשירות וסלקא דעתך אמינא דבכל
משמש בשמונה והדיוט בארבעה אלא לאו
מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי
דכהן גדול בשל כלאים ואשמעינן דשל
שנה יעשו בגדים חדשים קא משמע
הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ
ביום הכפורים אמרי לא לעולם בשאר ימות
.
הדיוט דבוץ. ודקאמרת טובא איכא:
לן ובפרק ב' דזבחים תניא
אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם:
❖
השנה ובהנך דשוין כי אתא רבין אמר אבנטו
ויקרא טז כג
בהנך דשוין. באותן בגדים ששניהם
משוחקין כשירים וזה משמע כגירסת
של כהן גדול ביום הכפורים דברי הכל של
רש"י דאיצטריך לאשמועינן דאפילו
שוין בהם דהיינו כתונת ומכנסים
בוץ בשאר ימות השנה דברי הכל של כלאים
שחקים כשירים:
ומצנפת ואבנט אין ביניהם אלא
גליון הש"ס
כהן גדול משום איבה. הקשה ר"י
אבנט: כי אתא רבין כו'. בין רבין
לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין
גמ' כה"ג משום איבה.
מדקאמר טעמא משום איבה
לרב דימי ליכא מידי אלא דרב דימי
בשאר ימות השנה בין ביום הכפורים שרבי
תוס' ד"ה אלא לאו.
מכלל דמן הדין ראוי להיות כהן
לא פירש הי מינייהו דאמר של
אומר ג של כלאים ורבי אלעזר בר' שמעון
גדול מדאורייתא אלא גזרו ביה רבנן
כלאים והי מינייהו דאמר של בוץ
אומר של בוץ אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן
משום איבה ותימה אם כן מאי
ורבין פירש בהדיא רבי אומר של
נמי תנינא על בשרו מה תלמוד לומר ילבש
1
כלאים: אף אנן נמי תנינא. דרבי
איצטריך לפרושי טעמא דכהן הדיוט
להביא מצנפת ואבנט להרמת הדשן דברי
❖
הוא דאמר של כלאים: על בשרו. גבי
משום מעלין בקדש וכו' תיפוק ליה
ר' יהודה רבי דוסא אומר להביא בגדי כהן
מדילפינן מקרא בפרק שני דזבחים
תרומת הדשן כתיב ולבש
גדול ביום הכפורים שהן כשרין לכהן הדיוט
דכהן גדול שלבש בגדי כהן
הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על
הגהות הב"ח
הדיוט ועבד עבודתו פסולה משום
בשרו וגו' והוה ליה למיכתב ומכנסי
רבי אומר שתי תשובות בדבר חדא דאבנטו
(א) גמ'
מחוסר בגדים וליכא למימר דהא
בד על בשרו דהא כתיב ברישיה
של כ"ג ביום הכיפורים לא זה הוא אבנטו של
מציפורי
דקרא ולבש: ומה ת"ל ילבש להביא
דקאמר דלא חזי להיות כהן גדול משום
(ב) רש"י
כהן הדיוט ועוד בגדים שנשתמשתה בהן
מצנפת ואבנט. משום דלא כתיב אלא
איבה היינו לאחר מיתת הראשון
בין יוה"כ
קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה אלא
(ג) ד"ה
דהא מודה רבי יוסי דאם מת ראשון
מדו בד ובמכנסים כתב ילבש ללמדך
מה תלמוד לומר ילבש לרבות ד את השחקין
שני חוזר לעבודתו וי"ל דכהן גדול
שהיא עבודה גמורה וצריכה ארבעה
ואתא לאשמועי'
❖
ואזדא ר' דוסא לטעמיה דתניא והניחם שם
כלים: ר' דוסא אומר להביא. ארבעה
מתמנה בפה ומסתלק בפה ובירושלמי
2
מלמד שטעונין גניזה רבי דוסא אומר שלא
דריש ליה מקרא ומסתברא שהדבר
בגדי כהן גדול ששימש בהן לפנים
ה
תלוי במלך ובאחיו הכהנים כדאמר
ביום הכפורים שכשרים להדיוט כל
ישתמש בהן יוה"כ אחר ת"ר אירע בו פסול
רבינו חננאל
בפרק הבא על יבמתו
ימות השנה שלא תאמר והניחם שם
ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני
רב פפא אמר עבודתו
דינאי מלכא אוקמיה ליהושע בן
שיהו טעונין גניזה אלא שלא ישתמש
כל מצות כהונה גדולה עליו דברי ר' מאיר ר'
לפני ולפנים היא קובעת
בהן ליום הכפורים אחר: אבנטו
גמלא בכהני רברבי ואמר בתוספתא
.
לכהונה גדולה. כי אתא
יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי
של כהן גדול ביום הכפורים לא זהו
ובירושלמי ביוסף בן אלם מציפורי
רבין אמר אבנטו של
לא לכ"ג ולא לכהן הדיוט אמר ר' יוסי מעשה
כהן גדול ביום הכפורים
אבנטו הכשר להדיוט. שהרי הוא
שאירע פסול בכהן גדול ושימש תחתיו
דברי הכל של בוץ, בשאר
ביוסף בן אלם (א) בציפורי שאירע בו פסול
ולאחר שיצא אמר אדוני המלך פר
של בוץ ודכהן הדיוט כל הימים
ימות השנה דברי הכל
בכהן גדול ומינוהו תחתיו ואמרו חכמים
דכלאים: את השחקין. שאף השחקין
של כלאים, לא נחלקו
ושעיר שקרבין היום משל מי משלי
אלא באבנט כהן הדיוט
ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא
או
משל כהן גדול אמר לו המלך
כשרים לעבודה. ואני שמעתי להביא
לעולם, רבי אמר כלאים
שחקים דוקא משום בגדים שבשל בהן
לא
דייך ששימשת שעה אחת לפני
לכהן גדול ולא לכהן הדיוט $ כ"ג משום
ור' אלעזר ב"ר שמעון
אומר של בוץ. אמר רב
מי שאמר והיה העולם וכו' עד
קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו
איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא
.
נחמן בר יצחק אף אנן
וידע שהוסע מן הכהונה ח):
ואין נראה בעיני דבשלמא גבי
מורידין אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן
נמי תנינא על בשרו מה
הוצאת הדשן אמרינן לקמן
הלכה
ת"ל ילבש כו'. ר' דוסא
הלכה
אמר לרבות בגדי כהן גדול
הכי מפני שהבגדים מתבזים
של יום הכפורים שעבד
ומתלכלכין בהן אבל תרומת הדשן שאינו אלא מלא מחתה ליום כדאמרינן במסכת תמיד אין שם לכלוך בגדים: הכי גרסינן ואזדא רבי
בהם לפני ולפנים שכשירין
דוסא לטעמיה דתניא והניחם שם וכו'. גבי בגדי יום הכפורים כתיב ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם: כל
לכהן הדיוט בכל [ה]שנה.
רבי אומר ב' תשובות
מצות כהונה גדולה עליו. לא פורע ולא פורם ואינו מטמא לקרובים ומוזהר על האלמנה ומשמש בשמונה בגדים: אינו ראוי וכו'. כלומר
בדבר, חדא אבנטו של כהן
אינו משמש במקדש לא בשמנה ככהן גדול ולא בארבעה ככהן הדיוט: ו) שאם עבר ועבד. בשמונה בגדים ככהן גדול עבודתו כשירה
גדול ביום הכפורים לא
דהא כה"ג הוא אלא דאמרו רבנן לא לישתמש משום איבה אבל בארבעה ודאי פסולה דהוה ליה חסר בגדים: שחוזר שני לעבודתו.
זהו אבנטו של כהן הדיוט,
ועוד בגדים ששימש בהן
לכהונה גדולה: פשיטא. דהא משום איבה הוא דאיפסיל: מהו דתימא. משום איבה נפסיל אף לאחר מיתת ראשון דאי אמרת ישמש
קדושה חמורה ישמש בהן
אחריו הויא ליה צרה מחיים כאשה שהיא צרה לחבירתה דאמר זה מצפה מתי ימות וישמש הוא קא משמע לן דלא חיישינן: הא
קדושה קלה. ומה ת"ל
קא חיישי לשמא. יארע בו פסול: טומאה שכיחא. על ידי קרי
או על ידי התזת צנורא מפי עם הארץ: נימרו אינהו לנפשייהו.
ילבש לרבות שחוקים.
אילו כולן פשוטין הם.
כיון ת"ר אירע בו פסול ומינו
כהן אחר תחתיו, ר' יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו. שני אינו ראוי לכהן גדול משום איבה, וגם אינו חוזר לכהן הדיוט
שמעלין בקדש ולא מורידין.
[
'.