שבעת ימים פרק
ראשון יומא
טז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דרומית
מזרחית היא היתה לשכת לחם
הפנים. לקמן (דף
ששיקצום מלכי עובדי כוכבים מ). שהקטירו עליה לעבודת כוכבים
עא א ב מיי' פ"ה מהל'
א) [ע"ז נב:], ב) [בס"א:
מלכי יון], ג) מדות פ"ב
בית הבחירה הל' ז:
במקדש. קתני בלשכת הטלאים שהוא במערבית דרומית: מאן
יז.) פריך דלעיל במתניתין דתמיד מוכח דהיא היתה
(ג)
עב ג מיי' שם פ"ו הלכה
מ"ה, ד) ג"ז שם מ"ד,
תנא מדות. הא מתניתין דמסכת מדות (ד) היא: ר"א בן יעקב
בקרן מזרחית צפונית דקא חשיב מלשכת טלאים שהיתה בקרן
ה) מדות פ"ב מ"ג לקמן
ה:
עג ד מיי' שם פ"ה הל' ב
היא. דסתמיה דמתניתין דמדות קיימי כוותיה: היתה אורך. מן
מערבית צפונית עד לשכת
לחם הפנים ד' לשכות וכי מקפת דרך
לא. [זבחים נה:], ו) [מדות
פ"ב מ"ג], ז) [ג"ז שם
והלכה ה:
ימין נמצאת לשכת לחם הפנים
המזרח למערב על רוחב מן הצפון
עד ה ו שם הלכה ג:
מ"ג], ח) מדות פ"ב מ"ה,
לדרום: ומשלחין תחת הדוד.
בצפונית מזרחית ומשני לה וקשיא
דרומית מזרחית היא
לשכה שהיו עושין
עה ז שם פ"ו הל' א:
ט) שם פ"ג מ"ו, י) [גיר'
עו ח שם הלכה ב:
דכתיב (במדבר ו) ונתן על האש אשר
לן ליפרוך נמי דלעיל קאמר דשאר
סדר המשנה ושילחה אמה
בה לחם הפנים א) מזרחית צפונית בה גנזו
עז ט שם פ"ה הל' יב:
ועיין בכ"מ פ"ו מהל' בית
תחת זבח השלמים: לשכת המצורעין.
שתי לשכותיה הוי לשכת החותמות
בית חשמונאי אבני מזבח ששקצום מלכי
עח י שם פ"ו הלכה ד:
הבחירה הלכה ו], כ) [שם
ולשכת בית המוקד והכא קאמר
❖
מפרש בפירקין דלקמן נ) ששם המצורעין
עט כ שם הלכה ג:
פ"ב משנה ו], ל) זבחים נח:,
עובדי כוכבים ב) צפונית מערבית בה יורדין
מ) בס"א: מלכי יון, נ) [דף
טובלין בשמיני לטהרתן כשבאין
שבאחת גנזו בית חשמונאי כו' ובאחת
לבית הטבילה אמר רב הונא מאן תנא
ל:], ס) עי' ת"י ד"ה אי,
להכניס ידיהן לבהונות אע"פ שטבל
יורדין לבית הטבילה י"ל טובא
❖
מדות ר"א בן יעקב היא דתנן עזרת
לעזי רש"י
ג)
א
מבערב: אמר ר"א בן יעקב שכחתי
איכא לשכות ומיני כלים שמשמשין
שנים ושלשה דברים: הא איכא
נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על
כו'. מכלל דרישא ר"א בן יעקב
לטי"ש. פסיסים.
פרודנ"י [פרודנ"א].
פלגא דאמתא. הא דלא משני
קאמר לה: ה"נ מסתברא. דסתמא
גליון הש"ס
רוחב מאה ושלשים וחמש וארבע לשכות
❖
ב
סבכה, סורג.
דמדות ר"א קאמר לה: דתנן כל
שההיכל היה לו אסקופה למטה
גמ' הא מני ר"י היא. עי'
היו בד' מקצועותיה ומה היו משמשות
לקמן ל ע"ב תוס' ד"ה
הכתלים וכו'. ולא מצית מוקמת
בפתחו שהיתה גבוה חצי אמה דקים
דרומית מזרחית היא היתה לשכת הנזירים
❖
רי"א:
רבינו חננאל
לה אלא כר"א בן יעקב: כל הכתלים
ליה שלא היה כך ואת"ל שהיה לו
ששם נזירים מבשלים את שלמיהן ומגלחין
שהיו שם. בכל בניני הר הבית היו
היה לשאר השערים כמו כן וא"כ
דרומית מזרחית היא היתה
שערן ומשלחין תחת הדוד מזרחית צפונית
לשכת עושי לחם הפנים.
אכתי איכא פלגא דאמתא דמתחזי
גבוהין הרבה מאד עד שהיו כל
הגהות הב"ח
פתחא בגוויה: הא מני ר' יהודה
היא היתה לשכת (א) דיר העצים ששם
הנה לשכת טלה קרבן
פתחים שבהן גבוהין כ' אמה לבד
(א) גמ' לשכת העצים כצ"ל
במקצוע מערבית דרומית
כהנים בעלי מומין עומדין ומתליעין בעצים
דאמר מזבח ממוצע וכו'. ואיכסי
ממה שעל הפתחים הרבה מאד:
ותי' דיר נמחק: (ב) שם
היא עומדת, ואיך שנה
בהר המשחה ומתכוון
התנא של תמיד כי היא
שכל עץ שיש בו תולעת פסול לגבי מזבח
חוץ מכותל מזרחי. הוא התחתון
ליה פיתחא בגובהו של המזבח
ורואה: (ג) רש"י ד"ה
במקצוע צפונית מערבית.
לרגלי הר הבית שבו נכנסין לחיל
העומד בפניו ומפסיקו והכא נמי
צפונית מערבית היא היתה לשכת המצורעין
ששיקצום קתני מיהת
ומשנינן מאן תנא מדות
בלשכת: (ד) ד"ה מאן וכו'
שלפני עזרת נשים ומן החיל נכנסין
הוה מצי למימר ר"ש היא דאמר
ר' אליעזר בן יעקב
מערבית דרומית אמר ר"א בן יעקב שכחתי
דמסכת מדות ראב"י היא
כלומר חולק עליו על
לעזרת נשים ומעזרת נשים לעזרה
בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג.)
מה היתה משמשת אבא שאול אומר בה
דסתמיה כצ"ל ותי' היא
התנא ששנה התמיד.
הגדולה: שכהן השורף את הפרה
כוליה מזבח בצפון קאי דמזבח והכבש
נמחק והד"א: (ה) ד"ה
דתנן עזרת הנשים היתה
היו נותנין יין ושמן
והיא היתה נקראת
עומד בהר המשחה. הוא הר הזיתים
לפנים ממנו סורג. סורג
מכסין בפני הפתח דאף על פי
אורך קל"ה על רוחב
❖
לשכת בית שמניא ה"נ מסתברא דר"א
היה: (ו) ד"ה ובו ג' מעלות
קל"ה וארבע לשכות היו
שהכבש יורד ומשפע לצד הדרום
אשר על פני ירושלים מקדם ופני
של חצי חצי אמה:
בארבע מקצועותיה כו'
ד) כל הכתלים שהיו
בן יעקב היא דתנן
הכהן למערב: ומתכוין ורואה. מעל
המדקדק
עד מערבית דרומית, א"ר
שם היו גבוהין חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר
גובה ראש הכותל דרך השערים
אליעזר בן יעקב שכחתי
ג
תוס' ישנים
מה היתה משמשת. הכי
המשחה ומכוון ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הזאת הדם ותנן כל
שלפנים הימנו פתחו של היכל כשהוא
ה)
ד
(ב)
חוץ מכותל מזרחי. לא
נמי מסתברא דתנא דמידות
מזה בדם כדכתיב (במדבר יט) והזה
הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות ותנן לפנים ממנו
בעי למימר שאותו לא היה
ר' אליעזר בן יעקב
ו)
ה
גבוה יותר מארבעים אמה
היא, דתנן כל הכתלין
אל נוכח פני אהל מועד וגו' ואם
סורג ותנן לפנים ממנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם
ז)
ו
ז
אבל ארבעים אמה היה
שהיו במקדש היו גבוהין
היתה הכותל גבוה אע"פ שהשערים
גבוה, שהרי לעזרת נשים
רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה ח)חט"ו מעלות עולות מתוכה היורדות
חוץ מכותל מזרחי שהוא
מכוונים זה כנגד זה שער הר הבית
גבה אותה קרקע ששה
נמוך שהכהן השורף
מעזרת ישראל לעזרת נשים רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה ותנן בין
ט)
ט
אמות, ואותו כותל היה
הפרה עומד בהר המשחה
כנגד שער עזרת נשים ושער עזרת
גבוה ארבעים אמה שכולם
ומתכוין ורואה פתחו של
האולם ולמזבח כ"ב אמה יושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה
נשים כנגד שער העזרה הגדולה
היו כך וגובה הפתח כ' אמה
היכל בשעת הזאת הדם,
ושילחה חצי אמה ותנן ר"א בן יעקב אומר מעלה היתה שם וגבוה אמה ודוכן
ושער העזרה כנגד פתח ההיכל לא
כ
י)
כ)
מן האיסקופה, נמצא
ותנן כל הפתחים שהיו
שהמשקוף של עזרת נשים
שם גובהן כ' אמה, ורחבן
נתון עליה ובו שלש מעלות של חצי חצי אמה אי אמרת בשלמא ר"א בן יעקב
היה יכול לראות את פתח ההיכל
לא היה גבוה [אלא] שש
י' אמה, ותנן לפנים
דרך פתחים לפי שההר הולך ומגביה
היא היינו דאיכסי ליה פיתחא אלא אי אמרת רבנן הא איכא פלגא דאמתא
אמות יותר ממשקוף כותל
הימנו החיל כו', ומצאנו
ועולה עד שקרקע פתח ההיכל
שער מזרחי שגובהו היה כ'
י"ב מעלות כל מעלה
דמתחזי ליה פיתחא בגוויה אלא לאו שמע מינה רבי אליעזר בן יעקב היא
אמה כמו כן, נמצא צריך
רומה חצי אמה, ומעזרת
גבוה כ' אמות יותר מקרקעי רגלי
רב אדא בר אהבה אמר $ הא מני רבי יהודה היא ל) דתניא רבי יהודה אומר
היה שלא יהא הכותל מזרחי
הנשים לעזרת ישראל
הר הבית ונמצאת איסקופת ההיכל
גבוה מעל שער של עזרת
ט"ו מעלות, ובין האולם
המזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה ושלשים ושתים אמות היו לו
נשים ו' אמות, שאם כן איך
גבוהה ממשקוף פתח הר הבית ולא
להיכל י"ב מעלות. נמצאו
עשר
יוכל לראות פתחו של היכל
ל"ט מעלות כל מעלה
יוכל לראות חלל פתח היכל דרך
מעל כותל מזרחי דרך שער
גובהה חצי אמה הנה י"ט
אותו פתח: ותנן כל הפתחים וכו'
ותנן לפנים הימנו וכו'. כל הני תנן ותנן דקא מייתי הכא לפרושי אתי דלא משכחת דאיכסי
עזרת נשים, נמצא ש[לא]
אמה וחצי. ולדברי זה
היה כותל מזרחי זה של
פיתחא תתאה במעלות הר הבית אלא לר' אליעזר בן יעקב: גבוהין עשרים אמה. כיון דגבוהין עשרים אמה לא משכחת שנסתם במעלות
התנא אינו צריך להנמיך
תחלת הר הבית גבוה כ"ו
הכותל המזרחי אע"פ
ההר לרבנן: לפנים ממנו סורג. (ה) היה שם לפנים מכותל מזרחי והיא מחיצה העשויה נקבים נקבים כסירוגי מטה של חבלים ועושין
אמה. ותנן בין אולם כו'.
שיגביהנו ק' אמה (הפתח
אותה בדפי עץ ארוכים וקצרים שקורין לט"ש ומרכיבין אותן זו על גב זו באלכסון וקורין אותן בלע"ז פרודנ"י: לפנים. מאותו סורג
ושילחה אמה גרסינן
שעל הכותל) [הכותל
בדאולם בספרים זקינים
שעל הפתח] המזרחי, כיון
היה מקום פנוי י' אמות והוא נקרא חיל: ושתים עשרה מעלות היו. באותן י' אמות שההר מגביה מן הסורג עד שער עזרת נשים
ובמסכת מדות [פ"ב מ"ג],
שגבהו [של פתח] כ'
רום כל מעלה ומעלה חצי אמה הרי שעלה קרקע עזרת נשים ו' אמות: ושלחה. משך רוחב המעלה חצי אמה ואורכה בכל רוחב ההר
וכן מוכח נמי התם דתנן כל
אמה נשאר מן הפתח חצי
לצפון ולדרום: ט"ו מעלות. גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים הרי שעלה ההר י"ג אמה וחצי: ותנן בין האולם למזבח י"ב
מעלות שהיו שם שילחן חצי
אמה שלא כיסוהו המעלות
אמה חוץ משל אולם.
הללו, ויכול לראות מתוכו
מעלות. הרי שגבה קרקע היכל מקרקע הר הבית התחתון תשע עשרה אמה וחצי עדיין נשאר מן הפתח התחתון חצי אמה עליונה לראות
אי אמרת בשלמא רבי
פתח ההיכל. אלא כיון
דרך שם חצי אמה התחתונה של חלל פתח ההיכל: ותנן ר"א בן יעקב אומר מעלה היתה. עוד בעזרת ישראל וגבוהה אמה ואורכה ברוחב
אליעזר בן יעקב היא
ששנה כי כותל המזרחי
כל העזרה: ודוכן. של לוים בנוי עליה וגבוה אמה וחצי: ובו ג' מעלות של חצי (ו) אמה. שעולין בהן לדוכן: אי אמרת בשלמא. סתמא דקתני
היינו דאיכסי ליה
היה נמוך כדי לראות
פיתחא. מה שפי'
מעליו פתח ההיכל, למדנו
דכותל מזרחי נמוך כדי לראות ממעל לו דרך שערי עזרת נשים ועזרת ישראל את חלל פתח ההיכל: ר"א היא. דאית ליה מעלה יתירה וגבה
בקונטרס דלרבי אליעזר
שדברי ר' אליעזר בן יעקב
קרקע ההיכל מקרקע התחתון כ' אמה וחצי ס): היינו דאיכסי ליה. פתח התחתון בגובה קרקע ההיכל: אלא אי אמרת רבנן. הרי לא עלו
גובה קרקע עזרת כהנים
הן שמוסיף על המעלות
המעלות אלא י"ט אמה וחצי ופש ליה פלגא אמתא דמיתחזי ליה פתח ההיכל בגוויה לכהן שבהר הזיתים: רב אדא בר אהבה אמר הא מני.
(כ') [כ"א] אמה ומחצה לא
הללו שתי אמות וחצי
דק, דבמסכת מדות מוכיח
גובה, דתנן ר' אליעזר בן
דקתני דכותל מזרחי הוצרך להיות נמוך ר' יהודה היא דאמר המזבח עומד באמצע העזרה כנגד הפתחים ונמצא גובהו סותם את הפתח התחתון
בהדיא ששלש המעלות של
יעקב אומר מעלה היתה
שהרי עלה קרקע עזרת ישראל מקרקע התחתון י"ג אמה וחצי אמה קודם שהגיע למזבח והמזבח גובהו תשע הרי עשרים ושתים וחצי:
דוכן היו בכל אורך עזרת
שם וגובהה אמה ודוכן
כהנים דקתני [שם מ"ו]
נתון עליה ובו ג' מעלות
עשר
נמצאת עזרת כהנים גבוה
של חצי חצי חצי אמה,
משל ישראל שתי אמות ומחצה. (מאן תנא מידות) [הא מני] רבי יהודה היא. לפי פירוש רבינו שלמה מפי (עצמו) [רבותיו] קשה
שנמצא גובה המעלות והדוכן כ"ב אמה, ונתכסה הפתח כולו, לפיכך הוצרכו לעשות כותל נמוך. בא רב אדא לאוקמה
היכי מוכח דמדות רבי יהודה היא מדלא אתיא כרבי אליעזר בן יעקב, ומה הוכחה היא זו, דילמא תנא אחרינא הוא דאית ליה לקמן
למידות לרבי יהודה, דתני מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה מכוין כנגד היכל וכותליו.
פרק הוציאו לו [נט, א] ובזבחים פרק קדשי קדשים [נח, ב] דכוליה מזבח בצפון קאי וכוותיה מיתוקמא שפיר.