ג:
שבעת
ימים פרק ראשון יומא
תורה אור
מסורת הש"ס
לאפוקי
עצרת ור"ה דתרוייהו עולות נינהו. לא ידענא אמאי
ועשה לך. כמו עשה לך שתי חצוצרות כסף: כביכול. אני שמעתי
א) ב)
1. בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְיָ
לא קאמר הכי לעיל בשינויא דר' אבהו לאפוקי עצרת
אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד הייתי רוצה. ואני אומר
אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת
(א)
ג) ד)
אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה
לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב"ה קץ בישראל אומר כביכול כלומר
וראש השנה דצבור נינהו או לימא לאפוקי כולהו קושייתא כדקאמר
אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ
על כרחינו יאמר כן כאילו
(אי) אפשר לומר כן וכן כל כביכול
רבינא בסמוך ושמא לר' אבהו לא
הקשו לו אלא מראש השנה
ה)
נ)
אֲרוֹן עֵץ: דברים י א
ו)
2. וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים
שבהש"ס: בזמן שהן עושין רצונו של
דעצרת הוה ניחא להו כדשנינן לעיל
ז) ח)
אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ
מקום. נקראת העבודה על שמם:
ולרב אשי הקשו לו בבת אחת מעצרת
ועשה לך משלך אלא למ"ד משל צבור
ט)
וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה
עד כאן לא פליגי. תירוצא הוא:
ומראש השנה ותירץ תירוץ אחד על
י) כ)
וָחֵצִי קֹמָתוֹ: שמות כה י
מאי איכא למימר דתניא קח לך משלך
ל) מ)
3. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח
קח לך למה לי. דשני קרא בדיבוריה
שניהם ולרבינא הקשו לו בבת אחת
ועשה לך משלך ויקחו אליך משל צבור
נ)
לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת
ממה שהתחיל לדבר: דנין פר לחטאת
כולהו קושייתא דלעיל ותירץ בתירוץ
וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה
דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר בין קח
דרביה
זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: אחד:
ס)
הוא דכי אתא
ואיל לעולה. ביוה"כ יש פר לחטאת
❖
לך בין ויקחו אליך משל צבור ומה תלמוד
ע)
שמות ל לד
רבין כו'. הוה מצי למימר אמוראי
ואיל לעולה בקרבן יחיד דכהן גדול
4. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי
לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה
נינהו ואליבא דרבי יוחנן וטובא איכא
בזאת יבא אהרן וגו' ודשמיני
חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה
יותר משלהם אבא חנן אמר משום ר'
למלואים נמי עגל לחטאת ואיל לעולה:
בהש"ס דכי אתא רב דימי אתא
תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ
גליון הש"ס
לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע
עבודה בכהן גדול. ביום הכפורים
אלעזר כתוב אחד אומר ועשית לך ארון
לאיפלוגי אאמורא שלפניו אלא משום
1
גמ' א"ל אלא מר מהיכא
אֶת הַמַּחֲנוֹת:
דאשכח בהדיא דר' יוחנן משמיה דר'
מעבודה בכ"ג במלואים דכתיב
עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי
יליף.
במדבר י ב
2
❖
5. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ישמעאל אמר הכי להכי משני הכי
ויקרב אהרן אל המזבח:
שטים הא כיצד כאן בזמן שישראל עושין
תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר
אילימא תחלה בכהן גדול. דנין יום
וא"ת ור' יוחנן היכי פליג על ר'
רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו
עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל
ישמעאל שהוא תנא וי"ל משום דאשכח
הכפורים שהיא עבודה ראשונה
וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם
הגהות הב"ח
של מקום עד כאן לא פליגי אלא בקיחות
ויקרא ט ג
ברייתא לקמן דתניא כוותיה
שהוטלה בכהן גדול בקרבנות צבור
לְעֹלָה:
(א) רש"י
6. וַיֹאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח
דעלמא ועשיות דעלמא קיחות דעלמא 3 קח
ול"ג בברייתא דתניא כוותיה דר' יוחנן
ביוה"כ הראשון מעבודת שמיני
משלך
לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת
לך סמים עשיות דעלמא עשה לך שתי
לעשות זה מעשה פרה אלא ה"ג
למלואים שהיא עבודה ראשונה
(ב) שם בו
4
וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם
(ג) שם
חצוצרות כסף אבל הנך פרושי קא מפרש
וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְיָ:
לעשות לכפר זה מעשה יום הכפורים
שנעשית על ידי כהן גדול מעולם:
❖
בהן
ויקרא ט ב
תחלה במקום. יום הכיפורים יש
וכן משמע מתוך פרש"י שפי'
דמשלך הוא במלואים מכדי כתיב ואל
7. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל
5
וכשם שמפרישין לאו מקרא יליף לה
לו עבודה לפני לפנים שביום
(ב)
הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר
בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים
לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה:
אלא מעלה בעלמא אי נמי י"ל
הכיפורים הראשון היתה תחלה
מוסף רש"י
לחטאת ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן
ויקרא טז ג
6
במקום שקודם לכן לא נכנס אדם
מדקאמר ר' יוחנן משמיה דר' ישמעאל
8. וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי
כביכול.
בקר לחטאת למה לי שמע מינה קח לך
שם לעבודה ויום שמיני למלואים
הכי מכלל דרבנן פליגי עליה ואיהו
יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי
משלך הוא ביום הכפורים מכדי כתיב
דאמר כרבנן: זה בנה אב כל הנכנס
עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד
היתה עבודה תחלה במזבח החיצון.
❖
(מנחות כח:)
ויקרא טז ה
לְעֹלָה:
7 בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר
למחנה שכינה כו'. תימה לי בשלמא
ואם בשביל ששימש משה כל שבעת
9. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם
לחטאת וגו' ומאת עדת בני ישראל יקח
ממלואים גמר שפיר אף לדורות
ימי המלואים אין קרויה עבודה אצל
הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשׂת לְכַפֵּר
8
עֲלֵיכֶם: ויקרא ח לד
תוס' ישנים
שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר
מדכתב בהדיא כאשר עשה ביום הזה
עבודת כהנים שהוא בלבוש בגדי
01. וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְיָ עַל
צוה ה' לעשות לכפר אלא מסיני היכי
כהונה ושל משה בחלוק ס) לבן שלא
החטאת אשר לו למה לי שמע מינה האי לו
הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן
".
הוכשר אלא לשעה: ר' יוחנן מתני
גמר ומדנקט זה בנה אב משמע
שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל
משלו הוא רב אשי אמר דנין פר לחטאת
מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
חדא. לא דריש מהאי קרא דכאשר
מיתורא דקרא נפיק כמו זה בנה
ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה
מִתּוֹךְ הֶעָנָן:
אב שכל חטאות קודמות לעולות
עשה ביום הזה אלא חדא פרישה:
שמות כד טז
לאפוקי ראש השנה ועצרת דתרוייהו עולות
מעלה בעלמא. מפני הקל שהקילו
דמיתורא נפיק כדאיתא בפרק כל
נינהו רבינא אמר דנין עבודה בכהן גדול
בה לטמא מדעת הכהן השורפה
התדיר והכא מאי
מעבודה בכהן גדול לאפוקי כולהו קושייתין
עשו בה מעלות רבות: מהיכא
יתורא איכא ונראה דהכא נמי לא הוה
דלאו עבודה בכהן גדול נינהו ואיכא דאמרי
ילפת לה. להך פרישה: אי מה
צריך למיכתב אלא ויעל משה אל ההר
מלואים כל הכתוב (ג) מעכב בהן.
ויכס הענן את ההר ויקרא ה' למשה
אמר רבינא דנין עבודה תחלה מעבודה
'.
ביום השביעי מתוך הענן מאי
כדילפינן לקמן בשמעתין :
תחלה לאפוקי הני דלאו תחלה נינהו מאי
ולא קתני מפרישין. ואם יארע פסול
איצטריך למיכתב ויכסהו הענן ששת
תחלה אילימא תחלה בכהן גדול היינו
ימים אלא אצטריך לדורות:
בכהן גדול ישמש זה בלא פרישה:
קמייתא אלא עבודה תחלה במקום מעבודה
רבי
יהודה בן בתירא היא דחייש
אלא מר מהיכא יליף אמר
תחלה במקום כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן
לטומאת ביתו. תימה לי
ליה מסיני. שמצינו שפירש משה
מתני חדא [רבי יהושע בן לוי] מתני תרתי
לריב"ב נמי תיסגי בששה ימים גבי
קודם כניסתו למחנה השכינה:
ר' יוחנן מתני חדא לעשות לכפר אלו מעשה
ויכסהו הענן. למשה: ר' יהודה בן
פרה כיון דטבול יום כשר בפרה
בתירא. לקמן בפרקין :
יום הכפורים [וריב"ל] מתני תרתי לעשות
ליטבליה בצפרא ביום השביעי וישרוף
,
לטומאת
בו ביום הפרה דהא מסקינן לקמן
אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום
דבועל נדה טבילתו ביום
הכפורים ר' יוחנן מתני חדא והא אנן תנן שבעת ימים קודם יום הכפורים
ולמאן דס"דע) לקמן דטבילה בליליא הא
,
ושבעת ימים קודם שריפת הפרה מעלה בעלמא והא א"ר מניומי בר
קאמר דמפרישין ליה שעה אחת סמוך
חלקיה א"ר מחסיא בר אידי א"ר יוחנן כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות
9
לשקיעת החמה ואם כן מצי טביל
לכפר עליכם לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים
בליל ז' וישרוף הפרה למחר וי"ל למאי
ההוא דרביה דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל לעשות
דפרי' לעיל דהא
אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים א"ל ריש לקיש לרבי
דטבול יום כשר בפרה הנ"מ טבול יום
דטומאה דרבנן אבל טבול יום דבועל
יוחנן מהיכא קא ילפת לה ממלואים אי מה מלואים כל הכתוב בהן
נדה שהוא דאורייתא אסרי רבנן אע"ג
מעכב בהן אף הכא נמי כל הכתוב בהן מעכב בהן וכי תימא
דמדאורייתא שרי אפילו טבול יום
הכי נמי והתנן ומתקינין לו כהן אחר ולא קתני מפרישין וכי תימא
בטומאה דאורייתא מכל מקום רבנן
מאי מתקינין מפרישין ליתני או אידי ואידי מתקינין או אידי ואידי
גזרו בהן לפי זה
ניחא ועוד איכא
מפרישין $ א"ל אלא מר מהיכא יליף לה אמר מסיני דכתיב 01 וישכון
תנא
כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום
השביעי מכדי
כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי מאי ששת ימים זה בנה אב שכל הנכנס במחנה
שכינה טעון
פרישת ששה
והא
אנן שבעה תנן מתניתין
רבי יהודה בן בתירא היא דחייש
לטומאת