שבעת
ימים פרק
ראשון יומא
יז.
מסורת הש"ס
הגהות הב"ח
אלא לאו שמע מינה ראב"י היא. ואיכסי ליה במעלה יתירה ולא
דהדין עמו דהתם לא מתחזיא פתחא מחמת י"ב מעלות שבין האולם
א) [עי' בערוך ערך קץ פי'
(א) רש"י ד"ה אלא
❖
בשם ר' משה הדרשן],
לאו וכו' הפתח מגולה
במזבח דשמעינן ליה לראב"י בפ' שלישי (לקמן דף לז.) דאמר כוליה
ולמזבח להכי נקט למעלה מן הסובב לפי שאותם מעלות הם שש
שבשפת חצי רוחב
מזבח בדרום קאי וכל חצי חלל הפתח מגולה (א). ואי קשיא היכי
אמות והם כלים כנגד כניסת הסובב שהוא כמו כן שש אמות מן
היכל דרומי כלה
מתוקמא סתמא מדות אליביה הא
שמעינן מהא סתמא שאוכל
הקרקע ומה שהקשה רש"י
אמאי לא משני דשולחנות בכלל ננסין
המזבח והוא כנגד חצי
תוס' ישנים
חלל הפתח ואי קשיא
המזבח שבע אמות בצפון על כרחיך
וכי פלגינן בכ"ה אמות י"ב ומחצה
האי לישכה אקצויי
וכו' שמעינן מהא סתמא
הכי מפרשי' הני עשרים וחמשה
בין הכבש לכותל והשאר לשולחנות
אלא לאו שמע מינה
רבי אליעזר בן יעקב
וכו' הני עשרים וחמש
מיקציא כו'. הקשה ריב"א
אמות שאתה נותן שאין בין כבש
א"כ הוו ע"ד ומחצה ולא מתחזי
אמות שאין אתה נותן בין
למה הוצרך לתרץ כן, לישני
היא שמע מינה רב אדא בריה דרב יצחק אמר
כבש וכו' בדרום קאי וכלה
ליה דבית המוקד היה
לכותל אלא חמשה אמות ומחצה
פיתחא בכניסת היסוד והסובב לא
האי לשכה אקצויי מקציא ודאתי מצפון
כנגד אמצע עזרה והמותר
לצפונו של עזרה, וא"כ היה
א)
והכבש והמזבח ששים ושתים הרי
ידענא מי דחקו לפרש כן שהספר
כולו למקום השולחנות
אז דרום בית המוקד צפון
מתחזיא ליה בדרום ודאתי מדרום מתחזיא
המזבח כולו בדרום קאי וכולו כנגד
מקשה מהנהו ב' אמות דכניסת
והננסין וכו' דאמר להן
עזרה, וא"כ הא דקאמר
ליה בצפון ומסתברא דבמערבית דרומית
הממונה וכו' אלמא רובא
בתמיד דלשכת טלאים היתה
אמצע עזרה והמותר כולו למקום
היסוד והסובב ומתוך כך הקשה מה
דמזבח: (ב) שם ד"ה
במקצוע צפונית מערבית
הואי ממאי מדרמינן לחם הפנים אלחם הפנים
הננסין. וא"ת אם כן שלא דקדק
שהקשה שהרי נוכל לפרש דבפשיטות
מסתברא סידרא דאתי
היינו צפונית מערבית
ומשנינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע מר
מדרום לצפון דמיתחזי
דעזרה שהוא מערבית
התנא לחלקו לחצאין ויש לך להרבות
הוא מקשה והא ר"י אית ליה מזבח
❖
דרומית של בית המוקד,
ליה:
קא חשיב דרך ימין ומר קא חשיב דרך שמאל
ולמעט להיכן שתרצה כר"י נמי מצית
ממוצע וסתמא דמדות לית ליה
והיינו דקאמר במס' מדות
מוקמת לה ויהא מזבח ממוצע
ממוצע ולכל הפחות רוביה בדרום
אי
דלשכת טלאים מערבית
דרומית דמבית המוקד קאי
באמצע עזרה כיצד תן עשרים ואחת
וא"כ סתמא דמדות דלא כוותיה
רבינו חננאל
(נמי). ובהכי אתי נמי שפיר
ומחצה מהם בין כבש לכותל והכבש שלשים וחצי המזבח ששה עשר
והא דמסיק אלא שמע מינה ר' אליעזר בן יעקב היא דאמר
מלחם הפנים דקחשיב ליה
וכי מאן תנא מדות ר'
נמצא אמצעו של מזבח לסוף ס"ז ומחצה שהוא אמצע עזרה הא
כוליה בדרום ולא קאמרינן דמתניתין דמדות ס"ל דרוביה בדרום
במדות בקרן מזרחית
אליעזר בן יעקב. ובא רב
דרומית ובתמיד חשיב ליה
אדא בר רב יצחק לאוקומה
לא מצית אמרת שלא יהו מקום השולחנות והננסין אלא שלש
ולהכי היה כותל מזרחי נמוך משום דמיכסי פיתחא כשנאמר שי"ב
רביעית בקרן (מערבית)
בלא חלוקה ואמר הא
ומחצה. ובעיני נראה לפרש הא דרב אדא בר אהבה וכל הסוגיא
אמות ומחצה היה בין כבש לכותל וא"כ לא יהיה לו ראייה מההיא
[מזרחית] צפונית, דהא
לשכה איקצויי מיקצייא
בלשון אחר רב אדא בר אהבה אמר הא מני אמתניתין דתמיד
דתיתי כראב"י יש לומר משום דלא אשכחן אלא שלש מחלוקת
דחשיב ליה במדות בקרן
מאן דאתי מצפון כו'. פי'
מזרחית דרומית היינו
איקצויי מיקצייא כלומר
אמר להם הממונה קאי דרמיא מדות עילויה מתניתין דתמיד
בהא מילתא איכא למאן דאמר כוליה בצפון ואיכא למ"ד כוליה
מזרחית דרומית דבית
עומדות במקצוע [משוכה]
דפליגי אסתמא דמדות ר"י היא דשמעינן ליה דפליג אסתמא
בדרום ואיכא למ"ד ממוצע וכיון דההיא דמדות לא מצינן לאוקמא
המוקד שהיא צפונית
מן הזויות כמעט, ומאן
דמדות דתניא ר"י אומר מזבח ממוצע וכו' ואי ס"ד מדות ר"י היא
כמאן דאמר כוליה בצפון ולא כמאן דאמר ממוצע אין לנו לבדות
[מזרחית] של עזרה, ואתי
דקאי לדרומה חזי לה
נמי שפיר הא דקתני בתמיד
בצפון ומאן דקאי בצפון
מי משכחת לה והא תנן כו' אלמא רוביה דמזבח בדרום קאי שמע
מלבנו מחלוקת רביעית ולומר דקסבר מתניתין דמדות רוביה
לשכת בית המוקד ולשכת
חזי לה בדרום והאי דקריא
מינה ולא גרסינן אלא לאו שמע מינה ר"א היא והכי פירושו שמע
בדרום כיון דלא אשכחן תנא דאמר הכי אלא על כרחיך ראב"י
החותמות דלא חשיב הכא,
צפונית א) צפונית לעזרה.
מינה מדות לאו ר' יהודה היא: רב אדא בר יצחק אמר הא
היא דאמר כוליה בדרום ומה שפירש רש"י הא מני ר"י היא דקאי
שאותן שתיהן לבדן הוו
והאי דקרי לה דרומית
בעזרה. ובמדות חשיב לשכה
דרומית לחיל. ולא פליגי
לשכת הטלאים אקצויי מקציא. בשתי המקצועות נראית שארוכה
אההוא דתמיד אין הלשון משמע כן דהכי הוה ליה למימר מאן
שבה גנזו בני בית חשמונאי
ולעולם בקרן דרומית דתני
תנא תמיד ר"י היא ועוד לשון הא מני רבי יהודה היא משמע
היא ועומדת במערב ומארכת לצד הצפון ודרום עד קרוב למקצועות
אבני מזבח ולשכת בית
ארבע הוו בתרתי מתניתין.
הטבילה דלא חשיב התם.
שמכאן ומכאן: ודאתי מצפון מיתחזיא ליה. שמשוכה לצד דרום
דקאי אהך דסליק מינה ועוד כיון דלא אתא לשנויי אלא דלא
ד' לשכות היו שם במקום
ואין זו קושיא כלל, כי אין לו
אחד באמצע מקצועותיו
יותר: ודאתי מדרום מיתחזיא ליה. משוכה לצד צפון: מסתברא
תקשי סתמא דתמיד אדמדות וקאמר ר"י היא אההיא דתמיד ואין
למנות לשכת לחם הפנים
מרובעות שתים כנגד
דבמערבית דרומית הוה. טפי ומודי בה תנא דתמיד אלא דנקיט
לו כח לאוקמה כוותיה אלא משום דאשכחן דפליג אמדות טפי
ולשכת טלה קרבן בעזרה
שתים, וקיימן לצפון עזרה,
ובבית המוקד, שהרי לא היו
שתים סמוכות לעזרה
הוה ניחא למימר מדאשכחן בריש פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:)
סידרא מדרום לצפון מיתחזי ליה דרך הילוכו כאילו הוא
(ב)
אלא באחת מהן ומחיצה
ושתים סמוכות לחיל,
בצפון: מדרמינן לחם הפנים. דהוה סלקא דעתיה שהוא מונה
דסתמא דתמיד קא סברא מזבח ממוצע כרבי יהודה ולא כראב"י
מפסקת בין שתיהן, וא"כ
הסמוכות לעזרה בקדש
והולך דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח
דקסבר כוליה בדרום קאי ועוד קשה לימא אבא שאול היא אההיא
היאך היו שם ד' לשכות,
והסמוכות לחיל בחול.
והלא לא היו שם [אלא
ושתים דברי הכל שמותיהן
לשכת הטלאים בצפונית מערבית לשכת החותמות במערבית
דתמיד כמו שהוכחתי לעיל דסתמא דתמיד דפליג אסתמא דיומא
שתים]. ועוד וכי היו אורך
שוין לשכת הטלאין
דרומית לשכת בית המוקד בדרומית מזרחית לשכת לחם הפנים
אבא שאול היא ועוד שהוא מוחק הספרים דבכל הספרים גרס
העזרה ובית המוקד מכוונין
ולשכת עושי לחם הפנים.
במזרחית צפונית והוה רמינן עלה מתני' דמדות דקתני דרומית
במסקנא אלא לאו שמע מינה ראב"י היא שמע מינה:
בצמצום, והא ודאי לא היו
וב' האחרות האי תנא קרי
ומר קא חשיב דרך שמאל. תימה לי לימא אידי ואידי דרך ימין
כן. ולעיל [טו, ב ד"ה
להו לשכת החותמות
מזרחית היא היתה לשכת לחם הפנים: ומשנינן אמר רב הונא
ב)
ורמינהי] פי' דאתי שפיר
ולשכת בית המוקד ,
בריה דרב יהושע. תנא דמדות קא חשיב דרך ימין כדמפרש
ותנא דתמיד קא חשיב מגואי דקאי בבית המוקד גדול
דלא פריך אלא מלשכת טלה
והאי תנא לא פריש לה
ופניו כנגד הלשכות ותנא דמדות קאי מאבראי בעזרות ופניו ללשכות
בהדיא דקאזיל ומני מדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב
קרבן ומלחם הפנים, אבל
אלא בסימנין, וכולן על
קשה לרבינו דאמאי לא משני
שם בית המוקד. ומסתברא
וקל להבין וי"ל דבמסכת תמיד פרק אמר להן הממונה (דף ל.) קתני
וממערב לדרום והבא להקיף סביב כל הבית ומקיף דרך ימין
גבי לחם הפנים דאקצויי
לשכת הטלאים היא
בתר שהיו מפיסין אמר להן הממונה הביאו לי טלה מלשכת וכו'
מבחוץ זהו סדר הקפתו ומתניתין דתמיד דלא
פירש מידי איכא
מיקציא כמו גבי לשכת טלה
מערבית דרומית לומר
קרבן.
למימר דדרך שמאל מנה ותו לא תיקשי מידי מהשתא:
ולקמן בפ"ב (דף כה.) אמר שהיו מפיסין בלשכת הגזית אלמא
שסמוכה היא לעזרה.
והשונה צפונית מערבית
דקאי מאבראי ולא קאי בבית המוקד ולהכי לא אוקמא דקאי מגואי:
אי
לומר שסמוכה היא לחיל.
ומר
קחשיב דרך
שמאל. תימה לי
אמאי לא משני דאידי ואידי דרך ימין קא חשבי אלא דלשכת לחם
ומנלן שהיא דרומית
מערבית מדרמינן לשכת
הפנים נמי אקצויי מקציא דקיימא במזרח ומאן דאתי מצפון מתחזיא בדרום ומאן דאתי מדרום מתחזיא
לחם הפנים אלשכת לחם
בצפון דלשכת טלאים צפונית מערבית ולשכת החותמות דרומית מערבית ולשכת בית המוקד דרומית מזרחית
הפנים. ומשנינן אמר רב
ולשכת לחם הפנים מזרחית צפונית וההיא דמדות נמי מתוקמא דרך
הונא בריה דרב יהושע מר
חשיב דרך ימין ומר חשיב
ימין וקל להבין וי"ל דעל כרחך לשכת החותמות ולשכת בית המוקד
דרך שמאל.
הם היו אותם שתי לשכות דקא חשיב במסכת מדות (פ"א משנה ו')
אחת שבה
גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ואחת שבה יורדין לבית
א) עי' תו"י כאן ד"ה האי
לשכה ודו'"ק.
הטבילה דליכא למימר הני אחריני נינהו שהרי לא היה בבית המוקד אלא ארבע לשכות ואי
ב) ובדברי רבינו אילו יתיישב
אחריני נינהו א"כ הוו שש לשכות ואי אמרת אידי ואידי דרך ימין קא חשיב אם כן בההיא
קושיית התוס' לעיל ט"ז ד"ה
דתמיד משמע דלשכת החותמות ולשכת בית המוקד אחת בקרן מערבית דרומית ואחת
דרומית מזרחית ע"ש.
בקרן מזרחית דרומית ובההיא דמדות כי חשבת דרך ימין משמע דאותם שתי לשכות היו
אחת בקרן מזרחית צפונית ואחת בקרן מערבית צפונית מיהו הא קשיא לן מנא ליה הא דקאמרינן
מסתברא דבקרן מערבית דרומית
הואי דילמא צפונית מערבית
הואי ואפ"ה מיתרצא שפיר ההיא דלחם
הפנים כזה
ואין