שבעת ימים פרק ראשון יומא
יט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ששם
גמ' תנא ללמדו חפינה. מוליכין אותו לבית אבטינס ששם הקטרת
מדיחין ט) (קדשי) קדשים. הא
דאמרינן לעיל
צה א ב מיי' פ"ה מהל'
א) מדות פ"ה מ"ג ע"ש,
(דף טז.)
ב) [מנחות כא: וע"ש
בית הבחירה הלכה יז:
מצוי: לשכת פרהדרין. לישן שם: לשכת אבטינס. ללמוד חפינה: על גגה.
דשולחנות היו בעזרה להדיח עליהן הקדשים וכדכתיב
צו ג מיי' פ"ו מהלכות
בתוס'], ג) תמיד כז. מדות
היה בית הטבילה מי מעיין היו באין לשם ברומה: מסיבה. בנין
בהדיא ביחזקאל (מ) י"ל דבשר קדשים מדיחין על השולחנות אבל
פ"א מ"ד, ד) [תמיד כה:
ביאת מקדש הלכה יא:
צז ד מיי' פ"ה מהלכות
אבנים מעלות מגלגלות וסובבות במקיף עמוד כמין עץ גלגל של
קרבי קדשים שיש בהן פרש ומאיסי מדיחין אותם בלשכת המדיחיןי):
מדו' פ"א מ"ה], ה) [לקמן
לשכת
ל. לא. עא. זבחים יט:],
בית הבחירה הלכה ד:
בית הפרוה. וא"ת מאי
גת: (ד) לגג בית הפרוה. לעלות
צח ה שם הלכה יז:
ו) [לעיל יד:], ז) קדושין
גמ' תנא ללמדו חפינה אמר רב פפא שתי
לה דרך המסיבה: לשכת הגולה.
שנא דכי תנא להו ברישא
צט ו שם פ"ח הלכה ח:
כג: נדרים לה:, ח) [צ"ל
ק ז מיי' פ"ב מהלכות
נקט לשכת המלח ולשכת בית הפרוה
על שם בור שכרו שם עולי גולה:
קרבנותינו יעב"ץ], ט) [צ"ל
לשכות היו לו לכ"ג אחת לשכת פרהדרין
קרבי], י) עי' תוי"ט ד"ה
עבודת יוה"כ הלכה ב:
אחורי שתיהן. ללשכת הגולה וללשכת
ולשכת המדיחין וכי מפרש להו מפרש
❖
ואחת לשכת בית אבטינס אחת בצפון ואחת
קא ח שם הלכה ג:
לשכת המדיחין,
הגזית: וגג שלשתן שוה. קירוי אחד
לשכת המדיחין והדר לשכת הפרוה
ט [מיי' פ"ו מהלכות נדרים
בדרום אחת בצפון דתנן א) א ו' לשכות היו
❖
לשלשתן: שער הדלקה שער הקרבן.
וי"ל אי הוי מפרש לשכת בית הפרוה
הלכה ה]:
בעזרה ג' בצפון וג' בדרום שבדרום לשכת
לא ידעתי למה נקרא שמם כך: שער
ברישא היכי ליתני ועל גגה היה כהן
הגהות הב"ח
המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין לשכת
המים. שבו מכניסין צלוחית של מים
טובל כו' ואכתי לא קתני היכי סליק
(א) גמ' שני לו שער
מוסף רש"י
המלח ששם היו נותנין מלח לקרבן לשכת
(הקרבן) תז"מ ונ"ב
של ניסוך בחג כך מפרש בשקלים
להתם להכי תנא לשכת המדיחין
ס"א הבכורות: (ב) שם
הני כהני. לענין
(פ"ו מ"ג): ועשרה קדושין. ידיו ורגליו
הפרוה ששם היו מולחין עורות קדשים ועל
ברישא ומשם היתה מסיבה לגג בית
ב)
הקרבת קרבנות, שלוחי
שבצפון שער ניצוץ וכמין
מן הכיור: בו ביום. ביוה"כ ולקמן
הפרוה אמנם ראיתי במסכת מדות
אכסדרה היה: (ג) שם
גגה היתה בית טבילה לכ"ג ביוה"כ לשכת
דרחמנא נינהו. ולא
ולוים מלמטה (ושלפנים
שלוחי דידן, ונפקא מינה
(דף לב.) יליף להו מקראי וכולן בקדש
(פ"ה מ"ג) ושם מפרש לשכת
הפרוה
המדיחין שם היו מדיחין קרבי קדשים ומשם
ממנה החיל) תא"מ ונ"ב
למודר הנאה מכהן, שהכהן
כדמפרש: על גג בית פרוה.
ברישא כי סידרא דרישא וגם
במקצת
ס"א ופתח היה לו
מסיבה עולה לגג בית הפרוה ג' שבצפון
מותר להקריב קרבנותיו
ספרים שלנו יש כמו כן בכאן:
שהיתה בנויה בתוך עזרה מקודשת:
לחיל: (ד) רש"י ד"ה
(קדושין כג:). שלוחי
לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית
עולה לגג בית הפרוה:
דידן. דבעלי קרבן (נדרים
חוץ מזו. טבילה ראשונה שאינה באה
מי
❖
(ה) ד"ה דאי לא תימא
לה:).
לשכת העץ אמר ר' אליעזר בן יעקב שכחתי
בשביל יוה"כ שאף כל ימות השנה
הכי אלא לא בעינן
מה היתה משמשת אבא שאול אומר לשכת כ"ג היתה אחורי שתיהן וגג
❖
שנינו בפ"ג (דף ל:) אין אדם נכנס
ב
לאטרוחיה:
שלשתן שוה לשכת הגולה שם היה בור הגולה והגלגל נתון עליו ומשם
לעזרה אפילו טהור עד שיטבול אבל
רבינו חננאל
טבילות הבאות מחמת יוה"כ בעינן
מספיקין מים לכל העזרה לשכת הגזית שם היה סנהדרין של ישראל
ג
תנא ללמדו חפינה. אמר
תוס' ישנים
מקום קדוש דהכי כתיב בהו ורחץ את
רב פפא ב' לשכות היו
יושבת ודנה את הכהנים ומי שנמצא בו פסול היה לובש שחורים ומתעטף
לשכת הפרוה ששם
לו לכהן גדול אחת
בשרו במים במקום קדוש (ויקרא טז):
שחורים ויצא והלך לו ושלא נמצא בו פסול היה לובש לבנים ומתעטף לבנים
מולחין עורות קדשים.
לשכת פרהדרין ואחת
ובצד לשכתו היתה. אלמא לשכה יש
היינו לשכת המלח השנוייה
לשכת בית אבטינס אחת
ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים אחת בדרום דתנן ג) ד שבעה שערים היו
לו בדרום: ומסתברא לשכת פרהדרין.
(ברישת) [בהקומץ] רבה
בצפון ואחת בדרום. אחת
בעזרה ג' בצפון וג' בדרום ואחד במזרח שבדרום שער הדלקה שני לו שער
[מנחות כא, א] בשלשה
בצפון דתנן בסוף מדות
שהוא ישן שם בדרום הויא אצל בית
מקומות המלח נתונה
שש לשכות היו בעזרה
(א) הקרבן שלישי לו שער המים שבמזרח שער נקנור ה ושתי לשכות היו
הטבילת חול: מאי טעמא מקדים
בלשכת המלח ועל גבי הכבש
שלש בדרום לשכת המלח
שם אחת בימינו ואחת בשמאלו אחת לשכת פנחס המלבש ואחת לשכת
כו', ואין זו לשכת המלח
קאי כו'. כשהוא משכים לבקר כל
כו'. שלש בצפון לשכת
(ואיכא) [דהכא] שנותנין בו
העץ לשכת הגולה לשכת
שבעה עומד ממטתו: ומיסך רגליו
עושי חביתין שבצפון שער ניצוץ בנין אכסדרה היה ועלייה בנויה
ד)
ו
(ב)
מלח לכל צרכי סעודה. רבינו
הגזית. לשכת העץ אמר ר'
וטובל. התם על גב שער המים
לו על גביו ושם כהנים שומרים מלמעלה ולוים מלמטה (ג) ושלפנים הימנו
אריה. בצפון דתנן שש
אליעזר בן יעקב שכחתי
לשכות. בדרום גרסינן
מה היתה משמשת. אבא
שהיא על גבה בעובי החומה מתוקן
החיל שני לו שער הקרבן שלישי לו שער בית המוקד ותניא חמש
ה) ז
בקמייתא גבי לשכת המלח
שאול אומר לשכת כהן
בית טבילת חול ומעיין משוך שם
ופרוה ומדיחין, ובצפון
טבילות ועשרה קדושין טובל כ"ג ומקדש בו ביום ח וכולן בקודש [על גג]
גדול היתה אחורי שתיהן
באמה מעין עיטם כדלקמן (דף כח.)
גרסינן בבתרייתא לשכת
וגג שלשתן שוה הנה
בית הפרוה חוץ מזו שהיתה בחול על גבי שער המים ובצד לשכתו היתה
הגולה כו'. וכן מוכחא
אחת בצפון. ואחת בדרום
וכל המיסך רגליו טעון טבילה ליכנס
סוגיא דבסמוך דקאמר אזיל
דתנן במדות פ' ראשון
ולא ידענא אי לשכת פרהדרין בצפון ולשכת בית אבטינס בדרום או לשכת
בעזרה ואזיל לצפון ללשכתו השניה
לדרום וטביל [ונייח], אלמא
שבעה שערים היו בעזרה
בית אבטינס בצפון ולשכת פרהדרין בדרום ומסתברא דלשכת פרהדרין
ללמוד חפינה ואתי לבית המקדש
שער המים היה בצד לשכתו
ג' בצפון וג' בדרום
וכו', ובמדות [פ"ה מ"ג]
ואחד במזרחו שבדרום
בדרום הואי מאי טעמא מקדים קאי ומיסך את רגליו וטביל ואזיל לצפון
ועביד עבודה כוליה יומא כדתנן
גרס איפכא. וזו הגירסא
שער הדלק. שני לו שער
(לעיל דף יד.) כל שבעת הימים הוא
וגמר חפינה ואתי לבית המקדש ועביד עבודה כולי יומא לבהדי פניא
נראה לרבינו עיקר.
ו)
הקרבן. שלישי לו שער
זורק את הדם וכו': לבהדי פניא מדו
שער הדלק. יש לפרש
המים. ותניא חמש טבילות
מדו עליה והדר אזיל לדרום וטביל ונייח דאי אמרת לשכת פרהדרין
שדרך שם היו מביאין אש
ועשרה קדושין טובל כהן
עליה. כדאמרינן בריש פירקין: ואזיל
בצפון מקדים קאי ומיסך רגליו ואזיל לדרום וטביל וגמר חפינה ואתי
למערכה. שער הקרבן.
גדול ומקדש בו ביום
לדרום וטבל. על שער המים כר"ע
שמא דרך שם היו מביאין
וכולן בקדש אבית הפרוה
לבית המקדש ועביד עבודה כוליה יומא להדי פניא מדו עליה והדר אזיל
קרבנות. לבהדי פניא מדו
דאמר טהור שנפל עליו הזאה
חוץ מזו שהיתה בחול
(שם)
לדרום וטביל ובעי מהדר ומיזל לצפון ומינח ומי טרח מטרחינן ליה
עילויה. שסובר דהזאתו
על גבי שער המים ובצד
טמאתו: ונייח. הולך ושוכב בלשכת
טימאתו וכרבי עקיבא.
לשכתו היתה. נתברר כי
כולי האי אלמה לא מטרחינן ליה טפי דאי צדוקי הוא ליפרוש אי נמי
פרהדרין אשר אצל בית הטבילה:
דאי ס"ד הני כהני שלוחי
שתי לשכות היו לכהן
שלא תזוח דעתו עליו דאי לא תימא הכי נעבדינהו לתרוייהו בהדי
הדדי
דידן נינהו. וא"ת והא
דאי אמרת לשכת פרהדרין. שהוא
גדול, לשכת פרהדרין
בנדרים פרק אין בין המודר
שהיהא) דרכה שבעת
אי נמי תסגי ליה בחדא: ואמרו לו אישי כהן גדול וכו': לימא תהוי
ישן בה הויא בצפון ורחוקה מבית
[לה, ב] איבעיא לן אי שלוחי
הימים שהיו מפרישין
הטבילה הטרחתו כל העמל
תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר רב הונא בריה
דרב
דידן אי שלוחי דרחמנא
אותו מביתו. ולשכת בית
ז)
נינהו ולא איפשיטא, ואמאי
אבטינס שהיו מלמדין
הזה: מקדים קאי ומיסך רגליו. כדרך
יהושע הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי אמרת שלוחי דידן נינהו
ט
לא פשטינן ליה מהאיך. וי"ל
אותו שם חפינה. ולא
כל המשכימין: ואזיל לדרום. לשער
דלא ניחא ליה לפושטה
מי
נתברר לנו בהדיא איזו היא
המים: וטבל וגמר חפינה. התם
מדברי אמורא. וכי האי
בצפון ואיזו היא בדרום.
גוונא פריך בבבא מציעא [יז,
אמרו לו אישי כהן גדול
בבית אבטינס אשר שם ואזיל לבית המקדש וכו': אלמה לא. קושיא היא כלומר וכי לא טוב לך להטריחו מטרחינן ליה מדעת דאי צדוקי הוא ואינו
א] ובכתובות [פט, א] גבי
(אני ואתה ושליח) [אנו
ירא שמים לקבל עליו טורח המקדש ליפרוש מן הכהונה גדולה ולא יקבלנה מתחילה וטוב לנו שהרי הן משנין את עבודה כדלקמן בשמעתין:
אלמנה מן האירוסין יש לה
שלוחי] בית דין ואתה
א"נ. אפילו אדם כשר הוא טוב לנו להטריחו כדי שלא תזוח דעתו עליו להתגאות בכתר כהונה: דאי לא תימא הכי. דלא בעינן לאטרוחיה
כתובה שהיה יכול להוכיח כן
(ה)
שלוחינו כו'.
מדברי אמוראים.
ליעבד שתי לשכיותיו בהדי הדדי: לימא תיהוי. מתני' דקתני אתה שלוחנו תיובתא
דרב הונא כו': הני כהני. בהקרבת
קרבנותיו ח) שלוחי
א) [נדצ"ל דר בה].
בנדרים (דף לה:):
דרחמנא נינהו ולא
שלוחינו ונפקא
מינה
דאם הוא מודר הנאה
ממנו מותר
לו
שיקריב עליו קרבנותיו כדתנן
הכי