כג:
בראשונה פרק שני יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
יש
יא א מיי' פ"ז מהלכות עבודה שכשרה בשני כלים. אבל איפכא לא תקשי לך יש לך
אינה מביאה עגלה ערופה. דכתיב (דברים כא) כי ימצא חלל באדמה
א) [שבת קיד. קיט.],
ב) [פסחים סה: זבחים
בית הבחירה הלכה יד
דבר שאינו עבודה וטעונה בגדי כהונה כלל דהא לא קשה
וגו' לרשתה ואין ירושלים ירושה דקסבר לא נתחלקה לשבטים:
לה.], ג) [לקמן כה.
ופ"ט מהלכות רוצח הלכה
תלמודא. ראייה: הכי גרסינן בתורת כהנים ו) ופשט ולבש יכול
דגזירת הכתוב הוא להחמיר שהרי אין בזה איסור אם לובש
סנהדרין מט:], ד) לעיל
ד:
יב ב מיי' פ"ב מהל'
במצות יום הכפורים ת"ל בגדיו בגדים וגירסא שבהש"ס האריכה
בגדי כהונה שלא בעידן עבודה דמסקינן לקמן בריש פרק בא לו
יב:, ה) [לקמן ס.], ו) [צו
פרק ב], ז) בס"א: בגדי,
תמידין הלכה י:
בלשונה שומעני כדרך יום הכפורים
(דף סט.) דבגדי כהונה ניתנו ליהנות
ח) [ויקרא ו], ט) [יהיו
ג [מיי' פ"ב מהלכות
פושט בגדי קודש ולובש בגדי חול
בהן וגדולה מזו אמרינן לר' יוחנן
אינה מביאה עגלה ערופה ועוד לא נודע
על בשרו כצ"ל], י) [דף נז.
א
תמידין ומוספין הלכה טו]:
1
❖
יג ד מיי' פ"ח מהל' כלי
תלמוד לומר כו'. וזהו פירושה ופשט
דבין הוצאה בין הרמה בארבעה
ולקמן נז.],
מי הכהו כתיב והא נודע מי הכהו אלא כדי
המקדש הלכה ד:
כלים בין לתנא קמא בין לר"א
ולבש האמור בהוצאת הדשן שבתפוח
להרבות בבכיה בא אביו של תינוק ומצאו
יד ה מיי' פ"י מהלכות כלי
המקדש הל' א: דתרוייהו מודו דמקיש בגדים שלובש
אל מחוץ למחנה הכתוב אחר תרומת
❖
כשהוא מפרפר אמר הרי הוא כפרתכם
תורה אור השלם
לבגדים שפושט ואפי' הכי לר' אליעזר
הדשן ופשט את בגדיו ולבש בגדים
ועדיין בני קיים [כו'] ללמדך שקשה עליהם
1. כִּי יִמָּצֵא חָלָל
בעלי מומין כשרים להוצאה דלאו
וגו' יכול שמטיל עליו חובה לשנות
בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ
טהרת כלים יותר משפיכות דמים איבעיא
רבינו חננאל
עבודה היא אע"ג דטעונה ארבעה
בגדיו בין תרומה להוצאה אם בא
נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל
להו שפיכות דמים הוא דזל אבל טהרת
כלים וקשה לי לריש לקיש דמוכח
להוציא דשן שעל התפוח אחר
ש"מ שפיכות דמים
בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי
הוא דזל שרבו הרצחנים
דברים כא א
הִכָּהוּ:
כלים כדקיימא קיימא או דילמא שפיכות
דלאו עבודה היא מדלא אצרכה קרא
ההרמה מיד כדרך שהיא חובה על
2. וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ
[וטהרת כלים] כדקיימא
ארבעה כלים א"כ למה לי קרא
כהן גדול בחמש עבודות שביום
דמים כדקיימא קיימא אבל טהרת כלים היא
קיימא. ת"ר ופשט ולבש
מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד
שומע אני כדרך שפושט
הכפורים שמשנה בגדיו בכל העבודות
לרבי אליעזר להכשיר בעלי מומין
אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַם
דחמירא ת"ש מדקא נסיב לה תלמודא וגם
2
ביום הכפורים בשעה
פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ
ומאי טעמא דתנא קמא דפסל בעלי
בין זו לזו ראשונה בבגדי זהב שניה
דם נקי שפך מנשה שמע מינה שפיכות דמים
שרוצה לצאת בגדי קודש
אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה
מומין להוצאה ויש לומר משום דבעל
בבגדי לבן שלישית בשל זהב רביעית
ולובש בגדי חול, ת"ל
לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ:
הוא דזל וטהרת כלים כדקיימא קיימא ת"ר
ופשט ולבש מקיש בגדים
מלכים ב כא טז
מום חשיב כמו זר דס"ד אמינא
בבגדי לבן אף זה ישנה וזה שאין
3. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו
3 ופשט ולבש בגדים אחרים והוציא את
שלובש לבגדים שפושט,
וכי תעלה על דעתך שזר ובעל מום
לו לשנות מבגדי לבן לבגדי זהב
מה בגדים שפושט בגדי
וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים
הדשן שומעני כדרך יום הכפורים שפושט
קריבים לגבי המזבח ולהכי צריך
שהרי הדיוט הוא ואינו משמש בבגדי
קודש אף בגדים שלובש
וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל
בגדי קדש. א"כ מה ת"ל
בגדי קודש ולובש בגדי חול תלמוד לומר
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם
קרא לר"א והיינו טעמא דתנא קמא
זהב ישנה בבגדי ז) קודש שהרים בהן
ויקרא ו ד
אחרים, אחרים פחותין
מניין
טָהוֹר:
שלא יהא דבר
דפסל:
כמו שנא' ח) ולבש הכהן מדו בד ויפשוט
ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים מקיש
4. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד
מהם. ר' אליעזר אומר
קודם כו'. אף על גב דגבי כהן
אותם וילבש בגדי חול שלו ויוציא
אחרים והוציא, לימד על
וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל
בגדים שלובש לבגדים שפושט מה להלן
ב
הכהנים בעלי מומין שהן
בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן
הדשן: תלמוד לומר בגדיו בגדים
גדול נמי כתיב בפרשת אחרי מות
בגדי קודש אף כאן בגדי קודש א"כ מה
כשרים להוציא את הדשן.
אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת
ומה תלמוד לומר אחרים פחותין
ומכנסי בד ט)ילבש על בשרו איצטריך
אמר מר אחרים פחותין
הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ
תלמוד לומר אחרים פחותין מהן רבי אליעזר
❖
מהן. כגון שחקים או מפשתן שאינו
למיהדר ולמיכתביה בכהן הדיוט
מהן מאי משמע, דתנא
אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: ויקרא ו ג
אומר אחרים והוציא לימד על הכהנים בעלי
דבי ר' ישמעאל בגדים
דלא הוה ילפינן להו מהדדי כיון
מוצהב ואין דמיהם יקרים שהאפר
שבישל בהן קדירה לרבו
מומין שכשרין להוציא הדשן אמר מר אחרים
דחלוקים הם לכמה ענינים:
מלכלכם כשנושאו חוץ למחנה וגנאי
אל ימזוג בהן כוס לרבו
גליון הש"ס
ילבש לרבות מצנפת ואבנט
פחותין מהן כדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא
למלך שיהא משמש בהן על המזבח
ופשוטה היא. אמר ריש
א)
תוס' ד"ה ילבש וכו' וי"ל
לקיש כמחלוקת בהוצאת
להרמה. פירוש דהכי
בעבודת אכילה: אחרים והוציא
דבי רבי ישמעאל בגדים שבשל בהן קדרה
דשמא לא מיקרי קדשים.
הדשן, שתנא קמא סבר
לימד על הכהנים בעלי מומין. האי
קאמר קרא לרבות לבישה אחרת
לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו אמר ריש לקיש
עיין לקמן דף לב ע"א תוס'
עבודה היא ובעלי מומין
❖
ד"ה מה לבישה:
פסולין בהם, [ו]ר' אליעזר
כיוצא בה דההיא לבישה דקרא דכתיב
אחרים אכהן קאי כלומר כהנים
כמחלוקת בהוצאה כך מחלוקת בהרמה ורבי
סבר אינה עבודה וכהנים
ולבש הכהן מדו בד וכו' דהיינו שני
שהן אחרים מרוחקין משאר עבודות
יוחנן אמר ג מחלוקת בהוצאה אבל בהרמה
בעלי מומין כשרים בה, כך
כשירין לעבודה זו: אל ימזוג בהן
בגדים אחרים וקשה לי גבי הוצאה
מחלוקת בהרמת הדשן.
הגהות הב"ח
דברי הכל עבודה היא מאי טעמא דריש
ור' יוחנן אמר מחלוקת
לרבו. לפי שנתעשנו ונתלכלכו
מנלן דבעי ארבעה בגדים כיון
(א) רש"י ד"ה על כו' ת"ל
בהוצאה אבל בהרמה הכל
לקיש אמר לך אי ס"ד עבודה היא יש לך
בבישול קדירה אף כאן לענין הוצאת
דגבי הרמה לא נפקא לן אלא
❖
ילבש. גבי:
עבודה היא, והאי דאמרת
עבודה שכשירה בשני כלים ור' יוחנן גלי
הדשן אין כבוד המלך לשרת בהן
מהיקשא א"כ הדרינן ומקשינן לבישה
אין לך עבודה שכשרה
בשני כלים, גלי רחמנא
רחמנא בכתונת ומכנסים והוא הדין למצנפת
שירות אחר: כמחלוקת בהוצאה.
דהוצאה לפשיטה דהרמה כדלעיל
בכתונת ומכנסים והוא
מוסף רש"י
ואמרינן בפרק איזהו מקומן (זבחים
כשם שרבי אליעזר מכשיר בעלי
ואבנט ומאי שנא הני מדו בד מדו כמדתו
ב)
ד
הדין במצנפת ואבנט.
מומין להוצאה כך מכשירן להרמה:
דף מט:) דבקדשים דבר הלמד בהיקש
בגדים שבשל בהן
ומאי שני דפריש (כהני)
מכנסי בד לכדתניא מנין שלא יהא דבר
ג) ה
קדרה לרבו. דומיא
[בהני] אצטריך מדו בד
שכשירה בשני כלים. והכא מדו בד
אינו חוזר ומלמד בהיקש $ ויש
קודם למכנסים שנאמר 4 ומכנסי בד ילבש
דהוצאת הדשן, לא
מדו כמדתו לא ארוך
ומכנסי בד הוא דכתיב: גלי רחמנא
לומר דשמא לא מיקרי קדשים
ימזוג בהן כוס לרבו.
ולא קצר. ומכנסי בד
על בשרו וריש לקיש מדו כמדתו מדאפקיה
בכתונת ובמכנסים. ולימדך שאינה
לפיכך הוזקק ללבוש
אלא גופי הקרבנות אבל בגדי
ילבש על בשרו, ללמד
רחמנא בלשון מדו שלא יהא דבר קודם
בגדים פחותים (שבת
שלא יהא דבר מקדים
כהונה חוזרין ומלמדין בהיקש אי
כשירה בבגדי חול שלו ומאליך אתה
קיד.). כמדתו. שוה לארץ
על בשרו למכנסיים כו'.
למכנסים מעל בשרו נפקא נימא כתנאי
נמי ילבש ריבויא הוא ולא הוי
למד שהיא עבודה וצריכה אף מצנפת
(פסחים סז:). ילבש על
לימא כתנאי ומכנסי בד
על בשרו מה תלמוד לומר ילבש
בשרו. משמע כשלובשן
ואבנט: מאי שנא הני. דנקט מאחר
ילבש על בשרו, מה
היקש אלא אתא לרבות לבישה
ד)
יהא בשרו מבלי לבוש, דאי
ת"ל ילבש לרבות מצנפת
להביא מצנפת ואבנט להרמה דברי
אחרת וכיון דלא פירש כמה בגדים
שצריכין כלן לשתוק מנייהו ואנא
לא הא אתי לאשמעינן למה
ואבנט להרמה דברי ר'
❖
הוא מרבה אם אחד או שנים אין
ידענא מדכתיב בהו כהן עבודה
רבי יהודה רבי דוסא אומר לרבות בגדי
לי על בשרו (סנהדרין מט:).
יהודה. קסבר עבודה היא
ה)
לפיכך צריך שאר בגדים.
היא: מדו כמדתו. כאן לימדך
זה אלא גלוי מילתא בעלמא דשני
כהן גדול ביום הכפורים שכשירין לכהן
ר' דוסא אומר לרבות
בגדים קאמר כדכתיב בקרא אי
שיהא כתונת כהנים למדת קומתו
הדיוט אמר רבי שתי תשובות בדבר
בגדי כהן גדול של יום
תוס' ישנים (המשך)
נמי כמאן דאמר בפרק איזהו מקומן
לא נגררת ולא מסולקת והכי אמרינן
הכפורים שהן בד שכשרין
חדא דאבנטו של כהן גדול לא זה הוא
אלא דריש מדסמכיה אחרים
לכהן הדיוט. מאי לאו
בזבחים (דף יח.): ילבש על בשרו.
(ג"ז שם) י) הימנו ודבר אחר לא
❖
לוהוציא דקאי נמי אכהנים
בהא קמפלגי,
אבנטו של כהן הדיוט ועוד בגדים
משמע שלובש בעודו ערום שאין
הוי היקש דכיון דגמרינן הוצאה
(כי) [כו'], אע"פ שפחותין
שנשתמשת בהן קדושה חמורה תשתמש
עליו אלא בשרו דאי לא תימא הכי
מהרמה למאי דכתיב ביה גמרינן נמי
משאר כהנים שכשרים.
כך מחלוקת בהרמה.
בהן קדושה קלה אלא מה תלמוד לומר ילבש
על בשרו למאי כתביה: ולרשב"ל.
מיניה מאי דאתיא ליה מהיקשא:
תוס' ישנים
דכהנים בעלי מומין נמי
דאמר דווקא כתבינהו ולמימרא
מתרומת
לרבות
יכול כמצות יום
כשירין לה דלאו עבודה היא,
הכפורים שפושט כ"ג
דאינה צריכה ארבעה נפקא ליה
כיון דסגי לה בשני כלים
בגדי קודש ולובש בגדי
ודלא כרבי יהודה מיהא
הנך תרתי דרשות מלשון המקרא ששינה בלשונו שלא כתיב כתונת למימרא מדו כמדתו ושלא יקדים דבר למכנסים מעל בשרו יתירא נפקא
(כהונה) [חול]. נראה
דבעיא לה ד' כלים, ומרבי
ליה: על בשרו מה ת"ל (א). גבי הרמת הדשן כתיב ולבש הכהן וגו' והוה ליה למכתב ומכנסי בד על בשרו ומהדר נמי אולבש דרישיה
לרבינו דל"ג ליה דמאי שייך
מצנפת ואבנט להרמה,
זה לכה"ג ביום הכפורים,
ואחרים והוציא דקאמר לא
דקרא מה ת"ל שוב ילבש במכנסים לרבות עוד לבישה כיוצא בה ומרבה שני בגדים החסרים כאן מכהונת הדיוט: רבי דוסא
ואי משום שמשנה מבגדי
בעי למימר אחרים שלא עשו
אומר. להביא ארבעה בגדי לבן ששמש בהן כהן גדול ביום הכפורים שכשרין להדיוט כל השנה ואתיא ילבש ילבש מהתם דלא תימא
תרומת הדשן, דהא שתיהן
זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן
והניחם שם כתיב בהו [ויקרא טז] לומר שטעונין גניזה דס"ל לר' דוסא והניחם שם שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר כדאמרינן בפ"ק (יב:):
לבגדי זהב, אלו ואלו קודש
שוות, אלא אחרים לשאר
עבודות קאי, ומכל מקום
הם. ואי גרס שפושט בגדי
אבנט של כהן גדול. ביום הכפורים שהוא של בוץ לא זהו אבנטו של כהן הדיוט לעולם לפי שאינו משמש אלא בשל כלאים:
בהוצאת הדשן דווקא בעינן
קודש ולובש בגדי חול, ול"ג
לרבות פחותין. חדא דאבנטו של
כמצות כ"ג ביוה"כ אתי
כהן כו'. וא"ת דנוקי לילבש לרבויי כל הני דמצו לרבויי לבד מאבנט, דכי מוקמי ליה נמי לרבות מצנפת ואבנט לא מוקמי ליה
שפיר, וקאי על האי כהן גדול עצמו דהרמה שהוא משנה מבגדי קודש לבגדי חול. א"כ מה ת"ל אחרים. כלומר דמשמע בגדי חול.
משמע דאי לא מקשינן פשיטה ללבישה הוה משמע נמי בגדי חול, ותימה דא"כ אמאי איצטריך כדרך שכ"ג עושה שפושט בגדי קודש
בכולהו. י"ל דאמילתיה פריך דקאמר לרבות בגדי כ"ג כו', משמע דאכולהו קאי. וא"ת ומאי דפריך ליה רבי מאבנט הא איהו
ולובש של חול, והא מאחרים משמע נמי הכי. י"ל שאינו מביאו אלא לדמיון בעלמא, כלומר כדרך שכה"ג עושה דכתיב נמי ופשט
לא מיירי באבנט כיון דמכשיר הרמה בשני כלים. לאו קושיא היא שהוא בא לרבות שבגדי כ"ג כשרין לכהן הדיוט בכל עבודות
ולבש. ולמאי דל"ג ליה אתי שפיר כדפרישית. אחרים והוציא לימד על כהנים בעלי מומין כו'. ולא פליג אדרשת תנא קמא,
שיש שם ד' בגדי כהונה.