אמר
להם הממונה
פרק שלישי
יומא
לג.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
למה
לי למרק. תימה והלא אפי' בחולין מוכח בפרק השוחט
לכך שנינו כו'. ממשנה יתירא חדא בחולין וחדא בקדשים מדקאמר
כז א
א) ב)
ג)
ר"ש בן לקיש דלפרושה הך דסדר יומא תנן להא דשחיטת חולין שמע
שיש לשחוט לכתחילה כל הסימנין ולא סגי
ד) ה)
ב
מינה קרצו דהכא ברוב שנים: מצוה למרק. כדי להוציא את הדם
ברובא דילמא לא אתי למיעבד רובא וי"ל ה"מ בחד גברא אבל
כח ג
ו)
יפה: אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא. מנה סדר עבודות של כל
בתרי גברי דכבר שחט כ"ג
ונסתלק אי אתי אחרינא וממרק נראה
ד
ז) ח)
יום ויום: משמיה דגמרא. דכוליה
כשהייה ונראה כאילו נשחט
הזבח
❖
כט ה
ט)
ישיבה דרבנן דבי מדרשא: ואליבא
בשנים הוה לן למיסר למרק ומשני
לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים
ל ו
דאבא שאול. דאמר בפ"ק ז) הטבת
מצוה למרק כדי לקבל כל הדם:
בבהמה וכי מאחר דאפילו פסולא מדרבנן
❖
אביי מסדר מערכה כו'. תימה
גליון הש"ס כל הנרות קודמת (לכל) לקטורת:
ליכא למה לי למרק מצוה למרק אביי
מערכה גדולה. שעליה יקטירו כל
לי אמאי לא קא חשיב נמי
תד"ה אביי וכו' אי בעי
מסדר מערכה משמיה דגמרא ואליבא דאבא
(ב) הקטרות: קודמת. לסדר לפני
תרומת הדשן דהויא נמי תחילת
למעבדינהו ביממא.
תורה אור השלם
שאול מערכה גדולה קודמת למערכה
א
המערכה שניה שעושין בקרן מערבית
עבודה דיממא וצ"ל משום דזימנין
שם ד"ה מכלל
1. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד
שניה של קטורת מערכה שניה של קטורת
מקדימין אותה מאשמורת הראשונה
דרומית משוך מן הקרן ד' אמות
וכו' וי"ל דאי מהכא.
בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ
קודמת לסידור שני גזירי עצים וסידור שני
ומחצות הלכך לא קא חשיב לה שהיה
לצד צפון כדתנן במסכת תמיד
הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
שם ד"ה אין מעבירין וכו'
וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר
: של קטורת. שממנה חותין
גזירי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי ודישון
הפסק גדול בינה ובין הני דקא חשיב
וי"ל דלא שייכא דריש
עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים:
אבל הנך דקא חשיב היו רגילין לעשותן
גחלים להכניס למזבח פנימי שחרית
מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות
לקיש.
ויקרא ו ה
❖
2. צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו
בזה אחר זה אי נמי יש לומר תרומת
וערבית להקטיר עליה קטורת תמיד
והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ודם
ב
לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה
הדשן עיקר מצותה רק בלילה אבל
פרס שחרית ופרס בין הערבים:
התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת
הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל
לסידור שני גזירין. שמסדרין על
הני $ אי בעי למעבדינהו ביממא
הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד
הגהות הב"ח
שתי נרות קודם לקטורת וקטורת קודם
הרשות בידם: מכלל דאיכא
מערכה גדולה. וכולהו טעמי מפרש
הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד
(א) גמ'
ג ואברים למנחה ומנחה לחביתין
לאברים
ויקרא ו ב
בּוֹ:
חבירתה. תימה לי אם כן למה לי
לקמיה: לדם התמיד. לשחיטה
3. וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן
וחביתין
לנסכין ונסכין למוספין ומוספין
ולזריקה: קטורת. של מזבח הפנימי
קרא דלעיל ואש המזבח תוקד בו
ד
קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
(ב) רש"י
לבזיכין
ובזיכין לתמיד של בין הערבים
בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת
למערכה שניה תיפוק ליה מהאי קרא
קודמת לאברים להקטיר אברי
❖
שמות ל ז
יַקְטִירֶנָּה:
התמיד על מזבח החיצון: למנחה.
$ וי"ל דאי מהכא הוה אמינא יעשו
שנאמר
והקטיר עליה חלבי השלמים
ההקטרות (ג) ד"ה
1
מערכה שניה על מזבח הפנימי כדרך
מנחת נסכו של תמיד ונסכיהן
(ג)
עליה
השלם כל הקרבנות כולן אמר מר
ה
דכתיב ועשירית האיפה
שעושין מערכה גדולה על מזבח
מוסף רש"י
מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של
(ד) ד"ה
סולת למנחה וגו': לנסכין. לנסך
החיצון כיון דאתיא לצורך קטורת
וקרא
אביי מסדר מערכה.
קטורת מנא לן דתניא 2 היא העולה על
דלאו (ה) ד"ה
יינו של תמיד: ונסכין למוספין.
דמזבח הפנימי להכי איצטריך ואש
מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדול'
אם שבת הוא: שנאמר והקטיר עליה
המזבח תוקד בו על מזבח החיצון
העולה
משמיה דגמרא.
ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של
❖
חלבי השלמים. ודרש ליה לשון השלמה
במקום מערכה גדולה:
אפילו הכי מכשיר עדיף. תימה
קטורת ואיפוך אנא מסתברא מערכה גדולה
(לעיל יד:)
עליה על העולה תמיד של שחר
אין מעבירין על המצות.
עדיפא שכן כפרתה מרובה אדרבה מערכה
האמורה בראש המקרא שנאמר
לי לימא טעמא משום
הגהות מהר"ב
וערך עליה העולה והקטיר והוסיף
דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
שניה עדיפא שכן מכניסין ממנה לפנים אפי'
רנשבורג
והשלים אחריה כל הקרבנות ולא על
וסידור גזירין הוא תדיר טפי שהוא
הכי כפרתה מרובה עדיפא ואיבעית אימא
❖
א] רש"י
(מגילה ו:)
שבין הערבים למד על תמיד של בין
פעמים בכל יום ודישון מזבח הפנימי
אי לא משכח עצים למערכה שניה מי לא
הערבים שהוא אחרון לכל הקרבנות:
אינו אלא פעם אחת ויש לומר דלא
מעייל ממערכה גדולה מערכה שניה של
מוקדה. לשון מדורת עצים וכן
גמרינן ממלבד
עולת הבוקר אשר
רבינו חננאל
❖
קטורת קודמת לסידור שני גזירי עצים מנא
תוקד: זו מערכה שניה. ולימדך
לעולת התמיד דתדיר קודם אלא
משום דמצוה למרק. כלומר,
לן דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר
שתהא על מזבח החיצון ומשם יכניסו
היכא דתרוייהו שוו דזו וזו
מתנה
1
מצוה לחתוך תשלום הנותר
בסימנים ולא נחתך. אביי
בבקר עליה ולא על חברתה (א) מכלל דאיתא
תוס' ישנים גחלים על הפנימי: ואיפוך. להקדים
דומיא דתמידין ומוספין אבל
כל כי
מסדר מערכה משום דגמרא
מערכה של קטורת א] (ד) [וקרא]
האי גוונא דחד הוי עבודת מתנה
לחברתה והאי עליה מיבעי ליה לגופיה תרי
אליבא דאבא שאול, דתניא
כסידורה דהא בהקטר כל הלילה קאי:
וחד עבודת סילוק לא:
מערכה גדולה קודמת
עליה כתיבי סידור שני גזירי עצים קודם
אין מעבירין על המצות.
למערכה שניה של קטורת,
כפרתה מרובה. שעליה מקטירים
בפרק
לדישון מזבח הפנימי אע"ג דהכא כתיב
ומערכה שניה כו' עד עליה
כל הקטרות חוץ מן הקטורת לפנים
איזהו מקומן
השלם כל הקרבנות. מערכה
בבקר בבקר והכא כתיב 3 בבקר בבקר אפי'
להיכל: מי לא מעייל כו'. נמצאת
גבי שירי הדם היה שופך על יסוד
גדולה קודמת למערכה
הכי מכשיר עדיף מכשיר מאי ניהו שני
שניה של קטורת. ואוקימנא
אף הגדולה ראויה לפנים: ובער
מערבי קאמר בגמרא מ"ט דכתיב
מערכה גדולה קודמת, שכן
גזירי עצים והא אמרת שני גזירי עצים
עליה. אמערכה גדולה קאי דסמיך
אל יסוד מזבח העולה אשר
כפרתה מרובה. פי', הקרבנות
למערכה גדולה אזלי אמר רבי ירמיה שום
חטאות ואשמות וכיוצא בהן
פתח אהל מועד ההוא דפגע ביה
ליה וערך עליה עצים ב' עצים:
(ה)
כולן למערכה גדולה עולין
ולא על חברתה. של קטורת: והכא
עצים רבינא אמר הואיל והתחיל במערכה
ברישא ומשמע משום דאין מעבירין
לפיכך קודמת. מערכה שניה
כתיב. בבקר בבקר בהיטיבו את
על המצות אבל רש"י ל"ג ההוא דפגע
גומר רב אשי אמר אי לא משכח עצים
של קטורת קודמת לסידור
שני גזירין. מדהוה לקרא
ביה ברישא אלא מפתח אהל מועד קא
הנרות יקטירנה קאי
למערכה שניה מי לא מעייל ממערכה גדולה
למכתב ובער עצים וכתיב
גמר לה דיסוד מערבי של מזבח הוי
למידרשיה אדישון פנימי ואהטבה
ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש
ובער עליה, שמעינן מינה
כנגד הפתח וכן משמע התם בגמרא
והקטורת כדכתיב יקטירנה ואין
מכלל שיש שם מערכה
נרות מאי טעמא אמר אביי גמרא גמירנא
אחרת, והזהירה התורה עליה
קטורת אלא לאחר דישון: מכשיר
גבי שירי הדם היה שופך על יסוד
ולא על האחרת שיש שם.
סברא לא ידענא ורבא אמר כריש לקיש
עדיף. המכשיר ומתקן את הדבר
דרומי ומפרש משום דילמד ירידתו
סידור שני גזירין קודמין
דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות
הזה קודמו ועצים מכשירי קטורת
מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מה יציאתו
ו
לדישון מזבח הפנימי. דאע"ג
דכתיב בבקר בבקר בהיטיבו
וכי
הם שהרי עצים הן המכשירין
מן ההיכל בסמוך לו דהיינו יסוד
את הנרות יקטירנה, הנה
את הקטורת: מכשיר מאי נינהו.
מכשיר דהכא במאי עסקת
מערבי אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו דהיינו יסוד דרומי ואי מאין
שני בבקר, וכתיב נמי
בשני גזירי עצים: והא למערכה גדולה אזלי. ואינם מכשירי
מעבירין על המצות קא יליף לפנימיים דנשפכין על יסוד מערבי אמאי
ובער עליה הכהן עצים
בבקר בבקר, שני בקרים
קטורת: שום עצים. אף על גב דהני לאו לקטורת אזלי שם
פשיטא ליה [טפי] בפנימיים שהן ביסוד מערבי מבחיצון ביסוד דרומי
השקולין הן. אפי' הכי
עצים מכשירי קטורת הן: גמרא גמירנא. שכן סידרן: סברא
הא אידי ואידי שייך בהו טעמא דאין מעבירין על המצות וכן משמע
המכשיר עדיף, והם הגחלים,
לא ידענא. לתת טעם לדבר מדעתי: אין מעבירין. הפוגע
ר"פ קדשי קדשים דפריך שירי הדם בהדיא כתיב בהו
שאילו אין הגחלים, הקטורת
לא היתה מתקטרת. לפיכך
במצוה לא יעבור ממנה. ונפקא לן
במכילתא ח) מושמרתם את
אשר פתח אהל מועד ואם תאמר ולמה לי קרא אמאי לא נפקא
העצים אע"פ שהגזירין אינן
המצות ט) קרי ביה את המצוות לא
תמתין לה שתחמיץ ותיישן:
מדריש לקיש דאין מעבירין על המצות $ויש לומר דלא שייכא דריש לקיש
עולין למערכה של קטורת.
אסיק שום עצים, קודמין
אלא היכא דבעינן למעבד תרוייהו שיש להקדים ההוא דפגע ביה ברישא
וכי
לדישון מזבח הקטורת.
אבל היכא דלא עבדינן אלא חד לא
גמרינן מיניה ונעביד לתדיר
לחודיה ולא נעביד לשאינו תדיר: :
ודישון מזבח הפנימי קודם
עבורי להטבת ה' נרות. דקי"ל
אין מעבירין על המצות,
וכהן הבא להיכל והולך ממזרח למערב בהיכל, כי פגע ברישא במזבח הזהב פגע ברישא,
.
.
. .