לה:
אמר
להם הממונה
פרק שלישי
יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מיתיבי גרסינן ברישא והדר גרסינן תני רב שמואל: מיתיבי ולבשו בגדים אחרים. ולא גרסינן וקרבו אל אשר לעם דההוא קרא לא
מ א
א) ב)
ג)
גבי שירות כתיב אלא גבי בגדים שאכלו בהן ולא אפשר לאוקומי ביוה"כ אלא מהאי קרא מותיב ובצאתם אל חצר החיצונה וגו' דאיכא
מא ב
ד)
לאוקומי ביוה"כ דכתיב לעיל מיניה והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית (א) ולא יעלה עליהם צמר הא ודאי ביום הכיפורים כתיב דאי בשאר
ה)
ימות השנה הא איכא מעיל דכוליה תכלת וחושן ואפוד דאית ביה תכלת וכתיב בתריה ובצאתם אל החצר החיצונה יפשטו את בגדיהם וגו'
מב ג
ולבשו בגדים אחרים וקא סלקא דעתיך
ו) ז)
ניחוש שמא לא ימסרנה יפה
דהכי קאמר וכשיחזור ויכנס שם
מיתיבי ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את
1
❖
בין הערבים ולבש בגדי בד אחרים
ח)
ד
יפה קמ"ל. ואפי' לרבנן
העם בבגדיהם מאי לאו אחרים חשובין מהן
ט) י)
ולא את הראשונים. ומשום דלא רמזה
דרבי יוסי בפרק הבית והעליה
לא אחרים פחותים מהן תני רב הונא בר
כ)
משה באורייתא והילכתא הוו גמירי
❖
דסבירא להו שומרי ספיחים
ל)
יהודה ואמרי לה רב שמואל בר יהודה אחר
רבינו חננאל
א
אתא יחזקאל ואסמכיה אקרא.
לה $
בשביעית נוטלין שכרן מתרומת
שכלתה עבודת ציבור כהן שעשתה לו אמו
תני אחר שכלתה עבודת צבור
ולא יקדשו את העם דכתיב בסיפא
הלשכה ורבי יוסי אומר אף הרוצה
כהן שיש לו כתונת לובשה
כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד
תורה אור השלם
מילתא אחריתי היא וכשיתערבו עם
להתנדב בחנם עושה וקאמר דפליגי
ועובד בה עבודת יחיד,
ובלבד שימסרנה לציבור פשיטא מהו
1. וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר
העם ילבשו בגדי חול: מאי לאו
ובלבד שימסרנה לצבור יפה
במיחש דילמא לא מסר לצבור יפה
יפה. ישמעאל בן פיאבי
הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר
אחרים חשובין מהן. דאי לאו
דתימא ניחוש שמא לא ימסרנה יפה יפה
דרבנן סברי חיישינן הכא מודו דאנן
עשתה לו אמו כתונת בק'
הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ
לעילוינהו למה לי למכתב אחרים
קמ"ל אמרו עליו על רבי ישמעאל בן
סהדי דכ"ג מסר ליה יפה שהוא גדול
מנה כו'. וכן ר' אלעזר בן
אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה
חרסום לבש כתונת משתי
דמשמע שלא יהיו דומין לראשונים:
מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם
בתורה ויודע שיש למסור יפה ועוד
פאבי שעשתה לו אמו כתונת של מאה
רבוא. ואע"ג שהיו החוטין
בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ וְלָבְשׁוּ
לא פחותין מהן. לפי שעבודה הראשונה
כיון שכל כבוד כהונה הוא שלו מסר
מנה ולובשה ועובד בה עבודת יחיד ומסרה
כפולין ששה, היה נראה
בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ
חשובה ומכפרת וזו אינה אלא לפנות
ליה יפה אגב חביבות שעובד בה
מתוכה כערום. ולפיכך לא
אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם:
לציבור אמרו עליו על ר' אלעזר בן חרסום
הניחוהו הכהנים לעבוד בה.
יחזקאל מד יט
את המקום שאין כבוד שיהיו מונחין
וכן לבן בוכרי דאמר בפרק הקומץ
2. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים
שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא
ירושלמי, מילא אותה ר'
שם לפיכך שינה הכתוב בבגדים
רבה כל כהן ששוקל
אלעזר בן חרסום מים וסיבב
נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְיָ מַתִּיר
הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה
לפחות: עבודת יחיד. הוצאת
אינו חוטא ופריך כיון דלכתחילה לא
את המזבח ז' פעמים. תנו
אֲסוּרִים: תהלים קמו ז
3. יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים יְיָ זֹקֵף
רבנן עני ועשיר ורשע באין
כערום ומי מתחזי והאמר מר חוטן כפול
כף ומחתה שאינה צריכה לציבור אלא
מיחייב לאיתויי כי קא מייתי מעייל
לדין כו' עד ונמצא הילל
כְּפוּפִים יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים:
לפי שמוטלת עליו לפנות את המקום
ששה אמר אביי כחמרא במזגא ת"ר עני
חולין לעזרה ומשני דמסר ליה לצבור
ב
תהלים קמו ח
מחייב את העניים ור' אלעזר
לפיכך קורא לה עבודת יחיד: ובלבד
4. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר
(ב)
בן חרסום את העשירים
איכא למימר אפילו את"ל דסבירא
ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו
ויוסף את הרשעים. ירושלמי
עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל
שימסרנה לציבור. דסוף סוף מעבודת
ליה כרבנן דפ' הבית והעליה
מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני
בתחלת זה הפרק, תני ישן
חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:
❖
ציבור היא כך נראה בעיני. ואני
בההיא אפי' רבנן מודו
טעון טבילה, נתנמנם טעון
ויקרא טז ל
הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני
שמעתי עבודת יחיד מקרא פרשה
קידוש ידים ורגלים, ואוקמוה
כיון שכל ישראל מביאין שקלים אינהו
היית יותר מהלל אמרו עליו על הלל הזקן
שסמך בכותל וישן. ותני ר'
דתנן [במתני'] קורא
נמי נהי דפטירי מסרי לצבור יפה יפה
חייה אין ישיבה בעזרה אלא
שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר
גליון הש"ס
באיצטלית לבן משלו וקשיא לי בגוה
ועוד כיון שכל ריוח הקרבנות הבאים
למלכי בית דוד, וריש לקיש
בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית
רש"י ד"ה מיתיבי וכו' אתא
דלא תנן התם ובלבד שימסרנה לציבור:
[אמר] ולא אפילו למלכי
מן השקלים שלהם הוא גמרי ומסרי
יחזקאל ואסמכיה אקרא.
יפה: אנא השם. בירושלמי יש
בית דוד, והאי דכתיב ויבא
פשיטא. דעובד בה כיון דאמרת
המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי
המלך דוד וישב לפני ה',
❖
מוסרה לציבור (ג) דציבור היא: משתי
ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא
דבראשונה אמר אנא השם ובשניה
שיישב עצמו בתפלה. תני
עור שעיבדו לשום קמיע
ריבוא. מנה: האמר מר חוטן.
אנא בשם כפר נא וכו':
הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה
מותר לכתוב עליו מזוזה
של בגדי כהונה כפול ששה לקמן
נוקמיה
ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע
רשב"ג אוסר. תני העושה
הגהות הב"ח
בפרק בא לו : כחמרא
כלי עד שלא נשתמש בו
דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון אמרו אותו היום ערב שבת היה
(א) רש"י
הדיוט מותר לגבוה, אבל
במזגא. כיין הנראה מחוץ לכלי
משנשתמש בו הדיוט אסור
ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר אמר
זכוכית ואע"פ שהזכוכית עבה כך היה
בגדי פשתים ילבשו
לגבוה. אבנים שחצבם לשום
לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא
הפשתן מוצהב ונראה בשרו מתוכה:
מת אסורין בהנאה, לשום חי
ולשום מת מותרין בהנאה.
יום המעונן הוא הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום
לעני אומרים וכו'. כלומר אם באו
הזורק כלי לפני מטתו של
ב"ד שלמעלה לחייב עניים ע"י הלל
שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו
להו (ב) ד"ה
מת, לתוך ד' אמות אסור
ועשירים ע"י ר' אלעזר וטרודי היצר
בהנאה, חוץ לד' אמות מותר
ראוי זה לחלל עליו את השבת עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה
בהנאה. מתני' בא לו אצל
(ג) ד"ה
על ידי יוסף יש פתחון פה לבעל הדין
אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר
ושל
פרו ופר היה עומד בין האולם
❖
❖
לחייבם: טרפעיק. סלע מדינה שהוא
צבור
ולמזבח כו'.
מרבי אלעזר אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות
חצי דינר כך מפורש בכתובות :
ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו
פירקוהו. פירקו משוי השלג מעליו:
מוסף רש"י
תוס' ישנים ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו
אנגריא. עבודת שר העיר. ועבודת
ועשו בו אנגריא אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה אמרו
כהן שעשתה לו אמו
עצמו היתה והם אינם מכירים בו
כתונת.
לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך ומימיו לא הלך וראה אותן
וסבורים שהוא מיושבי העיירות שלו
שעבודת אדוני הארץ מוטלת עליהם:
אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה רשע אומרים לו מפני מה לא
משדלתו. מפתה אותו. כי יפתה
עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) אומרים לו כלום נאה
מתרגמינן ארי ישדל :
(לעיל כה.) שמא לא
היית מיוסף אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר
מתני'
שלבשה לו. בשבילו:
ראשו
ימסרנה יפה יפה.
משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית בגדים
(ר"ה ז: ב"מ קיח.) בא
לדרום ופניו למערב. מפרש בגמרא ל)
לו. אצל פרו.
שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית אמרה לו השמע לי אמר לה לאו
שעוקם ראשו לצד ההיכל וקא בעי
אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין אמר לה ה' מתיר אסורים
טעמא אמאי לא מוקי ליה להדיא
2
(זבחים כ.) והכהן עומד
הריני כופפת קומתך ה' זוקף כפופים הריני מסמא את עיניך ה'
זנבו למזרח וראשו למערב: והכהן
3
3
במזרח ופניו למערב.
עומד במזרח. אחוריו למזרח:
פוקח עורים נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה
❖
(שם)
גמ'
להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה
לעוה"ב נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את
הרשעים: מתני' בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב והכהן
תוס' ישנים (המשך)
ג
עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך
שייך לדף לה ע"א
'. [ .
אני וביתי אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככתוב
בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר וגו' והן
עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
א
4
גמ'
.
.
.
.
'. .
.
עד כאן שייך לדף לד ע"ב