לז:
אמר
להם הממונה
פרק שלישי
יומא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
אביי לשאר עמא דבירושלים. תימה דאביי גופיה אמר
בידות סכינין. שאי אפשר לעשות סכינין עצמן של זהב: כני כלים.
נד א
א)
ב) ג)
בסיסי מושבן: ואוגני כלים. בית אחיזתן: וידות סכינין וידות כלים.
בפרק קמא דברכות לקריאת שמע כוותיקין דא"ר
נה ב
ד)
קתני סכינין וקתני כלים: בקתתא דנרגי וחציני. ידות הקרדומות
יוחנן וותיקין גומרין אותה עם הנץ החמה והיינו קודם הנץ כדמשמע
ה)
❖
ומגלות: ניצוצות. זהרורית שהחמה זורחת מן המזרח ונטה על פתח
בפרק מי שמתו דתנן גבי בעל קרי ירד לטבול אם יכול
ו)
ההיכל שהוא לצד מערבי: שהגיע
לעלות ולהתכסות עד שלא תהא הנץ
❖
ז)
זמן ק"ש. כדתניא
החמה יעלה ויקרא וקאמר בגמרא
אמר אביי בידות סכינין מיתיבי אף הוא
רבינו חננאל
מצותה עם הנץ החמה: שאנשי
לימא תנן סתמא כר"א דאמר
עשה כני כלים ואוגני כלים וידות כלים
הילני עשתה נברשת
משמר. שהכהנים שהעבודה מוטלת
עד הנץ החמה אפילו תימא ר' יהושע
תורה אור השלם
וידות סכינין של יום הכפורים של זהב
של זהב. פי' ניברשת
עליהם מקדימין לקרותה קודם היום
דילמא כוותיקין דא"ר יוחנן כו' אלמא
1. וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן
נר כדמתרגמינן אחפש
תרגומא אביי בקתתא דנרגי וחציני: הילני
שמא תמשך עליהן העבודה וימנעו
דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו
את ירושלים בנרות,
וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא
אמו עשתה נברשת של זהב וכו': תנא
כמא דבלשין [ב]נברשתא.
שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא
לקרות: ואנשי מעמד. ישראל העומדים
קודם הנץ דמוקי מתניתין דהתם
[וי"א] כגון מנורת זהב
שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת
בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין
בשליחות הצבור על הקרבן שנאמר
דמוכחא דצריך לקרותה קודם הנץ
כדכתיב לקבל נברשתא.
אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים
ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת
תשמרו להקריב לי מצוה
כוותיקין ועוד קשה על מה אנו
ירושלמי תרין אמוראין
הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה: וְאַתְּ
חד אמר מנרתא וחד
כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי
שמע מיתיבי הקורא את שמע שחרית
שיהיו משמרים ועומדים על קרבנם
סומכין שאנו קורין אותה אחר הנץ
א
אמר קונברתא, תירגם
נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת
הרבה דאע"ג דא"ר יהושע עד ג'
הכי דריש ליה בספרי ד) ובמסכת תענית
עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא
עקילס לקבל נברשתא
שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ:
❖
: מאחרין. לקרות עד כלות
לקבל למפרדס. תנא
במדבר ה יט-כ
שעות ואמר רב יהודה אמר שמואל
מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד
בשעה שהחמה זורחת
עבודת התמיד: לשאר עמא. הבאים
התם הלכה כר' יהושע נראה דהלכה
מאחרים אמר אביי לשאר עמא דבירושלים:
כמין נצוצות יוצאות ממנה
כאביי דאמר לק"ש כוותיקין דהוא
בעזרה הוא סימן להודיע זמן קריאת
ויודעין העם שבירושלים
מוסף רש"י
ואף היא עשתה טבלא: שמעת מינה
הוותיקין, שזו עונת גמירת
שמע: שמע מינה כו'. ופלוגתא
בתראה ואומר ר"י דוותיקין נמי מודו
לשאר
עמא
כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה אמר
קריאת שמע. אבל אנשי
דזמנה עד ג' שעות אע"פ שהיו
היא במסכת גיטין בפרק הניזקין
דבירושלים.
משמר היו משכימין וקורין
ר"ל משום רבי ינאי באלף בית מיתיבי
: באלף בית. אותיות של
ממהרין לקרותה עם הנץ החמה
ב
קודם זו העת. כדתנן
בתמיד אמר להם הממונה
כשהוא כותב רואה וכותב מה שכתוב
ראשי התיבות: כשהוא כותב. כהן
וכן משמע בפ' מי שמתו
❖
(שבת קיד:)
צאו וראו אם הגיע
הכותב את המגילה להשקותה: כמה
דקאמר אפילו תימא ר' יהושע דילמא
בטבלא אימא רואה וכותב כמה שכתוב
זמן השחיטה אם הגיע
שכתוב בטבלא. לפי סימני האותיות:
כוותיקין כו' משמע בהדיא שהם
הרואה אומר ברקאי כו',
בטבלא מיתיבי כשהוא כותב
רואה וכותב
ואותה העת שחטו התמיד
סוברים כרבי יהושע ואביי נמי לא
בסירוגין תוס' ישנים (המשך)
מה שכתוב בטבלא ומה כתוב בטבלא אם
וניתחוהו והעלוהו לכבש
1
נקט לק"ש כוותיקין אלא לומר דאע"ג
ובאו ללשכת הגזית לקרות
שכב איש אותך [ואם לא
שכב] אם
שטית אם לא שטית התם
דהלכה כאחרים לק"ש צריך לאחרו
את שמע, ואנשי מעמד
בסירוגין
מאחרין, לפיכך תני הקורא
מעט עד סמוך להנץ כוותיקין כדי
את שמע עם אנשי משמר
לסמוך גאולה לתפלה ומן הדין זמן ק"ש מתחיל כאחרים ונמשך זמנה עד ג' שעות כרבי יהושע אלא שוותיקין מקדימין למצות ומשכימין
ואנשי מעמד לא יצא
לקרותה קודם הנץ כדי שתהא תפלה ביום אחר הנץ כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש ומן הדין היה
שאנשי משמר משכימין
ואנשי מעמד מאחרין. אף
להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה וכן לתפילין כדקאמר התם ה)לתפלה כאחרים פירוש לתפילין שאז הוא זמן קימה ותו לא חיישינן שמא
היא עשתה טבלא כו'.
יפיח בהן אלא שמאחרין ק"ש מעט עד סמוך להנץ כדי לסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום וכן משמע בירושלמי דקאמר מאן דאמר
ודייקינן מינה שכותבין
מגילה לתינוק, כלומר
כדי שיהא רואה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו כו' עד אבל אמרו מצותה עד הנץ החמה כדי שיסמוך וכו' ובפרק תפלת השחר
כותבין לו פרשה מן
משמע דקאי ייראוך עם שמש אתפלה גבי מתפלל עם דמדומי חמה דכתיב ייראוך עם שמש וגו' ואל תתמה דעם הנץ החמה
התורה להתלמד בה, ולא
מפרשינן קודם ועם שמש מפרשינן אחר זריחה דעם משמע בסמוך לו או מלפניו או מלאחריו והשתא למאי דפרישית ניחא דקאמר הכא
אמרינן אסור עד שיכתוב
כל התורה כולה. ואוקימנא
לשאר עמא דבירושלים דמצוה היא להקדים עם הנץ כוותיקין ולפי שאין הכל בקיאין לעשות כוותיקין נקבע אותו זמן מיד אחר זריחה לשאר
באלף בית ובסירוגין וכבר
עמא דבירושלים שאין יודעין לכוין כוותיקין וא"ת והא אמרינן בפ"ק דברכות א"ר שמעון בן יוחי משום ר"ע פעמים שאדם
❖
פירשנוה בגיטין.
קורא ק"ש ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בה אחת משום לילה ואחת משום יום ופסיק רבי יהושע
בן לוי כוותיה אלמא קודם הנץ ליליא הוא ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ החמה כמתניתין דהכא וי"ל אפילו אי פליג רבי יהושע
תוס' ישנים
בן לוי אאביי קיימי לן כאביי דהוא בתראה ועוד י"ל דלא פסיק רבי יהושע בן לוי כר' שמעון אלא בהא דסבר קודם הנץ יוצא בשל לילה
כדמוכח בתר הכי דקאמר מכללא אתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור כו' אבל במה שמתחיל זמנו דיום אחר הנץ בהא לא פסיק כלל
אי נמי י"ל דאפילו רבי שמעון מודה שזמן ק"ש של יום קודם הנץ והא דלא קאמר פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים קודם הנץ
.
ויוצא בשל יום ובשל לילה דהוה רבותא טפי יש לומר דבעי לאשמועינן שאין יוצא בשל לילה אחר הנץ ואפילו נאמר דרבי שמעון סבר
דזמן ק"ש אחר הנץ אין להעמיד מתניתין דהכא כוותיה ודלא ככל הני תנאי דאם כן הוה ליה לגמרא לדקדק ולאוקמי כוותיה בהדיא ורבינו
תם פירש דזמן ק"ש הוי אחר הנץ החמה כמתניתין דהכא וכרבי שמעון והוותיקין היו ממהרין שלא כדין קודם הנץ החמה בשביל
חובת התפלה כדי לסמוך גאולה לתפלה שתהא עם שמש אע"ג דתפלות כנגד תמידין תקנום והתמיד היה קודם הנץ בעמוד השחר
'.
מ"מ זמן תפלה בשעת הנץ והיינו דפריך בפרק תפלת השחר ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך כו' פירוש
.
ולא עד חצות אלמא דעיקר חביבות התפלה בשעת הנץ ולהכי קורין ק"ש שלא כדין בשביל חביבות התפלה ולהכי לא פריך ליה גבי ק"ש
שהיה יודע שהיו קורין אותו שלא כדין בשביל חביבות וממהרין אותו קודם זמנו שהוא אחר הנץ כמתניתין דהכא וכר"ש שאמר משום ר"ע
וקשה דמצותה עם הנץ החמה משמע דזה עיקר מצות ק"ש עוד קשה לומר שלא יהא הלכה כאביי דהוא בתראה מיהו רבינו תם פי' דאביי
נמי הכי ס"ל והא דקאמר לק"ש כוותיקין סימנא בעלמא כלומר סמוך להנץ כוותיקין ולא כוותיקין לגמרי דאילו וותיקין מקדימין ואנו מאחרין
אחר הנץ ועוד הביא ראיה מפרק שני דמגילה וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד
השחר כשר אלמא דבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ והרב פור"ת פירש כפר"י וה"ר חננאל פירש דוותיקין גומרין אותה עם הנץ החמה
מיד ומפרש גומרין קורין ומפרש ייראוך עם שמש היינו קבלת מלכות שמים דהיינו ק"ש וקשה דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע
דאיירי בעיקר תפלה ועוד דקרא דייראוך עם שמש מוקמי ליה גבי תפלה בפרק תפלת השחר ועוד דלשון גומרין משמע ו)שמתחילין לקרות
'.
קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ כדי שיתפללו בתחלת הנץ: אם שכב אם לא שכב. בפרק הניזקין מייתי לה
וגרסינן התם בכל הספרים אם שכב אם לא שכב ואם שטית ואם לא שטית אע"ג דקראי לאו הכי [כתיבי] דברישא כתיב [אם לא שכב]
ואם לא שטית ואם שכב לא כתיב כלל: בסירוגין. הא דאמר בפרק שני דמגילה אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן
'.
ז)
הכתב כיון דכתיבי ראשי תיבות וראשי פסוקים ועוד שהיא פרשה
קטנה שרי כדשרינן התם תפילין ומזוזות משום דמיגרס גריסן:
.
דלא
' .
'.
.
.
.