ז:
סוכה פרק
ראשון סוכה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
סיכך
על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה. בין למ"ד בפ"ק דעירובין
פסי ביראות. בפרק שני
דעירובין תנן
נ א ב
א) ב)
ג)
לחי משום היכרא בין למ"ד משום מחיצה קשה מה
דהתירו חכמים משום עולי רגלים לעשות
לביראות
נא ג
ד)
ענין סוכה דבעי מחיצות דאורייתא למבוי דרבנן דמדאורייתא בלא
שברשות הרבים פסין ארבעה כמו דיומדין ורואין
נב ד
ה) ו)
לחי שרי וי"ל דמיירי בלחי טפח כדאמרינן לעיל דמעמידו בפחות מג'
כאילו יש מחיצה מזה לזה
ונמצא הבור מוקף מחיצות
ז)
ח) ט)
סמוך לדופן דהיינו מדרבנן ובשבת
וממלאין מתוכה לתוך
❖
שרי על ידי מיגו ואפילו בסמוך לדופן
המחיצה ואם סיכך על גבן כשרה בשבת
סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה ואמר
א
י)
אבל אין לתרץ דטפח סוכה מדרבנן
דסוכות דמיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן
כ)
(א) רבא ב סיכך על גבי פסי ביראות כשרה
❖
ל)
לסוכה ואע"ג דבעינן שתים כהלכתן:
ומדאורייתא בכל שהוא דהא בפרק
רבינו חננאל
וצריכא דאי אשמעינן מבוי משום דאיכא
וצריכא. לרבא למימר הנך תלת
המפלת קחשיב דופן
וכן אמר רבא סיכך
שתי דפנות מעלייתא אבל גבי פסי ביראות
סוכה בהדי חמשה ששיעורן טפח
שמעתתא לאשמועינן דאמרינן מיגו:
על גבי [פסי ביראות]
תורה אור השלם
דליכא שתי דפנות מעלייתא אימא לא ואי
כשרה, מיגו דהוין הני
דאי אשמעינן מבוי. הוה אמינא
ואמרינן התם דלא חשיב קורה טפח
1. וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן
פסין מחיצות לשבת
אשמעינן פסי ביראות משום דאיכא שם
התם הוא דמכשרינן לסוכה ע"י מיגו
משום דהוי מדרבנן ולא חשיב אלא
הוין מחיצות לסוכה.
הָעֵדוּת וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן
❖
ארבע דפנות אבל סיכך על גבי מבוי דליכא
דאיכא שתי מחיצות מעלייתא: פסי
הנך דכתיבן ולא מפרש שיעורייהו
אֶת הַפָּרֹכֶת: שמות מ ג
נמצא שלש שמועות
דרבא, שתים בשבת ואחת
ביראות. איכא שם ד' דיומדין נוטין
שם ארבע דפנות אימא לא ואי אשמעינן
וא"ת ומבוי זה אם יש בו ג' מחיצות
בסוכה. ופשוטות הן.
גמורות תיפוק לי דבלא לחי הסוכה
לארבע הרוחות שנים לכל מחיצה
הני תרתי מחמירתא לקילתא אבל מקילתא
ושחמתה מרובה מצלתה.
הגהות הב"ח
כשרה דקיימא לן כרבנן דאמרי
אמה מכאן ואמה מכאן שהדיומדין
ת"ר חמתה מחמת סכך
לחמירתא אימא לא צריכא: ושחמתה
(א) גמ' רבה
ולא מחמת דפנות, וכן
רחבין אמה לכל צד: ואי אשמועינן
שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח
מרובה מצלתה פסולה: ת"ר חמתה מחמת
(ב) תוס'
הלכתא. אמר אביי, רבי
הנך תרתי. ולא אשמעינן הך דאמרינן
ובקונטרס פי' דמיירי במבוי מפולש
נמי
ור' יאשיה ור' יהודה
סיכוך ולא מחמת דפנות רבי יאשיה אומר
ג
(ג) ד"ה
ולא יתכן דא"כ לא מישתרי בלחי
לעיל וכן לשבת הוה אמינא מחמירתא
ובית שמאי ור' שמעון
אף מחמת דפנות אמר רב יימר בר שלמיה
ליה למימר
ורבן גמליאל ור' אליעזר
לקילתא הוא דאמר מיגו: חמתה
וקורה אלא לר' יהודה וכולהו אמוראי
❖
ואחרים, כולהו סבירא
משמיה דאביי מ"ט דרבי יאשיה דכתיב
מחמת סכך. פוסלת בה ולא חמתה
כרבנן בפ' קמא דעירובין
להו סוכה דירת קבע
וסכות על הארון את הפרוכת פרוכת מחיצה
בעינן. ודברים פשוטין
מחמת דפנות: פרוכת מחיצה היא.
ואמרינן בסוף חלון
1
הן. והא דתניא העושה
מוסף רש"י
ובסוף כל גגות דאין
דכתיב והבדילה הפרוכת
וקא קרייה רחמנא סככה אלמא מחיצה
סוכתו בראש הספינה או
לכם וגו': ורבנן. אמרי לך מאי
הלכה כרבי יהודה במחיצות וי"ל
דתנן סוכה שהיא גבוהה
בראש העגלה רבן גמליאל
כסכך בעינן ורבנן ההוא דניכוף ביה פורתא
למעלה מעשרים אמה.
פוסל ור' עקיבא מכשיר,
וסכות דאמר רחמנא: ליכוף בה.
דלעולם מיירי במבוי סתום מג'
דמחזי כסכך אמר אביי רבי ור' יאשיה ורבי
שיטה הם ואין הלכה
רוחות ומיירי כגון שסיכך לצד הלחי
למעלה פורתא כעין גג יעשה
(יומא י:) ב'
כמותם. וקיימא לן ליתא
יהודה ורבי שמעון ורבן גמליאל ובית שמאי
ממקצתה: דירת קבע. ראויה להשתמש
ולפנים לצד הבתים לא סיכך דהשתא
כהלכתן.
הא דאחרים דאמ' סוכה
ורבי אליעזר ואחרים כולהו סבירא להו סוכה
העשויה כשובך, ולא כר'
קבוע ונראית כבית: שלש כהלכתן.
אין לזו סוכה אלא שתי מחיצות
ולחי אחד: סיכך ע"ג פסי
יוחנן דאמר סוכה העשויה
דירת קבע בעינן רבי דתניא רבי אומר כל
ופרשינן טעמא למעלה למחסה
(לעיל ו:)
ככבשן. ושמעתייהו כרבי
סוכה שאין בה ארבע אמות על ד' אמות
ביראות כשרה. מיגו דהוי מחיצה
ולמסתור מזרם: בראש הספינה.
ושלישית אפילו טפח.
סלקא דבעי סוכה שיש
(סנהדרין
בה ד' אמות על ד' אמות
פסולה רבי יאשיה הא דאמרן רבי יהודה
שהיא גבוהה מאד כספינות הים שהן
לענין שבת ואע"ג דלא התירו אלא
ד.) העושה סוכתו
ולית הלכת' כוותייה. אמר
גדולות והרוח באה ועוקרתה. ובראש
לעולי רגלים ולעולי רגלים (ב) לא התירו
דתנן סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה
בראש העגלה.
(רבא) [ר' יוחנן] סוכה
או בראש
העגלה נמי כיון דניידי מתחזי כעין
אלא לבהמתם אבל אדם מטפס ויורד
העשויה עגולה ככבשן,
פסולה רבי יהודה מכשיר ור' שמעון דתניא
הספינה.
אם יש בהקיפה כדי לישב
עראי: ב"ש פוסלין. דראוי לתשמיש
מטפס ועולה כדאמרינן פרק עושין
ב' כהלכתן וג' אפילו טפח רבי שמעון אומר
כ"ד בני אדם כשרה, ואם
בעינן: כמין צריף. גגה ודפנותיה
פסין מ"מ כיון
לאו פסולה. כמאן כרבי
ג' כהלכתן וד' אפילו טפח רבן גמליאל
דבעי סוכה שיש בה ד'
דמדאורייתא שרי בכל ענין אמרינן
באין כאחד כעין כוורת שאין גג ניכר
(לקמן כב:) כמין צריף.
דתניא העושה סוכתו בראש העגלה או
על ד'. ואקשינן למה לי
לבד והדפנות לבד: או שסמכה
מגו ואפילו מדרבנן לא אסרי משום
כולי האי, מכדי גברא
בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור"ע
לכותל. עשה קנים ארוכים וסמך
מצות סוכה וכי עביד צריכותא ממבוי
באמתא יתיב, י"ב סגי,
מכשיר בית שמאי דתנן מי שהיה ראשו
דהא שמעינן ליה לר' יוחנן
שיש לו לחי ומפסין לא חייש למימר
ראשו אחד מוטה על הכותל וראשו
(לקמן
דאמר בעירובין, מהאי
האי טעמא דפשיטא ליה טעמא
אחר מוטה על הארץ דגגה ודופנה
ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית
יט:) או שסמכה לכותל.
קרא ויעש את הים מוצק
מחיצה היא וקרייה
דמצוה:
אחד שאין לה גג ואין נאה לדירה:
עשר באמה משפתו עד
שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין רבי אליעזר
(שם)
שפתו עגול סביב וחמש
רחמנא סככה. מהא דנפקא לן
כשובך. עגולה: ככבשן. עגולה
דתנן העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה
לפי שאין לה גג.
באמה קומתו וקו שלשים
דלית ליה כאחרים: כדי לישב בה
מחיצות לעיל מבסוכות וקרייה רחמנא
באמה יסוב אותו סביב,
לכותל רבי אליעזר פוסל לפי שאין לה גג
כו'. סביבות הקיפה מבפנים:
סככה לא מצי דריש דהתם לא דרשינן
שמעינן מינה שכל מי שיש
וחכמים מכשירין אחרים דתניא אחרים
בהיקפו שלשה טפחים יש
כמאן. בעי ר' יוחנן סוכה גדולה כל
אלא מייתורא ותדע דכולהו מודו
בו רוחב טפח. בי"ב סגי,
אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה לפי
דלא בעינן למחיצות פסולת גורן
כך כרבי דאמר ד' אמות בעינן
(שם) כל שיש
כיון דאית בהיקפו י"ב
ויקב: כולהו סבירא להו סוכה
שאין לה זויות אמר ר' יוחנן סוכה העשויה
בהקיפו שלשה טפחים.
בתמיה דעל כרחך לית לן תנא
נמצא חללו ד' על ד'.
ד
דירת קבע בעינן. על כרחיך אין
ככבשן אם יש בהקיפה כדי
דמפיש בשיעורא דסוכה כוותיה וכי
בעי רבי יוחנן כולי האי אליבא דמאן
שוין דהא רבי בעי ד' אמות ולב"ש
לישב בה כ"ד בני אדם כשרה
(ערובין יג:)
אמרה: באמתא יתיב. כל אחד
סגי בכדי ראשו ורובו ושולחנו ודכוותיה
ואם לאו פסולה כמאן כרבי דאמר
ביבמות פרק ר"ג כולהו
מקומו אמה נמצא הקיפה כ"ד אמות
כל סוכה שאין בה ארבע אמות
סבירא להו מאמר קונה קנין גמור
וקיימא לן כל עגול
על ארבע אמות פסולה מכדי גברא
והא דחשיב הכא ר' יהודה לאו משום
שיש בהקיפו ג' טפחים יש ברחבו
באמתא יתיב כל שיש בהקיפו שלשה
דאסיקנא לעיל טעמא דרבנן דפסלי
טפח דכתיב בים שעשה
טפחים יש בו רוחב
טפח בתריסר סגי
דבעו דירת עראי דהא אביי דהכא
שלמה עשר באמה משפתו אל
הוא מקשה לרבא כ) דאית ליה ההוא
שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה
הני
טעמא אבל מ"מ אמת הוא דלמעלה מכ' לא קיימא אלא אם כן עשאו יסוב אותו סביב לעשר אמות רוחב שלשים אמה היקף אלמא
הכא נמי בתריסר אמות היקף סגי דנהוי פותיא ארבעה:
קבע ואמרינן נמי בפרק הישן רבי יהודה לטעמיה
דאמר סוכה דירת קבע בעינן ודייק מהא דמכשיר למעלה מכ'
הני
העושה
סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה. לקמן ל) (מפרש) בפרק הישן
ש"מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע:
במתני' דקתני כשרה גרסינן בראש העגלה אבל הכא בברייתא בפלוגתא דר"ג ור"ע אור"ת דלא גרסינן ליה וכן ר"ח לא גרס ליה
שבראש העגלה לא פליגי דהא מסקינן בפרק הישן דפליגי ביכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד ברוח
מצויה דים ומיהו יש לדחות דכי האי גוונא אמר יכולה לעמוד ברוח מצויה דארץ ואינה יכולה לעמוד ברוח מצויה שבראש העגלה כיון
דניידא ולא מיסתבר כלל דאלא מעתה ליפלגו בסוכה שבראש העגלה כיון דניידא מתחזיא כעראי ועוד קשה דבראש הספינה נמי
ניידי ולמה (ג) לי משום דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים ומיהו יש ליישב כמו שאפרש לקמן בריש הישן
גבי סוכה שסמכה בכרעי המטה: אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה. דסוכה דירת קבע בעינן ואחרים היינו ר'
מאיר והא דאמר ר"מ לקמן שתי סוכות היוצרים זו לפנים מזו החיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה בשאר ימות השנה קאמר דאילו
בחג כיון דקסבר
דירת
קבע בעינן חייבת במזוזה כדמוכח פ"ק דיומא
דמהאי טעמא מחייב רבי יהודה סוכת
החג בחג במזוזה:
כמה