סוכה פרק
ראשון סוכה
ח.
מסורת הש"ס
רבינו חננאל
כמה
מרובע יתר על העגול רביע. אין להוכיח דבר זה מהא
הני מילי. דבהיקף ג' איכא רווחא טפח: בעיגולא. רוחב טפח יש
א) ב)
ודחינן הני מילי בעיגולא,
ג)
בו והוא עגול וכל עגול אין רחבו אלא באמצעו ואנן בעינן ד' אמות
דטבלא מרובעת של שלש על שלש וחוט של שתים עשרה
כלומר לא תמצא חללו ד'
ד)
אמות אלא באמצע בלבד,
מרובעות שיהא ארבע בצידיה כמו באמצעה ובריבועא איכא הקיפא
יסוב אותה וטבלא עגולה של שלש חוט של תשע אמות יסוב אותה
אבל בצדדין אינך מוצא ד'
טפי: מכדי כמה מרובע יתר על העיגול רביע. מתני' היא ד)בארבעים
דכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רחב טפח כדאמר בשמעתין
אמות. ותנן באהלות כמה
יהא בהיקיפה ויהיה בה
ותשע מדות והדברים נראין לעינים
דאין מביאין ראיה מחוט ההיקף
טפח במרזב, במרובעת
דאילו אמה עגולה חוט שלש אמות
הגדול רביע אצל רוחב המקום דאטו
הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעיא טפי
ארבעה, שהמרובע יותר
מקיפה ואמה מרובעת צריכה חוט
טבלא עגולה של ד' על ד' אמות
מכדי כמה מרובע יותר על העיגול רביע
על העיגול רביע
ואמרינן מיכדי [כמה
ד' לסובבה אמה לכל רוח: בשיתסר.
סלקא דעתך שאינה מחזקת אלא
בשיתסר סגי ה"מ בעיגול דנפיק
מרובע יתר] על העיגול
היקף סגי: ה"מ. דסגי בשיתסר
כטבלא של ג' על ג' מרובעים לפי
רביע. בי"ו גברי סגי,
מגו ריבועא אבל ריבועא דנפיק
מהאי טעמא דמרובע יתר על עיגול
שהחוט המקיפו מדתו
שוה
והלא
דהא משכחת ד' על
מגו עגולא בעיא טפי משום
ד' אמות. ודחינן הני
רביע: בעיגולא דנפיק מיגו ריבוע.
כשתחלוק טבלא של ג'
מילי דמרובע יותר על
מורשא
דקרנתא מכדי כל
אם היקפת בחוט של ט"ז אמה
על ג' מרובע על ג'
העיגול רביע, בעיגולא
אמתא בריבועא אמתא ותרי
בקרקע בריבועא תמצא בתוכו ארבע
רצועות לאורך ושלש
דנפיק מיגו ריבועא, אבל
ריבועא דנפיק מיגו עיגולא
חומשא באלכסונא בשיבסר נכי
מרובעות ואם היית צריך לעגלו
רצועות לרוחב לא
בעינן טפי משום מורשא
מבפנים ולהוציא קרנות ריבועו אתה
תמצא בה כי אם ט'
חומשי סגיא לא דק אימור
דקרנתא. ראינו לרבינו
עוגלו בחוט י"ב ונמצא חיצון יתר על
[של] אמה על אמה וטבלא עגולה של
הגאון פירש ואמר אינך
דאמרינן לא דק פורתא טובא מי אמרינן לא
מוצא ד' על ד' אמות, אלא
הפנימי רביע אף כאן אם היתה
ד' על ד' ע"כ יש בה י"ב רצועות
דק א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב
[אם] יש בעיגולו י"ו אמה
מרובעת סוכה זו דיה להיות כדי
של אמה על אמה שהרי (אם) ריבוע
וה' שבועים ושני שלישי
אשי מי סברת גברא באמתא יתיב תלתא
שישבו בהיקיפה ששה עשר בני אדם:
של ד' על ד' כשנחלק לד' רצועות
שבוע חסר מעט. ותוב
גברי בתרתי אמתא יתבי כמה הוו להו
אמרינן מכדי כל אמתא
אבל בריבועא מגו עיגולא בעינן
של רחב אמה לארכו וכן לרחבו תמצא
בריבועא אמתא ותרי
שיתסר אנן שיבסר נכי חומשא בעינן לא דק
טפי משום מורשא דקרנתא. אבל
בו י"ו רצועות של אמה על אמה
חומשי באלכסונא, כלומר
אימור דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי
אפי' אם תעשהו באלכסון
ומרובע אינו יתר על העיגול אלא
עכשיו כשעשה אותה עגולה אם לא
במתיחת זויותיו תמשוך
רביע נמצאת אתה אומר שהעגולה
היה הקיפה אלא ששה עשר נמצא
אמרינן לא דק אמר ליה רב אסי לרב אשי
בהם, ומורשא דקרנתא לא
היא י"ב אמה על אמה אלא ודאי
האמצע רוחב הרבה מארבע וצידיה
יוסיף יותר על כל אמה
לעולם גברא באמתא יתיב ורבי יוחנן מקום
[אלא] שני חומשין, י"ב
אין ראיה מחוט של היקף כלל ועוד
הולכים וכלים עד לכלה ואין אתה
גברי לא קחשיב כמה הוו להו תמני סרי
אמה (י"ב) [כ"ד] חומשין,
תדע דרצועה של ה' אמות אורך על
מוצא בצידיה ארבע שאין לה זויות
משום שתרבעהו ותוציא
בשיבסר נכי חומשא סגיא היינו דלא דק
רוחב אמה חוט של י"ב אמה מקיפה
ורבי ארבע מרובעות בעי וצריך אתה
מורשאות בקרנותיו,
ולחומרא לא דק רבנן דקיסרי ואמרי לה דייני
נמצאו כ"ד חומשין,
כשתבא לחלקה לרצועות של אמה על
לעשות על כרחך היקף עיגולה גדול
הנה ה' אמות פחות
דקיסרי אמרי עיגולא דנפיק מגו ריבועא רבעא
אמה אין בה אלא חמש אמות והיינו
כדי שתוכל לרבע מתוכה ארבע
חומש, ושתים עשרה, הנה
ריבועא
מרובעות שיש להם זויות: מכדי כל
טעמא לפי כשאתה מניח חוט בריבוע
י"ז אמה פחות חומש.
וזהו שאמרו בשיבסר נכי
אמתא בריבועא כו'. כשאתה מודד
הולך ומיצר לזויות וכשאתה מניחו
חומשא סגי, כלומר בזה
בעוגל מרחיב והולך ואם באנו לכוין החשבון דמרובע יתר על העגול
אלכסון שלהם אתה מוצא לכל אמה שבריבוע תוספת שני חומשים כך
השיעור בי"ז נכי חומש
שיערו חכמים: בשיבסר נכי חומשא סגי. שהרי אינך צריך להרחיב
נוכל להוכיח בענין זה שתעשה נקודה של משהו ותקיפנה בחוטין
בעיגולא תמצא ד' על ד'
אמות, אחרי שתמשוך מהן
הרבה סביב זה סיבוב אחר סיבוב עד שירחיבו ויגדל רוחב בעוגל
עיגול זה אלא שתמצא בתוכו ד' מרובעות וכשאתה מושיב לתוכו טבלא
מורשא דקרנתא. ודחינן
טפח על טפח ואחר כך תחתך החוטין מן הנקודה ולמטה דהיינו
מרובעת יהא חוט העיגול המקיפו נוגע בקרנות הריבוע נמצא עיגול
לא דק, כלומר הוסיף
על שיעור ולא דיקדק.
מחצי רוחב עיגול ולמטה ואחר שיחתכו יתפשטו כל החוטין מימין
זה רחב מתוכו כמזוית לזוית של ריבוע שהוא חמש אמות ושלשה
ומתמהינן אימור דאמרינן
ומשמאל ונמצא כל חוט הולך ומאריך מחבירו משהו
מכאן ומשהו
חומשים ודבר עגול כל רחבו שוה כאלכסונו כן אמצעו שהרי אין לו
לא דק פורתא, טובא מי
מכאן עד שאתה מגיע לחוט העליון דארכו ג'
זויות נמצא תוכו חמשה ושלשה חומשין על חמשה ושלשה חומשין
אמרינן. וחזרנו לחשבון
אחר. כלומר אין כל אדם
טפחים שהוא חוט החיצון שהוא מסבב טפח על
וכל שיש ברחבו טפח בעיגול צריך היקפו שלשה נמצא לחמש אמות
ישיבתו אמה, אלא מקום
טפח דכל שיש ברוחבו טפח יש בהיקפו שלשה
רחב חמש עשרה אמה היקף ולשלשה חומשין תשע היקף שהן שתי
שתי אמות ישיבת ג'
אמות פחות חומש הרי שיבסר נכי חומשא פחות חומש: לא דק. ר'
טפחים נמצאו החוטין הללו סדורין כענין זה כמין
אנשים הן. אי הכי בכמה
אמות יושבין כ"ד בני
רצועה רחבה באמצע חצי טפח והיינו כנגד
יוחנן במילתיה לצמצם ואמר טפי דכל כמה דהויא גדולה טפי עדיפא:
אדם, בי"ו אמות, ואנו
לחומרא. אם אמר להוסיף על השיעור דלא חש לצמצם לא הוה
הנקודה מכאן ומכאן כלה והולכת וצרה עד משהו
בשבסר נכי חומש בעינן.
ואם באת לחזור ולחלק אותה באמצע היינו כנגד
קשיא לן אבל השתא דבציר ליה שיעורא והכשיר את הפסולה קשיא
ושנינן לא דק, הוסף
אמה אחת פחות חומש.
לן מי לא דק במילתיה דלא ליקיל: באמתא יתיב. ואי הוה מצריך
הנקודה תמצא שתי רצועות שכל אחת ארכה טפח
ואמרינן אימור דאמרינן
רבי יוחנן להושיבם לתוכה ודאי איכא לאקשויי: אלא ר' יוחנן מקום
ומחצה ומצד אחת רחבה חצי טפח ומצד אחת
לא דק לחומרא, וזה
גברי לא קחשיב. בתוך הסוכה אלא סביבותיה מבחוץ הוא אומר
כלה עד משהו ועתה תצטרף אלו שתי הרצועות ושים
הארוך כנגד
קולא היא כי בי"ו אמה
הסוכה פסולה היא. ואתה
הקצר תמצא רצועה ארכה טפח ומחצה על רוחב חצי טפח תחלוק
להושיבם הרי פיחתנו מן החשבון מרוחב העיגול שתי אמות על שתי
הכשרת אותה. ושנינן
אותה לשלש רצועות תמצא בה שלש רצועות מחצי טפח על חצי
אמות שכשאתה סובבו בחוט סביבו מבחוץ היקפו עשרים וארבע
לעולם גברא באמתא
טפח ואילו רצועה מרובעת של טפח כשתחלקנה שתי וערב תמצא בה
אתה מוצא בתוכו שמונה על שמונה דכל שיש בהיקפו שלשה יש
יתיב, ור' יוחנן מקום
גברי לא קחשיב, פירוש
ארבע רצועות של חצי טפח על חצי טפח הרי לך מרובע יתר על
ברוחבו טפח ועכשיו שהדפנות מפנימה למושבן אינו רחב אלא ששה
בני אדם הללו חשבם
כל
העיגול רביע: אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה.
על ששה דהא גברא באמתא יתיב והוצאת לך אמה מזה ואמה מזה
ר' יוחנן במקום דופן,
וכשישב אדם נמצא ירכו
לכל צד: כמה הוו להו תמני סרי. בהקיפה יש שמונה עשר דהא
אין החשבון מכוון ולא דק דאיכא טפי פורתא שאם תעשה ריבוע
עד שוקו אמה, והיושב
רחבה ששה על ששה: ולחומרא לא דק. שהוסיף מעט על השיעור
של עשר על עשר ותחלק אותו שתי וערב נמצא בתוכו ארבעה
כנגדו אמה. כשיהיה ח'
ולא צמצמו ומיהו פורתא הוסיף דלא הרחיבו בתוכו יותר על שיעורו
ריבועים של חמשה על חמשה חזור וחלוק אותם ריבועים לאלכסונים
אמות בעיגול, נמצא מקום
ישיבת זה אמה ומקום
אלא שני חומשין דהיינו שליש מששה חומשין שהוסיף בהקיפו וליכא
ההולך לצד אמצע של ריבוע גדול תמצא
היושב כנגדו אמה אחרת,
לאקשויי כדאקשת לעיל טובא מי לא דק: ורבנן דקיסרי אמרי. לעולם
בריבוע הפנימי חמשים אמה שהרי הוא
כשתוציא מכלל השמונה
מקום גברי בעינן דלהוי לתוכה עשרים וארבע אמות: דעיגולא מגו
חציו של חיצון שהרי חלקת הריבועים של
אמות (ב)מקום ישיבתם
נמצא פנוי ביניהם שש
ריבועא ריבעא. מפיק מן הריבוע כשאתה עוגל את המרובע מתוכו:
ה' על ה' כל אחד לאלכסונו ואם לא היה
אמות, וכל עיגול שיש
בו אלא לפי חשבון אמתא ותרי חומשי
אבל
בתוכו שש אמות קו
דהיינו ז' על ז' נמצא דאין בו חציו של חיצון דריבוע של שבעה על שבעה אין בו אלא ארבעים ותשע רצועות
יסובבהו י"ח אמה, ודי
לנו בי"ז נכי חומש, נמצא
של אמה על אמה וראוי להיות חמשים דהא הוא חציו של עשרה על עשרה דעולה למאה רצועות של אמה על אמה:
שהוסיף אמה וחומש,
רבי
יוחנן מקום גברי לא קחשיב. על חנם דחק ליישב דברי ר' יוחנן דעל כרחך מקום גברי קחשיב דשמעינן
ושנינן לחומרא הוסיף,
ליה בהדיא בעירובין בריש חלון
דאמר חלון עגול צריך
שיהא בהקיפו כ"ד טפחים ולא מיתרצא אלא כדייני דקיסרי וכו':
והיינו לא דק ולחומרא
לא דק.
ריבועא