ח:
סוכה פרק
ראשון
סוכה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ריבועא
דנפיק מגו
עיגולא פלגא. פירש בקונטרס כשאתה
אבל ריבועא
מגו עיגולא פלגא. כשאתה מרבע בתוך העיגול אתה
נג א
א) ב)
❖
מרבע בתוך
העיגול אתה נוטל ממנו חצי השיעור
מוציא ממנו חצי השיעור הנשאר בו דהיינו תילתא דכוליה הלכך
נד ב
הנשאר בו דהיינו תילתא דכולה הלכך לשש עשרה ריבוע צריך
לשש עשרה ריבוע צריך העיגול המקיפו סביב להיות עשרים וארבע:
ולאו מילתא היא. דהא ראינו דלא הוי שיעורא כולי האי אלא שיהא
העיגול המקיפו סביב להיות כ"ד ודבר
תימה הוא זה מה ענין זה
הגהות הב"ח
רחב כשיעור אלכסונו של מרובע
אצל זה אלא יש לפרש ריבועא דנפיק
נה ג ד ה
(א) תוס'
וכל אמתא בריבוע אמתא ותרי
מגו עיגולא פלגא מרוחבו של עוגל
ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא ולא היא
חומשי באלכסונו: שתי סוכות של
מחזיק רוחב הריבוע נמצא זויות של
תילתא
דהא קחזינן דלא הוי כולי האי: א"ר לוי
❖
❖
יוצרים. כך היה דרך של יוצרי כלי
ריבוע המגיעין עד העיגול כפליים
משום ר"מ אשתי סוכות של יוצרים זו לפנים
חרס בימיהן עושין להם שתי סוכות
על רוחב הריבוע דקא סבר כל
מזו הפנימית אינה סוכה ב וחייבת במזוזה
זו לפנים מזו בפנימית הוא דר
אמתא בריבוע תרי אמות באלכסונה
רבינו חננאל
גליון הש"ס
והחיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה ואמאי
ומצניע קדרותיו ובחיצונה הוא עושה
ותימה היאך טעו במדה רבי יוחנן
גמ' תנו רבנן גנב"ך.
וגרסינן בפרק חלון שבין
תהוי חיצונה כבית שער הפנימית ותתחייב
מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור:
ודייני דקיסרי דמאחר שלא מדדו
שתי חצרות, אמר ר' יוחנן
❖
במזוזה משום דלא קביע $ תנו רבנן גנב"ך
פנימית אינה סוכה. אם בא לישב
הדבר היאך עשו כלל על דבר שאינו
ג
חלון עגול צריך שיהא
בהיקיפו כ"ד טפחים ומהן
סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת
בתוכה בחג לשם סוכה ואע"ג דלא
ויש לומר דקבלה בידם לשון זה של
שנים ומשהו בתוך י'
בעינן סוכה לשם חג דהא כבית הלל
ריבוע מגו עיגולא פלגא והוא אמת
כותים סוכה מכל מקום כשרה ובלבד
שאם ירבענו נמצא משהו
לעזי רש"י
קיימא לן דמכשרי סוכה ישנה
לענין המקום ולא לענין אורך החוט
בתוך י'. למה לי כולי
שתהא מסוככת כהלכתה מאי כהלכתה
האי מכדי כל שיש
פורק"א. אכסדרה.
המקיף והרוחב דמקום הריבוע
במתניתין הכא אינה סוכה
אמר רב חסדא ד והוא שעשאה לצל סוכה
בהיקיפו ג' טפחים יש בו
שבתוך העיגול מתמעט חצי של
דלא מינכרא מלתא דלשם סוכה הוא
רחב טפח בי"ב טפחים
מכל מקום לאתויי מאי לאתויי סוכת רקב"ש
ריבוע דהוא תילתא דכולי עיגול
דר בו דהא כל ימות השנה דייר
סגי. ושנינן הני מילי
דתנו רבנן סוכת רקב"ש סוכת רועים סוכת
בעיגולא אבל בריבועא
ה
תדע שאם תעשה ריבוע של עשר
התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו
כו', ואסיקנא בי"ז נכי
קייצים סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות
שם: וחייבת במזוזה. לעולם משום
על עשר ותחלקנו שתי וערב ותחזור
חומשא סגי. ושנינן ר'
סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא
יוחנן דאמר כדייני דקיסרי
דכל דירתו בה: החיצונה סוכה.
ותעשה ריבוע
בפנים
לאלכסונה
דאמרי ריבועא דנפיק מגו
ויוצא בה ידי חובתו ואין צריך
מסוככת כהלכתה מאי כהלכתה אמר רב
עיגולא פלגא. ואקשינן
לסותרה ולעשותה לשם חג כבית הלל
והא ליתא לדייני דקיסרי,
חסדא והוא שעשאה לצל סוכה מכל
ושנינן לטעותא דדייני
ומשום היכירא דמצוה ליכא למיסר
מקום לאתויי מאי לאתויי סוכת גנב"ך
דקיסרי קאמר. נמצאת
דכיון דכולה שתא לאו הכא דייר
שמועה דר' יוחנן אליבא
האי תנא דגנב"ך אלימא ליה גנב"ך
והשתא דייר בה איכא היכירא:
דדייני דקיסרי אמורה.
משום דקביעי וקא תנא מכל מקום לאתויי
אמר ר' מאיר משום ר' לוי,
ופטורה מן המזוזה. לעולם דלאו
שתי סוכות של יוצרים
רקב"ש דלא קביעי והאי תנא דרקב"ש
דירה היא שאינה עשויה אלא לצאת
כו'. פשוטה היא. תנו רבנן
אלימא ליה רקב"ש דבני חיובא נינהו ותנא
ולבא דרך שם ולהכניס שם תגרים:
סוכת גוים, סוכת נשים,
סוכת בהמה, סוכת כותים,
ותיהוי כבית שער הפנימית. דקי"ל
מ"מ לאתויי גנב"ך דלאו בני חיובא נינהו:
של ריבועים קטנים
כענין
שפירשתי
סוכה מכל מקום כשירה,
לעיל נמצא ריבוע
פנימי
חציו של
במנחות בהקומץ רבה
מתני'
ובלבד שתהא עשויה לצל
דחייב במזוזה מדרבנן. בית שער
חיצון ואם תעשה עוגל של עשרה על
ומסוככת כהלכתא. וכן
סוכת רועים, סוכת קייצין,
פורק"א בלע"ז שלפני הבית: משום דלא קביע. לא זו ולא זו דבר
עשרה בתוך ריבוע החיצון יהא העגול בין שני הריבועים וזה הוכחנו
סוכת בורגנים, סוכת
קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער: סוכת גוים.
שמרובע יתר על העיגול רביע אם כן העיגול יתר על הריבוע
שומרי פירות, סוכה מכל
שעשויה לדור בה בימות החמה: סוכה מ"מ. אפילו פחותה מאלו
מקום כשירה. ואסיקנא
הפנימי חציו של פנימי דהיינו (תילתא דעגולה דהיינו) רביע של
ב)
סוכת גוים וסוכת נשים
ולקמיה מפרש מאי היא: מאי כהלכתה. מאי אתא לאשמועינן דאילו
ריבוע חיצון וקצת תימה דלא נקט ריבועא דנפיק מגו (א) עיגולא דהיינו
וכיוצא בהן דלאו בני
תילתא מכל העגול כי היכי דנקט עיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא
שתהא צלתה מרובה מחמתה ובדבר שכשר לסכך בו פשיטא אטו
חיובא נינהו אם היא
עשויה לצל ומסוככת
דהיינו ריבעא מכל הריבוע לכך יש לפרש דהנך תרי מילי קיימי
משום דריעא במילי אחרנייתא שלא נעשית לשם סוכה תתכשר אף
כהלכתא כשירה, וכל
בפסולות: אמר רב חסדא. האי כהלכתה דקאמר הוא שמסוככת יפה
דאיירי כעין שפירשתי שעושה עיגול בתוך ריבוע וחוזר ועושה ריבוע
שכן סוכת רועים וקייצים
דמוכחא מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה ולא לצניעות בעלמא
אחר בתוך אותו עיגול ואתא למימר שנתמעט
ובורגנין ושומרי פירות
דבני חיובא נינהו שסוכתם
דאע"ג דסוכה לשם חג לא בעינן לשם סוכה בעינן ולצל הוא
העוגל רובע של ריבוע החיצון וריבוע פנימי
כשירה.
דמיקריא סוכה שסוככת מן החורב: רקב"ש. סימן רועים קייצים
נתמעט מריבוע חיצון פלגא ורובע ופלגא קיימי
בורגנין שומרי פירות. ולקמן פריך מאי גריעותייהו דהני מהנך דלעיל
אריבוע חיצון ואם תאמר והלא ריבוע של שבעה
דקרי ליה סוכה מכל מקום: רועים. שעשו סוכה בשדה לישב בתוכה
על שבעה אם תעשה בו עוגל של שבע על שבע
מפני השרב ושומרים צאנם: קייצים. שומרי קציעות השטוחין בשדה
אמות ותחזור ותעשה בתוך העוגל ריבוע של אלכסונו שבעה
לייבש: בורגנין. שומרי העיר. וכולן ישראלים הם אבל סוכה זו לא
כמדת העוגל הוה ליה ריבוע פנימי חמשה על חמשה
לשם חג נעשית: סוכה מכל מקום. דאפילו פחות מאלו והיינו הנך
לפי חשבון של אמתא ותרי חומשי באלכסונה ומשכחת לה
דלעיל כדמפרש לקמן דהאי תנא חשיבי ליה הני משום דישראלים
בריבוע פנימי יתר מחציו של חיצון דיש בפנימי כ"ה רצועות
נינהו וחייבין בסוכה וראויה סוכתן להכשיר יותר מסוכת גנב"ך גוים
של אמה על אמה ובחיצון לא משכחת אלא מ"ט ויש לומר
נשים בהמה כותים שאין חייבין בסוכה: אלימא. חשובה להכשיר:
שזה תלוי במה שהוכחנו דחשבון של אמתא ותרי חומשי אינו
סוכת רקב"ש לא קביעי. פעמים רועין כאן ופעמים רועין כאן
מכוון דאיכא טפי וא"כ אין בריבוע הפנימי ה' על ה' דאם היה
בו ה' על ה' היה אלכסונו עולה טפי מז': ותיהוי חיצונה בית
כשאכלו את המרעה וכן קייצים כשיבשו הולכין להם וסותרין סוכתן:
שער לפנימית ותתחייב במזוזה. ובית שער חייב במזוזה כדתניא
מתני'
בהקומץ רבה בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה ותימה דבפרק קמא דיומא אמרינן דממעטינן
להו ממזוזה מדכתיב בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה ויש מחלקין בין פתוחין לבית ולפתוחין לגינה וקשיא דאם
כן הוה ליה לשנויי הכי התם במנחות דפריך אדרב חסדא דאמר אכסדרה פטורה מן המזוזה וצ"ל הא דאורייתא הא דרבנן והא
דלא משני התם במנחות דמשמע ליה דרב חסדא פטורה לגמרי קאמר אפילו מדרבנן:
סוכת כותים. כל הנך דקחשיב הכא אמר בשמעתין דלאו בני חיובא נינהו
דקסבר גרי אריות הן והא דאמר פרק
שני דיבמות
דאחד גרי אריות
ואחד גרי חלומות הלכה כולם גרים הני
מילי כשנתגיירו לגמרי אבל גרי כותים
כתיב בספר
מלכים
את ה' היו
יראים ואת אלהיהם היו עובדים ומאן
דאמר כותים
גרי אמת קסבר דאחר
כך ניתקנו:
סוכה