ט:
סוכה פרק
ראשון סוכה
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
הא
מתני' כאילו עשאה בתוך הבית. ופסולה כדתניא בברייתא בגמ':
קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר. לפי שהאילן מחובר
נט א ב ג
א) ב)
❖
התחתונה פסולה. דשני סככין יש לה וקרא פסיל סוכה תחת סוכה
ובעינן דבר תלוש דומיא דפסולת גורן ויקב ואם הסוכה
כדלקמן: אם אין דיורין. בגמרא מפרש לה: גמ' למה לי למיתני
שתחת האילן מסוככת כראוי שצלתה מרובה מחמתה לאו מיסתבר
כאילו עשאה בתוך הבית. מההוא קרא דנפקא לן תוך הבית נפקא
שתיפסל משום צירוף סכך פסול כיון
דכי שקלת ליה לפסול אכתי
ס ד ה
תורה אור השלם
לן תחת האילן ולמה לי למיתלי האי
צלתה מרובה אלא כשאין צלתה
❖
1. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת
מתני' העושה סוכתו תחת האילן כאילו
בהאיך: הא קא מצטרף סכך פסול.
מרובה אלא מחמת הפסול איירי והא
א
יָמִים כָּל הָאֶזְרָח
מחובר סכך פסול הוא דכתיב
דלא משני כגון דבלאו פסול צלתה
עשאה בתוך הבית סוכה על גבי סוכה
בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
❖
ויקרא כג מב
באספך מגרנך ומיקבך
מרובה משום דא"כ מאי למימרא
רבינו חננאל
העליונה כשרה והתחתונה פסולה ר' יהודה
ממה שאתה מאסף מגרנך עשה
דהשתא נמי דמשני בשחבטן קא
מתני' העושה סוכתו תחת
אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה
סוכתך בפסולת גורן כגון קשין
פריך מאי למימרא ותדע דגבי מקרה
האילן כאילו עשאה בתוך
כשרה: גמ' אמר רבא לא שנו אלא באילן
הגהות הב"ח
ב
הבית ופסולה. אוקימנא
ובפסולת יקב כגון אשכולות ריקניות
סוכתו בשפודין או בארוכות המטה
(א) תוס'
באילן שצלתו מרובה
שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה
וזמורות אלמא תלוש בעינן ומהני צל
מכשירין לקמן בשיש ריוח
והאי
מחמתו, מפני שהיא
מצלתו כשרה ממאי מדקתני כאילו עשאה
האילן לצל הסכך להשלים צלתה
ביניהן כמותן ואע"ג דלא מהני בהו
והאי לחודיה קאי
כסוכה תחת הסוכה, אבל
❖
אם היה [אילן] שחמתו
של סוכה: בשחבטן. השפיל ענפיו
בתוך הבית למה לי למיתני כאילו עשאה
חבטה לבטל ברוב כיון דמינכרין ולא
מרובה מצלתו, שאינו
מיערבן דהאילחודיה קאי (א) ולא אמרי'
למטה מעורבין עם סכך כשר ואין
בתוך הבית ליתני פסולה אלא הא קמ"ל
חשוב כסוכה, וחתך [את]
נראין בעין וסכך כשר רבה עליו
דתפסול משום מצטרף סכך פסול
הנוף הנתון על גבי הסכך
דאילן דומיא דבית מה בית צלתו מרובה
לעזי רש"י
כשרה. כיוצא בו הדלה
ומבטלה דמדאורייתא כל מילי בטל
דכיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ועוד
מחמתו אף אילן צלתו מרובה מחמתו וכי
עליה [פי' על הסוכה]
לט"ש. פסיסים.
ברובא כדתנן במתני'
אמרינן לעיל היתה גבוהה
את הגפן ואת הדלעת
טרייל"א. גפן המוגבה על
חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא קא
אם היה סיכוך מרובה מהן כשרה:
מעשרים והוצין יורדין לתוך עשרים
ואת הקיסום, וסיכך על
כלונסאות.
מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אמר רב
גבן פסולה, דמצטרף סכך
אידר"א (יידר"א). קיסוס
מאי למימרא. למה ליה לרבא
אם צלתם מרובה מחמתם כשרה
❖
פסול, [פי'] זה הגפן
(צמח מטפס).
פפא בשחבטן אי בשחבטן מאי למימרא
למימר כשרה ולמתניתין למה ליה
והא דאמרינן בסמוך תחתונה כשרה
ג
והדלעת והקיסום, בהדי
מהו דתימא ניגזור היכא דחבטן אטו היכא
סכך כשר [של סוכה]
למימר כאילו עשאה בתוך הבית
ועליונה פסולה כגון שהתחתונה
לפיכך פסולה. אם קצצן
מוסף רש"י
לאשמועינן דלא פסול אלא דומיא
צלתה מרובה מחמתה והעליונה
דלא חבטן קמ"ל דלא גזרינן הא נמי תנינא
כשרה ואפילו לכתחלה,
דבית האי לאו תחת שני סככים הוא
חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו
הדלה.
ולא גזרינן היכא דקצצן
הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת
(לקמן יא.) ואת הקיסוס.
אטו [היכא] דלא קצצן.
דכיון דחמתו מרובה דענפיו מועטין
בתוך עשרים דמשמע הא קיימא
הקיסוס וסיכך על גבן פסולה ואם היה
סוכה על גבי סוכה כו'. תנו
וסכך כשר רבה עליו מהיכא תיתי
עליונה למעלה מעשרים תחתונה נמי
(שם) פסולה.
רבנן בסוכות תשבו, בסכת
סיכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה היכי
למיפסל לאו משום שני סככים איכא
פסולה משום דמצטרף סכך פסול
חסר כתיב, דמשמע סוכה
דמי אילימא בשלא חבטן הא קא מצטרף
אחת ולא שתים, מיכן
דהא חד סככא הוא ולאו משום
בהדי סכך כשר התם מיירי כשאין
אמרו לא בסוכה שעל גבי
סכך פסול עם סכך כשר אלא לאו כשחבטן
מחובר איכא דהא בטל ליה ברובא.
התחתונה צלתה מרובה אלא מחמת
(לקמן יא.)
סוכה ולא בסוכה שתחת
ושמע מינה דלא גזרינן מהו דתימא הני מילי
שמע מינה מהכא שמסככין על קני
עליונה וכי האי גוונא הוה מצי
ואם היה סיכוך הרבה
האילן ולא בסוכה שבתוך
מהן. או
הבית. אמר ר' ירמיה
בדיעבד אבל לכתחילה לא קמ"ל: סוכה
הגג שקורין לט"ש אע"פ שסמוכות זו
לאשכוחי שתיהן פסולות אי קיימא
שקצצן.
פעמים ששתיהן כשרות
לזו בפחות מג' כיון שחמתן מרובה
עליונה למעלה מעשרים אלא דמשכח
ע"ג סוכה וכו': ת"ר (בסוכות) תשבו ולא
פעמים ששתיהן פסולות
1
ד
מצלתן ואומר רבי דזהו השיעור
לה שפיר וא"ת כיון דאין תחתונה
פעמים
שהתחתונה
בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת
(שם)
כשרה והעליונה פסולה
כשהקנים והאויר שביניהן בשוה
צלתה מרובה אלא מחמת עליונה
האילן ולא בסוכה שבתוך הבית אדרבה
פעמים שהעליונה כשרה
אמאי כשרה הא לקמן בריש הישן
כדאמרינן כזוזא מלעיל
והתחתונה פסולה. וכולן
בסוכות תרתי משמע אמר רב נחמן בר
פשוטות הן.
אמרינן סוכה המדובללת
כאסתרא מלתחת ובעוד שהן הכסוי
יצחק בסכת כתיב אמר ר' ירמיה ה פעמים
כשרה ומפרש שמואל בגמרא קנה
והקנים בשוה אין צריך לנענע אבל
ששתיהן כשירות פעמים ששתיהן פסולות
עולה קנה יורד וקאמר אביי לא שנו
אם הקנים רבה נוטל אחת מבינתים.
פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה
אלא שאין בין זה לזה שלשה אבל יש
וכל לשון חבטה שבהש"ס לשון השפלה
בין זה לזה ג' פסולה וי"ל דהא אמר
והמפרש חבטה תלישה או שליפה
פעמים שתחתונה פסולה והעליונה כשרה
רבא התם דאפילו יש בין זה לזה
טועה דאי מחובר הוא מאי אהני ואי
פעמים ששתיהן כשירות היכי דמי כגון
שלשה אם יש בגגו טפח אמרינן חבוט
תלוש הוא הא קתני או קצצן מכלל
שתחתונה חמתה מרובה מצלתה והעליונה
רמי ורבינו תם מפרש דלמעלה
דרישא מחוברים ועוד אי תלוש הוא
צלתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך
מעשרים לא חשיב סכך פסול מאחר
צלתה מרובה מחמתה אמאי לא
עשרים פעמים ששתיהן פסולות היכי דמי
שאין הפסול אלא מחמת גובה שקשה
הלא נפלו על הסכך וגבי הדלה
כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא
לו הא דקאמרינן תחתונה כשרה
עליה אמאי בעי סיכוך הרבה מהן:
עליונה למעלה מעשרים אמה פעמים
אטו היכא דלא חבטן. דאיכא משום
ועליונה פסולה איצטריך ליה מהו
שתחתונה כשרה
והעליונה פסולה
דתימא נצטרף סכך פסול בהדי סכך
מחובר דמצטרף סכך פסול לכשר
כשר שדחק בקונטרס לפרש דאע"ג
דאינו מעורב ביניהם ולחודיה קאי
היכי
ולא בטיל: הדלה. הרים ופשט עליה
דקיימא עליונה בתוך כ' מהו דתימא
כעין דלית שקורין טרייל"א: קיסוס. עשב המתפשט מאד ושרשיו
ניגזר למיפסל תחתונה משום דזימנין דקיימא עליונה למעלה מעשרים
דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר
כאילן ועיקרו כאילן וקורין לו אידר"א ומתפשט ועולה על החומות:
פסולה. משום מחובר: היכי דמי. סיכוך הרבה מהן דמכשיר
ומדחזי לעליון כי חמתו מרובה סבר כמאן דליתיה דמי ולא פסיל
ליה בביטול אי דלא חבטן דלא בטיל אמאי כשירה: הא קמצטרף.
לתחתונה קא משמע לן דלא גזרינן הא אטו הא ודוחק הוא זה
ועוד דמהאי טעמא הוה מצי למימר שתיהן כשרות אצטריך ליה
ונמצא מסכך במחובר ואף על פי שהוא רחוק ומובדל מרבה הוא
את הצל וצריך להיות צלתה מרובה מחמתה לבד מזה: אלא
וגריס ר"ת תחתונה כשרה והעליונה פסולה היכי דמי כגון דעליונה
דחבטן. דבטיל אגב כשר והוה ליה כוליה כשר: דיעבד. דקתני
חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא תחתונה
הדלה: ה"ג שתיהן כשירות היכי דמי כגון שהתחתונה חמתה
בתוך כ' כלומר אבל העליונה לא חיישינן בכל ענין דקיימא ואפילו
מרובה מצלתה ועליונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה
למעלה מעשרים לא מיפסלא התחתונה בהכי והיינו דקאמר הש"ס
בתוך עשרים שתיהן פסולות ה"ד כגון דתרוייהו צלתן מרובה
מהו דתימא ליצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כלומר שיחשב סכך
מחמתן וקיימא עליונה למעלה מכ' תחתונה כשרה ועליונה פסולה
פסול מחמת דקיימא העליונה למעלה מעשרים קמ"ל דכי האי גוונא
לא חשיב סכך פסול ובריש עירובין משמע קצת כפירוש
היכי
ר"ת גבי מקצת סכך בתוך כ' ומקצת למעלה מעשרים אף על גב דאי שקלת לההיא יהא חמתה מרובה מצלתה משמע התם דכשרה
משום דעכשיו הויא לה צלתה מרובה מחמתה ומיהו גבי הוצין יורדין פירשנו
לעיל דאפילו חשיב סכך פסול כשרה דמיירי כשצלתה
חמתה מרובה מצלתה היינו לפי שלא יכול להתקיים
מרובה מחמתה מה שבתוך עשרים והא דקאמרינן אי קלשת לה ויהא
דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול: בסכת.
ואפילו למאן דאמר יש אם למקרא מודה דלא לחנם
הסכך שבתוך עשרים
נכתב המסורת כדפרישית לעיל : תחתונה
כשרה. כבר פירשתי לעיל:
אמר