סוכה פרק ראשון
סוכה
י.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
רב
הונא טפח. אע"ג דלקמן פרק הישן
(א) היכי דמי כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתה
אמרינן
סא א
א)
ב)
מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך כ' עליונה כשרה ותחתונה
חבוט רמי הכא לא שייך:
סב ב ג
שלא מצינו מקום פחות מד'. היינו לענין רשות היחיד וכרמלית
ג)
פסולה היכי דמי כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה
בתוך כ' פשיטא תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה מ"ד
כדפירש בקונטרס
ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון
ד)
ניגזר דילמא מצטרף סכך פסול כו'.
ליחשב כפתח:
סג ד ה
פירס עליה סדין מפני החמה.
ה)
ול"ג בהא סיומא וכגון דקיימא
היכי דמי כגון שהתחתונה צלתה מרובה
❖
ו)
עליונה כו'. ופירושו שתיהן כשרות
כתוב בתשובת הגאונים
מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצלתה
ה"ד כגון שהתחתונה חמתה מרובה
הא דקתני פירס עליה סדין מפני
וקיימי תרוייהו בתוך עשרים ופעמים
סד ו
הגהות הב"ח
דסכך דידה כמאן דליתיה הוא
החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה
שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון
דתרוייהו מתכשרן בסכך העליון
היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא
(א) רש"י
דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא
❖
והוא דקיימא עליונה בתוך כ' לארץ
סדין אבל אם יש צלתה מרובה
❖
עליונה בתוך עשרים פשיטא תחתונה כשרה
דהוי סכך כשר אף להכשיר תחתונה:
מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה
ועליונה פסולה איצטריכא ליה מ"ד ניגזר
שתיהן פסולות כו' וקיימא עליונה
והיינו כמו שפירשתי ו) לעיל דאין
לעזי רש"י
למעלה מכ'. לגגה של תחתונה
דילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר
מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר
מוסף רש"י
אובריי"ן (אוברי"ץ).
שהיא קרקעיתה של עליונה: תחתונה
כיון דבלא פסול צלתה מרובה
קמ"ל כמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא
טפח על טפח ברום
בדים מקושטים
טפח.
כשרה ועליונה פסולה ה"ד כגון
וכענין זה מפר"ת מפני החמה
בדוגמאות צבעוניות.
תחתונה פסולה אמר רב הונא טפח שכן
גלינשק"ש
שהתחתונה צלתה מרובה כו'. דסכך
שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה
מצינו באהלי טומאה טפח (דתניא) טפח
מביא
(גונילישקי"ש).
קישוטים
א
נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה
של עליונה לאו סכך הוא ולא מיפסלה
❖
את הטומאה.
רקומים בולטים.
על טפח ברום טפח מביא את הטומאה
מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה
תחתונה משום סוכה תחת סוכה
וחוצץ בפני הטומאה אבל פחות מרום
חמתו מרובה והסדין מונען מליפול
ועליונה פסולה משום דחמתה מרובה
(נדה כו.)
טפח לא מביא ולא חוצץ ורב חסדא ורבה
רבינו חננאל (המשך)
וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו
מצלתה וכגון דקיימי תרוייהו בתוך
וחוצץ בפני הטומאה.
בר רב הונא אמרי ארבעה שלא מצינו מקום
ידי הדחק, [די' טפחים
מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש
כ' לארץ דאי עליונה למעלה מעשרים
דירה ע"י הדחק] היא.
הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני
אף תחתונה פסולה משום דמצטרף
[חשוב] פחות מארבעה ושמואל אמר
וכן אהא דאמרי' במערבא
שמגין על האדם מפני החמה ומן
סכך פסול בהדי כשר משום דסכך
כל שאין (העליונה)
ב עשרה מאי טעמא דשמואל כהכשרה כך
[התחתונה] יכולה לקבל
הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד
למעלה מעשרים פסולה אבל כי קאי
פסולה מה הכשרה בעשרה אף פסולה
כרים וכסתות של עליונה.
מצינו לקמן פרק הישן בר'
בתוך כ' ליצטרף ובלבד שלא יהא
כולי שנויא הכא והכא
בעשרה תנן רבי יהודה אומר אם אין דיורין
צלתה מרובה מחמתה דתפסיל
יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה
חדא, התם לדירה והכא
בעליונה התחתונה כשרה מאי אין דיורין
לקבל, על ידי הדחק.
תחתונה משום סוכה תחת סוכה ה):
למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין:
פיסקא פרס עליה סדין
(נדה
אילימא דיורין ממש אטו דיורין קא גרמי
ה"ד דתחתונה פסולה. משום סוכה
עד מפני החמה או תחתיה
שם) סיככה כהלכתה.
אלא לאו מאי אין דיורין כל שאינה ראויה
תחת סוכה: וקיימא עליונה בתוך
(שבת מה.)
מפני הנשר. דלא יהון
ועיטרה. (ביצה
טרפין דסוכה נתרין על
כ'. לגגה של תחתונה דהוא קרקעיתה
לדירה והיכי דמי דלא גבוה עשרה מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה
בקרמין.
המטעמים בעידנא דאכול.
ל:)
דעליונה: פשיטא. דכי חד מנייהו
ראויה לדירה פסולה כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא אם אין התחתונה
או שפרס סדין על גבי
ג
(שבת כב.)
חמתה מרובה לאו סוכה תחת סוכה
הקינופות, שהן ד' קינופות
יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה מכלל דתנא קמא
ובסדינין המצויירין.
בד' קצות המטה פסולה.
היא ומאי אשמעינן רבי
ירמיה:
סבר אע"פ שאינה ראויה לקבל פסולה איכא בינייהו דיכולה לקבל על
(ביצה
אבל פורס הוא על
תחתונה כשרה ועליונה פסולה
ל:) אפרסקין.
מתני'
נקליטי המטה, שהן שנים
פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר
ידי הדחק:
❖
ד
(שבת מה.)
איצטריכא ליה. כדקיימא עליונה
באמצע המטה, כדגרסינן
או שפירס ע"ג הקינוף פסולה אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה:
בירושלמי רב ביבי בשם
בתוך כ': מ"ד ניגזר.
למיפסל
גמ' אמר רב חסדא לא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה פשיטא
ר' יוחנן שכן הוא עושה
תחתונה משום זמנין דקיימא עליונה
ה
חלל באצילי ידו. כלומר
רבינו חננאל
מפני הנשר תנן מ"ד הוא הדין דאפילו לנאותה והאי דקתני מפני הנשר
אם הוא מכוסה בסדין
למעלה דלא מסיק אדעתיה למיחש
כיון ששנינו העליונה
ומעמיד שתי זרועותיו,
אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר
אורחא דמילתא קתני קמ"ל לימא מסייע ליה סיככה כהלכתה ועיטרה
ו
כשרה והתחתונה פסולה,
ושתי ידיו עומדות על
ומדחזי לעליון חמתה מרובה סבר
גופו והסדין עליהן, נמצאו
אמרי' וכמה יהא בין
בקרמין ובסדינין המצוירין ותלה בה אגוזין שקדים אפרסקין ורמונים פרכילי
סוכה לסוכה, כמה יהא
זרועותיו בולטין ועולין
כמאן דליתיה הוא ולא פסיל לתחתונה
ענבים ועטרות של שבולין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן
חלל בין סכך לסכך
מצדדין כנקליטי המטה
קמ"ל דלא גזרינן הא אטו הא:
והסדין עליהם. לפיכך על
ותהיה התחתונה פסולה.
עד גבי נקליטין כשרה כי
וכמה יהא. הפסק בין סכך לסכך
אמר רב הונא טפח,
שכן מצינו באהלי טומאה
כזרועותיו הן חשובין.
ותפסול תחתונה משום סוכה תחת סוכה דלא נימא חד סוכה הוא: טפח. אבל בציר מטפח חד סככא הוא: טפח על טפח ברום טפח
פירש גאון קינופות ד'
טפח. רב חסדא אמר
מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה. הלכה למשה מסיני הוא אבל פחות מטפח לא מביא ולא חוצץ לא מביא את הטומאה [אם] טומאה
ד' טפחים, שלא מצינו
עמודין עומדין במטה,
תחת ראשו אחד וכלים תחת ראשו שני והיא קורה ארוכה ורחבה טפח וראויה להביא טומאה לא מייתי משום דליכא רום הפסק טפח
מקום פחות מד' טפחים.
ועליהן מלמעלה ד'
עמודים ברוחב ופורסין
ושמואל אמר עשרה
ממנו ולקרקע ולא חוצץ אם יש כלי על גבה כנגד הטומאה אפילו עד לרקיע טמא דטומאה רצוצה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה:
טפחים, כהכשרה, כלומר
עליהן סדינין, ונקראין
שלא מצינו מקום חשוב. להיות רשות לעצמו לא כרמלית ולא רה"י פחות מארבעה כדאמר ביציאות השבת והכא נמי לאו רשות
אין התחתונה פסולה עד
בבבל טראמה. נקליטין,
לעצמו היא לאקרויי סוכה תחת סוכה: כהכשרה כך פסולה. משום שתי סוכות פסלה קרא וכי לית בה בעליונה הכשר סוכה לאו סוכה
שני עמודין עומדין,
שיהיה בעליונה הכשר
סוכה. ודייקינן מדברי ר'
עשויין כפתח העשוי
היא ולא פסלה: אי נימא דיורין ממש. שאין בה אדם: אטו דיורין גרמי. מכל מקום סוכה תחת סוכה היא: אלא לאו שאינה ראויה
יהודה דתני [אם] אין
בפאת המטה שהיא
לדירה והיכי דמי דלא גבוה י' מכלל דת"ק כו'. וקשיא לשמואל מדרבנן: כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא. האי אין ראויה לדירה
מסגרתה, משני צדדין.
דיורין בעליונה התחתונה
כשרה, ואוקימנא בשאינה
אמר רב חסדא זה ששנינו
דקאמר ר' יהודה לאו בשאין גבוה קאמר דא"כ לת"ק נמי כשרה אלא כשאין בריאה וחזקה לקבל כסתות וכרים של עליונה ולישן תחתונה
ראויה לדירה, מכלל
פסולה דווקא מפני הנשר
כשרה מהאי טעמא דשמואל דכהכשרה כך פסולה וכיון דעליונה לא חזיא למידר בה שהרי אין תחתונה מקבלתה לא פסלה: ופרכינן מכלל
דתנא קמא סבר אע"פ
אבל לנאותה כשרה.
דת"ק סבר כו'. סוף סוף שמע מינה דרבנן לית להו דשמואל והוא הדין לשאינה גבוהה כו': ומשני איכא בינייהו כו'. דרבנן סברי
ואתינן לסיועי מהא דתניא,
שאין העליונה ראויה
סיככה כהלכתה ועיטרה
לדירה כשרה, קשיא
כיון דיכולה לקבל בדוחק שם סוכה על העליונה ומיפסלא התחתונה ורבי יהודה סבר כיון דליכא תשמישא להדיא לאו שם סוכה עלה
בקרמין ובסדינין המצוירין
לשמואל. ושנינן אין
דעליונה: מתני' הנשר. שלא יהו עלין וקיסמין נושרין על שולחנו וסדין דבר המקבל טומאה הוא ופסול לסכך כדלקמן :
ותלה בה אגוזים אפרסקין
[ראויה] לדירה מרווחת,
או שפירס על גבי קינוף. כלומר או אפילו לא פירסו מפני הנשר אלא לנוי על מטתו: על גבי קינוף. הן ד' קונדיסין לד' רגלי המטה
כו', אסור להסתפק מהן
אבל ראויה לדירה על
וגבוהין ומניח כלונסות מזה לזה על גביהן ופורס עליהן סדין ומרחיקן מן הסכך דהשתא לא משום מסכך בדבר המקבל טומאה מיפסלא
דהא לאו לסכוכי שטחם התם: פסולה. משום דאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהם: אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה. שאינן
אלא שנים והן יוצאין באמצע מטה אחד למראשותיה ואחד לרגליה ונותנין כלונסא מזה לזה ופורסין עליו סדין והוא משפע לכאן ולכאן
ומשום דאין לה גג טפח רחב למעלה לא מיקרי אהל: גמ' ל"ש אלא מפני הנשר. דשויה סכך להגין הלכך מפסיל משום מקבל טומאה:
אבל לנאותה. אין שם סכך עליה וכשירה. וי"מ טעמא דפסולה משום שני סככים ואי אפשר דא"כ לרב חסדא לא מפסיל אלא אם כן
מופלג ד' דהא איהו אמר לעיל ארבעה וכיון דמיפלגי ד' תו לא מצי למימר אבל לנאותה כשרה דהא איהו פסיל לקמן בנויי סוכה
משום שני סככין: בקרמין המצויירין. מעשה אורג כגון בגדי צבעונין שקורין אובריי"ן: ובסדינים
המופלגין ד' מן
הסכך
יינות שמנים. נותנין בכוסות של
המצויירין. שצורתן
בולטת
כגון מעשה רוקם או מעשה אורג
שקורין גלינשק"ש:
זכוכית לנוי:
הכל