סוכה פרק
ראשון סוכה
יז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני' הרחיק הסיכוך מן הדפנות.
לאו בגובהה קאמר אלא
ומשהו דכוותיה פריך פ"ק דעירובין דאמר רב יהודה מבוי
קד א
א) ב)
ג)
במשכה: פסולה. דאויר פוסל בשלשה
אפילו מן הצד. ומכאן אני
שהוא רחב ט"ו אמה מרחיק שתי אמות ועושה פס ג' אמות ופריך
ד) ה)
אומר ומפרש הא דאמרינן שבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה
ואמאי יעשה פס אמה ומחצה וירחיק שתי אמות ויעשה פס אמה
❖
להכשיר עד ארבע אמות היינו דחשבינן לסכך כאילו מן הדופן ונעקם
ומחצה וליכא לשנויי הכא כדמשני התם דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי
קה ב
ונכפף למעלה ובאוירא ליכא למימר
גיסא ומבטל ליה דהכא כל הפחות
מתני' א הרחיק את
מוסף רש"י
הכי ואיני מפרש רואין את הדופן
מג' כלבוד דמי והוה ליה כסתום
הסיכוך מן הדפנות
קו ג
כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך
דאפילו עשה כל דפנות הסוכה קנה
בית שנפחת.
שלשה טפחים פסולה ב בית שנפחת וסיכך
קז ד
פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את
קנה בפחות מג' כשרה כדתניא לעיל
על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע
❖
דופן סוכה כדופן שבת ובלבד
הפסול מן הסוכה דאם כן גם גבי
וסיכך
אמות פסולה וכן חצר שהיא מוקפת
אויר נמי נימא הכי: בית שנפחת
שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים
אכסדרה סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין
וסיכך כו'. גגו נפחת באמצעו רחוק
ואין שייך לחלק כלל בין סוכה של
לעזי רש"י
(לעיל
מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות
מן הדפנות לכל צד וסיכך על הפחת
ג' דפנות לסוכה של ארבעה ועוד
❖
ד.) אם יש מן הכותל
קלוישטר"א. מנזר.
פסולה: גמ' כל הני למה לי צריכא דאי
באמצעו ונמצא תקרת הבית שהיא
קשיא טפי דבשני פסין שיש בכל אחד
לסיכוך ארבע אמות
פסולה.
אשמעינן בית שנפחת משום דהני מחיצות
פסולה משום תעשה ולא מן העשוי
חצי טפח ומשהו סגי דמוקי חד
רבינו חננאל
מפסקת בין דפנות לסכך כשר:
בפחות מג' סמוך לדופן ואידך מוקי
לבית עבידן אבל חצר המוקפת אכסדרה
אם יש מן הסיכוך. הכשר ולכותל ד'
בפחות מג' סמוך לראשון וי"ל משום
והא דר' אמי, אסיקנא
דמחיצות לאו לאכסדרה עבידי אימא לא
שיעור משך סוכה קטנה
דאמרינן בסוף פ"ק דעירובין
אמות פסול דבארבע אמות לא נאמר
צריכא ואי אשמעינן הני תרתי משום דסככן
ז' טפחים. הא דאמור רבנן
למשה מסיני דופן עקומה אבל בפחות
דכל מחיצה שאינה של שתי וערב
דבי רב האויר בסוכה פוסל
סכך כשר הוא אבל סוכה גדולה שהקיפוה
(שם)
כשרה הלכה למשה מסיני רואין תקרת
אינה מחיצה ואם היו שני פסין שאין
[בג' טפחים], וסכך פסול
בדבר שאין מסככין בו דסככה סכך פסול
וכן חצר שהיא מוקפת
פוסל בד' טפחים, ואקשי
הבית כאילו היא הדופן שנעקם
בכל אחד ארבעה הויא לה כמחיצה
אכסדרא.
רבה עליה ומה אילו איכא
אויר
הוא אימא לא צריכא אמר רבה אשכחתינהו
פוסל. כל הסוכה
למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול
של שתי:
סכך פסול פחות מד'
לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי אויר פוסל
טפחים ואויר משלימו לד'
הסוכה ולא יישן תחת זה: וכן חצר
בשלשה בין באמצע בין מן הצד סכך
ג
כשרה, ולא יהא האויר
המוקפת אכסדרה. כל חצר שבהש"ס
פסול פוסל כל הסוכה בארבעה
בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה ואמינא
החמור דפוסל בג' טפחים
לפני הבתים והבתים פתוחין לו. חצר
באמצע כגון שהוא רחוק מן הכותל
(שם)
כסכך פסול הקל ממנו
להו אנא אויר דפוסל בשלשה מנא לכו
[דאינו] פוסל עד שיהיה
זו מוקפת בתים מתוכה ופתוחין לה
ארבע אמות דאינו יכול לבטלו משום
דתנן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה
בו ד' טפחים. (ואמרי'
סביב מג' רוחותיה ולפני הבתים עשו
עקימת דופן ונמצא חוצץ בין כשר
להו) [ואמרו ליה] לדידך
טפחים פסולה סכך פסול נמי לא ליפסיל
אכסדראות סביב לשלשה רוחותיה
לכשר ודוקא כשמתחיל מדופן האמצעי
נמי דאמרת אויר פוסל בג'
אלא בארבע אמות דתנן בית שנפחת וסיכך
טפחים, כדתנן הרחיק את
והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן
ומהלך על פני כל הסוכה עד הפתח
הסיכוך ג' טפחים פסול,
על גביו אם יש בין הסיכוך לכותל ד' אמות
לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך
דהשתא חוצץ האויר או הפסול בין
סכך פסול בד' אמות,
פסולה ואמרו לי בר מינה דההיא דרב
על גבי כל אוירה של כל חצר
כשר לכשר וליכא ג' דפנות לא לזה
כדתנן בית שנפחת וסיכך
על גביו אם יש בין סיכוך
ושמואל אמרי תרוייהו משום דופן עקומה
שבאמצע היקף אכסדראות ואין דופן
ולא לזה אבל אם מתחיל מן הדופן
לכותל ד' אמות פסול,
לסוכה זו אלא מחיצות הבתים
שבצד ומהלך עד הדופן שכנגדו אם
נגעו בה ואמינא להו אנא מה אילו איכא
ואילו איכא סכך פסול
המפסיקות בין בתים לאכסדרה
נשאר מן הכשר לצד הדופן האמצעי
פחות מד' אמות, ואויר
סכך פסול פחות מארבעה ואויר פחות
ד
פחות משלשה משלימו
ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת
כשיעור הכשר סוכה כשרה דהא אית
משלשה מאי כשרה מלייה בשפודין מאי
לד' אמות כשרה, ולא יהא
סביב בין סכך לדפנות אם יש ברוחב
לה ג' דפנות ושל צד הפתח פסולה
האויר [ה]חמור דפוסל
פסולה ולא יהא אויר הפוסל בשלשה כסכך
בשלשה טפחים, כסכך
האכסדרה ד' אמות פסולה פחות
והיכא דהאויר או הפסול אין מהלכין
פסול הפוסל בארבעה ואמרו לי אי הכי
פסול דפוסל בד' אמות.
מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן
על פני כל הסוכה כגון דאיכא באמצע
ומשני רבה לדידי
לדידך נמי דאמרת סכך פסול פוסל בארבע
עקומה. דוגמא לדבר קלוישטר"א
סוכה ג' על ג' אויר או ארבעה
אמות מה אילו איכא סכך פסול פחות מד'
בלשון אשכנז של איזה אומות ג) הם
על ארבעה סכך פסול אם ממנו ועד
הגלחים שיש לה אויר שיש בה עשבים
הדופן האמצעי כדי הכשר סוכה הכל
אמות ואויר פחות משלשה מאי כשרה
והיקף אכסדרה סביב לו: שהקיפוה.
כשר בין מה שבצדדין בין מה שלצד
מלייה בשפודין מאי פסולה לא יהא אויר
הפתח ואפילו מה שיוצא לחוץ לגמרי
סיבבוד) סביב לה סמוך לדפנות בדבר
הפוסל בשלשה כסכך פסול הפוסל
דהואיל והכל מחובר לשיעור הכשר
המקבל טומאה ובאמצעה נתן הסכך
בארבע אמות ואמינא להו אנא האי מאי
כשר: אם יש. תחת הסכך פסול ד'
סוכה הרי זה כפסל היוצא מן הסוכה
בשלמא לדידי דאמינא ארבע אמות
דניתר בלא דפנות כדאמרינן [לקמן]
אמות פסולה אף הסכך כשר לפי שאין
משום
דנידונין כסוכה ואפשר אפי'
לה מחיצות פחות מכאן כשרה דאמרי'
דופן עקומה: גמ' כל הני למה לי. לאשמועינן דופן עקומה בתלת
אין כדי הכשר סוכה ממנו עד דופן האמצעי מצטרפין זה עם זה
בבי במתניתין ליתני חדא ולשמעינן לכולהו: משום דהני מחיצות לבית
לכדי הכשר סוכה ואין האויר והפסול חוצצין מאחר שהכשר מתחבר
יחד דרך הצדדים: אילו איכא סכך פסול פחות מארבע ואויר
עבידן. להיות דופן לבית זה והרי הבית נעשה סוכה הלכך שדינן
פחות מג' מאי כשרה. ואין באויר שיעור לפסול ואין בסכך פסול
מחיצות בתר סוכה ע"י עיקום: אבל חצר המוקפת אכסדרה
דמחיצות לאו לאכסדרה נעשו. אלא לבית הלכך ליכא למימר תקרת
שיעור לפסול אין מצטרפין זה עם זה לפסול כיון דלא שוו
אכסדרה עקימת דפנות הללו היא ולא שדינהו לדפנות הכא לצד
שיעורייהו להדדי כדאמרינן ומיהו היכא דאיכא שני טפחים סכך
סוכה: סכך כשר הוא. כלומר ממין סכך כשר הוא ופסולו משום
פסול ושנים של סכך פסול ואויר מפסיק ביניהם פחות מג' איכא
לספוקי אם שני הפסולין מצטרפין לארבעה לפסול את הסוכה
תעשה ולא מן העשוי אבל דבר שאין מסככין בו שהוא מין פסול
אימא לא ליכשריה על ידי עיקום: דיתבי וקאמרי. משמיה דרב:
דשמא כיון דאויר מפסיק בינתים לא מצטרפי או שמא כיון דאין
אויר פוסל. כל הסוכה בשלשה: וסכך פסול פוסל. את כל הסוכה
באויר ג' מצטרפין ומיהו היכא דליכא בפסולים ד' ואויר פחות
בד': בר מינה דההיא. כלומר הראיה אינה עיקר: דרב ושמואל
מג' מפסיק ביניהם אין האויר משלימו לארבעה במה שחושבו
אמרי תרוייהו משום דופן עקומה נגעו בה. להכשיר דאמרינן דופן
כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר:
הוא ולא סכך ואין כאן ה) פסול וכי אמרינן בארבעה כגון באמצע
הבגד
רחוק מן הכותל ד' אמות דאינו יכול לבטלן על ידי עקימת דופן ונמצא חוצץ בסוכה בין כשר לכשר וארבעה הוי מקום חשוב להיות
חציצה: ואמינא להו אנא. תשובה לדבריהם: ומה אילו איכא סכך פסול פחות מארבעה. ואויר בצידו פחות משלשה מאי אמריתו ביה:
כשרה. דליכא שיעור סכך פסול: מלייה. לההיא שיעורא בשפודין דאסור לסכך בהן משום מקבלי טומאה והויא בה ארבעה
טפחים מסכך פסול: מאי. אמריתו ביה: פסולה. דאיכא חציצה ארבעה ומתחילה כשהיה אויר שהוא חמור היתה כשרה ועכשו
שנהפך להיות קל נפסלה: לא יהא אויר. חמור שפוסל בג' פוסלה לסוכה זו כסכך פסול שהוא קל שאינו נפסל אלא בארבעה: אמרו
לי אי הכי לדידך נמי. דאמרת שיעור סכך פסול ד' אמות דלית לך דטעמא דמתניתין משום דופן עקומה אלא זהו שיעורא לפסול אפילו
ואויר פחות מג' בצדו: בשלמא לדידי דאמרי ארבע אמות. דקתני מתניתין פסולה
הא פחות כשרה:
באמצע אף זו תשובתך ומה אילו כו'
משום