יח:
סוכה פרק
ראשון סוכה
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
אמרינן פי תקרה יורד וסותם. מכל צד: רבא אמר פסולה לא
ולמאי דפי' בקונטרס דלאביי פי תקרה יורד וסותם מכל צד קשה
קיז א
א)
❖
ב)
אמרינן פי תקרה יורד וסותם. כדמפרש טעמא לקמן. פי תקרה
דהא לבתר הכי מסיק דכי אפחית דופן אמצעית ונשתייר בסוכה שתי
עוביין של נסרים בחודן וכן ב) עובי ראשיהן הכלה לצד סוכה: לדידך
דפנות זו כנגד זו כמין מבוי מפולש דבהא מודי אביי דלא אמרינן פי
❖
דאמרת פי תקרת אכסדרה
יורד וסותם. תימא הכי נמי בסוכה
תקרה יורד וסותם כ"ש כאן דאין לה דפנות כלל ומיהו בקונטרס חילק
הגהות הב"ח
העשויה באמצע חצר ומסוכך בנסרים
משום דהתם מיירי בחצר בלא
(א) תוס'
רבינו חננאל
עבים שאין רחבים ד' ונפחת דופן
אכסדרה דפירש לדידך דאמרת פי
אמרינן פי תקרה יורד וסותם רבא אמר
האמצעי ושנים מכאן ומכאן קיימין
תקרת אכסדרה יורד וסותם תימא
פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם
פי תקרה יורד וסותם,
פליגי מעיקרא
כלומר רואין בדעת כאילו
מכשרת לה נמי על ידי פי תקרה שלה
נמי בסוכה העשויה בחצר מסוככת
אמר ליה רבא לאביי לדידך דאמרת פי
גבי (ב) בא"ד
קצה הסכך יורד וסותם,
ותימא בה פי תקרה יורד וסותם:
בנסרים עבים שאין רחבים ד' ונפחת
דפליגנא
כדקיימא לן גוד אחית
תקרה יורד וסותם אפילו הפחית דופן אמצעי
מודינא לך בההיא. דכיון דאויר
דופן האמצעי ושנים מכאן ומכאן
(ג) ד"ה
מחיצתא, ולא סמכינן
אמר ליה מודינא לך בההיא דהוה ליה כמבוי
אכותלי בתים העשוים
פתוח לנגדו דומיא דמבוי מפולש
קיימין מכשרת לה נמי על ידי פי
❖
וקירויו
לבתים ואחורי הבתים
המפולש לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב
ועשוי לקפנדריא לבקיעת רבים:
תקרה שלה ותימא בה פי תקרת
נעשין כותלי הסוכה. רבא
ושמואל קמיפלגי דאתמר אכסדרה בבקעה
לימא אביי ורבא. קא סלקא דעתיה
נסרים יורד וסותם אמר ליה בההיא
אמר פסולה, לא אמרינן
פי תקרה יורד וסותם
רב אמר מותר לטלטל בכולו דאמרינן פי
טעמא דרבא משום דקסבר בחד דופן
מודינא לך כיון דאויר פתוח לנגדה
מוסף רש"י
א
אלא בעינן שלשה דפנות
או בשנים אמרינן יורד וסותם אבל
דמיא למבוי מפולש ועשוי לקפנדריא
תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין
אכסדרה בבקעה.
הנראות לעין כי הן
בכל צד לא אמרינן: בבקעה. להכי
ולבקעת רבים משמע מתוך פירושו
לסוכה. לימא בפלוגתא
בה אלא בד' אמות דלא אמרינן פי תקרה
דרב ושמואל פליגי,
שרוצה לפסול יותר לפי שאויר החצר
נקט בבקעה דמתוך שאינה סמוכה
יורד וסותם אליבא דשמואל כ"ע לא פליגי
דאתמר אכסדרה בבקעה,
מקיף סביב לסכך מהיכא דתקרת
לבית אין לה דפנות שאין עושין דפנות
(ערובין כה.)
כגון שהעמיד ד' עמודים
כי
האכסדרה מקפת לו משום דהאי דמי
לשם אכסדרה אבל פעמים שעושין
בבקעה וסיכך עליהן,
רב אמר מותר לטלטל
אותה לפני הבית ודופן הבית סותמה מאחריה: לא אמרינן פי
טפי למבוי מפולש מהאי וסברא משונה היא לפיכך נרא' כי (א) מעיקרא
בכולה ושמואל אמר אין
תקרה יורד וסותם. וטעמא מפרש בעירובין בארבע
פליגי בסיכך על אכסדרה שאין לה פצימין ביש לה שתי דפנות
מטלטלין בה אלא בד'
אמות. ודחינן לה, אליבא
כהלכתן כמין גאם מזרח ודרום או מזרח וצפון דאורחא דמלתא
דפנות לית ליה אבל אם היתה שם דופן שלימה אית ליה יורד
דשמואל
כולי עלמא לא
וסותם באחרנייתא. לימא כו' אביי כרב ורבא כשמואל: אליבא דשמואל
למיעבד צניעות קצת ואע"ג דאין כאן שלישית כלל שרי אביי על ידי
פליגי,
כולי עלמא לא פליגי. כך פירוש סוגיא זו בכל מקום שיכול להעמיד
פי תקרה ורבא מקשה לאביי דאילו היו שתים זו כנגד זו וליתא
לאמצעית אי הוה שרי לה על ידי פי תקרה והאי דנקט הפחית לאו
דברי אחד מהן שלא במחלוקתן של אחרים ודברי השני אינו יכול
דוקא דהוא הדין אם נעשית כך מתחלה ושמא כשנעשית כך מתחלה
להעמיד אלא במחלוקת אומר כן. אליבא דשמואל ודאי כדקאמרת הוא
שייך ביה נמי לשון פחיתה ואמר ליה אביי בהא מודינא לך דלא
דרבא לחודיה הוא דאמר כשמואל ואביי אינו יכול להעמיד דבריו
אמרינן פי תקרה משום דהוה כמבוי מפולש דלית להו לרבנן פי
כשמואל ואליבא דשמואל לא פליג אביי למימר כשרה דמה לענין
(ערובין צ:)
תקרה כדתנן בסוף כל גגות דפליגי בבונה עלייה
שבת דמחיצות פי תקרה לחלל אכסדרה עבידי שהתקרה לצורך
על גבי שני בתים ואפילו רבי יהודה דשרי התם הני מילי גבי שבת
אכסדרה נעשית לא שרי להו שמואל בסתימת פי תקרה כל שכן
דאית ליה שתי מחיצות דאורייתא אבל גבי סוכה דשלש מחיצות
לענין סוכה שלא לשם סוכה נעשה שהרי חוץ לחללה של אכסדרה
דאורייתא מודה דמפולשות לא אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם
היא נעשית ומחיצות לצורך תוכן עשויות ולא לצורך חוצה להן:
ורבא דהוה מקשה סלקא דעתיה דאפילו לרבנן דלית להו פי תקרה
כי
התם אמר אביי כאן פי תקרה יורד וסותם מיגו דשייך לגבי אכסדרה שאינה מפולשת דהוה אמרינן פי תקרה אם היתה צריכה מהני
נמי לגבי סוכה המפולשת ומיהו לפי מה שפירשתי קשיא דמשמע פרק כל גגות דמפולשת מכשר נמי אביי דאמר ליה רבא
לאביי ולא מצינן מחיצה לאיסור והא סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כשרה ואלו השוה את פצימיה פסולה אמר ליה לדידי כשרה
לדידך סילוק מחיצות היא והשתא יש לה פצימין דהתם לא הוי כיש לה פצימין דהכא דעל כרחך בההיא דהתם פליגי וזהו פי'
דשמעתין דהתם לפי מה שפירש בקונטרס שם דסיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין יש לה שתי דפנות כהלכתן לארכה ועשויה
כמבוי ובדופן שלישית קבועים עמודים בזויות ויש להן טפח כשרה דתנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ואפילו השוה את הפצימין
שבנה שתי מחיצות בתוכה אצל מחיצות הראשונות ונמצאו פצימין עומדין בין ב' המחיצות מכאן ובין ב' המחיצות מכאן ובתוך האכסדרה
אין נראין פסולה דאין לה אלא שתי מחיצות לדידי כשרה (ב) דפליגא עלך בהא מילתא דאפילו אין לה שום מחיצה דאית לי פי תקרה יורד
וסותם דסתם אכסדרה תחובין לו קורות מלמעלה מעמוד לעמוד שעליהן נותנין את התקרה והנך קורות יש להן פה דהיינו תקרה שאינה
עגולה אלא מרובעת ולדידך נמי דאמרת פסולה אין כאן מחיצה לאיסור דהכא היינו טעמא שסילק מכאן את הפצימין ואת המחיצות
הראשונות על ידי מחיצות הללו ומעמידה על אלו לבדן והשתא לפי מה שחילק בקונטרס בין מפולשת לאויר החצר למפולשת לאכסדרה
ניחא אבל לפי מה שפירשתי קשיא וצריך לומר דשתי דפנות דהתם לאו במפולשות זו כנגד זו אלא כמין גאם כדפרישי' והפצימין
במקום שלישית של טפח וארבע פצימין לארבע זויות של אכסדרה שכן דרך להושיב קורות מעמוד לעמוד לבנות עליהם תקרת
האכסדרה ואותן העמודים בולטין בראשי הדפנות במקום טפח וכשהשוה פצימה שעשה מחיצות אחרות כנגד אותן שתים כמין גאם
מבפנים לפצימין ואינן נראין בתוך הסוכה ומ"מ לאביי כשרה מכח פי התקרה אפילו ליכא מחיצות כלל ומיהו פצימין דשמעתין דפליגי
בהו באידך לישנא מכח לבוד צריך לאוקומי במוקפת פצימין הרבה ואין שם מחיצות כלל אלא הנך פצימין נעשין מחיצות לסוכה מכח
לבוד ואם באנו להשוותה לההיא דעירובין וביש לה שתי מחיצות והפצימין לזויות צריכין אנו לומר שיש לכל זוית שני פצימין סמוכין
זה לזה בתוך שלש ואין בעוביין טפח אלא מכח לבוד וכ"ש דניחא ליה טפי טעמא דרבא דמצינן למימר דקסבר דגמירי טפח בלא
לבוד דלא אמרינן לבוד אלא למחיצות שלימות ולא למחיצה של טפח:
אכסדרה בבקעה. בפרק כל גגות פירש בקונטרס דנקט בבקעה משום דבבקעה הויא אכסדרה פרוצה מארבע
רוחותיה ועומדת קירויה על ד' יתידות אבל בעיר סתם אכסדראות סמוכות לבית או לחצר ודופן הבית סותמה
מאחריה ומודה שמואל התם דיורד וסותם וזהו כפי גרסתו דגריס בשילהי כל גגות ומי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד
וסותם ומשני כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ופירש שם בקונטרס כי לית ליה בד' במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי
תקרה כגון אכסדרה אבל בג' אם היתה בה מחיצה אחת כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשר וקשיא דהא מוקמינן הכא אביי כרב
ולעיל קאמר אביי בההיא מודינא לך משום דהוה כמבוי מפולש אלמא דאפילו בשתי מחיצות לית ליה פי תקרה כ"ש היכא דליכא
כלל ואם באנו לחלק משום דאיסור בקעה דהתם כרמלית דרבנן אם כן לרבא נמי נימא הכי ועוד פליגי ר' יהודה ורבנן בסוף כל
גגות גבי שתי מחיצות ברה"ר אי אמרינן פי תקרה או לא וגבי בקעה אמר רב פי תקרה אפילו בלא מחיצות אם לא משום
דזה מדאורייתא וזה מדרבנן ור"ת גריס איפכא וכן ר"ח כי לית ליה בשלש כלומר כשאין בו כי אם שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה
דסתם אכסדרה כך היא כדאמרינן בשלהי לא יחפור עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת ואמר בהקומץ
רבה מפני מה נברא העולם בה"א מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא אבל בארבע כשיש שם ארבע מחיצות
כגון שיש ברביעית שני לחיים ומשהו דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה ביתר מעשר אית ליה פי תקרה ורב אפילו פרוצה במלואה ואפי'
בשתי מחיצות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש מדקפריך בשלהי כל גגות גבי וכן בית שנפרץ משתי רוחות
מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני רב כגון שנפרץ בקרן
זוית (ג) דקירויו באלכסון והדתניא התם לעיל בההוא פירקא בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה גפנים כאן מותר לזרוע כאן דאמרי'
פי תקרה יורד וסותם אע"ג דליכא התם שם ד' מחיצות אין לדמות כלאים לשבת דאפילו פאות מותר לכלאים כדאמרינן פ"ק דעירובין
והאי דנקט הכא בבקעה לפי' ר"ת יש לפרש דנקט בקעה שהוא מקום איסור טלטול דבקעה שהיא כרמלית א"נ משום דאיירי נמי באכסדרה
שיש לה שתי מחיצות דהתם נמי אית ליה לרב פי תקרה ובלבד שלא תהא מפולשת כדפרישית ואי הוה נקיט אכסדרה שבחצר הוה משמע דווקא
כשיש לה שלש מחיצות דסתם אכסדרה
שבחצר מושכת בכל אורך שבחצר או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה במלואה לפנים:
אחוי