סוכה פרק
ראשון סוכה
יט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אחוי
ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים. תימה היאך הוא מועיל
כי פליגי. אביי ורבא: אליבא דרב. ומילתיה דרבא לא דחיק
קיח א
א) ב)
ג)
לאוקמא בפלוגתא דאפילו אליבא דרב פליג למיפסלה: דמחיצות.
בסוכה כיון דלא מינכר מבפנים שלישית של טפח דאי
ד)
פי תקרה זה לשם אכסדרה נעשה להיות לו מחיצה לחלל זה אבל לא
משום מיגו חדא דאטו מי לא עבד רב כהנא סוכה אלא בשבת ועוד
ה)
להיות מחיצה לאויר שחוצה להן ואילו מחיצה מעלייתא היא הוה סמכינן
דלשלישית דאורייתא
לא מהני מיגו כדפי' לעיל:
❖
קיט ב ג
ו)
לבראי לא עבידי. פי' בקונטרס
עלה אבל לאכשורה ע"י גוד אחית לא
דופן אמצעי זה לא נעשה
דכי אגמריה רחמנא למשה לגוד אחית
כי פליגי אליבא דרב
אביי כרב ורבא אמר
❖
הגהות הב"ח
לכך וקשה דממתניתין שמעינן ליה
במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה
לך עד כאן לא אמר רב התם אלא דמחיצות
(א) רש"י
דכשר דקתני וכן חצר המוקפת
ולא לחוצה לה. ומיהו היכא דיש לה
לאכסדרה הוא דעבידי אבל הכא דלאו להכי
הפנימית
מוסף רש"י
אכסדרה דאם אין מן הכותל לסיכוך
פצימין אע"ג דלגוואי עבידן לבוד
❖
עבידי לא תנן וכן חצר המוקפת אכסדרה
ד' אמות כשרה אע"ג דמחיצות בית
בפחות משלשה כמחיצה סתומה היא:
וכן חצר המוקפת
ואמאי נימא פי תקרה יורד וסותם תרגמה
אכסדרה.
תנן וכן חצר המוקפת אכסדרה. וגג
לאו לבראי עבידי כדאמרינן לעיל
רבא אליבא דאביי כשהשוה את קירויו
גליון הש"ס
אכסדרה מפסיק בין מחיצות הבתים
ונראה דאקנים היוצאים
בסורא מתני להא שמעתא בהאי לישנא
תוס' ד"ה לא יהא וכו'
לאויר שסיכך עליו אם יש ברוחב
לאחורי סוכה קאי ואית ספרים דגרסי
ונראה כספרים דגרסי
בפומבדיתא מתני סיכך על גבי אכסדרה
הגג ד' אמות פסולה דתו לא מהני לה
בהדיא מהו דתימא הני קנים לגוואי
התם אויר.
מחיצות הבתים: אליבא דאביי.
עבידי לבראי לא עבידי ס"ד לפוסלה
שאין לה פצימין דברי הכל פסולה יש לה
❖
לפי שאינה עשויה לצל קמ"ל דכשרה:
במקום אביי ובשבילו שתהא משנה זו
פצימין אביי אמר כשרה רבא אמר פסולה
לא יהא אלא אויר. ופשיטא דכשר
מתורגמת לפי דבריו: כשהשוה את
אביי אמר כשרה אמרינן לבוד רבא אמר
קירויו. שעשה קירויו נמוך ולא נתן
דאפילו האויר החמור ממנו
רבינו חננאל
פסולה לא אמרינן לבוד והלכתא כלישנא
אינו נפסל בשיעור זה אמר ליה רבי
ראשי קנים על גבי תקרה שיהא פי
קמא רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא
כי פליגי אליבא דרב, אביי
אבא להכי אהני נידון כסוכה
תקרה נראה בה אלא תלאן בשוה לפי
כרב, ורבא אמר לך עד כאן
מסכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין
דאשמעינן לומר שישנים תחתיו דאילו
הנסרים שאין חודן נראה בסוכה. כל
לא אמר רב מותר לטלטל
אמר ליה לא סבר מר הא דאמר רבא יש
בכולה, אלא משום דהני
אויר פחות משלשה מצטרף להשלים
תקרת גגותיהן חלקה ושוה היתה ולא
מחיצות לאכסדרה עמדו
שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו
שיפוע כעין שלנו אלא כתקרת עליות:
לה פצימין כשרה אין לה פצימין פסולה אחוי
[נ"א: עבידן] ומגואי
להא שמעתא. דאביי ורבא: דברי
כך פירש בקונטרס וקשיא אמאי נקט
איכא המחיצות, אבל הכא
ליה נראה מבפנים ושוה מבחוץ
דמאבראי, דלא עבידן
הכל פסולה. דכיון דתקרה לחלל
ר' אושעיא סוכה קטנה הא בסוכה
אי נמי נראה מבחוץ ושוה מבפנים
לסוכה, לא. חלוקת רב
גדולה נמי איצטריך לאשמועינן
אכסדרה עשויה ולא לאויר שחוצה לה
ושמואל בסוף פרק כל
דאתמר א נראה מבחוץ ושוה
אין פיה נעשה מחיצות לאויר: יש לה
דישנים תחתיו ודוחק הוא לומר דנקט
גגות העיר. ואקשינן
מבפנים נידון משום לחי ולחי היינו
ממתני', תנן סיכך על
פצימין. בפחות משלשה: אביי אמר
סוכה קטנה משום דאשמעינן בה
גבי אכסדרה כו', אי
פצימין תנא ב פסל היוצא מן הסוכה נידון
כשרה אמרינן לבוד. ואע"פ שהפצימין
תרתי דמצטרף וישנים תחתיו ועוד
אמרת פי תקרה יורד
כסוכה מאי פסל היוצא מן הסוכה אמר עולא
קשה דכל מקום חשבינן אויר פחות
לחלל אכסדרה נעשו ולא לאויר החיצון
וסותם אמאי היא פסולה.
תרגמה רבא אליבא דרב
קנים היוצאים לאחורי סוכה והא בעינן שלש
משלשה כסתום על ידי לבוד ולא דמי
הויא לה מחיצה דכל פחות משלשה
נראה מבחוץ
דאביי בשהשוה, פיר'
(לעיל יז.)
לסכך פסול פחות מג' דאין שייך
סתימא מעלייתא היא ושדייה להכא
דפנות בדאיכא והא בעינן הכשר סוכה
ושוה מבפנים.
קירוי הסוכה לאכסדרה
ולהכא: ורבא אמר פסולה. דלבוד
לעשותו כסתום בסכך כשר מאחר
ודיבקם, שאין נראית
בדאיכא והא בעינן צלתה מרובה מחמתה
תקרת הסוכה חלוקה מן
דיש בו סכך פסול ועוד מי יוכל להזהר
לאו מחיצה היא אלא מהלכה למשה
בדאיכא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא
האכסדרה להיודע שהיא
בסוכה מלאה נקבים שאין צלתה
מסיני גמירי לה וכי גמירי לה להיות
פי תקרה. והלכתא כרבא
הואיל ולגוואי עבידי ולבראי לא עבידי אימא
בהאי לישנא, כי אכסדרה
מרובה מחמתה אלא משהו שלא ישן
מחיצה לחלל הנעשה בשבילו אבל
לא קמ"ל רבה ורב יוסף אמרי תרווייהו הכא
שאין לה פצימין פסולה
למשדייה להכא ולהכא לא: והלכתא
כנגד הנקבים $ונרא' כספרים דגרסי'
ואם יש לה פצימין כשרה.
בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ומשכא
כלישנא קמא. דרבא ולא כלישנא
התם אויר מצטרף וישנים תחתיו וזה
ג
(ערובין ט:) פסל
וצורת פצימין מיפרשא
היוצא מן הסוכה.
ואזלא חדא דופן בהדייהו מהו דתימא הא
לקמן, נראה מבחוץ ושוה
מצטרף ואין ישנים תחתיו כלומר הא
בתרא דלבוד אמרינן אפילו לאויר אבל
מבפנים נידון משום לחי,
דאפשיטא דכשר אפילו אויר החמור
סתימת פי תקרה לא אמרינן אלא
לית בה הכשר סוכה קמ"ל רבה בר בר חנה
והיינו פצימא. וגרסינן
לחלל: רב אשי אשכחיה לרב כהנא
ממנו אינו נפסל כשיעור זה אדרבה
בעירובין פרק מבוי, אמר
אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לסוכה
רבה אמר רב הונא
כו'. סוכה זו שתים כהלכתן היו לה
סכך פסול חמור ממנו דאין ישנים
שרובה צלתה מרובה מחמתה ומעוטה
נראה מבחוץ שהוא לחי
דרום ומזרח והשלישית סמוכה
תחתיו והוה אמינא מטעם זה דאין
ושוה מבפנים, נידון
חמתה מרובה מצלתה מהו דתימא תפסל
❖
לאכסדרה ולא היה עושה בה טפח
מצטרף כדמתמה בתר הכי מי איכא
(לעיל ד.)
משום לחי להתיר הפנימי
בהך פורתא קא משמע לן ומאי יוצא יוצא
ששוה לו, ומותבינן עליה
שאמרו חכמים: אחוי ליה. שהיה
מידי ומיהו קשיא מסיככה בשפודין
הא דתנן חצר גדולה
מהכשר סוכה רבי אושעיא אמר לא נצרכה
דמכשירין בשיש ריוח ביניהן כמותן
פצים שבו טפח ויותר עומד אצל היוצא
שנפרצה לקטנה גדולה
רבינו חננאל (המשך)
אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה
אבל משוך רחבו לאחורי סוכה באורך
ואי אפשר שלא ו)(יתן) כנגד השפודין
מותרת וקטנה אסורה
וקיימא לן כלישנא קמא
מפני שהיא כפתחא של
קטנה ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה מתקיף
שהאכסדרה עודף על הסוכה ואינו
לכך צריך לפרש בשיש הכשר סוכה
גדולה, אמאי, תשרי קטנה
דרבא וכן הלכה. תנא פסל
נראה לתוכה אלא עומד בשוה לדופן
בלא האויר ובלא הפסול ישנים תחתיו
לה רב הושעיא לא יהא אלא אויר ואויר
בכותלי הגדולה בנראה
היוצא מן הסוכה נידון
בסופו: ושוה מבפנים. לאותם
בין בזה בין בזה ולהכי נקט סוכה
כסוכה. ואוקימנא קנים
מבחוץ ושוה מבפנים.
פחות משלשה טפחים בסוכה קטנה מי
ומשני התם במופלגות כו'.
היוצאין מן הסוכה לאחורי
קטנה ובירושלמי דברכות פרק שלשה
העומדים בפנים אינו נראה אבל
פסיל אמר ליה רבי אבא זה מצטרף וישנים
ואסיקנא התם והלכתא
הסוכה, ויש בהן ז' טפחים
שאכלו משמע דאויר מצטרף ואין
לאותם העומדים באכסדרה להלן
שיעור סוכה קטנה. מהו
נראה מבחוץ ושוה
תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו ומי
מבפנים נידון משום לחי.
דתימא הני דפנות הואיל
ישנים תחתיו כפירוש הקונטרס וז"ל
מכנגד הסוכה ואין רואין את חללה
איכא מידי דאצטרופי מצטרף והוא עצמו
וגרסינן בירושלמי פרק א'
ולגואי עבידן לבראי לא
אנן קיימין בסוכה וילפינן מטיט
נראה רוחב פצים זה בהתחלתה) דופן
[דעירובין], אבני הבנין
עבידן פסולה, קמ"ל כיון
אינו כשר אמר רבי
יצחק בן אלישב אין
שלישית לסוכה: דאמר מר. לענין
הנרוק דתנינן תמן הרחיק הסיכוך מן
דלשם צל בעלמא עבידן
היוצאות מן הבנין אם
אין בין אחת לחברתה
כשרה. רבה ורב יוסף
הדפנות ג' טפחים פסולה פחות מכאן
מבוי שהכשירו בלחי אם נתנו להלן
טיט
ג' טפחים נידון כלבוד,
אמרי בקנים היוצאים לפני
מן הפתח ששוה וכלה עובי הלחי עם אורך הדופן שבפנים ונראה כשרה מהו לישן תחתיו התיב ר' יצחק בן אלישב הרי טיט הנרוק שמשלים
הסוכה, ומשכה ואזלה
והיינו לחי. קרן זוית יוצא
במקוה ואין מטבילין בו אף הכא משלים בסוכה ואין ישנים תחתיו:
שהוא סוף הדופן שאינו בולט כלום לתוך חלל הפתח אבל בולט
מיכן וקרן זוית יוצא מיכן
דופן אחת בהדייהו, מהו
נידון כלחיים. כותל הנכנס
דתימא הואיל ושלמה להו
הוא לצד
רשות הרבים כנגדו או מן הצד וניכר לעומדים מבחוץ
טיט
סככא אפלגא דדופן, האי
ונראה כפס מבפנים ושוה
שאינו מן הדופן: נידון משום לחי. והכא נמי נידון משום דופן: והיינו פצימה. זהו פצים שלה: לאחורי סוכה.
מבחוץ, או נראה כפס
סוכה אחריתי היא, קמ"ל.
חוץ לדופן אמצעי שהוא אחורי' של הסוכה: קנים. מן הסכך: והא בעינן הכשר סוכה. שהיא שבעה טפחים דעל כרחך
מבחוץ ושוה מבפנים,
דברי ר' יוחנן פשוטין
הן. ר' אושעיא אמר לא
נידון כלחיים. היה משוך
סוכה באפי נפשה היא ומובדלת מזו: לבראי לא עבידי. דופן אמצעי זה לא לכך נעשה וגם שבצדדין תחלתן לשם סוכה
רואין אותו כאילו הוא
נצרכא אלא לסכך פסול
(א) נעשו אלא שהכניס דופן אמצעי לתוכן [אחר] שראה שהיתה דייה בכך: לפנים מן הסוכה. לצד דופן רביעי הפתוח
כפס. התיב רב חסדי
פחות מג' בסוכה, בסוכה
משוכין ויוצאין להלן מאורך דפנות הצדדין: וממשכא ואזלא חד דופן. מדופני הצדדין בהדייהו: מהו דתימא. כיון דלא
קטנה עסקינן, ואמאי פסל
והתנן חצר גדולה שנפרצה
לקטנה כו', ויעשו כותלי
יוצא קרי ליה, מפני שהיא
ממשיך דופן שני בהדה מוכח מילתא דבאפיה נפשה היא והא לית בה שבעה טפחים בהכשר סוכה: קמ"ל. דמן סוכה הוא והוי כשתים כהלכתן
גדולה כלחיים אצל כותלי
מהכשר סוכה. ומותבינן
ושלישית אפילו טפח דלא ממשכא עד הרביעית וכשרה: ה"ג לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה
עליה לא יהא אלא אויר,
קטנה והותרה קטנה,
מצלתה: ה"ג מהו דתימא תיפסל בהך פורתא: יוצא מהכשר. שאינו מסוכך כהלכות סוכה: מתורת סוכה. שאפילו מין כשר אינו:
ופריק, תפתר במשוכין יתר
דלא אשכחן בפוסלי סוכה
מעשר וכו'. והאי דאמרינן
פחות הימנו, וכי אויר
לא יהא אלא אויר. ופשיטא דכשר דאפילו אויר החמור ממנו
אינו פוסל בשיעור זה: אמר ליה רבי אבא. להכי אהני נידון
בשמעתין לגבי פצימין
פחות מג' טפחים פוסל
כסוכה דאשמעינן תנא לומר שישנים תחתיו דאילו אויר פחות
משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו:
בסוכה קטנה. ודחי רבא
אמרינן לבוד, כי האי גוונא
הוא, כגון דאיכא אבנים
אויר פחות מג' מצטרף
טיט
ויש ביניהן פחות משלשה
וישנין תחתיו, דקיימא לן
כלבוד דמי, אבל סכך פסול מצטרף לר' אמות מן הצד ואין ישנין תחתיו, כדתנן נתן עליה נסר שרחב ד' טפחים כשרה
טפחים, אמרינן לבוד, ובניין הוא, ונידון משום לחי. רב אשי דאשכח לרב כהנא דמסכך על גבי אכסדרה שלא היו פצימיה
נראין מבחוץ, ואמר ליה רבא כי האי גוונא פסיל. עייליה ואחוי ליה נראה מבפנים ושוה מבחוץ ואמר ליה היינו פצימא.
ובלבד שלא ישן תחתיו. ויש שמחליף ומפרש. ומתמיה ומי איכא מידי דמצטרף להכשיר והוא עצמו פסול.