ד:
סוכה
פרק
ראשון סוכה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
פחות
משלשה טפחים כשרה. מכאן קשיא לפי מה שפי' בקונט'
פחות משלשה. כלבוד הלכה למשה מסיני וחשבינן ליה כאילו החקק
לב א ב
א)
ב)
בריש פרק שני דגיטין גבי גידוד חמשה ומחיצה
לבוד ומגיע עד הכותל. לבוד סניף אפושטי"ץ בלע"ז דבר שמאריכין
❖
ג)
אותו על ידי סניפין כדי לסנוף חקק על חקק: התם דאיתיה לדופן
חמשה אין מצטרפין דאם היה חריץ עמוק חמשה ומקיפו מחיצה
ד)
פחות מארבע אמות. התם
חמשה אין מצטרפין להיות בתוכו רשות היחיד הא אשכחן הכא לענין
דאיכא שם דופן עליו דכל דופן שאינו
ה)
ו)
סוכה דמצטרפין וכן בפ"ק דשבת
פחות מי' שמו דופן ואפילו גבוה עד
רבינו חננאל
גבי בית דאין תוכו עשרה דאם
לרקיע הלכך עד ארבע אמות חסר
פחות משלשה טפחים כשרה מאי שנא
❖
פחות מיכן כשרה. ולא
חקק בו ארבעה על ארבעה חשיב
משהו אגמריה רחמנא למשה דופן
התם דאמרת פחות מארבע אמות ומאי שנא
דומה לדופן עקומה
דלא מיפסלא אלא בד'
עקומה: הכא. פחות מי' אין שם
כוליה רשות היחיד מיהו ההיא איכא
הכא דאמרת פחות משלשה טפחים התם
אמות, דלגבי הדופן
תורה אור השלם
דופן עליו אלא השתא הוא דבעינן
לדחות שחקק ארבעה בעומק עשרה
עקומה הדופן מיהא איתיה
דאיתיה לדופן פחות מארבע אמות סגיא
לשוייה דופן הלכך במה שאינו דופן
ועוד מקשה רבינו תם מהא דאמר פ'
1. וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם
ולקרוביה הוא דבעינן,
הכא לשוויי לדופן פחות משלשה טפחים אין
הלכך עד ד' אמות
וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל
בתרא דעירובין ובשבת פרק
לא אגמרי' רחמנא דהא דופן עקומה
כעקומה חשבינן לה. אבל
הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי
אי לא לא היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה
אגמרי' והאי לאו דופן הוא והלכך
הזורק דבור וחולייתה
הכא דלית לדופן ולשוי
הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן
בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים ויש בו
פחות מג' טפחים בכל דוכתא לבוד
מצטרפין לעשרה ועוד אמרינן בסוף
לדופן קאתי, פחות מג'
הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר
טפחים כלבוד דמי וכשרה,
אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי
הוא שפיר דמי ואי לא לא: ובנה בה
הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק
פרק כל גגות גבי שתי
❖
ג' טפחים פסולה. היתה
יִשְׂרָאֵל: שמות כה כב
עמוד גבוה עשרה. רחוק מן דפנות
חצירות זו למעלה מזו ויש גידוד חמשה
מחיצתא א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות
גבוהה מכ' אמה ובנה
ומחיצה חמשה דמודה רב חסדא
הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו
עמוד באמצעיתה גבוה
וליכא ת"ר נעץ ארבעה קונדיסין וסיכך על
עשרה טפחים, ויש בזה
שבעה ו)ומשהו על שבעה ומשהו: גוד
בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה
גליון הש"ס
גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין אמר
הכשר סוכה, סבר אביי
אסיק מחיצתא. של עמוד שמבחוץ
דמערבת שנים ולא מערבת אחד אלא
גמ' לימא תיהוי תיובתיה
למימר גוד אסיק מחיצתא,
רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר' יעקב
דר"ה בתרתי.
יש לומר דגידוד חמשה ומחיצה חמשה
סביב הגביהם עשרה סביבות ראשו
כלומר הבן בלבך כאילו
סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא ורבנן סברי
חתכתה והעלית מחיצות
לענין שתי חצירות זו למעלה מזו איירי
והרי יש בהן גובה י' וחשובה סוכה
❖
מזה העמוד. ודחה רבא
לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא אבל באמצע
ולענין עליונה כדמוכח סוגיא דכל
על ראשו ודופני העמוד דופנותיה על
א
ואמר בעינן מחיצות
הגג דברי הכל פסולה ורב נחמן אמר
הניכרות וליכא. תנו רבנן
גגות ולענין עירוב אי נמי לענין תל
ידי גוד אסיק וסכך של מעלה כשר
נעץ ד' קונדסין וסיכך
לעזי רש"י
ברשות הרבים גבוה חמשה והקיף על
לה דאינו למעלה מכ' מראש העמוד:
באמצע הגג מחלוקת איבעיא להו באמצע
על גבן, ר' יעקב מכשיר
❖
מחלוקת על שפת הגג. דמחיצת הבית
גביו מחיצה חמשה דלא חשיב רשות
וחכמים פוסלין. ואסיקנא
אפושטי"ץ. נוסף.
הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל
אליבא דרב הונא, פליגי
היחיד לענין שבת וא"ת ויחשבה רשות
תחתיה כנגד בין הקונדיסין ואיכא
כשרה או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת
ב
באמצע הגג והוא הדין
היחיד מטעם דאי בעי מנח עליה
למימר גוד אסיק והכא לא אמרינן
על שפת הגג, ר' יעקב
תיקו מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ וסיכך על
מוסף רש"י
דבעינן מחיצות ניכרות: אבל באמצע
מידי ומשתמש כדאשכחן בריש חלון
סבר גוד, פירוש משוך,
גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין והא ארץ
בכולה סדר מועד כל
מלשון וימשכו ומתרגמינן
הגג. שאין תחתיה מחיצות סביב
גבי עמוד ברשות
כי האי זוגא.
ונגידו. כלומר משוך אסיק
דכאמצע הגג דמי וקא מכשיר רבי יעקב
הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה
דברי הכל פסולה ולא דייה בארבעת
מחיצתא, כדאמרן לעיל.
תיובתא דרב הונא תיובתא ועוד באמצע
ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו ואם
הקונדיסין להיות לה שם ד' מחיצות:
(מגילה ז.)
ורבנן סברי לא. והאי
חלופי ר' יוחנן.
דפליג בארץ, ודייקינן
הכי גרסינן ורב נחמן אמר באמצע
הוא דפליגי אבל על שפת הגג דברי הכל
מילאו כולו ביתדות חשיב כולו רשות
מינה באמצע הגג פליגי,
הגג מחלוקת. ועל ידי הקונדיסין ר'
היחיד הואיל ואי בעי מנח ליה מידי
כשרה $ לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא
(שבת נד:) הרי
להודיעך כחו דר' יעקב
כאן עשרה.
ומשתמש ודייק לה מהא דאמר רבי
יעקב מכשירה וכגון שהן רחב טפח
דמכשיר, דלעולם כח
בתרתי אמר לך רב הונא פליגי באמצע הגג
(סנהדרין ז.)
דהתירא עדיף ליה. פירוש
יוחנן בור וחוליא מצטרפין לעשרה
לכל צידיהן דאיכא שם מחיצות טפח
והוא הדין על שפת הגג והאי דקמיפלגי
קונדיסין, קורות של עץ
כלומר וכי היכי דמצטרפי לעשרה
מצפון לדרום ושם מחיצות טפח ממזרח
כגון עמודין הן. ואם הן
באמצע הגג להודיעך כחו דר' יעקב דאפילו
עבים שאם יחקקו יש
לענין עומק הוא הדין דמצטרפי
למערב בכל אחת ואחת כדלקמן ורבנן
באמצע הגג נמי מכשיר ת"ר נעץ ארבעה
בהן טפח לכאן וטפח
לארבעה לענין רוחב דממתני' דשבת
סברי לא מתכשרא אלא בשתי מחיצות
לכאן, וכשתעמידהו בזוית
קונדיסין בארץ וסיכך על גבן ר' יעקב אומר
כהלכתן כשיעור משך סוכה ובשלישית
פרק הזורק ובפרק המוצא
סוכה נראה טפח ממנו
רואין כל שאילו יחקקו ויחלקו ויש בהן טפח
לרוח אחרת וטפח לרוח
אפילו טפח: אבל בשפת הגג דברי
תפילין דקתני חוליית
אחרת הסמוכה, נידון כשני
הכל כשרה. דאמרי' גוד אסיק: דכי
הבור שהן גבוהין עשרה ורחבין ד'
לכאן וטפח לכאן נידונין משום דיומד ואם
(דיומדין) [עמודין]. פירוש
אמצע הגג דמי. דאין מחיצות תחתיה
דייק לה ר' יוחנן וכי היכי דקתני
בלשון יון קורין לשנים
לאו אין נידונין משום דיומד שהיה רבי יעקב
דיו, נמצא פי' דיומדין שני
דנימא גוד אסיק: תיובתא דרב הונא.
עשרה קתני נמי ד' ואמאי חשיב רשות
אומר דיומדי סוכה טפח וחכמים אומרים עד
עמודין, כלומר שני פסין
היחיד הא לא משתמש ליה ברוחב
דאמר אבל באמצע דברי הכל פסולה:
ושל טפח טפח עומדין.
שיהו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח:
באמצע הגג הוא דפליגי. הש"ס הדר
שהאויר מפסיק אלא מאי אית לך
תנו רבנן נעץ ד' קונדיסין
ושאינה גבוהה עשרה טפחים: מנלן אתמר
וסיכך על גבן, ר' יעקב
למימר דמנח ליה מידי ומשתמש ה"נ
ודייק ממתניתא לאותבי תיובתא
אומר רואין כל שאילו
רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו
אחריתי: בתרתי. חדא למאי דאמר
וי"ל דהכא מיירי בתל שהוא רחב
יחקקו ויחלקו ויש בהן
בכולה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי
הרבה בעשר אמות או בעשרים כעין
באמצע הגג דברי הכל פסולה ומתני'
טפח לכאן [וטפח לכאן]
נידון משום דיומד, שהיה
רבי יוחנן ומעיילי רבי יונתן ארון תשעה
חצר דלא שייך להחשיבו רשות היחיד
קתני דבה פליגי וחדא למאי דאמר
ר' יעקב אומר דיומדי
מטעם דאי מנח עליה מידי אלא בדבר
מחלוקת על שפת הגג ואנן מצינו
וכפורת טפח הרי כאן עשרה וכתיב
סוכה טפח. וחכמים
צר כעין עמוד רוחב ד' וא"ת בפ"ק
למידק ממתני' דבשפת הגג דברי הכל
אומרים עד שיהו שתי
ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת
1
דפנות כהלכתן ושלישית
כשרה: כל שאילו יחקקו ויחלקו.
דשבת גבי בית שאין תוכו
ותניא
אפי' טפח. ופשוטות הן.
עשרה וחקק בו להשלימו לעשרה
בקונדיסין עגולין קא אמר רואין כל
פיסקא ושאינה גבוהה
עשרה טפחים. אתמר רב
אמאי לא מחלק כי האי גוונא אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים
שיש בעוביין כל כך שאילו יחקק וינטל עובי עיגולן וירבעום ויחלקו
ור' יוחנן ור' חנינא
ויש לומר דלא דמי רשות שבת שהוא למנוע רגל רבים לסוכה דבעינן
ויש בהן טפח לכאן וטפח לכאן ולאחר שירבעום יחלקום מבפנים
ואמרי לה רב חביבא
ויעשו אותם כעין מרזבים שלנו שיש להם שתי דפנות שאם אתה זוקפן
מחיצות סמוכות לסכך:
מתנו כולי סדר מועד
סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא. לבסוף מסיק בעינן מחיצות
כל כי האי גוונא זוגא,
אחד מדפנותיה עומד ממזרח למערב והשני מצפון לדרום: נידון משום
(זוזא חלופי) חלופי ר'
דיומד. אתה דנו להכשיר כדין שאמרו חכמים לענין פסי ביראות
הניכרות ולא דמי לסיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין
יוחנן ועייל ר' יונתן.
דשילהי פירקין דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות:
בעירובין שניתרין בארבעה דיומדין ועל שם שיש לכל
ארון ט' טפחים וכפורת
אבל על שפת הגג כשרה לדברי הכל. דחשיב מחיצות ניכרות
טפח, הרי עשרה, וכתיב
אחד שתי מחיצות קרי להו דיומדין דיו עמודין שני עמודין:
ונועדתי לך שם. כלומר
שהיה רבי יעקב אומר דיומדי סוכה דיו בטפח. ולא כשל פסי
טפי מעמוד משום דניכרות בבית:
כיון שמצאנו כי הארון
דיומדי סוכה טפח. והא דבעינן אמה גבי פסי ביראות פרק
ביראות שהצריכום אמה לכאן ואמה לכאן ועל כרחיך הא דרבי
יש בו עשרה טפחים,
וכתיב השמים שמים לה'
יעקב דאמר יחקקו ויחלקו בעגולין קאמר דאי במרובעין לא אמר
עושין פסין גבי מחיצות שבת החמירו:
והארץ נתן לבני אדם,
עשרה
טפחים מנלן. והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה
אלא יחלקו דהכי אמרי להו בעירובין: שתים כהלכתן. באורך כל
נמצא למעלה מארון רשות
הסוכה וברחבה אחד לארכה ואחד לרחבה: ושלישית אפילו טפח.
עשרה מהכא ילפינן:
אחרת.
דהכי אגמריה רחמנא למשה מסיני דבשלישית סגי ליה בטפח:
יו"ד
רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו. להך מילתא דלקמן: בכולי סדר מועד. כל היכא דאמרינן האי זוגא כי הדדי בשמעתא
ארון תשעה.
איכא אמוראי דמחלפי רבי יוחנן ומעיילי רבי יונתן:
גובהו דכתיב ואמה
וחצי קומתו ואמה
בת ששה טפחים:
ותניא