נא:
החליל פרק
חמישי סוכה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
קרא
הגבר תקעו והריעו ותקעו. תימה דמשמע שמקרות
באבוקות של אור. זורקין אותם כלפי מעלה ומקבלין אותם ויש
י א טוש"ע א"ח סימן
א) [צ"ל שיר המעלות וכ"א
במשנה שבמשניות], ב) [כל
קכד סעיף ח:
הגבר הולכין לשאוב מים וא"כ היו נפסלין בלינה דע"כ
שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות או בשמונה וזורק זו ומקבל זו
יא ב מיי' פ"ה מהלכות
זה ליתא במשנה שבמשניות
וזורק זו ומקבל זו: דברי תושבחות. מפרש בגמרא [נג.]: ט"ו מעלות.
מלכים הלכה ז: לא פליגי פ"ב דזבחים (דף כ.) אלא לענין קידוש ידים ורגלים
וכן מוכרח מרש"י דהכא
מקרות הגבר ועד צפרא [אי] פסלא בלינה או לא אבל מי הכיור (עצמו)
אורך המעלה ברוחב העזרה ורוחב המעלה חצי אמה ורומה חצי
יב ג מיי' פ"ח מהל' לולב
ד"ה הגיעו לעזרה וכו'
❖
הלכה יב:
וגם מרש"י דלקמן נג:
נפסלין בעמוד השחר כדמוכח התם
אמה כדאמרינן במסכת מדות (פ"ב
ד"ה שלשה לשער התחתון
מ"ג) ובסדר יומא (דף טז.): שעליהן
ואפי' סילקן מן הכיור אחר קרות
באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהם
וכו' מוכח דליתא לבבא זו],
הלוים עומדין [בכלי] שיר. לשמחת
הגבר הדר משקע ליה וי"ל דשוהין
ג) ב"ב דף ד. ע"ש [ושם
דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות
תורה אור השלם
איתא רבה], ד) [תוספת'
בית השואבה אבל דוכן לשיר הקרבן
היו בתקיעות ובתרועות ובהפיכת
ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר
פ"ד ה"ד], ה) [כל זה
1. רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ
אצל המזבח היה: תקעו והריעו.
פניהם למערב וגם בחזרה לאחר
ליתא בתוספ' ובע"י איתא
סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת
בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות
זה סימן לילך למלאות המים לניסוך
מילוי והיה מאיר היום קודם שיגיעו
פעמים שהיו שם ששים
הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן
מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה
רבוא כיוצאי מצרים ואמרי
מן השילוח: הגיעו לעזרה. לקרקע
הַרְבּוֹת סוּס וַיְיָ אָמַר לָכֶם
לעזרה ועד שיקדשן בכלי לא הוכשרו
לה כפלים כיוצאי מצרים],
לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ
א) (מעלות) שבתהלים שעליהן לוים עומדין
עזרת נשים: תקעו והריעו ותקעו.
ליפסל בלינה כדתנן פרק חטאת
ו) [מדות פ"ב מ"ה ע"ש],
הַזֶּה עוֹד: דברים יז טז
בכלי שיר ואומרים שירה ועמדו שני כהנים
ז) [תוספתא פ"ד ע"ש],
ובראש השנה (דף לג:) יליף בכל
העוף במסכת מעילה (דף י.) גבי
2. יִשָּׂא יְיָ עָלֶיךָ גּוֹי
ח) [זבחים סב.], ט) גרסינן
מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ
נסכים ואף על פי שהצלוחית היתה
תקיעות פשוטה לפניה ופשוטה
בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת
לאפוקי דינרי כ"ה בס"א.
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי
לאחריה ותרועה באמצע: והיו
מקודשת מכל מקום אין כלי שרת
רש"ל, י) [וע"ע תוספת
נשים ושני חצוצרות בידיהן קרא הגבר תקעו
אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ:
❖
תוקעין והולכין. באלו שלש אחרונות
סנהדרין טז: ד"ה אחר],
מקדשין בחוץ אלא בפנים:
דברים כח מט
והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו
והיו בה ע"א קתדראות של זהב
3. הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְיָ
מאריכין עד שמגיעין לשער היוצא
והריעו ותקעו [א] הגיעו לעזרה תקעו והריעו
עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת
כנגד ע"א זקנים. (ב) פירוש
מעזרת נשים להר הבית לשיפולו
הַתַּבְנִית:
הגהות הב"ח
ותקעו ב)(הגיעו לקרקע תקעו והריעו ותקעו)
❖
[ב]
למזרח. והשער ההוא מכוון כנגד
סנהדרין תימה הא דתנן פרק קמא
דברי הימים א כח יט
(א) גמרא כנגד שבעים
היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער
שער שמעזרת ישראל לעזרת נשים
דסנהדרין (דף ב. ושם) סנהדרי
ואחד זקנים כל אחת כצ"ל
היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח
ויורדין ממערב למזרח וכשהיו נכנסין
גדולה היתה של שבעים ואחד רבי
ותיבות של סנהדרי גדולה
מוסף רש"י
נמחק: (ב) תוס' ד"ה והיו
למקדש היו הולכין ממזרח למערב
יהודה אומר שבעים [וא"כ ה"ל לעשות
הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו
וכיון שהגיע לענות
בה וכו' זקנים שעשו
דרך עלייה: הפכו פניהם. למערב
רק שבעים קתדראות] ומתוך כך
❖
שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם
להם סנהדרין:
אמן הלה מניף בסודר
צריך לפרש שאותה קתדרא היתה
לצד העזרות וההיכל לומר דבר זה:
וכל העם עונין אמן.
קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה
בברכות (מז.) ת"ר אין
אבותינו. בבית הראשון היו כופרין
למופלא שבב"ד ולא היה מן החשבון
עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו
עונין כו' ולא אמן
גליון הש"ס
ולא היו פניהם לבית אלא אחוריהם
י) דאי לאו הכי קשיא דרבי יהודה
יתומה, שלא שמע הברכה
גמ'
ליה וליה עינינו: ת"ר מי שלא ראה
אל היכל ה' וגו' פסוק הוא ביחזקאל
אדרבי יהודה:
גמרא וטרסיים. עיין ע"ז
אלא ששמע שעונין אמן,
דף יז ע"ב תוספות ד"ה
והא דאמרינן בהחליל
וכיון שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו
(ח): שונין אותה. כופלין אותה
❖
רבן:
שבאלכסנדריא של מצרים
מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם מי שלא ראה
כדמפרש אנו ליה וליה עינינו:
היו מניפין בסודרים
גמ' מאי היא. איזה מן הבנינים
כשהגיע עת לענות אמן,
בהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם מאי היא אמר אביי ואיתימא
אלמא לא שמעי וקא ענו,
של שלמה או של נחמיה בן חכליה
הגהות הגר"א
רב חסדא זה בנין הורדוס במאי בניה אמר (רבא) באבני שישא
הנהו מידע ידעי שהם
ג)
או של הורדוס שסתרו ובנאו:
[א] במשנה (הגיעו
עונים אחר ברכה ועל איזו
ומרמרא איכא דאמרי באבני שישא כוחלא ומרמרא אפיק שפה ועייל
[שיישא]. שייש צבוע לא לבן ולא
לעזרה תקעו והריעו
ברכה הם עונים, אלא שלא
שפה כי היכי דלקבל סידא סבר למשעיין בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה
ותקעו) תא"מ: [ב] שם
היו שומעים את הקול
שחור אלא כעין ירוק. בלע"ז בי"ש:
❖
(רש"י שם).
הגיעו לקרקע. נ"ב העזרה:
דהכי שפיר טפי דמיתחזי כאדותא דימא תניא ד) רבי יהודה אומר מי שלא
[ומרמרא]. שייש לבן: כוחלא.
[ג] גמ' סטיו לפנים
ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל אמרו
מסטיו והיו בה כו'. כצ"ל:
שישא צבוע ככחול: אפיק שפה.
[ד] שם ריבוא. רשום
רבינו חננאל
שורה של אבנים נכנסה ושורה יוצאה:
כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים שהיו בה (ששים
ה)
[ג]
עליו קו למחקו: [ה] שם
דמיחזי כאדותא דימא. כגלי הים
(אלכסנדרוס מוקדן) תא"מ
רבוא על ששים רבוא) כפלים כיוצאי מצרים והיו בה ע"א קתדראות של זהב
תנא בראשונה כשהיו
❖
ונ"ב טרכינוס:
רואין שמחת בית השואבה
שהאבנים משונים במראיהן זו מזו
כנגד ע"א (א) של סנהדרי גדולה כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד
היו אנשים מבפנים ונשים
והעינים המסתכלות בהן שוטטות
רואות מבחוץ, והיו באין
[ד] רבוא ככרי זהב ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין
ונראות כאילו גלי הים הם נדים
הגהות מהר"ב
לידי קלות ראש, התקינו
בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן ולא היו
א
שלש גוזזטראות בעזרה
ונעים: דיופלוסטון. לשון יונית דיו
רנשבורג
כנגד שלש רוחות, להיות
יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן
שנים פלו לשון שרים כמו מטרפולין
[א] גמרא קטלינהו
הנשים רואות מלמעלה.
$ וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי
וכמו דיופולין מרומי דתענית (דף יח:)
אלכסנדרוס מוקדן. נ"ב
והיכי עבדי הכי והכתיב
עיין הקדמת אברבנאל לס'
הכל בכתב מיד ה' וגו',
סטון לשון סטיו שני סטוין: סטיו.
אומנתו ונפנה לשם ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו אמר אביי וכולהו
מלכים שמחק מלת מוקדן
[והאיך] התקינו אחרי
כפול לישיבת שרים של אלכסנדריא
קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן מ"ט איענשו משום דעברי אהאי קרא לא
וביאר שם בראיה ברורה
כן. אמר רב יוסף, קרא
ב
[א]
[ה]
1
שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילים
שאלכסנדרוס הוא לא היה
אשכח ודרש
תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ואינהו הדור אתו כי אתא אשכחינהו דהוו
אלכסנדר מוקדן שהיה
לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה
קרו בסיפרא 2 ישא ה' עליך גוי מרחוק אמר מכדי ההוא גברא בעי למיתי
בתחלת בית שני ואלכסנדר
ונתיישבו שם ואף על פי שעלה שם
הזה קיסר היה ק"נ שנה
ספינתא בעשרה יומי דליה זיקא ואתי ספינתא בחמשא יומי נפל עלייהו
❖
אחר הבית יעוש"ה:
נבוכדנצר והחריב את מצרים ונהרגו
וקטלינהו: במוצאי יום טוב כו': מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר
מישראל שהלכו שם כמו שנתנבא
כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו
עליהם ירמיה (מב) עלו בניהם שם
ו)
לעזי רש"י
לגדולה ועושר עד שהחריבם
שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה תנו רבנן בראשונה היו
ג
ז)
בי"ש. (שיש) אפור-חום.
אלכסנדרוס: בסילקי. פלטירין
נשים מבפנים
ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו
אלמימבר"א
גבוהים נקראים בסילקאות: כנגד
(אלמינבר"א). בימה
נשים יושבות
מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש
(באמצע בית הכנסת).
שבעים ואחד זקנים. שעשו להם
התקינו שיהו
נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה היכי עביד הכי
בלנ"ק (פלנקי"ש).
סנהדרין: ככרי זהב ט)גרסינן: בימה.
קרשים.
והכתיב 3 הכל
בכתב מיד ה' עלי השכיל אמר רב ח) קרא אשכחו ודרוש
כעין אלמימבר"א שלנו: חזן הכנסת.
וספדה
שמש הצבור: לענות אמן. שהיה
שליח שלפני התיבה גומר ברכתו והן לא היו יכולין כולן לשמוע קולו: זהבין כספין. צורפי זהב צורפי כסף: נפחים. חרשי ברזל: טרסיים. חרשי
נחושת: גרדיים. אורגין: ונפנה לשם. ונשכר להם למלאכתם: ההוא גברא הוה. עליו נאמר מקרא זה וגזרת מלך היא להחריבה: ודלי
זיקא. גבה הרוח: חלקה היתה. העזרת נשים בראשונה ולא היו זיזין יוצאין מן הכתלים: והקיפוה גזוזטרא. נתנו זיזין בכתלים בולטין מן
הכותל סביב סביב וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחין שקורין בלנ"ק כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות וזהו
תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה: מבפנים. בעזרת נשים: מבחוץ. ברחבה של הר הבית ובחיל: היכי עביד הכי.
שהוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה: והכתיב. גבי דוד המלך כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו: הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. כל מלאכת
התבנית שהודיעו הקב"ה ע"י גד החוזה ונתן הנביא: קרא אשכחו. שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול:
וספדה