נא:
החליל פרק
חמישי סוכה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
קרא
הגבר תקעו והריעו ותקעו. תימה דמשמע שמקרות
באבוקות של אור. זורקין אותם כלפי מעלה ומקבלין אותם ויש
י א
א)
ב)
הגבר הולכין לשאוב מים וא"כ היו נפסלין בלינה דע"כ
שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות או בשמונה וזורק זו ומקבל זו
יא ב
וזורק זו ומקבל זו: דברי תושבחות. מפרש בגמרא : ט"ו מעלות.
לא פליגי פ"ב דזבחים אלא לענין קידוש ידים ורגלים
מקרות הגבר ועד צפרא [אי] פסלא בלינה או לא אבל מי הכיור (עצמו)
אורך המעלה ברוחב העזרה ורוחב המעלה חצי אמה ורומה חצי
יב ג
❖
נפסלין בעמוד השחר כדמוכח התם
אמה כדאמרינן במסכת מדות
ובסדר יומא : שעליהן
ואפי' סילקן מן הכיור אחר קרות
באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהם
הלוים עומדין [בכלי] שיר. לשמחת
הגבר הדר משקע ליה וי"ל דשוהין
ג)
דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות
תורה אור השלם
ד)
בית השואבה אבל דוכן לשיר הקרבן
היו בתקיעות ובתרועות ובהפיכת
ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר
ה)
1. רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ
אצל המזבח היה: תקעו והריעו.
פניהם למערב וגם בחזרה לאחר
סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת
בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות
זה סימן לילך למלאות המים לניסוך
מילוי והיה מאיר היום קודם שיגיעו
הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן
מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה
מן השילוח: הגיעו לעזרה. לקרקע
הַרְבּוֹת סוּס וַיְיָ אָמַר לָכֶם
לעזרה ועד שיקדשן בכלי לא הוכשרו
לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ
(מעלות) שבתהלים שעליהן לוים עומדין
עזרת נשים: תקעו והריעו ותקעו.
ליפסל בלינה כדתנן פרק חטאת
ו)
הַזֶּה עוֹד: דברים יז טז
בכלי שיר ואומרים שירה ועמדו שני כהנים
ז)
ובראש השנה יליף בכל
העוף במסכת מעילה גבי
2. יִשָּׂא יְיָ עָלֶיךָ גּוֹי
ח) ט)
מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ
נסכים ואף על פי שהצלוחית היתה
תקיעות פשוטה לפניה ופשוטה
בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי
לאחריה ותרועה באמצע: והיו
מקודשת מכל מקום אין כלי שרת
י)
נשים ושני חצוצרות בידיהן קרא הגבר תקעו
אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ:
❖
תוקעין והולכין. באלו שלש אחרונות
מקדשין בחוץ אלא בפנים:
דברים כח מט
והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו
והיו בה ע"א קתדראות של זהב
3. הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְיָ
מאריכין עד שמגיעין לשער היוצא
והריעו ותקעו [א] הגיעו לעזרה תקעו והריעו
עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת
כנגד ע"א זקנים. (ב) פירוש
מעזרת נשים להר הבית לשיפולו
הַתַּבְנִית:
הגהות הב"ח
ותקעו (הגיעו לקרקע תקעו והריעו ותקעו)
❖
[ב]
למזרח. והשער ההוא מכוון כנגד
סנהדרין תימה הא דתנן פרק קמא
דברי הימים א כח יט
(א) גמרא
היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער
שער שמעזרת ישראל לעזרת נשים
דסנהדרין סנהדרי
זקנים
היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח
ויורדין ממערב למזרח וכשהיו נכנסין
גדולה היתה של שבעים ואחד רבי
מוסף רש"י
(ב) תוס'
למקדש היו הולכין ממזרח למערב
יהודה אומר שבעים [וא"כ ה"ל לעשות
הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו
וכיון שהגיע לענות
שעשו
דרך עלייה: הפכו פניהם. למערב
רק שבעים קתדראות] ומתוך כך
❖
שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם
להם
אמן הלה מניף בסודר
צריך לפרש שאותה קתדרא היתה
לצד העזרות וההיכל לומר דבר זה:
וכל העם עונין אמן.
קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה
אבותינו. בבית הראשון היו כופרין
למופלא שבב"ד ולא היה מן החשבון
עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו
גליון הש"ס
ולא היו פניהם לבית אלא אחוריהם
י) דאי לאו הכי קשיא דרבי יהודה
גמ'
ליה וליה עינינו: ת"ר מי שלא ראה
אל היכל ה' וגו' פסוק הוא ביחזקאל
אדרבי יהודה:
גמרא וטרסיים.
וכיון שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו
: שונין אותה. כופלין אותה
❖
מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם מי שלא ראה
כדמפרש אנו ליה וליה עינינו:
גמ' מאי היא. איזה מן הבנינים
בהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם מאי היא אמר אביי ואיתימא
של שלמה או של נחמיה בן חכליה
הגהות הגר"א
רב חסדא זה בנין הורדוס במאי בניה אמר (רבא) באבני שישא
או של הורדוס שסתרו ובנאו:
[א] במשנה
ומרמרא איכא דאמרי באבני שישא כוחלא ומרמרא אפיק שפה ועייל
[שיישא]. שייש צבוע לא לבן ולא
שפה כי היכי דלקבל סידא סבר למשעיין בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה
[ב] שם
שחור אלא כעין ירוק. בלע"ז בי"ש:
❖
(רש"י שם)
דהכי שפיר טפי דמיתחזי כאדותא דימא תניא רבי יהודה אומר מי שלא
[ומרמרא]. שייש לבן: כוחלא.
[ג] גמ'
ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל אמרו
שישא צבוע ככחול: אפיק שפה.
[ד] שם
רבינו חננאל
שורה של אבנים נכנסה ושורה יוצאה:
כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים שהיו בה (ששים
[ג]
[ה] שם
דמיחזי כאדותא דימא. כגלי הים
רבוא על ששים רבוא) כפלים כיוצאי מצרים והיו בה ע"א קתדראות של זהב
תנא בראשונה כשהיו
❖
רואין שמחת בית השואבה
שהאבנים משונים במראיהן זו מזו
כנגד ע"א (א) של סנהדרי גדולה כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד
היו אנשים מבפנים ונשים
והעינים המסתכלות בהן שוטטות
רואות מבחוץ, והיו באין
[ד] רבוא ככרי זהב ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין
ונראות כאילו גלי הים הם נדים
הגהות מהר"ב
לידי קלות ראש, התקינו
בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן ולא היו
א
שלש גוזזטראות בעזרה
ונעים: דיופלוסטון. לשון יונית דיו
רנשבורג
כנגד שלש רוחות, להיות
יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן
שנים פלו לשון שרים כמו מטרפולין
[א] גמרא
הנשים רואות מלמעלה.
$ וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי
וכמו דיופולין מרומי דתענית
והיכי עבדי הכי והכתיב
הכל בכתב מיד ה' וגו',
סטון לשון סטיו שני סטוין: סטיו.
אומנתו ונפנה לשם ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו אמר אביי וכולהו
[והאיך] התקינו אחרי
כפול לישיבת שרים של אלכסנדריא
קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן מ"ט איענשו משום דעברי אהאי קרא לא
כן. אמר רב יוסף, קרא
ב
[א]
[ה]
1
שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילים
אשכח ודרש
תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ואינהו הדור אתו כי אתא אשכחינהו דהוו
לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה
קרו בסיפרא 2 ישא ה' עליך גוי מרחוק אמר מכדי ההוא גברא בעי למיתי
ונתיישבו שם ואף על פי שעלה שם
ספינתא בעשרה יומי דליה זיקא ואתי ספינתא בחמשא יומי נפל עלייהו
❖
נבוכדנצר והחריב את מצרים ונהרגו
וקטלינהו: במוצאי יום טוב כו': מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר
מישראל שהלכו שם כמו שנתנבא
כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו
עליהם ירמיה עלו בניהם שם
לעזי רש"י
לגדולה ועושר עד שהחריבם
שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה תנו רבנן בראשונה היו
ג
בי"ש. (שיש) אפור-חום.
אלכסנדרוס: בסילקי. פלטירין
נשים מבפנים
ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו
אלמימבר"א
גבוהים נקראים בסילקאות: כנגד
(אלמינבר"א). בימה
נשים יושבות
מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש
(באמצע בית הכנסת).
שבעים ואחד זקנים. שעשו להם
התקינו שיהו
נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה היכי עביד הכי
בלנ"ק (פלנקי"ש).
סנהדרין: ככרי זהב ט)גרסינן: בימה.
קרשים.
והכתיב 3 הכל
בכתב מיד ה' עלי השכיל אמר רב קרא אשכחו ודרוש
כעין אלמימבר"א שלנו: חזן הכנסת.
וספדה
שמש הצבור: לענות אמן. שהיה
שליח שלפני התיבה גומר ברכתו והן לא היו יכולין כולן לשמוע קולו: זהבין כספין. צורפי זהב צורפי כסף: נפחים. חרשי ברזל: טרסיים. חרשי
נחושת: גרדיים. אורגין: ונפנה לשם. ונשכר להם למלאכתם: ההוא גברא הוה. עליו נאמר מקרא זה וגזרת מלך היא להחריבה: ודלי
זיקא. גבה הרוח: חלקה היתה. העזרת נשים בראשונה ולא היו זיזין יוצאין מן הכתלים: והקיפוה גזוזטרא. נתנו זיזין בכתלים בולטין מן
הכותל סביב סביב וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחין שקורין בלנ"ק כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות וזהו
תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה: מבפנים. בעזרת נשים: מבחוץ. ברחבה של הר הבית ובחיל: היכי עביד הכי.
שהוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה: והכתיב. גבי דוד המלך כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו: הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. כל מלאכת
התבנית שהודיעו הקב"ה ע"י גד החוזה ונתן הנביא: קרא אשכחו. שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול:
וספדה