כד:
אין צדין פרק
שלישי ביצה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלא
בכוורי דאדימי וכו'. דודאי נצודו מערב י"ט וקרי ליה בני
שוחטין מן הנגרין. שוחטין חיות מן ביברים לפי שנצודים ועומדים.
ט א מיי' פ"ב מהל' יו"ט
א) [תוספתא פ"ג],
ב) [שבת פג:], ג) אלמא
הלכה ח טוש"ע א"ח
יומן כך פרש"י ולא נהירא דפשיטא דמותרין לטלטל ואתיא
ועל שם שעושין שם ניגרי מים וחריצין לשתות החיות שם קרי להו
סי' תצז סעיף ג:
לערב הראשון כצ"ל,
נגרים: אבל לא מן הרשתות. מצא חיה במצודתו ספק נצוד היום
כדברי הכל ומשמע דלא אתיא אלא כרבן גמליאל דמתיר ספק מוכן
י ב מיי' פ"ב מהל' יו"ט
ד) [לעיל יז:], ה) עיין רש"א,
ספק נצוד מאתמול: בא מעי"ט. למקום שהיו פרוסים והן באורך
לכן נראה לי דאין ודאי שהוא מערב
י"ט אלא ספק והשתא אתיא
ו) וספק דבריהם להקל
הלכה י סמג לאוין סה
❖
כצ"ל:, ז) גליון ועי' מהר"ם,
עה טוש"ע א"ח סי' תקטו
כרבן גמליאל דמתיר ספק מוכן:
מיל או חצי מיל וכשחיה נופלת בראשו
סעיף א [ה וסי' שכה
ולערב
אסורין בכדי שיעשו.
אחד מתוך שמתפרקת ומתנתקת
שוחטין מן הנגרין ביו"ט אבל לא מן הרשתות
❖
א)
סעיף ו ז ח]:
פרש"י כדי שיעור
לצאת המצודות מתקלקלות כולן וראשו
ומן המכמורות רבי שמעון בן אלעזר אומר
הגהות הב"ח
לקיטתן שלא יהנה ממלאכת י"ט
השני נתק ממקום שנתקע וסימן
בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע
(א) תוס' ד"ה ולערב כו'
א
רבינו חננאל
ולערב ראשון קאמר דממה נפשך הן
הוא לו שיש חיה בראש האחר:
אם היה היום חול הרי
שמערב יום טוב נצודו ומותרין בא ומצאן
נתקלקלו ביום טוב. ע"כ הכי משמע
מותרין אם היה (א) חול הרי היום
בחול נלקטו ואם היה היום
מאי מותרין דקתני
מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב נצודו
קדש: (ב) בא"ד והגאונים
במתניתין, רב אמר מותרין
נלקטו ואם היה היום קדש הרי הלילה
שודאי נתקלקלו בי"ט וכגון שבדקן
אוסרין עד מוצאי יו"ט שני
לקבל, ולעולם אל ימנע
ואסורין הא גופה קשיא אמרת בא ומצאן
הזה חול ובשני ימים טובים של גליות
משחשכה ולא היו מקולקלין ועכשיו
❖
כצ"ל ותיבת ליל נמחק:
אדם את עצמו מבית
מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום
מיירי והביא ראיה מביצה דלעיל (דף
מקולקלין ולהכי פריך הא גופה קשיא:
המדרש אפילו שעה אחת,
דאנא ולוי הוינא יתבי
ה"ג טעמא דבא ומצאן הא ספק אסור
טוב נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין
ד: ושם) שנולדה בזה מותרת בזה
כי אמר ר' מותרין
הכי קאמר כו'. וכולה חדא מילתא לעזי רש"י
ומההוא טביא דאתציד ביום ראשון
הא ספיקא אסורין אימא סיפא בא ומצאן
לאכילה, ובצפרא הדר
ואכלו אותו ביום שני בעירובין (דף
היא בא ומצאן שנתקלקלו מערב יום
ביה, ואמר מותרין לקבל,
אמ"י [מושטיד"א].
מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב נצודו
אנא דהוינא בבי מדרשא
לחים, טריים. גרמיי"ש
לט: ושם) כן פרש"י ורבינו יצחק הלוי
טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו
(ב) טעמא דבא ומצאן מקולקלין הא ספיקא מערב
שמעתה והדרי (כי) [בי],
[גרמייש"א]. וורמס (עיר
והגאונים אוסרין עד מוצאי ליל
ואם יש לחוש ולומר שנתקלקלו ביום
❖
לוי לא הוה תמן ולא
במערב גרמניה).
יום טוב נצודו ומותרין הכי קאמר בא ומצאן
יום טוב שני ומפרש בכדי שיעשו
טוב כגון שלא בא ומצאן מאתמול
שמעה מיניה ולא הדר
מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב
ביה. ומותבינן למאן
לילה הראויה לעשיה ומיהו בתשובת
מקולקלין הרי הן כאילו ידוע שביום
דאמר מותרין לאכילה
מוסף תוספות
יום טוב נצודו ומותרין הא ספיקא נעשה כמי
טוב נצודו: הלכה כר' שמעון. דאמר
רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי
מהא דתניא, גוי שהביא
שנצודו ביום טוב ואסורין אמר רב יהודה
דורון לישראל אפילו דגין
א. וכי גרע מה שעשה
כמותי וגם רבינו קלונימוס איש רומי
ספק מוכן אסור והיכא דבא ומצאן
מפולמין ופירות בני יומן
הישראל בשוגג ממה
בקי בכל הש"ס שלח לי כתב מעיר
מקולקלין מאתמול יש לסמוך דנצודו
אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר:
מותרין, ואי אמרת מותרין
שעשה הגוי לצורך
מבעוד יום: לקבל. בטלטול דכולי
גרמיז"א כמותי והקשה הר"י לפרש"י
לאכילה, בני יומן מי
ישראל. תוס' הרא"ש עירובין
ואמר מותרין הם: מותרין למאי רב אמר
שרו באכילה. ולטעמיך
לט: ד"ה אי משכחת.
דפירש דלכך בעינן כדי שיעשו כדי
האי לא אחמור בספק מוכן דלתסרו
מותרין לקבל ולוי אמר מותרין באכילה אמר
בני יומן בטלטול מי שרו,
ב. הצבי והדגים ותלש
שלא יהנה ממלאכת יום טוב א"כ
בטלטול אבל באכילה לא שרינהו רבן
אלא הכא בכוורי דאדימי,
הפירות ויביאם לכאן.
רב ב) לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית
גמליאל: ולוי אמר מותרין באכילה.
המבשל בשבת בשוגג ד) אמאי יאכל
כלומר כגון שנתנן בדבש
תוס' הרא"ש שם. ג. דאי
המדרש אפילו שעה אחת דאנא ולוי הוינן
וכיוצא בהן, ופירי דכבישי
לא בעינן אלא כדי צידה
הא נהנה ממלאכת שבת א אלא ודאי
קאמר רבן גמליאל. ולאו דסבירא לרב
בירקא, ואמאי קרי להו
וליקוט, אכתי איכא
קמיה דרבי כי אמרה להא שמעתא באורתא
אין זה הטעם אלא הטעם שמא יאמר
ולוי כותיה אלא מלתיה הוא דמפרשי:
בני יומן, דאינון כעין בני
למיחש פן יאמר לנכרי
אמר מותרין באכילה בצפרא אמר מותרין
מפולמים. לחים אמ"י בלע"ז:
לנכרי לך ולקט ומזה הטעם אסורים
יומן. אמר רב פפא הלכתא
לקוט והבא ביום טוב שני
גוי שהביא דורון לישראל,
ויהנה למוצאי יו"ט מיד
מותרין. והא על כרחך רבן גמליאל
לקבל אנא דהואי בי מדרשא הדרי בי לוי
עד מוצאי י"ט האחרון בכדי שיעשו
אם יש מאותו [המין]
לאחר המתנה מועטת.
הוא דמיקל: שפיר. ואע"ג דלאו ספק
דאי אמרת דמותרין במוצאי יום טוב
דלא הוה בי מדרשא לא הדר ביה מיתיבי
במחובר לקרקע, אפילו
תר"פ.
ראשון חיישינן שמא יאמר לנכרי בי"ט
הוא אלא ודאי מוקצה איכא למימר
בערב אסורים לאכול מהן
נכרי שהביא דורון לישראל אפילו דגים
עד שישהא בכדי שיעשו,
ראשון לך והביא כדי לאכול מהן
דמתיר בטלטול. ולקמן פריך עלה
המפולמין ופירות בני יומן מותרין בשלמא
ואם אין במינו במחובר
בשני ואם כן ע"כ לילה הראויה
פירות בני יומן בטלטול מי שרי נהי
לקרקע, הבאים בתוך
למ"ד מותרין לקבל שפיר אלא למאן דאמר
התחום מותרין, וחוץ
לעשיה קאמר ומה שהביא רש"י ראיה
דמיקל רבן גמליאל בספק מוכן בודאי
מותרין באכילה פירות בני יומן מי שרו
לתחום אסורין. והבא
שאינו מוכן מי מיקל: אלא בכוורי
[מביצה וכו' יש לדחות אותה דהתם
בשביל ישראל זה מותר
באכילה ולטעמיך פירות בני יומן מי שרו
דאדימי. אדומים שלא נס ליחן
נולדה מאליה מן השמים וגם ראיה
לאכול אותו ישראל אחר.
בטלטול אלא בכוורי דאדימי ופירי דכבישי
ואדמומית שתחת לחייהן שבודקין
שהביא מההוא טביא דעירובין (דף
אותן שם: ופירי דכבישי בירקי.
לט: ושם) יש לומר דמיירי שהיו
בירקא עסקינן ואמאי קרי להו בני יומן
המצודות פרוסות מעי"ט ומאליו
כשלקטום טמנום מיד בירק שלא יברח
שהן כעין בני יומן אמר רב פפא הלכתא
ב
נצודו וכללא הכי הוא דדבר הבא
לחלוחן. כבישי טמונין כמו רישא
נכרי שהביא דורון לישראל ביום טוב
מאליו או דבר מוקצה הבא בידים
בכבשא (חולין דף צג:). והני ודאי
אם יש מאותו המין במחובר אסור
שהביא נכרי בשביל עצמו או בשביל
מוכן נינהו דניכרין שמעי"ט הן
ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו ואם אין
נכרי אחר ונתנן לישראל בי"ט ראשון
ואשמועינן דאע"ג דדמו לבני יומן לא
מאותו המין במחובר
תוך התחום מותר
מותר בשני אבל אם הביאו בשביל
חיישינן למראית העין. ורבותי פירשו
חוץ
ישראל מן המחובר אסור עד מוצאי
כוורי דאדימי מנותחין הן כמו אדמויי
יום טוב שני בכדי שיעשו ואם לאו
אדמוה (ע"ז דף לח:) וקשיא לי
א"כ מאי למימרא: אם יש מאותו המין במחובר אסורין. משום
שאין במינו במחובר חוץ לתחום אסורין תוך התחום מותרין ור"י
פירש שאין במינו במחובר הבא מחוץ לתחום לא בעינן כדי שיעשו
מוקצה ואפילו לרבי שמעון יש מוקצה בגרוגרות וצמוקים ומחובר
דלא החמירו אלא בדבר שנעשה בו מלאכה דה"נ הקילו שמותר
כגרוגרות וצמוקים דמי מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתיה ולא
תחלוק במחובר בין שלו בין של נכרי: ולערב אסורין בכדי שיעשו.
לישראל אחר אפילו בו ביום וקשה לרבי' יהודה דאמרינן בפרק
שואל (שבת דף קנא: ושם) הביאו חלילים למת מחוץ לתחום
כדי שלא יהנה ממלאכת יו"ט. והא דקאמר ולערב אסורים בכדי
לא יספוד בהן עד מוצאי ה) יום טוב ומשמע התם בכדי
שיעשו הא לאחר כן מותרים אפילו לערב ראשון נמי אע"ג דליל
שיעשו ויש לומר דשאני התם דאוושא טפי מילתא דהכל יודעין
יו"ט שני הוא ממתין בכדי שיעשו ומותרין ממה נפשך אם הלילה
שהובאו בשבילו ואיכא למגזר טפי ויש חלוק בין מת לדברים אחרים
חול הוא הרי המתין בכדי שיעשו ואם קדש הוא נמצא שנלקטו
כדאמר התם עשה קבר לאביו בי"ט לא יקבור בו עולמית אע"ג
בחול כן דעתי נוטה ויש לי ראיות הרבה מההוא בר טביא דעירובין
דדברים אחרים מותרים בכדי שיעשו אחר שבת או אחר יו"ט
(דף לט:) ומביצה שנולדה בזה שמותרת בזה (לעיל דף ד:) אלמא האחד
ואומר הר"ר שמואל מאייבר"א דספק חוץ לתחום מותר והביא ראיה
חול הוא וממה נפשך מותר. ולא זכיתי לשאול את פי רבי' יעקב
מעירובין (דף מה:) גבי מיא בעיבא מיבלע בליעי וכו' וקאמר
בדבר זה כי היו נוהגים בו היתר במקומינו והיה לי דבר פשוט
דהוי ספק אם באו חוץ לתחום ו) וסיפא דברייתא לקולא ורבי יהודה
ולאחר פטירתו של רבי שמעתי את רבי' יצחק הלוי שהוא אוסר
היה אוסר במחובר ובצידה אפי' לא הביאו בשביל ישראל רק בשבילו
עד ליל מוצאי יו"ט שני וכל אנשי עירו כמותו וגם הלכות גדולות
או בשביל נכרי אחר ולא משמע כן גבי מרחצת בשבת דשרי (שבת
אוסרים כן ודנתי לפניו ולא הועיל לי הדבר וכל טעמו אינו
דף קכב.) הואיל ואיכא נכרים בעיר ואין סברא לחלק בין דבר אכילה
אלא מדנקט בכדי שיעשו בלילה הראויה לעשיה קאמר ואני
לדבר אחר ואומר הרר"י די"ט שחל להיות בה' בשבת ובע"ש או
אומר צריך להמתין בכדי שיעשו משום שמא היום היה
בא' בשבת ובב' בשבת הבא ביום ראשון שרי ליום שלישי ולא בעינן
קדש והלילה חול ותדע מדלא קאמר לערב של שני אסורים
הראויה לעשיה דשני ימים קודם לא שייך שמא יאמר לנכרי ויש
בכדי שיעשו ג) לערב הראשון קאמר ובתשובת רבי' גרשום
להחמיר בדבר ( ז) ובכדי שיעשו דאמר לפי' התוס' כדי שיתלשו ויובאו
מאור הגולה מצאתי כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש
ממקום שצד ב אותם גם יש לספק אם הביא קופה מלאה פירות
שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו
אם צריך להמתין
כדי שילקטו באדם
אחד או בכמה בני אדם) ג:
ר' קלונימוס ובקי בכל
הש"ס והורה כן
ונחלק עליהן:
הבא
חוץ