מאימתי פרק
ראשון תענית
ב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאימתי.
מאימתי מזכירין גבורות גשמים. שאומר משיב הרוח ומוריד
מיום טוב האחרון של חג. שמיני דלא יתבון בסוכה
א א ב ג מיי' פ"ב
א) [ברכות ב.], ב) שם לג.,
ג) ר"ה טז., ד) [צ"ל עושה
מהלכות תפלה הלכה טו
הגשם. ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות
ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא
גדולות ואין חקר נפלאות עד
סמג עשין יט טוש"ע א"ח
גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וגו': סימן
ואע"ג דבקיאינן בקביעא דירחא גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו או
אין מספר (איוב ה פ"ט) וכן
סי' קיד סעיף א [וסימן
קללה בחג הן. כדאמרינן במס' סוכה
בפרק הישן (דף כח:) מאימתי
משום מנהג אבותינו
בידינו כדאי' פ"ק דביצה (דף ד:) ולכן מדכרינן
תפח סעיף ג]:
בח"א למהרש"א ע"ש וגם
ב ד מיי' שם הלכה [ד]
לקמן ט: ונדה לא. ובפי'
מותר לפנות משתסרח המקפה משל
אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי
טז סמ"ג שם טוש"ע
הרע"ב מ"ב פ"ה דברכות
לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו
סוכה סימן קללה הן כדתנן פרק
א"ח סי' קיז סעיף א:
צריכין אנו להגיה על דרך
שני דסוכה (דף כח:) משל לעבד וכו':
קיתון על פניו וא"ל אי אפשי בשמושך
ג ה מיי' שם הלכה [ד]
הנ"ל], ה) סנהדרין קיג.,
אם כן. אם אתה אומר מזכירין
❖
ו) רש"א מ"ז
יב וסמג שם טוש"ע א"ח
כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל
מאימתי
סי' רצד סעיף א:
אע"פ שאין שואלין הואיל
יוצאין ונראה שאין הקב"ה חפץ
❖
ו [מיי' פ"א שם הלכה א]:
ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו
שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר
הגהות הב"ח
ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון
גבורות גשמים בחג ונראה שהוא
(א) גמ' שנאמר עושה
תורה אור השלם
מתפלל שיבא מטר בחג: לא אמרתי
ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא
גדולות ואין חקר נפלאות
לשאול. שיתפלל על הגשמים בחג
כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר
1. עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר
כו' כצ"ל ותיבת עד נמחק
ונ"ב (איוב ה): (ב) שם אין
נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר:
כגון ותן טל ומטר: אלא להזכיר.
מזכירין
גבורות
גשמים רבי אליעזר
אומר
דלעולם בעונתו משמע מיהו עד
חקר לתבונתו נותן ליעף
איוב ה ט
השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט
שמתחיל להזכיר בחג גבורות של
מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר
כח וכתיב מכין הרים:
2. הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי
(ג) שם ואלו הן מפתח של
מקום שמוריד גשמים: בעונתו. כלומר
ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל
אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי
מיום טוב האחרון של חג אמר לו ר' יהושע
חיה ומפתח של גשמים
איוב ה י
חוּצוֹת:
בזמנו: אם כן. ואמאי פוסק בפסח
הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן
הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג
3. הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא
ומפתח של תחיית המתים
מלהזכיר: גמ' תנא היכא קאי.
קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד:
מפתח של חיה מנין
שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם יְיָ
למה הוא מזכיר אמר לו ר' אליעזר אף אני
התם קאי. פירוש בסדר זרעים
דכתיב ויזכור אלהים
כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא
בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא
לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח
את רחל וישמע אליה
יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר
ליה להאי תנא דחייבים להזכיר והיכא
בברכות פרק אין עומדין
אלהים ויפתח את
לִתְבוּנָתוֹ: ישעיהו מ כח
ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם
חזינן דמחייב להזכיר: התם קאי.
(דף לג.) וליתני התם מאי שנא כו'
4. מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר
רחמה מפתח של
גשמים מנין דכתיב
יהא מזכיר אין שואלין את הגשמים אלא
בִּגְבוּרָה: תהלים סה ז
מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת
כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי
5. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ
יפתח ה' לך גו' מטר
ברכות: ו) (וליתני התם. במסכת
דתני התם בסדר זרעים:
סמוך לגשמים ר' יהודה אומר העובר לפני
א
ארצך בעתו מפתח של
תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר
אלא תנא מראש השנה קא סליק.
ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני
תחיית המתים וכו' כצ"ל:
התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר
אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם
(ד) רש"י ד"ה מאי שנא כו'
מאימתי): מ"ש דשבקיה עד הכא.
פירוש ור"ה הויא בסדר
לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם
הראשון אינו מזכיר ביו"ט הראשון של פסח
ב
ליתני התם היכא דתני כו'
וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם
מועד ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר
כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד
הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר: גמ'
סדר זרעים אמאי שבקיה
וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
זרעים וי"ל דהכא עיקר דאמר בחג
מאימתי ליתני התם (ד) דקתני מזכירין
עד הכא כו' כצ"ל והד"א:
דברים יא יג
תנא היכא קאי דקתני מאימתי תנא התם
(ה) ד"ה בחג כו' זמן הזכרה
א)
6. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם
נידונין על המים ואורחא דמילתא
במסכת ברכות היינו סדר זרעים:
לישנא אחרינא ואיידי
בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ
קאי דקתני ב) ג מזכירין גבורות גשמים בתחיית
עד הכא. עד סדר מועד: אלא.
לרצות לפני שאלה לכך שביק עד
דתני כו' כצ"ל והד"א:
וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ
המתים ושואלין בברכת השנים והבדלה
(ו) ד"ה כתיב עושה גדולות
הכא אבל בסדר זרעים אומרים
לא תימא דהא דקתני מאימתי דהתם
ד
ה
(ח)
וְיִצְהָרֶךָ: דברים יא יד
ואין חקר כו': (ז) ד"ה
7. יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ
בחונן הדעת וקתני מאימתי מזכירין גבורות
קאי דתנא מראש השנה סליק ששניהן
מזכירין גבורות גשמים אפשר
ואמר כו' ביחד. נ"ב דקא
הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת
בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר
דמשמע לעולם כמו תחיית המתים
גשמים וליתני התם מ"ש דשבקיה עד הכא
קשיא ליה קושיית התוס':
מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ
(ח) תוס' ד"ה אלא כו' אבל
מאי שנא דשבקיה עד הכא: (בחג.
או הבדלה בחונן הדעת:
ו)
אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ
אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג
ג)
וליתני
בסדר זרעים דתני מזכירין
וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה
מאימתי מזכירין (ט)
הוי דין על המים ומשום דתני
כצ"ל: (ט) ד"ה וליתני
נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין
לֹא תִלְוֶה: דברים כח יב
גשמים מאי גבורות
אימתי הוי דין על המים קתני נמי
8. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת
מאימתי מזכירין על
על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות
הגשמים כו' פרק אין
אימתי זמן הזכרה) (ה): ואיידי דתני
גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה.
רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ
עומדין דקתני כי הכא
גשמים וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים
אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת
בחג נידונין. כלומר אגב דתנא בחג
תימה התם בברכות פ' אין עומדין
❖
מזכירין גבורות גשמים
רַחְמָהּ: בראשית ל כב
מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין
נידונין על המים קסבר בנפשיה
(שם) קתני כי הכא מזכירין גבורות
ושואלין וכו' אמאי לא כו'
כצ"ל ותיבת הגשמים
בגבורה שנאמר עושה גדולות עד אין
הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ
גשמים ושואלין הגשמים וכו' אמאי
ד) 1
(א)
נמחק: (י) ד"ה שלשה כו'
רבינו חננאל
בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על
לא קא מקשה כמו הכא וליתני מזכירין
חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב 2 הנותן
דמפתח הגשמים נמסר
❖
המים דליתו לברכה להכי קתני
על הגשמים מאי גבורות ויש לומר
לאליהו:
אידי דתנן במתניתין
מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות
מאימתי מזכירין גבורות
מאימתי מזכירין: כתיב עושה גדולות
שאני הכא דהוי עיקר סדר של גשמים
מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר
גשמים, מקשי תנא היכא
(ו) עד אין חקר. אלמא דכתיב חקר
באיזה זמן מתחילין לאומרו ומאימתי
קאי דקתני מאימתי.
חקר מברייתו של עולם כתיב הכא עושה
מוסף רש"י
בגשמים וכתיב חקר בברייתו של
פוסקין מלאומרו ומשום הכי פריך
כלומר, מי הזכיר שנזכיר
הכא טפי מהתם: וכתיב מכין
גדולות עד אין חקר וכתיב התם הלא ידעת
מזכירין
גבורות
גבורות גשמים עד שיאמר
3
עולם מה ברייתו של עולם כתיב ביה
גשמים. משיב הרוח,
מאימתי. ושנינן, תנא
אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות
הרים בכחו נאזר בגבורה. וזה גבי
גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב
שאינו לשון בקשה אלא לשון
מראש השנה סליק, דתנן
הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו
ביה גבורה: ואמר רבי יוחנן שלש
בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר
הזכרה ושבח (ברכות לג.).
ובחג נידונין על המים,
(ב)
ג' מפתחות בידו של
ולפיכך תנא (הכל) [הכא]
מפתחות. היינו שלא נמסרו לשליח
וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה ומנא
בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות
4
הקב"ה שלא נמסר ביד
מאימתי מזכירין גבורות
אחד ביחד (ז): יפתח ה'. ולא שליח:
כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר
לן דבתפלה דתניא לאהבה את ה' אלהיכם
שליח. על אוצרו של
גשמים. ואמאי תני גבורות,
5
הקב"ה יש מפתחות ומסרם
נמי רוצה לומר גבורות אכן יש
כלומר מה גבורה יש
כי
ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא
ו
ליד שלוחים הממונים, אבל
בגשמים. ואמר ר' יוחנן
להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח
בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה 6 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה
ג' מפתחות יש לו בידו שלא
שיורדין בגבורה, שנאמר
וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי
מינה שליח עליהם מבראשית
בענין המטר עושה גדולות
ומלקוש אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח
ה)
אלא בידו הם ולא רצה
עד אין חקר, וגמר
מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות
למסור שליח עליהם
ואלו הן מפתח של (ג) גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים
חקר חקר מברייתו של
גשמים וי"ל דמן הדין נקט גבורות
❖
(סנהדרין קיג.).
עולם, שנאמר בורא קצות
מפתח של גשמים דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת
משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה
7
הארץ אין חקר לתבונתו,
וכתיב מכין הרים בכחו
מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב ויזכור אלהים את רחל וישמע
אי נמי משום דהברכה מתחלת
8
נאזר בגבורה, מיכן סמכו
רבינו גרשום
בגבורה להכי נקט גבורות:
אליה
לומר גבורות גשמים.
שלשה מפתחות שלא נמסרו
מאימתי מזכירין גבורת
ופריש במתני' בתפלה.
גשמים. שאומ' מוריד
ואמרי' ומנא לן שלא
לשליח. וא"ת והא אמרינן (סנהדרין דף קיג.) דמפתח הגשמים (י) נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב (מלכים א יז)
הגשם. מאחר שהגשמים
תהא הזכרה זו אלא
ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן (דף כג.) וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של
סימן קללה הוא בחג.
בתפלה, ופשטנא מדכתיב
תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם: וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה.
כדאמרן בסוכה, משל
[ולעבדו] בכל לבבכם וגו'
לעבד שמשמש לרבו והפך
ונתתי מטר ארציכם בעתו
פירוש שהוא בעצמו עשה וא"ת מהכא משמע דליכא אלא שלשה מפתחות וא"כ יש להקשות והא כתיב (ירמיה נ) פתח ה' את אוצרו ויוצא את
לו רבו קיתון על פניו,
יורה ומלקוש וגו', ודייקינן
כלי זעמו ומשמע נמי שלא נמסרו לשליח וכמו ההיא וישמע אליה אלהים וגו' וא"כ אמאי לא חשיב לה וי"ל דלא חשיב כי אם אותן מפתחות
כלומר שאינו חפץ בו, אף
איזו היא [עבודה] בלב
של טובה ולהכי לא קא חשיב מפתח של זעם וא"ת דמשמע מהאי קרא דפתח ה' שלא נמסר מפתח של זעם לשליח והא אמרינן (פסחים
כך כשיורדין גשמים בחג
שבשבילה המטר יורד,
הוי אומר זו תפלה. וא"ר
יוצאין הכל מן הסוכה
דף קיח.) יורקמי שר של ברד הוי וי"ל מכלי זעם אחרינא קאמר
שלא נמסרו לשליח
אבל משום ברד לא דאותו של ברד נמסרו:
יוחנן שלש מפתיחות לא
ונראה שאין חפץ הקב"ה
איבעיא נמסרו לשליח אלא הם
שישבו בסוכה, ואמאי
בידו של הקב"ה. מפתח
מתחיל להזכיר גבורות
גשמים, שנאמר יפתח
ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו'. מפתח של חיה, שנאמר וישמע
גשמים ונראה שהוא מתפלל שירדו גשמים בחג. לא אמרתי לישאל. שיתפלל על הגשמים בחג, אלא להזכיר. שמתחיל
להזכיר בחג גבורות של (גשמים) מקום שמוריד גשמים בעונתם לאחר החג כשצריכין. אם כן לעולם יהא מזכיר. אפי' בימות
החמה, שמוריד גשמים בעונתן. גמ' התם קאי מזכירין כו'. במס' ברכות. וליתני התם. במס' [ברכות] סמוך לדתני מזכירין כו' ליתני מאימתי, מ"ש דשבקיה עד הכא, כלומר מי קתני הכא בסדר מועד מאימתי אמאי דתני מזכירין במס' ברכות דהיינו
בסדר זרעים. תנא מר"ה סליק(י). ששניהם בסדר אחד הן, להכי לא מצי למימר מ"ש דשבקיה עד הכא. כתיב עושה גדולות עד אין חקר. אלמא דכתיב חקר בגשמים, וכתיב חקר בברייתו של עולם, מה בברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף בגשמים
הוי כמו דכתיב [ביה] גבורה. שלא נמסרו. שלשתן ביחד ביד שליח. יפתח ה'. ולא שליח,