מאימתי פרק
ראשון תענית
ב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאימתי.
מאימתי מזכירין גבורות גשמים. שאומר משיב הרוח ומוריד
מיום טוב האחרון של חג. שמיני דלא יתבון בסוכה
א א ב ג
א) ב)
ג) ד)
הגשם. ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות
ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא
גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וגו': סימן
ואע"ג דבקיאינן בקביעא דירחא גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו או
קללה בחג הן. כדאמרינן במס' סוכה
בפרק הישן מאימתי
משום מנהג אבותינו
בידינו כדאי' פ"ק דביצה ולכן מדכרינן
ב ד
מותר לפנות משתסרח המקפה משל
אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי
לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו
סוכה סימן קללה הן כדתנן פרק
שני דסוכה משל לעבד וכו':
קיתון על פניו וא"ל אי אפשי בשמושך
ג ה
ה)
אם כן. אם אתה אומר מזכירין
❖
ו)
כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל
מאימתי
אע"פ שאין שואלין הואיל
יוצאין ונראה שאין הקב"ה חפץ
❖
ו
ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו
שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר
הגהות הב"ח
ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון
גבורות גשמים בחג ונראה שהוא
(א) גמ'
תורה אור השלם
מתפלל שיבא מטר בחג: לא אמרתי
ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא
ואין נפלאות
לשאול. שיתפלל על הגשמים בחג
כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר
1. עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר
(ב) שם
נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר:
כגון ותן טל ומטר: אלא להזכיר.
מזכירין
גבורות
גשמים רבי אליעזר
אומר
דלעולם בעונתו משמע מיהו עד
נותן ליעף
איוב ה ט
השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט
שמתחיל להזכיר בחג גבורות של
מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר
כח
2. הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי
(ג) שם
מקום שמוריד גשמים: בעונתו. כלומר
ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל
אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי
מיום טוב האחרון של חג אמר לו ר' יהושע
חיה גשמים
איוב ה י
חוּצוֹת:
בזמנו: אם כן. ואמאי פוסק בפסח
הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן
הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג
3. הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא
מלהזכיר: גמ' תנא היכא קאי.
קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד:
חיה מנין
שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם יְיָ
למה הוא מזכיר אמר לו ר' אליעזר אף אני
התם קאי. פירוש בסדר זרעים
דכתיב ויזכור אלהים
כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא
בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא
לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח
את רחל וישמע אליה
יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר
ליה להאי תנא דחייבים להזכיר והיכא
בברכות פרק אין עומדין
אלהים ויפתח את
לִתְבוּנָתוֹ: ישעיהו מ כח
ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם
חזינן דמחייב להזכיר: התם קאי.
וליתני התם מאי שנא כו'
4. מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר
רחמה מפתח של
גשמים מנין דכתיב
יהא מזכיר אין שואלין את הגשמים אלא
בִּגְבוּרָה: תהלים סה ז
מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת
כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי
5. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ
יפתח ה' לך גו' מטר
ברכות: ו) (וליתני התם. במסכת
דתני התם בסדר זרעים:
סמוך לגשמים ר' יהודה אומר העובר לפני
א
ארצך בעתו
תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר
אלא תנא מראש השנה קא סליק.
ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני
התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר
אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם
(ד) רש"י
מאימתי): מ"ש דשבקיה עד הכא.
פירוש ור"ה הויא בסדר
לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם
הראשון אינו מזכיר ביו"ט הראשון של פסח
ב
היכא דתני
וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם
מועד ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר
כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד
הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר: גמ'
אמאי שבקיה
וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
זרעים וי"ל דהכא עיקר דאמר בחג
מאימתי ליתני התם (ד) דקתני מזכירין
דברים יא יג
תנא היכא קאי דקתני מאימתי תנא התם
(ה) ד"ה
א)
6. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם
נידונין על המים ואורחא דמילתא
במסכת ברכות היינו סדר זרעים:
לישנא אחרינא
בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ
קאי דקתני ב) ג מזכירין גבורות גשמים בתחיית
עד הכא. עד סדר מועד: אלא.
לרצות לפני שאלה לכך שביק עד
וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ
המתים ושואלין בברכת השנים והבדלה
(ו) ד"ה
הכא אבל בסדר זרעים אומרים
לא תימא דהא דקתני מאימתי דהתם
ד
ה
(ח)
וְיִצְהָרֶךָ: דברים יא יד
ואין (ז) ד"ה
7. יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ
בחונן הדעת וקתני מאימתי מזכירין גבורות
קאי דתנא מראש השנה סליק ששניהן
מזכירין גבורות גשמים אפשר
הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת
בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר
דמשמע לעולם כמו תחיית המתים
גשמים וליתני התם מ"ש דשבקיה עד הכא
מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ
(ח) תוס'
מאי שנא דשבקיה עד הכא: (בחג.
או הבדלה בחונן הדעת:
ו)
אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ
אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג
ג)
וליתני
דתני
וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה
מאימתי מזכירין (ט)
הוי דין על המים ומשום דתני
(ט) ד"ה
נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין
לֹא תִלְוֶה: דברים כח יב
גשמים מאי גבורות
אימתי הוי דין על המים קתני נמי
8. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת
על
על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות
הגשמים
אימתי זמן הזכרה) (ה): ואיידי דתני
גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה.
רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ
דקתני
גשמים וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים
אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת
בחג נידונין. כלומר אגב דתנא בחג
תימה התם בברכות פ' אין עומדין
❖
רַחְמָהּ: בראשית ל כב
מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין
נידונין על המים קסבר בנפשיה
קתני כי הכא מזכירין גבורות
בגבורה שנאמר עושה גדולות עד אין
הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ
גשמים ושואלין הגשמים וכו' אמאי
ד) 1
(י) ד"ה
רבינו חננאל
בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על
לא קא מקשה כמו הכא וליתני מזכירין
חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב 2 הנותן
נמסר
❖
המים דליתו לברכה להכי קתני
על הגשמים מאי גבורות ויש לומר
אידי דתנן במתניתין
מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות
מאימתי מזכירין גבורות
מאימתי מזכירין: כתיב עושה גדולות
שאני הכא דהוי עיקר סדר של גשמים
מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר
גשמים, מקשי תנא היכא
(ו) עד אין חקר. אלמא דכתיב חקר
באיזה זמן מתחילין לאומרו ומאימתי
קאי דקתני מאימתי.
חקר מברייתו של עולם כתיב הכא עושה
מוסף רש"י
בגשמים וכתיב חקר בברייתו של
פוסקין מלאומרו ומשום הכי פריך
כלומר, מי הזכיר שנזכיר
הכא טפי מהתם: וכתיב מכין
גדולות עד אין חקר וכתיב התם הלא ידעת
מזכירין
גבורות
גבורות גשמים עד שיאמר
3
עולם מה ברייתו של עולם כתיב ביה
גשמים.
מאימתי. ושנינן, תנא
אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות
הרים בכחו נאזר בגבורה. וזה גבי
גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב
מראש השנה סליק, דתנן
הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו
ביה גבורה: ואמר רבי יוחנן שלש
בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר
(ברכות לג.)
ובחג נידונין על המים,
ג' מפתחות בידו של
ולפיכך תנא (הכל) [הכא]
מפתחות. היינו שלא נמסרו לשליח
וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה ומנא
בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות
4
הקב"ה שלא נמסר ביד
מאימתי מזכירין גבורות
אחד ביחד (ז): יפתח ה'. ולא שליח:
כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר
לן דבתפלה דתניא לאהבה את ה' אלהיכם
שליח.
גשמים. ואמאי תני גבורות,
5
נמי רוצה לומר גבורות אכן יש
כלומר מה גבורה יש
כי
ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא
ו
בגשמים. ואמר ר' יוחנן
להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח
בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה 6 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה
שיורדין בגבורה, שנאמר
וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי
בענין המטר עושה גדולות
ומלקוש אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח
ה)
עד אין חקר, וגמר
מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות
ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים
חקר חקר מברייתו של
גשמים וי"ל דמן הדין נקט גבורות
❖
(סנהדרין קיג.)
עולם, שנאמר בורא קצות
מפתח של גשמים דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת
משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה
7
הארץ אין חקר לתבונתו,
וכתיב מכין הרים בכחו
מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב ויזכור אלהים את רחל וישמע
אי נמי משום דהברכה מתחלת
8
נאזר בגבורה, מיכן סמכו
רבינו גרשום
בגבורה להכי נקט גבורות:
אליה
לומר גבורות גשמים.
שלשה מפתחות שלא נמסרו
מאימתי מזכירין גבורת
ופריש במתני' בתפלה.
גשמים. שאומ' מוריד
ואמרי' ומנא לן שלא
לשליח. וא"ת והא אמרינן דמפתח הגשמים (י) נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב
הגשם. מאחר שהגשמים
תהא הזכרה זו אלא
ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של
סימן קללה הוא בחג.
בתפלה, ופשטנא מדכתיב
תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם: וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה.
כדאמרן בסוכה, משל
[ולעבדו] בכל לבבכם וגו'
לעבד שמשמש לרבו והפך
ונתתי מטר ארציכם בעתו
פירוש שהוא בעצמו עשה וא"ת מהכא משמע דליכא אלא שלשה מפתחות וא"כ יש להקשות והא כתיב פתח ה' את אוצרו ויוצא את
לו רבו קיתון על פניו,
יורה ומלקוש וגו', ודייקינן
כלי זעמו ומשמע נמי שלא נמסרו לשליח וכמו ההיא וישמע אליה אלהים וגו' וא"כ אמאי לא חשיב לה וי"ל דלא חשיב כי אם אותן מפתחות
כלומר שאינו חפץ בו, אף
איזו היא [עבודה] בלב
של טובה ולהכי לא קא חשיב מפתח של זעם וא"ת דמשמע מהאי קרא דפתח ה' שלא נמסר מפתח של זעם לשליח והא אמרינן
כך כשיורדין גשמים בחג
שבשבילה המטר יורד,
הוי אומר זו תפלה. וא"ר
יוצאין הכל מן הסוכה
יורקמי שר של ברד הוי וי"ל מכלי זעם אחרינא קאמר
שלא נמסרו לשליח
אבל משום ברד לא דאותו של ברד נמסרו:
יוחנן שלש מפתיחות לא
ונראה שאין חפץ הקב"ה
איבעיא נמסרו לשליח אלא הם
שישבו בסוכה, ואמאי
בידו של הקב"ה. מפתח
מתחיל להזכיר גבורות
גשמים, שנאמר יפתח
ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו'. מפתח של חיה, שנאמר וישמע
גשמים ונראה שהוא מתפלל שירדו גשמים בחג. לא אמרתי לישאל. שיתפלל על הגשמים בחג, אלא להזכיר. שמתחיל
להזכיר בחג גבורות של (גשמים) מקום שמוריד גשמים בעונתם לאחר החג כשצריכין. אם כן לעולם יהא מזכיר. אפי' בימות
החמה, שמוריד גשמים בעונתן. גמ' התם קאי מזכירין כו'. במס' ברכות. וליתני התם. במס' [ברכות] סמוך לדתני מזכירין כו' ליתני מאימתי, מ"ש דשבקיה עד הכא, כלומר מי קתני הכא בסדר מועד מאימתי אמאי דתני מזכירין במס' ברכות דהיינו
בסדר זרעים. תנא מר"ה סליק(י). ששניהם בסדר אחד הן, להכי לא מצי למימר מ"ש דשבקיה עד הכא. כתיב עושה גדולות עד אין חקר. אלמא דכתיב חקר בגשמים, וכתיב חקר בברייתו של עולם, מה בברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף בגשמים
הוי כמו דכתיב [ביה] גבורה. שלא נמסרו. שלשתן ביחד ביד שליח. יפתח ה'. ולא שליח,