ז:
מאימתי
פרק
ראשון תענית
מסורת הש"ס
תורה
אור השלם
בראתים
לא נאמר אלא בראתיו. פי' דמשמע דמהדר אגשם
אי הוו סנו. אותם נאים שהם חכמים: טפי הוו גמירי. שאי אפשר
1. הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל
א) ב)
ג)
לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה: בהיסח הדעת. שאם לא ישמרם
ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו
וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח
אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה
יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר
שמים וארץ משתבח ביה הקב"ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע
ד) ה)
תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי יְיָ
דאהדר אשמים וארץ: פנים נזעמים
לשון סתר.
קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר
פירוש בשביל
ו) ז)
בְּרָאתִיו: ישעיהו מה ח
2. רָצִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ
אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ
לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח
ח)
שְׁבִית יַעֲקֹב:
והתחתון בר ונקי מה שאין כן
צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים:
אי הוו סנו טפי הוו
גמירי דבר אחר מה
❖
ט)
תהלים פה ב
מותר לקרותו רשע. אף על גב
במשקה צלול שאינו עב קליי"ר
3. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם
שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח
בלע"ז: בהיסח הדעת. אם אינו
וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ
דאמרי' בקדושין
הדעת אף דברי תורה אין משתכחין אלא
יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל
הגהות הב"ח
מחזירם תמיד: שנאמר הרעיפו
הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו
הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ
בהיסח הדעת אמר רבי חמא בר' חנינא
שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח
לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד
(א) גמרא
לַאֲבוֹתָם:
גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים
מלכים א ח לד
ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד
במורדו דהכרת פניו ענתה בו:
4. צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ
מיום (ב) שם
בהורין. לשון בהרות טרוק"ש
וארץ שנאמר 1 הרעיפו שמים ממעל ושחקים
אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר.
ולא יהיה מטר
מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ:
יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה
(ג) רש"י
דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני
בלע"ז:
איוב כד יט
5. וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם
בו
תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא
ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה
אם
וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא
שמשתבח ומתפאר (ג) הקב"ה במטר
נאמר אלא בראתיו אמר רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה
יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא
השמים: ישועה פרה ורבה בו.
תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם
פרה ורבה בו שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע אמר רבי תנחום בר חנילאי
מיום
מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ
מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים
אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל שנאמר רצית
הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן
2
שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא.
ד)
דברים יא יז
לָכֶם:
ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה א"ל
6. רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל
(ד) ד"ה
לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי
זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה 3 ואתה
גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן
בזמן שהשחקים יזלו צדק: רצית ה'
משלי כה כג
סָתֶר:
תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו' אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש
ארצך. במים: נשאת עון עמך.
7. וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים
❖
כפר עכו אין הגשמים נעצרין אא"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל
מיד: ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבת
וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח
אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ
לרבינא כו'. זעירי סתם היה מן
כליה שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו א"ל זעירי מדיהבת
4
ירמיהו ג ג
הִכָּלֵם:
הראשונים ורבינא סוף הוראה ולא
8. הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו
לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה ועצר את השמים
רבינו חננאל
5
וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ:
ראו זה את זה: ואתה תשמע השמים
ואבדתם מהרה אמר רב חסדא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול
משלי כא כט
(למה) אין הגשמים יורדין
וגו'. ואומר ונתת מטר על ארצך
9. מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ
בעולם אלא אם כן נמחלו
תרומות ומעשרות שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג מאי משמע א) תנא
בתפלה דשלמה: ציה גם חום יגזלו
עונותיהם של ישראל,
פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם
דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם
שנאמר רצית ה' ארצך וגו',
תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו
מימי שלג. כשציה גם חום גוזלין
קהלת ח א
נשאת עון עמך וגו', ואתה
יְשֻׁנֶּא:
יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים אמר רבי שמעון בן פזי אין הגשמים
מימות השלג שאינן יורדין מטר
01. בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ
תשמע השמים וסלחת
נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע שנאמר רוח צפון תחולל גשם ופנים
כמשפטם בידוע ששאול חטאו: ולא
לחטאת עבדיך ועמך
הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם
6
יִדְלֹף הַבָּיִת: קהלת י יח
ישראל כי תורם את הדרך
יהיה מטר. וסמיך ליה ואבדתם:
נזעמים לשון סתר אמר רב סלא אמר רב המנונא אין הגשמים נעצרין
11. וְאִם מָךְ הוּא
הטובה אשר ילכו בה ונתת
ציה. דריש לשון צווי. דברים שצויתי
אלא בשביל עזי פנים שנאמר וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה
מטר על ארצך אשר נתת
מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי
7
אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות
לעמך לנחלה. אין הגשמים
הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן
זונה היה לך וגו' ואמר רב סלא אמר רב המנונא כל אדם שיש לו עזות
נעצרים אלא אם כן
עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד
גזלו מימי שלג את המטר: רוח צפון
פנים סוף נכשל בעבירה שנאמר ומצח אשה זונה היה לך רב נחמן אמר
נתחייבו שונאי ישראל
הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:
תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר.
ה)
ויקרא כז ח
כלייה כו'. או בשביל
בידוע שנכשל בעבירה שנאמר היה לך ולא נאמר יהיה לך אמר רבה בר
21. הַמְקָרֶה בַמַּיִם
תרומה ומעשרות. ובשביל
תחולל תבטל כמו לא יחל דברו
רב הונא כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר 8 העז איש
מספרי לשון הרע. ובשביל
עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים
כדאמרי' ביבמות
עזי פנים. וכל מי שיש לו
רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי
רשע בפניו רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו שנאמר ועז פניו
דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה
9
תהלים קד ג
עזות פנים ודאי נכשל
רוּחַ:
31. וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר
ישונא אל תקרי ישונא אלא ישנא אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא
בעבירה. ומותר לקרותו
לעולם. מה שגשמים נעצרין ופנים
רשע, שנאמר העז איש
בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ
נזעמין שמראה הקב"ה שאינו מביא
בשביל ביטול תורה שנאמר בעצלתים ימך המקרה בשביל עצלות שהיה
ב)
01
רשע בפניו. ומותר
עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם:
מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות.
איוב לז כא
לשנאותו [שנאמר] ועז
בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני
41. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה
פניו ישונה, אל תקרי
ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל
שנאמר ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר המקרה
11
21
ישונה אלא ישנה. אין
אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת
גשם כך פנים נזעמים מפני לשון
משלי ו כג
הגשמים נעצרין אלא בעון
מוּסָר:
במים עליותיו רב יוסף אמר מהכא 31 ועתה לא ראו אור בהיר הוא
51. עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר
שקר: וימנעו רביבים. משום
גזל, שנאמר על כפים כסה
בשחקים ורוח עברה ותטהרם ואין אור אלא תורה שנאמר כי נר
אור. ואין כפים אלא גזל,
41
וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ:
דמאנת הכלם שהיה בך עזות:
איוב לו לב
שנאמר ומן החמס אשר
מצוה ותורה אור בהיר הוא בשחקים תנא דבי ר' ישמעאל אפילו בשעה
היה. משמע כבר נכשל: העז איש.
61. וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם
בכפיהם. וכן נמי נעצרין
שרקיע נעשה בהורין בהורין להוריד טל ומטר רוח עברה ותטהרם אמר
שיש בו עזות פנים אמור לו רשע
בשביל ישראל שמעשיהם
וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל
מקולקין, [שנאמר] והוא
אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ
ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר על כפים כסה
בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי'
❖
51
לא פנים קלקל.
אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן
במסכת קדושין ומשום דבר
אור בעון כפים כסה אור ואין כפים אלא חמס שנאמר 61 ומן החמס אשר
הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם:
יונה ג ח
זה בלבד מותר לקרותו רשע: מותר
בכפיהם ואין אור אלא מטר שנאמר יפיץ ענן אורו מאי תקנתיה ירבה
71
71. אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב
רבינו גרשום
לשנאותו. אע"ג דכתיבו) ואהבת לרעך
בתפלה שנאמר 51 ויצו עליה במפגיע ג) ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר
יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ:
כמוך: ועז פניו ישונא. ועז כתיב
איוב לז יא
נפסלין בהיסח הדעת.
ואתה אל תתפלל בעד העם הזה [וגו'] ואל תפגע בי וא"ר אמי מאי דכתיב
81
81. וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל
כלומר מפסידין כשאין
חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא
91 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל אם ראית רקיע שקיהה כברזל
משתמרין. אלא בראתיו.
בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל
בשו"א ז): ימך. כמי שאין בו כח
דהיינו בריית עולם.
תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה
מלהוריד טל ומטר בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין שנא' והוא לא פנים
להוריד טל ומטר: ועתה לא ראו
שצויתי אתכם בימות
וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי
שֹׁמֵעַ אֹתָךְ: ירמיהו ז טז
החמה. היינו תרומות
קלקל מה תקנתן יתגברו ברחמים שנא' וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה
אור. מפני שלא ראו אור של תורה:
91
91. אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל
ומעשרות. שנאמר ומצח.
אפילו כשהשמים בהורין. כמו
כל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא ריש לקיש אמר אם
ראית תלמיד
שהוא עז פנים, מיד אשה
וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל
בהרת. מנומר בעבים ורוצה
זונה היה לך. ועוז פניו.
שלמודו
וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן
שמעיז פניו, ישונא. ימוך.
הַכְשֵׁיר חָכְמָה:
להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם
❖
קהלת י י
שאינו נותן מטר. בהרים
שלו: ויצו. הקדוש ברוך הוא: עליה. על הגשם
מפזרת העבים: (ד) המלאך אף ברי ח) שמו יפיץ
ענן אורו גשם
בהרים. גדודים. וכ"ש
שתרד: במפגיע. כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי:
קהה הברזל. כמו הקהה את
שיניו ט) ושיני בנים תקהינה :
היכא דהוכשרו מעשיהם
מעיקרא. דהיינו יתרון
לעזי רש"י והוא לא פנים קלקל. שקלקלו הדור: וכ"ש אם הוכשרו
מעשיהן. קודם
לכן והכי משמע ויתרון הכשיר
ויתרון
שהכשיר לחכמה
הכשר.
אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר
מבחיילים
יגבר
שהן מגבירין
חיילים ועומדין
בתפלה
בזמן שקלקלו:
קלי"ר. בהיר, צלול.
שלמודו