יא:
מאימתי פרק
ראשון תענית
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כאילו
קדוש.
כאילו קדוש שרוי בתוך
מעיו. כאילו כל
הקב"ה (י) פירוש והא אמר לעיל שנקרא קדוש
מעיו קדוש ואסור
לז א
א) ב)
ג)
כלומר שהיושב בתענית נקרא קדוש ומשני לא קשיא:
להכחישן דהכי משמע בקרבך קדוש כלומר דאסור להתענות :
(ג)
לח ב
גומל נפשו. פירוש שגומל חסד לנפשו שאינו מתענה נקרא
ד)
בקרבך קדוש. רישיה דקרא קדריש בשביל שקדוש שרוי בצער לא
ה)
אין
חסיד: תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד.
אבוא בעיר של מעלה עד שאבנה ירושלים של מטה ורמיזא בעלמא
לט ג
הוא: הא דמצי מצער נפשיה.
פירוש שהיה להם הרבה גשמים:
יחיד שקיבל עליו תענית אע"פ
ו)
שיכול לסבול התענית משבחו הקב"ה
כאילו קדוש שרוי
בתוך מעיו שנאמר
מ ד
ז)
שאכל ושתה כל הלילה
אבל מי שאינו יכול להתענות נקרא
1 בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר לא קשיא
ח)
מתפלל תפלת תענית. תימהאמאי
חוטא: נקרא חסיד. המתענה
$ הא דמצי לצעורי נפשיה הא דלא מצי
א
דכתיב גומל נפשו איש חסד מפריש
נקט יחיד דצבור נמי דאמרינן
מא ה
ט)
לצעורי נפשיה ר"ל אמר נקרא חסיד שנאמר
במתני'
דעושין שלשה
עצמו ממאכל ומשתה כמו ביום הגמל
י)
❖
גומל נפשו איש (חסיד) ועוכר שארו
א)
2
תעניות ואוכלים משחשיכה וצ"ע:
את יצחק שברי"ר בלע"ז
מב ו
לן בתעניתו. פירוש שהתענה
וגו' אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב
מפי מורי. אי נמי גומל לשון תגמול
בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה אמר רבי
מג ז
שמשלים נפשו לקונו (ד): ועוכר
היום ובלילה לא אכל ולן
הגהות הב"ח
שארו. המתענה ומכחיש בשרו נקרא
ירמיה בר אבא אין תענית ציבור בבבל
בתעניתו אע"ג שהלינה היה מכח
ב) ב
(א) גמ'
❖
אכזר: ו) שממעט במלאכת שמים.
תענית שקיבל עליו אינו מתפלל
אלא תשעה באב בלבד (אמר) ר' ירמיה
חסד
ג)
חלש הוא ואינו יכול ללמוד: שירותיה.
תפלת תענית ובה"ג יש אוכל ומתפלל
בר אבא אמר ריש לקיש אין תלמיד חכם
ג
תפלת תענית ומפרש כמו הכא
סעודתו. כלבא ליכול סעודתו ולכך
רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת
תורה אור השלם
דבשחרית אומר תפלת תענית אע"פ
המתענה אינו מועיל לו אלא כמי
שמים: אוכלין ושותין משחשיכה כו': אמר
(ב) שם
1. לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי לֹא
שאכל כל הלילה ויש מתענה שאינו
שמתענה מפני שאין לו מה יאכל:
למחר (ג) רש"י
רבי זעירא אמר רב הונא יחיד שקיבל עליו
ד
אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם כִּי אֵל
אין תענית צבור בבבל. לענין איסורי
מתפלל כמו בערבית אע"פ שלא
אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ בְּקִרְבְּךָ
תענית אפילו אכל ושתה כל הלילה $ למחר
אכל ומפרש בהלכות גדולות דאין
חומרי תענית אמר ר' ירמיה למילתיה
קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר:
(ד) ד"ה
הוא מתפלל תפלת תענית לן בתעניתו
הושע יא ט
אומרין עננו בתפלת שחרית שמא
שהיו נוהגין בו כעין אבילות שהיו
ה
2. גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד
נמצא שקרן בתפלתו דשמא לא יסיים
אוכלין מבעוד יום ואסורין בנעילת
אינו מתפלל של תענית אמר רב יוסף מאי
חסיד
וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי:
❖
הסנדל אלא תשעה באב בלבד: יחיד
התענית ולי נראה דלא נקרא שקרן
(ה) ד"ה
משלי יא יז
קסבר רב הונא סבירא ליה אין מתענין
שאמר
שקיבל עליו תענית. מאתמול (ה) הרי
כיון שהיה בדעתו להתענות אפילו
לשעות או דלמא מתענין לשעות והמתענה
(ו) ד"ה
אקרי אונס אחר כך ולא מצי לצער
אני יושב בתענית למחר אפילו אכל
לשעות אינו מתפלל תפלת תענית אמר ליה
מוסף רש"י נפשיה לא גרע ממתענין לשעות וכן
ושתה כל הלילה עד עמוד השחר
אביי לעולם קסבר רב הונא מתענין לשעות
אין תענית צבור בבבל.
למחר מתפלל תפלת תענית עננו:
משמע מהא דתנן ירדו
והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית
לן בתעניתו. באותו תענית שקיבל
להם גשמים קודם חצות אינן משלימין
ושאני הכא דאיכא שעות דליליא דלא קביל
ומסתמא משמע שאמרו תפלת
עליו שלא אכל במוצאי תעניתו ולן
עליה מעיקרא מר עוקבא איקלע לגינזק
תענית מכל מקום אין זה ראיה
כל אותו הלילה לשם תענית עד
ד)
הבקר: למחר אין מתפלל תפלת
גמורה דשמא לא אמרוה ומהא דלקמן
בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין
(פסחים נד:) מתענין
לשעות.
תענית. אינו יכול להתפלל עננו
גבי רב הונא בריה דרב
(ו)
לשעות לא הוה בידיה קנקנין של נכרים
יהושע בריה דרב אידי דיתיב
קודם שיאכל כדי לצאת ידי חובת
(ז) ד"ה
אסורין או מותרין לא הוה בידיה ה) במה שימש
בתעניתא מדאמרו ליה ליזוף מר
תענית של לילה אע"פ שהוא יום אחד
משה כל שבעת ימי המלואים לא הוה בידיה
(ע"ז לד.)
כדכתיב ויהי ערב ויהי
וליפרע ואמר להו תענית חלום הוא
לאחר שנים עשר חודש
אזל ושאיל בי מדרשא אמרו ליה הלכתא
ו
בקר יום אחד. ולקמן מפרש ואזיל מאי
אמאי לא אמר מפני שאמר תפלת
(ח) ד"ה
מותרין.
מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית
קסבר רב הונא מאי טעמא אין
תענית אין זה ראיה (כ) לדברי ה"ג
(שם)
והלכתא קנקנין של נכרים לאחר שנים
מתפלל למחר עננו: והכי גרסינן
דלא היה דעתו להתענות מבעוד יום
ז
(ט) ד"ה
במה שימש משה.
מאי קסבר רב הונא מיסבר
ולא קבל עליו וכתב הר"מ מי שלא
עשר חדש מותרין במה שימש משה כל
קסבר אין מתענין לשעות או דלמא
קבל עליו מבעוד יום דאין אומר עננו
כלי חשוב (י) תוס'
ז' ימי המלואים בחלוק לבן רב כהנא מתני
קסבר מתענין לשעות והמתענה
אי לאו דתענית חלום הוא ונוהגים
בחלוק לבן שאין לו אימרא אמר רב חסדא
שרוי בתוך מעיו ואסור
לשעות אינו מתפלל תפלת תענית
ששליח צבור אומרו בשחרית כדי
(שם) שאין לו
להכחישן אמרינן
הא
אמר אביי לעולם קסבר מתענין
(כ) ד"ה
להודיע לעולם ולהזכיר התענית אבל
אימרא.
דלדברי איכא
יחיד אינו אומר עד המנחה [ובטור אורח חיים אומר שליח לשעות ז) (ומתפלל) תפלת תענית כו'. פירוש מאי קסבר רב הונא
❖
למימר
צבור אומר בכל פעם שאי אפשר שלא יתענו קצת מקהל עכ"ל]:
אין מתענין לשעות כלומר האי דקאמר למחר אין מתפלל תפלת
❖
תענית לכך אינו מתפלל דקבלת תענית זה אינו קבלה ואינו תענית
(שם)
כל
כלל ואם רוצה לאכול ולסעוד בתוך התענית הרשות בידו דאין מקבלין תענית לשעות כגון זה שלא קיבל תענית של לילה זה מאתמול (ז) כדקתני
גליון הש"ס
לן בתעניתו דמשמע מאליו כשהחשיך ובא לסעוד עמד ולא אכל כלומר שהיה בדעתו לאכול עד שעבר מקצת הלילה שעה אחת או שתי
גמ' הא דמצי לצעורי.
רבינו חננאל
שעות ואחר כך נמלך ולן בתעניתו או דלמא האי דקאמר רב הונא למחר אין מתפלל תפלת תענית לאו משום דאין מתענין לשעות דשם
שם למחר הוא
ריש לקיש אמר המונע עצמו
תענית עליו ואם רוצה לחזור בו ולטעום אחר שהתחיל בתענית אינו יכול אלא להכי אינו מתפלל תפלת תענית דסבר אין תענית של שעות
מתפלל תפלת תענית.
מן התענית הוא חסיד,
חשוב וחמור כל כך שיהא צריך להתפלל עליו עננו: לעולם קסבר. בעלמא דמתענין לשעות והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית והכא
שנאמר גומל נפשו איש חסד,
הגומל טוב לנפשו איש חסד.
מאי טעמא אין מתפלל תפלת תענית דשאני הכא היכא דהתענה אתמול ובלילה לן בתעניתו דלא קיבלה עילויה שלא קיבל עליו תענית
(ח)
א"ר ירמיה אין תלמיד חכם
זה בפני עצמו מאתמול כדרך שאר מתענין לשעות ואינו חשוב להתפלל עליו עננו: מר עוקבא איקלע לגינזק גרסינן. דאילו ר' עקיבא
❖
רשאי לסגף עצמו בתענית
לא היה מסתפק לו הנך בעיי ועוד דבלשון ברייתא הוה משתעי ביה מעשה ברבי עקיבא כו' ולא בגמרא ח): קנקנים של חרס. שמכניסין
מפני שממעט במלאכת
שמים. אמר רב הונא יחיד
בהן יין לקיום אסור להשתמש בהן: במה שימש משה. דאילו באהרן כתיב בגדי כהונה דכתיב והלבשתם שבשעה שהיה
שקבל עליו תענית שני ימים
משה עובד אהרן היה לבוש בגדי כהונה ועבודה דמשה גזירת הכתוב הוא ובגדי כהונה לא מצינו בו ומסתמא אין הדבר כשר שהיה לעזי רש"י
זה אחר זה אפילו אוכל
❖
עובד בבגדיו של חול שיוצא בהן לשוק: לאחר שנים עשר חדש. הולך טעם יין נסך ומותרים בלא עירוי מים אבל תוך י"ב חדש צריך
שיברי"ר. לגמול.
ושותה כל הלילה כו'. הדין
במי שקבל עליו יום אחד או
עירוי שלשה ימים מעת לעת: בחלוק לבן. של פשתן עשוי לשם כך: רב כהנא מתני. כי האי לישנא: בחלוק לבן שאין בו אימרא.
שני ימים תענית דינם אחד,
שפה מתרגמינן אימרא (ט) כלומר ט) תחוב היה מחוט אחד כל החלוק ולא כבגדים שלנו שבתי הידים מדובקין בבגד הגוף
מיהו נוח להתלמד להבין
רבינו גרשום
בתפירה כדי שלא יחשדוהו שמא באותה שפה הוציא מעות
הקודש משום שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל:
פירושו בשני ימים מיום אחד.
כאילו קדוש שרוי בתוך
וכן פירושו, אדם שקבל עליו
הא מיעיו. ולא יתענה. ר"ל אמר
להתענות שני ושלישי,
יושב בתענית נקרא חסיד שנא' גומל נפשו איש חסד. שפירש עצמו מליכל, כמו ויגמל. ממעט במלאכת שמים. שאינו יכול
והתענה יום שני ובערב אכל ושתה, למחר (עוד) ביום שלישי מתענה ומתפלל תפלת תענית. [לן בתעניתו אינו מתפלל תפלת
לעסוק בתורה. יחיד שקיבל עליו תענית. כראוי מבעוד יום. לן בתענית. ה"ק אם לא קבל מבעוד יום, אלא בצפרא קבל עליה
תענית. כלומר אם לא קבל עליו תענית אלא יום שני בלבד והתענה אותו היום ובלילה נמלך ולן בתעניתו, למחר אין מתפלל
להתענות חצי היום, ובחצי היום קביל עליה עד לאורתא, ולן בלילה בתעניתו ולא קבל עליה כלום, והתענה אף למחר, אין
תפלת תענית] אע"פ שמתענה רוב יום שלישי, מפני שלא קבל עליו מיום שני להתענות יום שלישי, ונמצאת תעניתו ביום
מתפלל תפלת תענית, שכבר יצא בתפלת תענית דאתמול. ושאני הכא דלא קביל עליה מאורתא. כלומר, באותו יום שמתענה
שלישי תענית שעות, דהא לא קיבל תענית מאתמול. ועל זה מדקדק רב יוסף מאי טעמא דרב הונא, מי אמרינן קסבר רב הונא
לשעות מתפלל תפלת תענית, אבל הכא דלן בתעניתו, עבדיה להאי תענית שני כתענית אריכא שהוא מאתמול, שעדיין לא אכל
מתענה לשעות והמתענה לשעות אינו מתפלל תפלת תענית, לפיכך אמר למחר אינו מתפלל תפלת תענית, או דלמא קסבר רב
וכיון שהתפלל אתמול תפלת תענית אין צריך להתפלל היום. מתענין לשעות. שמקבלין תענית ביום, אע"ג דלא קביל עליה
הונא אין מתענין לשעות ואינה תענית כלל, לפיכך אינו מתפלל תפלת תענית. ואמר אביי לעולם קסבר רב הונא מתענין לשעות
מאורתא. קנקנים של עובדי כוכבים. שנשתמש בהן יין. לאחר שנים עשר חודש. לאחר שנשתמשו בו עובדי כוכבים. חלוק
והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית, ושאני הכא דלא קביל עליה מעיקרא. ועוד לא היה בדעתו להשלים תעניתו עד הערב,
לבן שאין לו אימרא. שאין לו שפה, כדי שלא יחשדוהו שמא באותה שפה הכניס מעות הקדש שגנב, משום שנאמר והייתם
וקיימא לן כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית, לפיכך נמצאת תענית שעות. ומסתברא דמי שנזדמן לו ולא
נקיים מה' ומישראל.
אכל עד שעבר רוב היום, וכיון שראה כך הסכים לצום ולהשלימו אותו יום בתענית, זהו תענית שעות, ומתפלל באותן שעות
שהסכים להשלימו תענית שעות, תפלת תענית, ענינו בשומע תפלה. ודווקא אחר שקבל על(יו) עצמו [הוא] שמתפלל תפלת
תענית, אבל (מוקדם) [מקודם] לא. ר' עקיבא אקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות כו'. ואסיקנא הלכתא המתענה לשעות מתפלל תפלת תענית, וקנקנים (שלמים) [ישנים] ששימשו בהן גוים ביין שלהן לאחר (שיפכה) [שישפכו] היין מהן, אם ישארו
ריקים י"ב חודש מותר לישראל להטיל בהן יין להשתמש בהן. אמר רב חסדא