מאימתי פרק
ראשון תענית
טו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אור
זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. פירוש ואין לומר כדלעיל
לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים. לישראל הבזוים ומתועבים
א א
א)
ב)
ועבדים מושלין בהן: ולא הכל בקימה. לקראת ישראל לעתיד
ולישרים האי והאי שמחה ואורה א"כ דאמרינן דלישרי
(ה)
ב)
ג)
לבא מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו: ה"ג לא הכל לאורה ולא
לב קאי אהא דלעיל כמו כן אמרינן דצדיקים קאי אהא דאבתריה
ד)
הכל לשמחה דכתיב אור זרוע לצדיק
ולישרי לב שמחה. ישרים
כיון דסמוך צדיק לישרי לב
ובודאי יש הפרש בין זה לזה דאם
ב ב
❖
ה) ו)
לא כן לערבינהו ולכתוב לצדיקים
לשמחה דישרים עדיפי מצדיקים:
ז) ח)
ולישרי לב אורה ושמחה אבל ההיא
לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים
הדרן עלך מאימתי
❖
דלעיל לא הוו מלכים ושרים כי הדדי
יראו וקמו ושרים בהשתחויה דכתיב שרים
תורה אור השלם
סדר תעניות כיצד כו'. אפר
אלא יראו וקמו בינייהו וכמו יראו
וישתחוו מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי
1. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק
מקלה. אפר ממש ולא עפר.
וקמו דהוי קודם שרים קאי על מלכים
שמואל בר נחמני אי הוה כתיב ושרים
וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה:
הגהות הב"ח
אפר סתם הוא עפר דכשם שאפר
דלעיל קאי נמי אשרים דכתיב אבתריה
תהלים צז יא
ישתחוו כדקאמרת השתא דכתיב שרים
(א) רש"י
2. וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת
קרוי עפר דכתיב מעפר
אבל הכא אין לפרש אלא אור זרוע
מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם
וישתחוו הא והא עבוד אמר רב נחמן בר
שרפת החטאת כך עפר קרוי אפר
לצדיקים ולישרי לב שמחה :
הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים
יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא
סתם. והיינו דקתני אפר מקלה אפר
הדרך עלך מאימתי
שכובשין
עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר
ודוחקין את הלב
לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא
הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה
שריפה אי הוה תני אפר סתם הוה
ואפילו
לעשות תשובה.
יונה ג י
עָשָׂה:
משמע עפר ואפר מקלה גנאי יותר
צדיקים לאורה דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרים שמחה דכתיב
3. וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל
1
מעפר סתם. ובגמרא מפרש מאי
ג)
בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ
ולישרי לב שמחה:
אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם
טעמא נותנין אותו: כבושין. לשון
(ב) ד"ה
הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד
הדרן עלך מאימתי
עצירה כמו מכבש בלע"ז פריש"א
וְנִחָם עַל הָרָעָה:
שכובשין את הלבבות להחזירם
יואל ב יג
(א)
סדר תעניות כיצד
מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר
קרינן
4. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְיָ
א
א)
למוטב. ואלו הן דברי כבושין אחינו
עמדו בתפלה
בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי
מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל
כו': ובקבלה. שהנביא מצוה לישראל
(ג) ד"ה
וַיַּעֲנֵנִי: תהלים קכ א
ש"צ (ד) ד"ה
5. שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא
אחד ואחד נותן בראשו הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין אחינו
(ב) (עמדו בתפלה). והקשה תוספות
עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן
מאן דהו מאי שנא בהאי קרא דכתיב
לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא
2
יָבֹא עֶזְרִי:
ביונה וירא האלהים את מעשיהם
תהלים קכא א
אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר 3 וקרעו
6. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
וגו' $ ולא קרי ליה דברי קבלה
לבבכם ואל בגדיכם עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ:
ובהאי קרא דוקרעו לבבכם קרי
כדכתיבי
תהלים קל א
לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ב ואומר לפניהן עשרים
ליה קבלה ופריק איהו כל מקום
7. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף
וארבע ברכות י"ח שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואלו הן זכרונות
(ה) תוספות
וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:
שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את
דאם
תהלים קב א
ושופרות 4 אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני 5 אשא עיני אל ההרים וגו'
ישראל קרי ליה קבלה ובכל דוכתא
כן אמרינן
8. רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ
ממעמקים קראתיך ה' תפלה לעני כי יעטוף ר'
יהודה אומר לא היה
דלא איתפקד נביא כי האי וירא
דצדיק
6
7
דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן
יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי
צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהן רעב כי יהיה בארץ
האלהים שהוא כמספר והולך דיליף
8
לצדיק
יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ
מיניה אגב אורחיה מילתא לא קרינן
דבר כי יהיה אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על
דברי הבצרות ואומר
בההיא
בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל
9
ליה קבלה: ברחובה של עיר.
מַחֲלָה: מלכים א ח לז
חותמיהן על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה
כתובים אהדדי
9. אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְיָ אֶל
בגלוי וכי הך דאמרינן במסכת מגילה
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' גואל
לצדיק
יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי
❖
❖
בני העיר שמכרו רחובה
הַבַּצָּרוֹת: ירמיהו יד א
ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה
של עיר והתם מפרש בהדיא ד)אמר ר'
אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות על
זירא הואיל והעם מתפללים בו
גליון הש"ס
מוסף רש"י
השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע
בתעניות ובמעמדות: ורגיל. רגיל
רש"י ד"ה ובקבלה וכו'
אנשי משמר.
בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תרועה על הרביעית
להתפלל ותפלתו שגורה בפיו ולא
מתענין ולא
ולא קרי ליה דברי קבלה.
יטעה שכל (ג) חזן שטועה סימן רע
הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול
משלימין.
❖
לשולחיו ה): וביתו ריקם. משמע דהוא
צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע צעקה על החמישית הוא אומר
ואם
(לעיל יב.)
עני ואין לו מחיה בביתו. ובגמרא ו)
מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול
התחילו.
מפרש טעמא אחרינא וגופו נקי
צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תפלה על הששית הוא
לעזי רש"י
מעבירות שלא חטא ולא יצא עליו
❖
אומר מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול
(ערובין מא.) שאין
פריש"א. מכבש.
שום שם רע בשום עבירה כו':
משלימין.
צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה על השביעית
זכרונות ושופרות. כל הפסוקים
הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם
שאומרים בראש השנה: אל ה'
(שם) וכן תשעה באב
רבינו גרשום
שחל להיות בערב שבת.
בצרתה לי כו'. כולן הן מזמורים:
וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' המרחם על הארץ: מעשה
❖
(שם)
(ו)הא והא עביד. קימה
ואומר חותמיהן. על כל פרשה ופרשה
בימי
והשתחויה. ה"ג, הכל
אחר זכרונות חתימת זכרונות ואחר שופרות חתימת שופרות וכן אחר כולם מעין הפרשה כדמפרש ואזיל: על הראשונה. בפעם
לאורה ולא הכל לשמחה,
(ו)צדיקים לאורה (ולזו)
רבינו חננאל
ראשונה הוא אומר מי שענה לאברהם כו'. בגואל ישראל היה מתחיל להאריך והולך ואומר לכולן שש ברכות: על השניה. זו היא
[ולא] לשמחה ישרים אף
ברכה ראשונה של שש ברכות כדאמרינן בגמ' ו) והיאך דגואל ישראל זו היא ברכה עצמה של שמונה עשרה ואינה מאותן שש אלא שבה
ואני אומר צדיקים
לשמחה. דישרים עדיפי
[לאורה] וישרים בשמחה,
מצדיקים.
היה מתחיל להוסיף ולהאריך. על הזכרונות הוא אומר זוכר הנשכחות ועל השופרות שומע תרועה והיא שניה למנינה ועל אל ה'
הדרן עלך מאימתי
שנא' אור זרוע לצדיק
בצרתה לי והיא שלישית למנין שש שומע צעקה (ד) שלישית וכן כולן: ומי שענה את אבותינו על ים סוף. לפיכך אומרה בזכרונות לפי שהיו ישראל
ולישרי לב שמחה. הדרן
נשכחים במצרים כמה שנים ונתייאשו מן הגאולה וזכרם המקום וגאלם דכתיב ואזכור את בריתי: ובשופרות היה אומר מי
עלך מאימתי מזכירין
שענה את יהושע בגלגל. לפי שנענה בשופרות ביריחו וזהו בעוד שהיו ישראל בגלגל: ואליהו בהר הכרמל. כנגד אשא עיני אל ההרים
וכן כולן לפי ענין המזמורים אליהו נענה בהר הכרמל מעין אשא עיני אל ההרים ושמואל במצפה דכתיבי קראי ומעין אל ה' בצרתה לי:
ממעי הדגה. מעין ממעמקים קראתיך ה' ועונה בעת צרה שכן כתיב ביונה קראתי מצרה לי ובשמואל כתיב ויזעק אל ה'
ובאליהו כתיב ענני זו תפלה: ועל השביעית. מפרש בגמרא ו) מאי שביעית. מי שענה דוד ויהי רעב בימי דוד שלש שנים
שנה אחר שנה : ושלמה. כשהכניס הארון לבית קדש הקדשים. אי נמי רעב כי יהיה בארץ וגו' ולפיכך חותם
בהעצר שמים: ז) בימי
מרחם על הארץ שהן התפללו על ארץ ישראל ותפלה לעני כי יעטוף
על דוחק גשמים נופל וכתיב ביה
רבי חלפתא בצפורי. אביו של רבי
יוסי דאמרינן בסנהדרין
אחר רבי יוסי
בצפורי
[אחר ר'
חנינא בן תרדיון] בסיכני:
וגומר