טו:
סדר תעניות כיצד
פרק שני תענית
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואפילו
בקמייתא. כלומר ואפי' בג' תעניות הראשונות ובג'
וגומר כל הברכה. כל אותה ברכה עצמה: ה"ג ולא ענו אחריו אמן
ג א
א) ב)
ג) ד)
תקעו בני אהרן תקעו. חזן הכנסת אומר להן על כל ברכה וברכה
שניות קאמר במתני' דמוציאין את התיבה לרחובה של עיר
ה) ו)
והוא השמש ולא שליח צבור: לא היינו נוהגין. שלא לענות אמן: אלא
ואומר כ"ד ברכות כו' ורמינהו והתניא ראשונות ושניות נכנסין כו'
ד ב
ז)
בשער מזרח ובהר הבית. כלומר בזמן שבית המקדש קיים כשמתפללין
פי' ומתפללין בה
כדרך כל השנה כולה כלומר שיאמר י"ח ברכות
ה ג
ח) ט)
ו ד
בהר הבית נכנסין בדרך שער
כדרך שמתפללין כל השנה וקשה
ז ה ו
י)
דהא לעיל (ד) בפ"ק
המזרח. לפי שלא היו עונין אמן
בימי רבי חלפתא ור' חנניא בן תרדיון שעבר
כ)
קאמרינן אין בין
ג' תעניות שניות
במקדש כדאמרינן בגמרא
ח ז
ל)
אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה
ט ח
ואין לומר לא היו נוהגין כן לתקוע
לשלש ראשונות אלא שבאלו
ולא ענו אחריו אמן תקעו הכהנים ותקעו
מ)
[א]
אלא במקדש דודאי תוקעין בגבולים
מתפללין ומותרין בעשיית מלאכה
(ה)
י ט
נ) ס)
מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה
כדמוכח בכולה הך מסכת ומסכת
ובאלו אסורין בעשיית מלאכה הא
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום
ע) פ)
ראש השנה : אנשי
לענין עשרים וארבעה זה וזה שוין
יא י
צ)
הזה הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את
משמר. של אותה שבת: ולא
דבין בראשונות בין באמצעיות היו
אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע
משלימין. שעדיין אינן חמורין כל
ק) ר)
אומרים כ"ד ועוד קשה דאמרינן
יב כ
ש)
בקול צעקתכם היום הזה וכשבא דבר
לעיל ואיבעית אימא באמצעיות נמי
כך. ובגמרא מפרש שמא
א
ת)
לא מצלו כ"ד ואמאי לא מייתי לה
תכבד העבודה על אנשי בית אב שהיו
אצל חכמים אמרו לא היינו נוהגין כן אלא
א)
סיועא מהא דהכא וי"ל דהא דקאמר
עובדין אותו היום ובאים הן לסייעם
בשער מזרח ובהר הבית שלש תעניות
יג ל
ב) ג)
הכא ומתפללין כדרך כל השנה לאו
ואם היו מתענים (ב) לא היה להם
ד) ה)
הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין
א)
❖
❖
כח לעמוד בעבודה: אנשי בית אב.
בעשרים וארבע ברכות קאמר אלא
ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שלש
קאמר שמתפללין כדרך כל השנה
המשמרה מתחלקת לשבעה בתי אבות
שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי
שלא היו מוציאין את התיבה
כנגד שבעת ימי השבוע בית אב ליום:
רבינו חננאל
תורה אור השלם
בית אב מתענין ולא משלימין שבע אחרונות
אנשי [מעמד]. אחד כהנים ולוים
לרחובה של עיר:
ונותנין אפר על גבי כו'.ואותו
1. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל
אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי רבי יהושע
ואקשינן, סדר תעניות
וישראלים הקבועים ועומדין ומתפללין
מכלל דבכולהו מוציאין
אַהֲרֹן
וּלְאֶלְעָזָר
אפר הוי מעצם אדם
על קרבן אחיהם שיתקבל לרצון
וחכמים אומרים שלש תעניות הראשונות
ב
את התיבה,נוהתניא שלש
וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם
ועומדים לשם בשעת עבודה דהיאך
שהרי (ו) הוא האפר הוי לזכרון
תעניות
הראשונות
אלו ואלו לא היו מתענין כלל ג שלש שניות
אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא
[משניות] נכנסין לבתי
קרבנו של אדם קרב והוא אינו
העקידה ובעקידה היה עצמות:
תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל
אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי
כנסיות
ולמדרשות
כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם
עומד על גביופ). וכולהו מפרש בפרק
במקום
ומתפללין
כדרך
בית אב לא היו מתענין כלל ד שבע אחרונות
כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת
: מותרין לשתות יין.
אחרון
שמתפללין כל השנה,נשבע
הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ:
❖
אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין
ויקראנינו
אחרונות מוציאין את
לאו גבי תענית איתמר אלא אגב
התיבה לרחובה של עיר
ה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ו ואנשי בית אב
דמיירי בבני משמר מייתי לה:
כו'. ושני רב פפא,נכי תנן
לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס
בלילות. אין לחוש שמא תכבד
ב) ז
ח
מוציאין את התיבה בשבע
הגהות הב"ח
אחרונות תנן. ואקשינן
ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד
העבודה שהרי ראו מבערב שפסקו
ג)
(א) גמ'
אידך, [אמאי אין] מתחילין
הקרבנות ולא כבדה העבודה צ)שיביאו
לפניו אסור לאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור דלא להתענאה
וכן בכל
מן הקטן.נדתניא ר'נאומר
ברכה וברכה
רוב קרבנות ולא יספיקו בני בית
בגדולה מתחילין מן
לפניו ולאחריו מותר ר' יוסי אומר לפניו אסור לאחריו מותר אין גוזרין תענית
ד) ט
הדבר
הגדול, שנאמר ויאמר
אב של אותו היום וצריכין אלו לסייען
(ב) רש"י
על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים אלא שלש תעניות
משה אל אהרן ואל
והרי אינן ראויין לעבודה משום
אלעזר ואל איתמר בניו,
הראשונות שני וחמישי ושני ושלש שניות חמישי שני וחמישי ר' יוסי אומר
ומשלימין
שכרות: אנשי בית אב אסורין בין
ובקללה מתחילין מן
(ג) ד"ה
כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שניות ולא אחרונות אין גוזרין
הקטן,נדאמר מר בתחלה
י
ה) כ
ביום בין בלילה. לפי שהיו מעלין
ליום
נתקלל הנחש ואחריו חוה
תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין
כל הלילה אברים ופדרים שפקעו
התענית
ואחריה אדם. ושנינן,
(ד) תוספות
מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל
נתינת אפר על ראש הנשיא
מעל המזבח א"נ לא גמרו ביום
חשיבות היא לו,נדאמרינן
גומרים בלילה. אבל אנשי משמר אינן
אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן תשעה באב שחל להיות בערב
ליה חשיבת קמי קודשא
שבת: גמ' סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה כו' ואפילו בקמייתא
צריכין לסייע בלילה להפך במזלג
בריך הוא למבעי רחמי
אכולי עלמא. ולמה אינו
דבית אב יכול להספיק לבד היפוך
ורמינהו שלש תעניות ראשונות ושניות נכנסים לבית הכנסת ומתפללין כדרך
נותן הנשיא ואב בית דין
המערכה: אסורים לספר ולכבס.
(ה) בא"ד
הם בעצמם על ראשיהם,
שמתפללין כל השנה כולה ובשבע אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה
משנכנסו למשמרתם כל אותה שבת
מותרין
שהמתבייש מן אחרים
של עיר ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין
גדול הוא מהמתבייש
אלא מסתפרין קודם לכן. וטעמא
(ו) ד"ה
[מ]עצמו.נכלומר בושה
וכל אחד ואחד [ב] נוטל ונותן בראשו רבי נתן אומר אפר מקלה הן מביאין אמר
מפרש בגמרא ק): ובחמישי. של
גדולה היא,נכדי שיכוין כל
❖
רב פפא כי תנן נמי מתניתין אשבע אחרונות תנן: ובראש הנשיא:
משמרתן מותרים. דרך רוב בני
ל
לבו.
והדר תני כל אחד ואחד (נוטל ונותן) בראשו איני (והתנן) רבי
אדם להסתפר בחמישי ולא בערב
ז)
ח)
[ג] ו)
שבת מפני הטורח: כל הכתוב
אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן בגדולה
ט)
גליון הש"ס
במגילת תענית דלא למיספד. דאית
מתחילין מן הגדול שנאמר ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר
1
רש"י ד"ה מגילת תענית
יומיא דלא להתענאה ומקצתהון
ובקללה מתחילין מן הקטן י) (דאמר מר) כ) בתחלה נתקלל נחש ואחר כך
נכתבה.
❖
דחמירי טפי דלא למיספד ואותן שהן
נתקללה חוה ואח"כ נתקלל אדם הא חשיבותא לדידהו דאמרי להו אתון
חמורים ואסורים בהספד לפניו אסור
חשיביתו למיבעי עלן רחמי אכ"ע: (כל אחד ואחד (נוטל ונותן)
ל)
[ד] מ)
בהספד דילמא אתי למיעבד ביו"ט
הגהות הגר"א
בראשו: אמר רב אדא) וכל אחד ואחד נ) (נוטל ונותן) בראשו נשיא ואב בית
גופיה: ולאחריו מותר. דכיון שעבר
[א] במשנה
דין נמי נשקלו אינהו ונינחו בראשייהו מאי שנא דשקיל איניש אחרינא
יום לא חיישינן. ואותן שאינן חמורין
ליאסר בהספד אלא דלא להתענאה
ומנח להו אמר רבי אבא דמן קסרי אינו דומה מתבייש מעצמו
ס)
ע)
[ב] גמ'
בין לפניו כו': שלא להפקיע את
למתבייש
[ג] שם
השערים. כשרואין בעלי חניות שקונין למוצאי יום חמישי שתי סעודות גדולות אחת (ג) לליל חמישי ואחת לשבת סבורים שבא
[ד] שם
רעב לעולם ומייקרים ומפקיעים השער אבל משהתחילו להתענות יודעין שאינו אלא מפני התענית: בראשי חדשים. דאיקרי מועד ר):
❖
ואם התחילו. שקיבלו תענית מקודם לכן ונכנס בהן ראש חדש אין מפסיקין דאף על גב דאקרי מועד לא כתיב ביה יום משתה
ושמחה ש): שאין משלימין. להתענות כל היום אלא אוכלין סמוך לערב: ת) $ מגילת תענית נכתבה בימי חכמים אע"פ שלא היו כותבין
הלכות והיינו דקתני כל הכתוב במגילת תענית כאילו היה מקרא: גמ' אפילו בקמייתא. מוציאין את התיבה בתמיה: כי קתני נמי
רבינו גרשום
מתני'. סדר תעניות כיצד בסדר תעניות אחרונות קא מיירי: ה"ג בגמרא ונותנין אפר על גבי התיבה. ולא גרסינן אפר מקלה א). אפר
ואפי' בקמייתא. כלומר,
שריפה עדיף משום אפרו של יצחק כדלקמן ב): בגדולה. מצוה בעלמא שלא לפורענות וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר וגו' ג). הא נמי
דתני בסתם מוציאין את
כו': דשקיל איניש אחרינא
כו'. דקתני ונותנין
דיהבינן בראשייהו דנשיא ואב ב"ד ברישא חשיבותא הוא דאמרי להו
אתון חשיביתו טפי
התיבה,נדמשמע אפילו
בראשונות.
ע"ג
התיבה כו'
ועל ראש הנשיא
כו' דמשמע
על ידי אחר וגבי
שאר כל אדם לא
תני נותנין אלא כל אחד
ואחד נוטל כו':
ד)
למתבייש