טז:
סדר תעניות כיצד
פרק שני תענית
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאי
שביעית שביעית לארוכה. פירוש שמתחילין להאריך ולומר
היינו מטופל ואין לו היינו ביתו ריקן. היינו כמו ה) איזהו: ביתו
יט א ב
א)
ב)
ריקם מן העבירה. שאין חמס וגזל בביתו: ופרקו נאה. אפילו
בקשות ותחינות בתוך ברכה של גואל ישראל אבל מ"מ אינה
כשעמד על בחרותו היה נאה בלי שם רע: זה המעמיד חזן שאינו
בכלל הנוספות בימי תענית דלא היו מוסיפין רק ששה ועל כל הברכות
הגון לפני התיבה. רשע שהקב"ה שונא אותו יותר מכולן והוא נותן
יש טעם על מה הם חותמות בכך
הראשונה של גואל אינה מן
כ ג
ג)
ד) ה)
בקולו לפניו: שביעית לארוכה.
המנין ובה אומרים מי שענה לאברהם
כא ד ה
שביעית לאותה ברכה שהתחיל
לפי שהיה ראשון לנצולין שניצול
היינו מטופל ואין לו
היינו ביתו ריקם אמר
❖
ו)
❖
להאריך בה ואותה אינה מן התוספת
מנמרוד ובשניה שהיא ראשונה מן
רב חסדא א זהו שביתו ריקם מן העבירה:
אלא מי"ח ברכות היא כדתניא בגואל
הששה הנוספות אמר מי שענה
ופרקו נאה: אמר אביי זה שלא יצא (לו)
ב
א)
מוסף רש"י
ישראל הוא מאריך: הוא אומר
לאבותנו על ים סוף וחותם ברוך
שם רע בילדותו 1 היתה לי נחלתי כאריה
תורה אור השלם
לפניהן. אותו הזקן הרגיל ומאריך
זוכר הברית ולפיכך אומרה בזכרונות
קומו ברכו את ה'
ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה מאי
1. הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי
אלהיכם מן העולם ועד
בגאולה כדקתני מתני': בד"א. דהן
לפי שהיו במצרים ונתייאשו מן
העולם.
כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי
נתנה עלי בקולה אמר מר זוטרא בר טוביה
עונין אחריו אמן בגבולין: אבל
הגאולה ועליו נאמר ואזכור
בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ:
אמר רב ואמרי לה אמר רבי חמא אמר רבי
במקדש. אומר אותו הזקן לאחר
את בריתי וכן בשלישית שהיא שניה
ירמיהוניבנח
2. וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ
אלעזר זה שליח צבור (היורד לפני התיבה
הפרשיות מי שענה את אברהם הוא
מן המנין שומע תרועה ביהושע
ב)
וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה
יענה אתכם וישמע קול צעקתכם
שנענה ביריחו דהיינו בעוד ישראל
שאינו הגון): ואומר לפניהם עשרים וארבע
(סוטה
שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה
מ:) ויברכו שם כבודך.
ביום הזה בא"י אלהי ישראל מן
בגלגל בשופרות היה אומר מי שענה
פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת יְיָ
ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף
אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד
העולם ועד העולם ברוך גואל
ליהושע בגלגל לפי שנענה בשופרות
עליהן עוד שש: הני שש שבע הוויין
הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם
ישראל והן עונים אחריו בשכמל"ו
על הרביעית והיא שלישית מן המנין
כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל
כדתנן על השביעית הוא אומר ברוך מרחם
(שם)
וכן בכל ברכות שבמקדש:
מי שענה לשמואל וכו' ובשמואל כתיב
בְּרָכָה וּתְהִלָּה:
❖
על הארץ אמר רב נחמן בר יצחק מאי
נחמיהנטנה
לפי שאין עונין אמן במקדש.
צעקה ותפלה וגבי אליהו כתיב תפלה
שביעית שביעית לארוכה כדתניא ג בגואל
כדיליף לקמן מקרא: מניין שאין
ענני ה' ענני ואמרינן בגמרא דצעקה
ישראל מאריך ובחותמה הוא אומר מי
עונין אמן במקדש. דכתיב בתפלת
גבי שמואל ותפלה גבי אליהו וי"א
הגהות הגר"א
תפלה גבי שמואל וצעקה גבי אליהו
עזרא בבית שני קומו ו) וברכו את
שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה
[א] גמרא
דהא דכתיב ענני גבי אליהו הוא צעקה
ה' אלהיכם והיינו ברוך ה' אלהי
[ב] שם
אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך
[ג] שם
ישראל כו': ויברכו שם כבודך.
שמואל במצפה מעין אל ה' בצרתה
גואל ישראל והן עונין אחריו אמן וחזן הכנסת
לי לאליהו בהר הכרמל כנגד אשא
היינו שעונין אחריו בשכמל"ו כך
❖
(ברכות סג.)
אומר להם תקעו בני אהרן תקעו [א] וחוזר
עיני אל ההרים וכן כולם:
הוא הפסוק ויברכו שם כבודך
שייך לעמוד הבא
ברוך מרחם על הארץ. דגבי דוד
ואומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא
אינו מכיר כו' אסור
ומרומם על כל ברכה ותהלה: ה"ג
לשתות יין כל השנה.
יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה
רבינו גרשום
יכול על כל הברכות כולן תהלה
ושלמה שייך לומר על הארץ
ברוך זוכר הנשכחות והן עונין אחריו אמן וחזן
אחת ת"ל על כל ברכה על כל ברכה
דדוד ושלמה התפללו על הארץ דוד
שבע לארוכות. כלומר
רבי אומר אומר
ודאי אין מוסיפין על שש,
תן לו תהלה: חזן הכנסת. לא אותו
הכנסת אומר להם הריעו בני אהרן הריעו
גבי מלאך המות בגורן ארונה ושלמה
אני.
אלא הא דקתני שבע,
בתפלה דקאמר רעב כי יהיה בארץ
זקן ניהו. וחוזר חזן הכנסת ואומר
וכן בכל ברכה וברכה באחת אומר תקעו
דארוכות הן שבע,נדגואל
ועוד יש לומר משום דאתקין בהמ"ק
להן מי שענה כו' אע"פ שאמרו
ישראל שבתפלה הוא
ובאחת אומר הריעו: במה דברים אמורים
מאריך,נומכאן ואילך אמר
בארץ ולא קשיא הא דחשיב יונה מקמי
אותו זקן: כשמריעין תחלה הוא
בגבולין אבל במקדש אינו כן ד לפי ג) שאין
אילו שש שהן כמו
דוד אע"ג שהיה קודם משום דבעי
אומר להן הריעו בני אהרן וכשתוקעין
אבל מה
ארוכות. בד"א. שעונין
עונין אמן במקדש ומנין שאין עונין אמן
אעשה
שתקנתו
אמן. קומו (ו)ברכו את
למיחתם על הארץ כדמפרש בגמרא:
תחלה הוא אומר להן תקעו בני
קלקלתו.
ויודע במקדש שנאמר קומו ברכו את ה' אלהיכם
ה' מן העולם ועד העולם.
2
אהרן כו': וכך הנהיג. כל מנהג
כלומר,נבמקום אמן יש
מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה יכול על
זה רבי חלפתא בצפורי: לא היו
לענות אחר (ברכו
כל ברכות כולן לא תהא אלא תהלה אחת ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהלה
אמרו) [הברכה ולומר]
נוהגין כן. שיהו עונין אחריו ברוך
ברוך ה'נמן העולם ועד
שם כבוד מלכותו לעולם ועד אלא
על כל ברכה תן לו תהלה ואלא במקדש מהו אומר ברוך ה' [ב] אלהים
העולם. יכול על כל
עונין אמן בגבולין: ואית דאמרי
הברכות. אין עונה אמן
אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל והן עונין אחריו ברוך
(סנהדרין כב:)
אלא פעם אחת,נ[ת"ל
כדתניא כו'. כלומר ואיכא דמתני הכי:
שם כבוד מלכותו לעולם ועד וחזן הכנסת אומר להם תקעו הכהנים בני
כמאן שתו האידנא
וכו']. וכן הנהיג ר' חלפתא
וכן הנהיג. מנהג זה אמקדש קאי:
כהני חמרא כרבי.
בצפורי. לומר (ש)לאחר
אהרון תקעו וחוזר ואומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם
אלא ברכה זו מי שענה כו'. לא
וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך ה' אלהי ישראל זוכר הנשכחות והם
[ג]
היו נוהגין כן אלא בשערי
(שם) הואיל
מזרח. במקדש, אבל
עונים אחריו בשכמל"ו וחזן הכנסת אומר להם הריעו הכהנים בני אהרן הריעו וכו' וכן בכל ברכה וברכה
ומשמרות מתחדשות.
בגבולין אומר העניות
באחת אומר תקעו ובאחת אומר הריעו עד שגומר את כולן וכך הנהיג ר' חלפתא בצפורי ור' חנניה
קודם ברכות, כדאמרן
לעיל. ואמר כל הברכות
בן תרדיון בסיכני וכשבא דבר לפני חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית ואית
כולן. על הסדר, וענו
דאמרי כדתניא אומר לפניהן עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואותן
אחריו אמן.נאחר כל ברכה
(סנהדרין
וברכה. וכשבא דבר לפני
שש היכן אומרן בין גואל לרופא חולי ומאריך בגאולה והן עונין אחריו אמן על כל ברכה וברכה וכך היו
כב:) לא לירבו כלל.
חכמים. שאמרו הענייה
נוהגין בגבולין אבל במקדש היו אומרים ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל
(שם)
אחר הברכה, אמרו לא היו
אמר ליה.
נוהגין כן אלא בשערי
ולא היו עונין אחריו אמן וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש ומנין שאין עונין אמן במקדש
אי הוה כתיב
מזרח. במקדש, אבל
לא ישלחו פרע.
שנאמר קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם ויברכו (את) שם כבודך ומרומם על כל ברכה
בגבולין אומר הענייה
ואח"כ אומר הברכה,
ותהלה על כל ברכה וברכה תן לו תהלה: תנו רבנן על הראשונות הוא אומר ברוך ה' אלהי
ה
השתא דכתיב ופרע לא
כדאמר לעיל.
ישלחו.
ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
וחזן הכנסת אומר תקעו כהנים תקעו וחוזר ואומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה
(שם)
אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ד) (והן תוקעין ומריעין ותוקעין) ועל השניה הוא אומר ברוך ה' אלהי
דומיא דשתויי יין.
ישראל מן העולם ועד העולם ברוך זוכר הנשכחות והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וחזן
הכנסת אומר הריעו בני אהרן הריעו ואומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול
❖
צעקתכם היום הזה והם מריעין ותוקעין ומריעין וכן בכל ברכה וברכה באחת אומר תקעו ובאחת
(שם)
אומר הריעו עד שיגמור את הברכות כולן וכך הנהיג ר' חלפתא בציפורי ור' חנניה בן תרדיון בסיכני
וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית: ר' יהודה אומר לא היה
רבינו חננאל
צריך לומר זכרונות כו': א"ר אדא דמן יפו מאי טעמא דר' יהודה לפי שאין אומרים זכרונות ושופרות
היתה לי נחלתי כאריה
אלא
ביער [וכו'].נא"ר אלעזר
זה שליח צבור היורד לפני
התיבה,נשאינו הגון. ירושלמי. ר'נאחא בשם רב אמר אין תענית עכשיו,נא"ר יוסי הדא אמרה אילין תעניתא ד[א]נן עבדין לית תמן תעניתא.נאמר ליה כאן אמור רבנן כל תענית שאינה נעשית כמצותה,נעליו הכתוב אומר
נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. אומר לפניהם כ"ד ברכות י"ח שבכל יום [ו]מוסיף עוד שש, ואילו הן זכרונות ושופרות כו'. ואקשינן,נוהתנן על השביעית הוא אומר כו',נהנה שבע ברכות מוסיף,נואמאי תנינן ומוסיף
עוד שש. ושנינן שביעית לארוכות,נכלומר מוסיף ומאריך בגואל ישראל,ננמצאת ברכת גואל ישראל ארוכה שהיא מכלל י"ח ברכות,נושש מוסיפין היינו שבע ארוכות,נועלה תנן על השביעית הוא אומר.נוכדתניא בגואל
ישראל הוא מאריך ובחותמה אומר מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה ה'ניע'נא'נו'נק'נצ'נב'נהז'נב'נגואל ישראל,נוהן עונין אחריו אמן,נוחזן הכנסת אומר תקעו בני אהרן תקעו ותוקעין ומריעין ותוקעין,נוכן בכל
ברכה וברכה,נבאחת אומר תקעו בני אהרן תקעו,נ[ובאחת]נאומר הריעו בני אהרן הריעו. במה דברים [אמורים] בגבולים, אבל במקדש אינו אומר אלא ברוך ה'נאלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל,נוהן
עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,נלפי שאין עונין אמן במקדש,נשנא'נקומו ברכו את ה'נאלהיכם,נואומר ויברכו שם כבודך ומרומם וגו',נעל כל ברכה תן לו תהלה.נוכן הנהיג רבי חלפתא בצפורי,נוכשבא
דבר אצל חכמים אמרו לא היו עושין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד. תניא אומר לפניהם כ"ד ברכות י"ח שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש, והיכן אמרן הני שש ברכות בין גואל לרופא,נועונין אמן אחר כל
ברכה ותוקעין על כל אחת ואחת כו'.