סדר תעניות כיצד
פרק שני
תענית
יז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ויודע
שבתי אבותיו קבועין לשם אסור לשתות יין וכו'.פירוש
אלא בראש השנה. כדאמרינן בר"ה אמרו לפני מלכיות
כב א
א) ב)
ג)
וזכרונות וכו': וביובל. ביום הכפורים של יובל כדתנן התם
אסור לשתות יין חוץ לסעודתו אבל בסעודתו מותר דיין
שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות כו': ובשעת מלחמה. דכתיב
שבתוך הסעודה אינו משכר:
כג ב ג ד
ד)
ובחמישי
מותרין מפני
כבוד השבת מאי טעמא. פי' מאי
וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו'. ולא
כד ה
ה) ו)
ידעינן מנא איתפריש דאומר ברכות
טעמא אין הכהנים מותרין להסתפר
ופסוקי מלכיות זכרונות ושופרות
אלא דווקא בחמישי בשבת כדי שלא
אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה:
❖
כה ו
בשעת מלחמה: צעקה לאליהו. על
יכנסו למשמר כשהן מנוולין פי' ולא
על הראשונה הוא אומר מי שענה את
כו ז
מי שענה את אליהו חותם שומע
ימתינו עד יום אחד מימי השבוע
אברהם כו': תנא יש מחליפין צעקה
תורה אור השלם
צעקה ובשמואל שומע תפלה דכתיב
הבא ויסתפרו קודם שיכנסו
כז ח
לאליהו ותפלה לשמואל בשלמא גבי
ביה תפלה
קבצו את
למשמרת דאם לא יסתפרו קודם
1. עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם
שמואל כתיב ביה תפלה וכתיב ביה צעקה
הַזֶּה כִּי אַתָּה יְיָ הָאֱלֹהִים
כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם:
יהיו אסורין כל השבוע הבא עד
כח ט
וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם
אלא גבי אליהו תפלה כתיב צעקה לא כתיב
צעקה. דכתיב ויחר לשמואל
יום החמישי ומתוך זה שאסרו לספר
אֲחֹרַנִּית: מלכיםנאניחנלז
ענני ה' ענני לשון צעקה היא: על הששית
ויזעק אל ה' כל הלילה ואיכא למימר
כל השבוע הבא יסתפרו קודם
2. מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ
1
תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים:
הוא אומר מי שענה את יונה כו' על השביעית
במצפה הוה ההיא צעקה דבתר
שיכנסו למשמרתם ולא יהיו מנוולים:
כט י
ישעיהונלגניז
כהן
גדול מסתפר מע"ש לערב
❖
פרשת קבצו כל ישראל המצפתה
הוא אומר מי שענה את דוד כו': מכדי
3. וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע
שבת וכהן הדיוט אחד
כתיב בפרשת נחמתי כי המלכתי
ו)
לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת
יונה בתר דוד ושלמה הוה מאי טעמא
רָאשֵׁיהֶם: יחזקאלנמדנכ
לשלשים יום. פירוש שאינו יכול
את שאול וגו' כך שמעתי: גבי
מקדים ליה ברישא משום דבעי למיחתם
4. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר
רבינו חננאל
אליהו. במעשה דהר הכרמל כתיב
להשהות יותר והאי דקאמר בסמוך
לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד
מרחם על הארץ תנא משום סומכוס אמרו
השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע
תפלה דכתיב ענני ה' ענני דמשמע
על הראשונה הוא אומר מי
מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַיְיָ
ברוך משפיל הרמים: שלש תעניות
שענה את אברהם אבינו
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר
ליהוי פי' פרע ליהוי עד שלשים
לשון בקשה ותפלה ולא לשון צעקה
❖
במדברנונה
בהר המוריה כו'.נבשניה מי
רֹאשׁוֹ:
הראשונות אנשי משמר מתענין ולא
יום אם ירצה:
ומשני ענני ה' ענני לשון צעקה הוא
שענה את משה ואבותינו על
לא
משלימין כו': תנו רבנן מפני מה אמרו
ים סוף כו'.נעל השלישית
לירבו כלל. פירוש ואפילו עד
כך שמעתי: יונה בתר דוד ושלמה.
א
מי שענה את יהושע בגלגל
הגהות הב"ח
ל' יום וקשה דאם כן ג"ש
דהוה בימי אמציהו בסדר עולם:
אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות
[כו'].נברביעית מי שענה
דבעי למחתם. בסוף כל ברכות ברוך
דפרע למה לי (ג) וי"ל דשמא ר"ל לא
(א) רש"י
את שמואל במצפה [כו'].
אבל לא בימים שמא תכבד העבודה על
בחמישית מי שענה את
מרחם על הארץ ולהכי בעי באותה
לירבו עד ל' יום אלא יגלח בכ"ט:
אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם מפני
שלוחי לא משלחו. יותר
אליהו בהר הכרמל כו'.
חתימה דוד ושלמה שהן התפללו על
(ב) ד"ה
על הששית מי שענה את
מה אמרו אנשי בית אב לא ביום ולא
משלשים יום:
ארץ ישראל (א) כך שמעתי. אי נמי
שתקנתן
יונה במעי הדגה [כו']נעל
בלילה מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה
קלקלתן
השביעית מי שענה לדוד
משום דאינהו תקון בית המקדש
מכלל
עבודה
ושלמה בנו בירושלים.נתנא
ב מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו
דהוא עיקר הארץ כך שמעתי: ברוך
תקנתן (ג) תוס'
יש מחליפין צעקה לאליהו.
ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו
קבועין שם אסור לשתות יין
משפיל הרמים. היו אומרים במקום
וחותמין בברכה החמישית
❖
ברוך שומע צעקה,נובברכה
כל אותו היום במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע
ברוך מרחם שהכניעם במטר ששבו
ג
רביעית שהיא מי שענה
בתשובה: מכאן אמרו. מדקתני
שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותה שבת אינו מכיר
את שמואל חותמים ברוך
הכא דאפילו אנשי משמר שלא היו
שומע תפלה.נואסיקנא ענני
הגהות מהר"ב
משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות
ה'נענני דכתיב ביה באליהו
עובדין באותו היום כלל אפילו הכי
רנשבורג
יין כל השנה א) רבי אומר אומר אני אסור לשתות יין לעולם ד אבל מה אעשה
לשון צעקה הוא. ואמאי
אסורין לשתות יין: כהן. בזמן
[א] רש"י
חתים לדוד ושלמה בנו
שתקנתו קלקלתו אמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי: אנשי
הזה: המכיר משמרתו. היודע
בסוף,נוהלא אינהו קדימי
משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד
ליונה,נמשום דבעי למחתם
מאיזו משמרת הוא מיהויריב או
ברוך מרחם על הארץ.
השבת: מאי טעמא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כדי שלא יכנסו
ב)
ה
מידעיה או אחת מכ"ד משמרות
תנא סומכוס אומר בשביעית
למשמרתם כשהן מנוולין ת"ר מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת
הוא אומר ברוך משפיל
שיודע שמות אבותיו ואבות אבותיו
ג) ו
ז
רמים. מתני'. שלש תעניות
עד יהויריב ויודע איזה יום ואיזה
לערב שבת כהן הדיוט אחת לשלשים יום מלך מסתפר בכל יום מ"ט
ח
הראשונות אנשי משמר כו'.
שבת היו עובדים: קבועין. שיודע
פי' הכהנים היו חלוקין
אמר רבי אבא בר זבדא אמר קרא 2 מלך ביפיו תחזינה עיניך כהן גדול מע"ש
כ"ד חלקים,נמשמש שבוע
ודאי שבית אב שלו עובד במקדש
לערב שבת מ"ט אמר רב שמואל בר יצחק הואיל ומשמרות מתחדשות כהן
[ב] שם
ומתחלף,ניוצא זה ונכנס אחר,
לפי שהרבה היו מבתי אבות הכהנים
ואותו החלק המשמש שבוע
הדיוט אחת לשלשים יום מנלן אתיא פרע פרע מנזיר כתיב הכא 3 וראשם לא
שלא הוקבעו. שוב אמר לי רבי קבועין
נקרא משמר.נוכל המשמר
יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב התם קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו
היו חולקין שבע חלקים,נכל
4
שלא נתחלל בית אב שלו להיות
אחד משמש יומו ויצא,נונכנס
מה להלן שלשים אף כאן שלשים ונזיר גופיה מנלן אמר רב מתנה
מגואל מן הכהונה ויודע שראוי בית
אחר משמש למחר,נונקרא
אב שלו לעבוד: אסור לשתות יין סתם נזירות שלשים יום מנלן אמר קרא יהיה בגימטריא תלתין הוי א"ל
ד) ט
חלק שהוא אחד משבעה
❖
במשמר בית אב.נוכך הוא
כל אותו היום. [א] ותו לא שמא
רב פפא לאביי ודילמא ה"ק רחמנא לא לירבו כלל אמר ליה אי הוה
מפורש בתוספתא,נמשמר
יבנה בית המקדש ותכבד העבודה
כתב לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב ופרע לא ישלחו פרע ליהוי
שיש בו ד'נבתי אבות או
ויהיה זה צריך לעבוד: מכיר
ז'נבתי אבות או ח'נאו ט'.
מוסף רש"י
שלוחי הוא דלא לישלחו אי הכי אפילו האידנא נמי דומיא דשתויי יין
י
משמר שיש בו ד'נבתי אבות,
משמרתו. שיודע איזה שבת
❖
מה שתויי יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף הכא נמי
ג'נמהן מקריבין כל אחד
הובא בעמוד הקודם
בשנה עובדין: ואינו יודע מאיזה
שני ימים,נוהרביעי מקריב
והתניא ה) רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה
יום אחד,נומשמר שיש בו
בית אב. דעכשיו אינו מכיר באיזה
אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא
ח'נבתי אבות כו',נמשמר
רבינו גרשום
יום בשבת עובדין ויודע שבתי אבותיו
שיש בו ז'נבתי אבות כל
כרבי אחד (משמר)נ[משמש]ניומו,
קבועין אסור כל אותה שבת מספיקא.
משום דבעי למיחתם במרחם
על הארץ. ועיקר א"י בימי
[וכן]נכל אחד ואחד.נועל
בכולהו גרסינן ויודע שבתי אבותיו קבועין הן דאם אינו יודע שבתי אבותיו קבועין לעבוד מותר הוא לשתות יין כל השנה ולא חיישינן
דוד ושלמה. אנשי משמר
זה הסדר שנו בחיצונה אנשי
שמא יבנה ושמא בית אב שלו יעבדו היום: רבי אומר אומר אני כהן אסור כו'. כלומר אי חיישינן לשמא יבנה יהא אסור לעולם אפי' המכיר
מתענין ולא משלימין. מתענין
משמר מותרין לשתות יין
משמרתו ומשמרת בית אבותיו דחיישינן שמא ישתנה סדר משמרות ושמא יעבדו כולם לחנוכת הבית בבת אחת ונמצא זה צריך לעבוד אבל מה
בלילות אבל לא בימים,נשמא
הואיל ואין עצמן עוסקין
יזדמנו א[ו]תו היום זבחים
בקרבנות, ולא משלימין דכיון
אעשה (ב) שתקנתו קלקלתו דהוי כמה שנים שלא חזרה בירה וקלקלה זו תקנתו לשתות יין בהדיא ולשמא יבנה לא חיישינן: כשהן מנוולין.
הרבה,נותכבד העבודה על
דמשמר שלהן עוסקין בקרבן
שלא יהו סומכין על יום אחד מימי שבת ואין מסתפרין בשבת שעברה: מסתפר בכל יום. מצוה: מערב שבת לערב שבת. ולא ישהה מלגלח
אנשי (בתי דין)נבית אב,
היום יו"ט הוא להם,נלפיכך
יותר: ומשמרות מתחדשות. בכל שבת ושבת ומשמרה שלא ראתהו עד עכשיו ובאה לראותו הדבר נאה שתראהו ביופיו: לא לירבו כלל. אלא
[ב]
ויסייעו אותם,נאבל אנשי
אין משלימין. אנשי בית אב.
בית אב אסורין לשתות יין,
שמקריבין קרבן היום, לא היו
יסתפרו בכל יום דהכי משמע ופרע דהיינו שלשים לא ישלחו אלא יגלחו: שלוחי לא משלחי. הכי משמע פרע שגדלו אינן רשאין לגדל עוד: אי
בין ביום ובין בלילה,נמפני
מתענין כלל. הואיל ועוסקין
הכי. כיון דמקרא מפקת לה האידנא נמי לא לישלחו. ומשני כיין דומיא דיין דכתיב בסמוך להאי ופרע לא ישלחו ויין לא ישתו כל כהן:
שהן תדירין בעבודה. ויש
בקרבן. שלש שניות. שכבר
מה יין בזמן ביאה הוא דאסור. דכתיב בבואם אל החצר וגו' בזמן שבית המקדש קיים שבאין שם לעבוד: שלא בזמן
באלו כ"ד משמרות שהפילו
תקפה הגזירה. אנשי משמר
גורלות,נמי שעלה גורלו ביום
מותרין לשתות יין בלילות.
ביאה. כגון האידנא שהבית חרב ולא זמן ביאה היא: והתניא רבי אומר אומר אני כו' ואמר אביי כו' מכלל דרבנן אסרי. דחיישינן לשמא
ראשון, נקבע במשמרתו
הואיל ואין עוסקין בקרבן
יבנה. ומצי נמי מייתי רישא דברייתא מפני מה אמרו אנשי משמר כו' ואייתי סיפא בלשון קצרה ודייק מינה מכלל דרבנן אסרי:
להיות הוא משמש ביום
היום. אנשי בית אב. שעובדין
ראשון לעולם,נומי שנקבע
היום, לא ביום ולא בלילה.
ביום שני כמוהו.נכגון שהיא משמרת יהויריב,נבתחלת ניסן בית אב פלוני באחד בשבת,נבית אב פלוני בשני בשבת,נוכן
הואיל דבלילות מקריבין נמי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב. כל כהן שמכיר משמרתו. ויודע מאיזה משמרה הוא,
כולן,נולפיכך אמרו [המכיר]נמשמרתו באיזה חדש ובאיזה שבוע זמנו,נובית אב שלו באיזה היום מן השבוע זמנו,נוהוא מן
ומשמרת בית אב שלו. שיודע באיזה בית אב הוא, ויודע שבתי אבותיו קבועין. שיודעין באיזה יום עובדין בית אב
הקבועים לעולם,נאסור לשתות יין בו ביום,נמאי טעמא אמרינן שמא יבנה הבית ויהיה שתוי ואינו יכול לשמש בו ביום.
שלו. אסור לשתות יין כל אותו היום. אע"פ שאינו בירושלים,נאלא הואיל ויודע שהיום עובדין בית אב שלו ואסורין
ומי שאינו מכיר בית אב שלו,נאבל מכיר באיזה שבוע זמן משמרתו,נאסור לשתות יין כל אותו שבוע.נומי שאינו מכיר לא
ביין,נהוא נמי אסור. מכיר משמרתו. שיודע מאיזה משמרה הוא, ואינו מכיר משמרת בית אב שלו. שאינו יודע מאיזה
זה ולא זה,נאבל יודע שבתי אבותיו קבועין בעבודה,נאסור לשתות יין לעולם,נדבכל יום חיישינן שמא יומו הוא. ר' אומר
בית אב הוא. ויודע שבתי אבותיו קבועין. שיודע שמשמרה שלו קבועין ועובדין בשבת [זו],נאבל אינו יודע באיזה יום
[אומר] אני כגון זה אסור לשתות יין לעולם. איסור דרבנן,נוכדאמרין (אצל)נ[אבל]נתקנתו קלקלתו,נזה השמועה כולה
עובד בית אב שלו,נאסור לשתות יין כל השבת,נדשמא היום עובד בית אב שלו. ויודע שבתי אבותיו קבועין. שיודע
בסנהדרין בסוף פרק כהן גדול.נפי',נכיון שנתקלקלה [ידיעתו]נבבית אב שלו הותר,נשאפילו אם יבנה הבית אינו משמש
שבית אב שלו עובדין יום אחד בשנה,נשהרי כהנים הן ובית המקדש קיים. רבי אומר אומר אני. אם היה כהן בזמן
עד שישב בית דין של כהונה ויקבעוהו באיזה יום ישמש,נלפיכך עכשיו מותר,נוכן כל כהן שאינו בר עבודה ביום ידוע
[ש]ביהמ"ק קיים שאין מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו,נהיה אסור לשתות יין לעולם. אבל מה אעשה שתקנתו
מותר.נועל זה אמר אביי,נכמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי,נמכלל דרבנן סברי כשמעתייהו,נואביי דהוה כהן מבני עלי
קלקלתו. כלומר,נחרבן ביהמ"ק שהיא קלקלתם,נתקנתם לשתות יין. כרבי. דאמר שתקנתו קלקלתו,נאבל חכמים אומרים
לא הוה שתי חמרא,נדהא אמר רבא לדביתהו דאביי ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא,נונהגו הכהנים לשתות יין
אין מותרין לעולם. כדי שלא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין. שכשיודעין שאין יכולין לספר ולכבס במשמרתן,נמספרין
עכשיו כרבי. הכהנים והלוים אנשי משמר,נוישראל אנשי מעמד בשבוע המשמשין בעבודה,נאסורין לספר ולכבס,נכדי שלא
ומכבסין קודם שיכנסו למשמרתם (כשהן מנוולין). הואיל ומשמרות מתחדשות. שיראו אותו ביפיותו. ראשם לא יגלחו
יכנסו למשמרתם מנוולין,נכיון שיודעין שאסורין (אף)נ[אז]נמקדימים ומתקנים את עצמן,נובחמישי [מותרין]נלכבס ולספר
פרע לא ישלחו. ראשם לא יגלחו משמע לא יגלחו כל שעריהם לגמרי,נופרע לא ישלחו משמע שלא יגדלו שעריהם.
מפני כבוד השבת. תנו רבנן מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת, הואיל ומשמרות מתחדשין בהם [כהן]
ודילמא הכי אמרה רחמנא ופרע לא ישלחו דלא לירבו כלל. אלא מסתפרין בכל יום. פרע (להביא) [ליהוי]. שיגדילו
הדיוט אחד לשלשים יום. שנאמר וראשם לא יגלחו,ניכול לא יגלחו לעולם אלא יגדלו שערם,נת"ל ופרע לא ישלחו,נלא
שערם כל שהוא,נדהיינו לל'ניום,נשלוחי לא ישלחו יותר מדאי. אי הכי. הואיל וילפת פרע פרע מנזיר, אפילו האידנא
יתנו שילוח לשער,נכלומר לא יאריכו שער להיות משלח לפניהם ולאחריהם,נכסום יכסמו את ראשיהם,נאין להם לגדל אלא
נמי. יהו אסורין בפרוע ראש נמי,נשהרי נזירות נוהג בזמן הזה. דומיא דיין. דהא איתקש פרוע ראש ליין,נדכתיב ויין
כשיעור כסוי הראש,נוהוא שלשים יום כנזירות דכתיב ביה יהיה,ניהיה בגימטריא ל',נוגמרי הכהן פרע פרע מנזיר.
לא ישתו כל כהן וגו'. בזמן ביאה. למקדש אסור,נדכתיב יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד.