סדר תעניות אלו פרק שלישי תענית
יט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא
צריכא דאקון. פי' לאחר שעלו בקנה נתייבשו מהו דתימא
ה"ג אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא
ב א
א) ב)
מתריעות. ולפיכך מתענות שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים
אקנתא מילתא היא פי' דהואיל ועלו בקנה ולא נתבשלו כל
(ה)
צורכם ליבעי התרעה קמ"ל דלאו מילתא היא: נהרא אנהרא
תלך לקנות התבואה באותה העיר ויהיה בה רעב: או מפולת.
ג ב ג
ג)
בצורתא. פי' (הכי) בשאין תבואה בעיר ויש הרבה בשאר עיירות
שחומותיה והבתים נופלין ברוח: מתריעים בכ"מ. אם יראו
(כ)
(ו)
ד)
ד ד
ה)
באספמיא מתריעין בבבל בבבל
ויכולין להביא מזו לזו היינו מקרי
מתריעין באספמיא כדקתני טעמא
בצורת ולא מקרי רעב (ל) ומאחר
אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה
א
ה ה
ו) ז)
שיכולין להביא ע"י הנהר דליכא אלא
בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת
ח)
מתענות ולא מתריעות רבי עקיבא אומר
ו ו
ט)
טרחא זעירא ומהאי כלומר מדבר
אם במקום אחד היא מתריעין
מתריעות ולא מתענות וכן עיר שיש בה
ב
י)
מועט כזה אין מתריעין מדינתא
עליה כל השומעין כדי שלא תבא
ז ז ח
דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת
עליהן: שדפון. בתבואות: ירקון.
אמדינתא פירוש שצריך להוציא
כ)
וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי
ל) מ)
חולי: חיה רעה. משכלת בני אדם:
ממדינה למדינה אחרת ע"י חמורים
❖
נ)
עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות ג איזהו
חרב. חיילות ההולכין להרוג ולהשחית
וסוסים ואז מתריעין דאי אפשר
דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו
ח ט
בכל מקום: מלא תנור. מפרש
להביא בשפע כ"כ כמו בספינות ל"א
בגמ' כ): לעריהם. בא"י: באשקלון.
ממנה ג' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי
נהרא אנהרא כלומר אם יבש הנהר
גליון הש"ס
בארץ פלשתים: ועל שאכלו זאבים.
זה וצריך להסב נהר אחר לכאן אי
ט י
זה דבר פחות מכאן אין זה דבר על אלו
גמ' כבן שהוא מתחטא.
ד
נמי צריך להמתין עד שיגדל הנהר
שהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:
מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון
❖
שנראו. ובאו בעיר: מתריעין.
האחר ויבא בכאן זה בצורת ולא
י כ
ועל הארבה ועל החסיל ה ועל החיה רעה ועל
בעננו: המטורפת. מלשון טרף
מתריעין מדינתא אמדינתא אם יבשו
החרב מתריעין עליה מפני שהיא מכה
יא ל
כל הנהרות שבזו העיר וצריכין
אבבא ומלשון ביצה
הגהות הגר"א
מהלכת מעשה שירדו זקנים מירושלים
להביא מים מעיר אחרת כפנא וקשה
טרופה כו' כדמפרש
❖
[א] רש"י
לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלא פי
❖
ו
בפרק שלמעלה : שמעון
דבמתני' משמע דאבצורת מתענין
(מ)
תנור שדפון באשקלון ועוד גזרו תענית על
התימני. מתמנה היה: שלא תבא.
דקתני מתריעין עליהן מפני שהיא
תורה אור השלם
לישנא מעליא נקט: מרוב גשמים.
מכת בצורת ויש לומר דמכת בצורת
שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן רבי
לעזי רש"י
דמתני' הוי כמו דכפנא כאשר פירשתי
לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל
1. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל
יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו: א) ז על
❖
❖
פורפיי"ש. אתה עושה עוול.
משלי כג כה
שתחת חטה יצא חוח ומשום הכי
עיר אחת לא ירדה ששם ודאי שתיהן
יוֹלַדְתֶּךָ:
אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה
מתריעין אע"ג דעדיין אינו רק
לקללה כדאמר רב יהודה
נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים
בצורת הואיל וסופו רעב מתריעין
תמטר ל) מקום מטר שמקלקל תבואה
רבינו חננאל
הגהות הב"ח
ר' יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה שמעון
ח
אע"ג דאכתי לא הוו כפנא אבל
אלא כבר ירדו וטורח הם לבני
(א) גמ'
סדר תעניות האילו האמור
התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו
לעולם אין מתריעין על מכת בצורת
אדם אבל אינן מקלקלין תבואות.
ברביעה ראשונה כו'. תרצה
חכמים: על כל צרה שלא תבא על הצבור
אי לא מצי לבא לידי רעב ולהכי
וטעמא מפרש בגמרא למה אין
מ)
רב יהודה הכי, סדר תעניות
(ב) שם
האילו בזמן שיצתה רביעה
מתריעין: תנורי פסחים. שהם
מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים מעשה
קאמר הכא דנהרא אנהרא דלא הוי
ט
ראשונה ושניה ולא ירדו
בחצרות ושל חרס הן ומטלטלין אותן
אלא כי בצורתא ולא מתריעין:
שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו
ב)
גשמים, אבל אם ירדו גשמים
(ג) שם
שלא ימוקו בגשמים: גשמי בורות.
נהירנא
וצמחו זרעים וחזרו ושנו,
גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים
לנדות
כלומר כמשו, מתריעין עליהן
שיפוע גשמים למלאות בורות:
(ד) שם
בשביל שלא ימוקו התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה ג) עג עוגה ועמד
מיד. ודוקא שנו כעין כימוש,
ונדבות. רצון ועין יפה: אבן הטועין.
דהדר אקון
אבל יבשו לגמרי אף על גב
בתוכה ואמר לפניו רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך
(ה) רש"י
דהדור אקון אין מתריעין
אבן טועין היתה בירושלים וכל
לפיכך מפני
נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו
עליהן. פי' אקון, שחזרו
מי שאבדה לו אבידה כו' בבבא
לירוקתן, כלומר חזרו
גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו
מציעא : לנדות. (ז) על
שסביבותיה ויהיו
לחיותן. ורבותינו הגאונים ז'
(ו) ד"ה
לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן
לברכה אמרו, האי אקון
כבוד הרב: מתחטא. פורפיי"ש
נראו
אקנתא לשון חזקה בלשון
בלע"ז: ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:
עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים באו ואמרו לו כשם
ולפיכך
ארמית, ובלשון הזה הוא
גמ'
רביעה ראשונה ושניה לשאול.
אף (ז) ד"ה
בגיטין בפרק (מי שאחזו
שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן אמר להם ד) צאו וראו אם
שמנדין
קורדייקוס) [כל הגט]. (פי'
שאף על פי שלא ירדו גשמים לא
נמחית אבן הטועין שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני
ה)
ו)
שהטיח דברים לאמר לא
פרצידה דתותי קלא. זרע
בראשונה ולא בשניה לא היו מתענין
כך שאלתי (ח) ד"ה
תבואה שהיא תחת אבן
עליך נידוי אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך
אלא שואלין. וקשיין מתני' דקתני
כלומר סדר
צומחת. פי' קלא מלשון שקל
רצונך $ כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר
תעניות אלו אמור בשביל
קלא פתק ביה). מכת בצורת.
סדר תעניות אלו האמור ברביעה
רביעה ראשונה כשעברה
פי' רב יהודה מכה הבאה לידי
1 ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך: ז) (מתני') היו מתענין וירדו להם גשמים
ראשונה וברייתא אהדדי: הכי
מכל וכל כגון
בצורת. [אר"נ נהרא אנהרא].
קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו ר"א אומר קודם
(ט) ד"ה
קאמר כו'. וכגון רביעה ראשונה
ח)
י
הוצרכו האנשים המסתפקין
(ח)
עליהן שיחזרו
מים מזה הנהר לילך לנהר
חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם
שניה ושלישית דכולי יורה קרי ליה
אחר,
רביעה [א] כך שמעתי: דוקא נשתנו.
גשמים קודם חצות אמר להם ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יו"ט ויצאו
ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול: גמ'
דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד
❖
כ
(י) ד"ה
דצריך להתפלל עליה (ט) שיחזיר
סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה ורמינהי רביעה ראשונה
נשתנו
ביופי כתקנן: אבל יבשו. לא צריך
דהדר אקון
ושניה לשאול שלישית להתענות אמר רב יהודה ה"ק סדר תעניות
ט)
דמכאן ואילך לא יועיל והוה תפלת
רבינו גרשום
האמור אימתי בזמן שיצאה רביעה ראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו
שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין
שלישית להתענות. ומי אמרת
דאקנתא
גשמים אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו אי נמי צמחו
דקין אפילו הכי לא מתריעין:
(כ) תוס'
לאלתר ברביעה ראשונה
מתענין. אבל יבשו לא. דכיון
כשאין
וחזרו ונשתנו מתריעין עליהן מיד אמר רב נחמן דוקא נשתנו אבל יבשו
הכי גרסינן פשיטא (י) שנו תנן
ל
(ל) בא"ד
שיבשו לית להו תקנתא כלל,
לא צריכא דאקון מהו דתימא כו':
לא פשיטא נשתנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא
ואי מתריעין עליהן הוי תפלת
י)
דמאחר
דאקון. שעלו בקנה שנתקנו מעט
שוא. דאקון. שנראה להן
מילתא
קמשמע לן: וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם כו': מאי מכת בצורת אמר
קצת תקנה. נהרא אנהרא
לאחר שנתייבשו: מהו דתימא
רב יהודה אמר רב מכה המביאה לידי בצורת אמר רב נחמן נהרא אנהרא
בצורתא. כשצריכין להביא
כפנא פי'
אקנתא מילתא היא. דהואיל ונתקנו
(מ) בא"ד
מים מנהר זה להשקות שדות
בצורתא
שעל נהר אחר, לפי שאין
מעט אם יתפלל מועיל להם קא
מתריעין
באותו נהר אחר מים כדי
פירש"י
משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא. ל"א אבל יבשו לא דממילא חוזרין: לא צריכא דאקון. שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא
סיפוק להשקות שדותיו, זהו
היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא
דאף על גב דאקון
סימן בצורת.
בא רעב כ"א
נהרא אנהרא בצורתא. בשאין תבואה בעיר אחת
אכתי גדלי טפי:
ויש
בעיירות אחרות ואפשר
להביא מזה לזה
דרך נהר בספינה:
בצורתא