סדר תעניות אלו פרק
שלישי תענית
כ.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
נקדרה.
ועכשיו ירדו גשמים. בתמיה: בוני שמו: נקדרה. זרחה לשון
כמו מקדר בהרים כלומר שמנקב
1. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ
א) ב)
גזיריפטי.
ג) ד)
מקדיר י) שהיתה חמה קודרת ברקיע וזורחת פירטוצ"ר בלע"ז: הכי
פירוש סרדיוטין ושוטרי
הרקיע:
עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו
ונעתרות
הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל
נשיקות שונא. פירוש (ה) כלומר
גרסי' נקדימון בן גוריון הא דאמרן: אתיא אחל אחל. כתיב במלחמת
העם במקל:
ה) ו)
סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ
יהושע אחל גדלך ובמלחמת
משה כתיב אחל תת
נאמנים פצעי אוהב וחילופיהן בשונא ונעתרות לשון הפוך בעתר
ז)
בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ
פחדך מה יהושע (ד) נקדמה לו חמה
פורק"א בלע"ז שמהפכין בה את
לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים:
יהושע י יג
במלחמתו כדכתיב בהדיא כ) אף משה
התבואה והכי פשטיה דקרא פצעי
ועכשיו ירדו גשמים נכנס לבית המרחץ
2. הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת
ח)
כן. שכן דרך הכתובין למד סתום
אוהב נאמנים שהוא עושה לטובה
בשמחה עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית
פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי
הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם
מן המפורש ברמז בדיבור דומה
אפילו כשמכה חבירו מתכוין לטובה
המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא
ט) י)
אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ
לחבירו וגזירה שוה אחת מן י"ג
ונשיקות שונא הם להיפך שעושה
כ)
וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ:
עצב נתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבונו
מדות שניתנו לו למשה מסיני ובתחילת
הכל לרעה וי"מ פשטיה דקרא הכי
ל)
דברים ב כה
של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי
3. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יְהוֹשֻׁעַ
מ)
סיפרא מפורש: שתיהן לקללה. אקרא
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות
נ) ס)
הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ
עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא
קאי האי דכתיב על עיר אחת אמטירל)
שונא כלומר ונעתרות לשון ריבוי
ע) פ)
בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר
לכבודך עשיתי שיהו מים מצויין לעולי רגלים
צ)
ועל עיר אחת לא אמטיר שניהם
כלומר נשיקות שונא דומים הם למשא
מ)
יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם
❖
מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ:
מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד
לקללה אותה שימטיר עליה רוב
כלומר הם מרובות ולמשא לעולם
יהושע ג ז
גשמים שמקלקלין את התבואה ואת
וי"מ הכי כשאוהבים עושים מריבה
שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו
4. אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיְיָ
שלא ימטיר אין גשמים ואין תבואה
ושונאים זה את זה השנאה נאמנה
בְּיוֹם תֵּת יְיָ אֶת הָאֱמֹרִי
עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן
הגהות הב"ח
לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר
גדילה. אשר לא תמטיר עליהנ) מוסב
והכי פירוש נאמנים פצעי אוהב
גוריון יצא מבית המקדש כשפגעו זה בזה
(א) גמ'
לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ
הפצעים זהו השנאה שבין אוהבים
הדבר על העב שהעב בלשון נקיבה
מיד
בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק
אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך
ובעוד
יהושע י יב
הם נאמנות ונעתרות נשיקות שונא
דכתיב הנה עב קטנה
אַיָּלוֹן:
5. פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין
אמר לו יודע אני שלא הרעיש הקב"ה את
ככף איש עולה מים: ולא אלמנה
פי' דכששונאים עושים שלום זה לזה
בעוד
מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְיָ לְיַעֲקֹב
עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון
גמורה. דהא לא כתיב אלמנה אלא
השלום והפשרה שביניהן אמנה
האדון
סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה
נקדימון בן גוריון
פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר
וקיימת והיינו נעתרות נשיקות שונא
היתה כאלמנה כאשה העומדת
יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם:
איכה א יז
כלומר נשיקות שונא נעתרות: 6. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד
באלמנות חיות על בעלה שהלך ועתיד
שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו חזר ונכנס
וכשם שעשית
מה ארז זה. פירוש דאע"ג דכתיב
לחזור: דלא מוקמי מינן רישי נהרי.
נס כן עשה נשבה
לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה
הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה
הרוח ונתפזרו
כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם
מוכסין: גזיריפטי. סרדיוטין. מרוב
ביה בקרא עלי מים ההוא לאו
ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך
(ב) שם
שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה
בזיון: ונעתרות נשיקות שונא. נעתרות
בלעם קאמר ליה אלא מלאך וכן כולהו
שעמדה
איכה א א
לָמַס:
אהובים בעולמך מיד נתפזרו העבים וזרחה
לשון הפך כדאמרינן במסכת סוכה
בלעם אמר כנחלים ומלאך אמר
7. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם
שנקדמה] לו
החמה באותה שעה אמר לו האדון אילו לא
(ג) שם
נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם
ויעתר לוס) מה עתר זה מהפך
נטיו דאינן מתייבשים וכן עלי נהר:
כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים
נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך
את התבואה פורק"א בלע"ז. אי נמי
נזדמן
אינו
אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים
שאוציא ממך מעותיי תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו ולמה נקרא שמו
נעתרות לשון רבוי וייתור אינקרי"ש
הולך ובא עמהן
מלאכי ב ט
בַּתּוֹרָה:
8. וְהִכָּה יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל
(ד) רש"י
נקדימון שנקדרה חמה בעבורו תנו רבנן שלשה נקדמה להם חמה
בלע"ז כמו העתרתם עלי דבריכם
א)
נקדרת
כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם
: בירכן בארז. כארזים עלי
בעבורן משה ויהושע ונקדימון בן גוריון בשלמא נקדימון בן גוריון גמרא
(ה) תוס'
וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל
מים : ארז זה אינו עומד
הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת
יהושע נמי קרא דכתיב וידם השמש וירח עמד וגו' אלא משה מנלן אמר
1
אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם
במקום מים כו'. ואע"ג דכתיב בקרא
❖
רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא 2 אחל תת פחדך וכתיב התם
וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר יַעַן
כארזים עלי מים ההוא לאו בלעם
אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם
אחל גדלך רבי שמואל בר נחמני אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת
3
קאמר ליה דבלעם אמר כארזים
מַכְעִיסִים אֶת יְיָ:
פחדך וכתיב התם 4 ביום תת ה' את האמרי רבי יוחנן אמר אתיא מגופיה
מלכים א יד טו
רבינו חננאל
והמלאך השיבו עלי מים וכן כולהו
9. נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב
דקרא אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה
דבלעם אמר כנחלים דזימנין
2
תנא לא נקדימון שמו אלא
וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא:
משלי כז ו
שנקדמה לו חמה למשה: וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים כו': אמר רב
בוני שמו. ומפני שנקדמה
מתייבשין וקאמר ליה המלאך נטיו
ב)
01. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת
לו חמה נקרא נקדימון.
דאין יבישין לעולם והיינו דכתיב
יהודה אמר רב ושתיהן לקללה היתה ירושלים לנדה ביניהם אמר רב
5
והמטרתי על עיר אחת
עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְיָ
ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה
ע)
ועל עיר אחת לא אמטיר.
כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם:
יהודה אמר רב לברכה כנדה מה נדה יש לה היתר אף ירושלים יש לה
❖
במדבר כד ו
אמרו שתיהן לקללה, זו
על ידי מלאך שהושיבו על ידי מלאך:
תקנה היתה כאלמנה אמר רב יהודה לברכה כאלמנה ולא אלמנה ממש
ג)
6
שגשמיה מרובין יותר מדאי
ואפילו כל הרוחות. שאינן קשות:
מטשטשין הארץ ואינה
אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור עליה 7 וגם אני נתתי
רוח דרומית. היא קשה כדאמרינן
עושה פירות, ומי שגשמיה
לעזי רש"י
אתכם נבזים ושפלים אמר רב יהודה לברכה דלא מוקמי מינן לא רישי נהרי
נעצרים אינה מצמחת.
אילמלא בן נץ שמעמידה
פירטוצי"ר. לנקב.
היתה ירושלם לנדה לברכה,
ולא ד) גזיריפטי 8 והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים אמר רב יהודה
אין כל בריה יכולה לעמוד מפניה
פורק"א. קלשון.
שיש לה היתר לבעל
❖
אמר רב לברכה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב
שנאמר המבינתך יאבר נץ יפרש
אינקרי"ש. מכבידים.
ה)
כנדה. היתה כאלמנה. שגער
פ)
בה בעלה לא אלמנה
כנפיו לתימן: ומטייל. לשמוח:
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה
9
ממש. נבזים ושפלים.
נזדמן
השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע אחיה השילוני קללן
לברכה, שאין מהן שרים
מוסף רש"י
למלחמה ולתשמישים
בקנה אמר להם לישראל והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו
ו)
ושתיהן לקללה.
לעבודת המלך. קנה במים,
מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא
שרשיו מרובין וגזעו מחליף
הולך ובא עם הרוחות כו'.
הולך ובא עמהן דממו הרוחות עמד הקנה במקומו אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר כארזים (עלי
ז)
01
(לעיל ו:)
תנו רבנן, מעשה ברבי
❖
ונעתרות.
מים) מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם
שמעון בן אלעזר
נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו ולא עוד
אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים תנו רבנן לעולם יהא אדם
רבינו גרשום
(סנהדרין קה:)
רך כקנה ואל יהא קשה כארז מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה
ח)
ט)
נקדה להם חמה. ונקבה
בעבים. מה ההוא אחל
רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה
דיהושע נקדה לו חמה, אף
נזדמן
אחל דמשה נקדה לו חמה.
וכן עיר שלא ירדו עליה
גשמים. ועל האחרת ירדה, ואותה העיר שלא ירדה עליו מתענה. שתיהן לקללה. אותה שלא ירדה עליה ואותה שירדה עליה, ושתיהן מתענות. דלא מוקמי מינן גזי ריפטי. ולא מיגרו (פי) [בן]. כארזים עלי מים. הוא אמר
כארזים ורוח הקודש משיבה עלי מים, שגזעו מחליף.