כד:
סדר
תעניות
אלו פרק שלישי תענית
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ה"ג בנזיקין הוה. למודם לא היה גדול אלא בסדר נזיקין: שכובשת
דמיטרא הוא. ואפילו לא בעו נמי אתי מיטרא: שלחה ליה לרבא.
ל א ב ג
א)
❖
ב) ג)
ירק בקדירה. במסכת [טהרות] היא בפ' שני גבי ידות מיירי
דרחמא ליה לרבא: אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי
כ)
קדם. שהיית מפליא להם נסים (ד): עד דשפיך מרזבי דציפורי.
דקיי"ל כל ידות האוכלין אם נגעה טומאה
בהן נטמא גם האוכל הצריך לידות
דיד מכניס ומוציא כדאמרינן
שקילחו מים מן המרזיבות
עד ששוטפין בחוצות ויורדין ושופכין:
ד)
מוסף רש"י
לדיגלת. לנהר חדקל: אשני מטתך.
בהעור והרוטב מכל
ה)
בנזיקין הוה.
אל תשכב במטתך הלילה: בסכיני.
האוכל ל) לרבות הידות וקתני התם
בנזיקין הוה ואנן קא מתנינן בשיתא סדרין
ו)
אשה שהיא כובשת ירק דידות שלהן
שרצו שדים להורגו וחתכו את מטתו.
וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין א) האשה
ז)
(ברכות כ.)
טהורין דכשהיא עוצרת אותם הידות
והיינו דאמרי' בשחיטת חולין בפרק
שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים
ב)
ח) ט)
הזרוע וליקריוה לרבא
משתברות וא"א ליטול הירקות בידות
י)
שכבשן בטרפיהן טהורין אמר הויי' דרב
רבא נזוף היה לא מצינו לו נזיפה בכל
שלהן שנשמט ונפסק האוכל מן היד
כ)
בבית
(סנהדרין קו:)
ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן
החיצון. (יומא נב:)
מחמת כבישה: כובשת. שול"ץ
הש"ס אלא בזה המעשה כשביקש
ל)
עוברי דרכים.
בעוקצין תליסר מתיבתא ואילו רב יהודה כי
בלע"ז עוצרת שיצא המשקה שלהן
הגשמים בתמוז שלא לצורך: הכי
מ) נ)
(שם)
הוה שליף חד מסאנא אתי מיטרא ואנן קא
גרסינן ר"פ גזר תעניתא חלש לביה
ויבשו. דרך אשה בכך כובשת ירק
עביד שולטן.
(שם נג:) וחנינא
ממים שישתמרו לזמן מרובה: טהורין.
טעים מידי בעא רחמי ולא אתא
צווחינן כולי יומא וליכא דאשגח בן אי
בנחת.
❖
מיטרא: אי שריף מר חדא פינכא
העלין והקלחין: ואמרי לה. כי
משום עובדא אי איכא דחזא מידי לימא
(שם) בשביל
חנינא בני.
דדייסא. מלשון שורפה חיה
מטא לאידך בפרק שני
אבל מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה
זיתים שכבשן בטרפיהן כתרגומו
(ה) פינכא מלא כף כמו
יפה רב יהודה חזא הנהו בי תרי דהוו קא
(חולין פו.) דיו
תורה אור השלם
עלה טרפא עלין שלהן
מלחיך פינכי דייסא
בקב חרובין.
פרצי בריפתא אמר שמע מינה איכא שבעא
❖
1. אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ
(שם)
דהיינו ידות: טהורין. הידות להביא
טריי"ש בלע"ז. ולחוכא קאמר ליה
בעלמא יהיב עיניה הוה כפנא אמרו ליה
שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ
טומאה לאוכל דתו לא חזי למהוי בית
הכי משום דטעים ברישא והדר
לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם
רבנן לרב כהנא בריה דרב נחוניא שמעיה
❖
יד: הוויות דרב ושמואל. עומק גדול.
בעא רחמי: רבי חנינא בן דוסא.
בִּימֵי קֶדֶם: תהלים מד ב
רבינו חננאל
מר דשכיח קמיה ניעשייה דליפוק
תנא הוא: כל העולם כולו בצער.
ולא הוה נהירא ליה: תליסר מתיבתא.
בנזיקין הוה ואנן מתנינן
שמבקשין מים לשדותיהן: בנחת.
שלש עשרה ישיבות איכא בהך מתא
בפתחא דסמוך לשוקא עשייה ונפק לשוקא
טובא, וכי הוה רב יהודה
הגהות הב"ח
דגמרי מסכת עוקצין: כי הוה שליף
שאני יושב בביתי ואיני צריך לגשמים
מטי בהאשה שכובשת ירק
חזא כנופיא אמר להו מאי האי אמרו ליה
(א) גמ' דמר
בקדרה, ואמרי לה זיתים
חד מסאנא. משום עינוי: דחזא
לפי שאין לי שדות: מאי אהניא ליה
אכוספא דתמרי קיימי דקא מזדבן אמר שמע
(ב) שם ואתו
שכבשן בטרפיהן, זו היא
צלותיה דכהן גדול. כשהיה מתפלל
מידי. חס ושלום בעובדי בישי:
מיניה
משנה בעוקצין פרק ב',
מינה כפנא בעלמא אמר ליה לשמעיה שלוף
פרצי בריפתא. זורקים אותה זה
תפלה קצרה ביום הכפורים שהיה
ואמינא
הוה א' הויה דרב ושמואל
לי מסאניי שלף ליה חד מסאנא ואתא
בעא
קא חזינא הכא, כלומר זו
לזה (ג): ניעשייה. יעשנו שיצא
אומר אל יכנס לפניך תפלת עוברי
רחמי
קושיא גדולה היא, ואנן
מיטרא כי מטא למישלף אחרינא אתא
לחוץ: אכוספא דתמרי. על כלי מלא
דרכים דר' חנינא מבטל ליה לצלותיה
ביתו
האידנא מתנינן י"ג
אליהו ואמר ליה אמר הקדוש ברוך הוא
דכהן גדול שאעפ"כ שמע הקב"ה
תמרים או פסולת של תמרים:
מתיבתא בעוקצין, אלא מה
למבעי
יעשו פרנסי גדולי הדור
קאימנא אנהר פפא. ההוא יומא
תפלתו ופסיק מיטרא: שחונה. חמה
אי שלפת אחרינא מחריבנא לעלמא אמר
(ג) רש"י
שאין דורן יפה. רב יהודה
דעבד רב יהודה הכי: חלא. חול:
כמו חמותי ראיתי אור
רב מרי ברה דבת שמואל אנא הוה קאימנא
כמשחקין זה עם זה
שלף מסניה למבעי רחמי
(ד) ד"ה
דסמידא. סולת והן עצמן מוכרין
תירגם יונתן בן עוזיאל שחינת: אם
אמטרא, אתחזי ליה חלמא
אגודא דנהר פפא חזאי למלאכי דאידמו
אבל
אי שלפת אחרינא מחריב
אותו: אמר להו מעשה נסים כו'.
שחונה תהא גשומה. כשהיא חמה
למלחי דקא מייתי חלא ומלונהו לארבי והוה
בעינינו לא ראינו
עלמא. ההוא דבעל גויה,
צריכה הארץ לגשמים מאד ותדיר:
ובמה דאפשר להתרחק ממעשה נסים
כלומר עכשיו הראה
נגדיה רב יהודה ומית,
קמחא דסמידא אתו כולי עלמא למיזבן
לנו נפלאותיך
יותר טוב ונכון מ): דפרזינא. מקום:
בת קול יוצאת ואומרת כל העולם
אכלו ביה קורצי. הלשינו
(ה) ד"ה
אמר להו מהא לא תיזבנון דמעשה נסים
עליו שהמית אדם. פי'
אקרון. הקרוני. הייתי קורא בחלומי:
כולו. ולא גרסי' מהר חורב: קב
אי אכיל מר
אכלו, קראו עליו
הוא למחר אתיין ארבי דחיטי דפרזינא
ג)
חרובים מערב שבת לערב שבת. כל
נגדא. מלקות: איפרא הורמיז. כך
חדא
מלשינות, כדמתרגמינן
(ו) ד"ה
רבא איקלע להגרוניא גזר תעניתא ולא
קרא בגרון אל תחשוך,
שמה. איפרא חן. נ)יופי שדים היה לה:
השבת היה ניזון בכך. חסר לחם היה
כדי שיהיו
אכלי. בעא שבור מלכא
מאי היא. מאי עביד להו: אמרה
ומתגלגל היה בחרובין: אקטרתא. דבר
אתא מיטרא אמר להו ביתו כולי עלמא
סבורין השכנים שאופה
לצעוריה כו'. ר' חנינא בן
❖
ליה. דכל אימת דבעי מיטרא: זימנא
שמעלה עשן כקיטור הכבשן (ו):
בתנור
דוסא הוה אזיל באורחא
בתעניתייכו למחר אמר להו מי איכא דחזא
אתא מיטרא אמר רבון
משום
חילמא לימא אמר להו ר' אלעזר מהגרוניא
העולמים כל העולם בנחת
וחנינא בצער פסק מיטרא.
לדידי אקריון בחלמי שלם טב לרב טב מריבון טב דמטוביה מטיב לעמיה אמר שמע מינה עת רצון היא
גליון הש"ס
ד)
כי אתא לביתיה אמר כל
מבעי רחמי בעי רחמי ואתי מיטרא ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא דרבא משום דבעל
גמ' א"ל שני דוכתיך.
העולם בצער וחנינא בנחת
אתא מיטארא. אמר רב
כותית נגדיה רבא ומית אשתמע מילתא בי שבור מלכא בעא לצעורי לרבא אמרה ליה איפרא
❖
יוסף מאי אהני צלותא
הורמיז אימיה דשבור מלכא לברה לא ליהוי לך עסק דברים בהדי יהודאי דכל מאן דבעיין ממרייהו יהיב
דכהן גדול, דהוה מצלי
ביום הכיפורים יהי רצון
להו אמר לה מאי היא בעין רחמי ואתי מיטרא אמר לה ההוא משום דזימנא דמיטרא הוא אלא לבעו
מלפניך שאם תהיה השנה
לעזי רש"י
רחמי האידנא בתקופת תמוז וליתי מיטרא שלחה ליה לרבא כוין דעתך ובעי רחמי דליתי מיטרא
הזאת שחונה תהיה גשמים
שול"ץ. מרקחת ירקות.
ואל יכנס לפניך תפילת
בעי רחמי ולא אתי מיטרא אמר לפניו רבונו של עולם אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו
1
עוברי דרכים שמתפללים
טריי"ש. מאכל של חיטה
❖
פועל פעלת בימיהם בימי קדם ואנו בעינינו לא ראינו אתא מיטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדיגלת
לפסוק המטר, הנה ר'
כתושה.
ה)
חנינא מתפלל ופסק המטר.
אתא אבוה איתחזי ליה בחלמיה ואמר ליה מי איכא דמיטרח קמי שמיא כולי האי $ אמר ליה שני דוכתיך
ועוד היה מתפלל ואל
שני דוכתיה למחר אשכחיה דמרשם פורייה בסכיני רב פפא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא חלש ליביה שרף
יעידו עבד שלטון מדבית
רבינו גרשום
יהודה, ואל יהיו עמך בית
פינכא דדייסא ובעי רחמי ולא אתא מיטרא אמר ליה רב נחמן בר אושפזתי אי שריף מר פינכא אחריתי
ו)
ישראל צריכין זה לזה
האשה שכובשת ירק
לפרנסה. בכל יום בת קול
בקדרה. ונגע טומאה
דדייסא אתי מיטרא איכסיף וחלש דעתיה ואתא מיטרא ז) ר' חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא אתא
לקלח, אין מביאין טומאה
יוצאה כל העולם כולו ניזון
מיטרא אמר לפניו רבונו של עולם כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא כי מטא לביתיה אמר
בשביל חנינא בני וחנינא
לירק, כיון דנכבשו בטיל
בני דיו קב חרובין מערב
ליה בתורת יד. זיתים
לפניו רבונו של עולם כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא אמר רב יוסף מאי אהניא ליה
בטרפיהן. טרפא נמי הם
שבת לערב שבת.
צלותא דכהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא דתנן היה מתפלל תפלה קצרה בבית החיצון מאי
ח) א
ט)
ידות. אנא קיימנא. בההיא
שעתא. דפרונאי. מקום.
מצלי רבין בר אדא ורבא בר אדא דאמרי תרוייהו משמיה דרב יהודה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא
שחונה. חמימה.
השנה הזו גשומה ושחונה שחונה מעלייתא היא אדרבה גריעותא היא אלא ב אם שחונה תהא גשומה
וטלולה ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים רב אחא בריה דרבא מסיים משמיה דרב יהודה ג לא
יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ואל יהו עמך ישראל צריכין להתפרנס זה מזה ולא לעם אחר אמר רב
יהודה אמר רב י) בכל יום ויום
בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני
דיו בקב חרובים מע"ש לע"ש
הוה רגילא
דביתהו
למיחמא תנורא כל מעלי דשבתא ושדייא אקטרתא
משום