סדר תעניות אלו פרק שלישי
תענית
כו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שאני
בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות. ולהכי היו אומרים הלל
אלא
בנפש שבעה. מתוך שכתוב בו נותן לחם לכל בשר
לד א
א) ב)
ג)
נאה להאמר על השבע: דאבי גובר. שם אדם או מקום:
הגדול קודם שיאכלו וישתו ובפסוקי דזמרה נוהגין לומר
ד) ה)
דשכיח בהו. יין ושכרות ופשעי ולא יאמרו הלל:
שחרית ודווקא בפסוקי דזמרה קודם התפלה אבל בשעת תפלה אין
ו) ז)
אומרים אותו אלא
בנפש שבעה ובכרס מלאה:
א ב
ח)
הדרן עלך סדר תעניות אלו
ט) י)
הדרך עלך סדר תעניות אלו
כ)
בשלשה פרקים. במוסף.
אלא על נפש שבעה וכרס מלאה איני והא
א
ב ג
ל) מ)
בכל
יום שיש בו הלל אין בו
מפרש בגמרא ו):
ג ד
נ)
רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר
❖
ד ה
ס)
מעמד שחרית. פי' דהיינו
נעילת שערים. מפורש בברכות
וגזר תענית וירדו להם גשמים עד חצות
ה ו
חנוכה דבשאר יום טוב לא משכחת
ירושלמי בפרק תפלת השחר ז) אימתי
ו ז ח
ואמר הלל ואחר כך אכלו ושתו שאני
בני
לה בלא קרבן מוסף:
נעילה יש אומרים נעילת שערי מקדש
ט
תורה אור השלם
קרבן מוסף אין בו נעילה.
מחוזא דשכיחי בהו שכרות:
ז י
וי"א נעילת שערי שמים שנועלים
1. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
פירוש יום שקרבין בו
אותן לעת ערב בגמר תפלה. ונוהגין
הדרן עלך סדר תעניות אלו
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי
❖
מוסף אין בו נעילה לפי שטרודין הם
היו להתפלל תפלת נעילה בכל
לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי
בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין
תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי
במוסף ואין להם פנאי לומר נעילה:
תעניתם כדרך שמתפללין ביוהכ"פ:
א)
קרבן עצים אין בו מנחה.
בְּמוֹעֲדוֹ: במדבר כח ב
❖
אלו הן מעמדות. המתענין מתפללין
את כפיהן ארבע פעמים ביום
מוסף רש"י
משום דעד המנחה היו
בעריהם שיתקבל ברצון קרבן אחיהם
בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים
שייך לעמוד קודם.
טרודים בקרבן העצים אבל יש בו
כדלקמן ח): לפי שנאמר צו את בני
בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים אלו
אין גזעו מחליף.
הגהות הב"ח
נעילה דכל כך לא היו מאחרים
ישראל וגו'. שהתמיד בא מן השקלים
אף צדיק ח"ו אין
הן מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל
1
(א) מתני'
גזעו מחליף.
עד שעת
נעילה דאמר בן עזאי
של כל ישראל ואי אפשר שיהו כל
את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של
בו
ב
ב)
כך היה וכו':
ישראל עומדין על גבי קרבנם ומינו
בו
לכך
אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו
מעמדות להיות במקומם: נביאים
מנחה
בו
נאמר ארז.
(ב) שם
נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות
הראשונים. שמואל ודוד בגמרא
ט)
(רשב"ם ב"ב פ:) אף צדיק
זתא
מפרש: על כל משמר. ארבעה
על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים
של כהנים של לוים ושל
(ג) רש"י
ח"ו אין עושה פירות.
ועשרים משמרות של כהנים היו
לירושלים
ישראלים ג הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל
ושמואל ודוד תיקנום ועל כל משמר
שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית ( ואנשי המעמד
ג) ד
היה מעמד בירושלים שקבועין
(ד) ד"ה
לכך נאמר תמר.
היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום ב' ועד יום חמישי ולא היו מתענין
ועומדין בעיר ועומדין על קרבן
בשחרית
ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה
ביום
אחיהם ולבד אלו הדרים בירושלים
(ה) ד"ה
(ב"ב
ועונג ליגיעה ותענית וימותו) ד) ה ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני
היו מעמדות בכל עיר שישראל
בו
שם) מגביהו מן הקרקע
יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות
נחלקו לכ"ד מעמדות כנגד ארבעה
דאין
טפח.
(ו) ד"ה בו
וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי ותוצא הארץ
ועשרים משמרות כדתניא בברייתא
(ז) ד"ה
בסדן.
(שם)
של מ"ט מדות והיינו דתנן היה
ויכלו השמים פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית
וספקו
(שם)
ו
בבתולת השקמה.
מעמד בירושלים כהנים לוים
במוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע ערב שבת במנחה
כך שמו
(שם) מן
וישראלים: כהנים ולוים. של משמר
לא היו נכנסין מפני כבוד השבת ז כל יום שיש בו הלל אין מעמד
הפקק ולמעלה.
❖
היו עולים בירושלים כהנים
(ג)
בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא
(ברכות כח:)
לעבודה ולוים לשיר. ומכל המעמדות
לפי שאין גזעו מחליף.
אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן
ח
היו קבועין בירושלים לעמוד על
רבינו חננאל
עצים אין בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי ט זמן עצי כהנים
קרבן אחיהם: והשאר היו מתכנסין
(ב"ב
שם) ואמר אבינו מלכנו
והעם תשעה באחד בניסן בני ארח בן יהודה בעשרים בתמוז בני דוד
בשלשה פרקים בשנה
לעריהם. ומתפללין על קרבן
וגו'.
הכהנים נושאים את כפיהם
אחיהם שיתקבל ברצון ומתענין
בן יהודה בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב בן
❖
כו'.
ומוציאין ספר תורה ביום תעניתם:
רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה
(סדור רש"י סי' קפ)
וקורין במעשה בראשית. ובגמרא י)
ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה בשבטו ובני גונבי עלי ובני קוצעי
הדרן עלך סדר תעניות
רבינו גרשום
מפרש טעמא: ביום הראשון. של
אלו
קציעות בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול בני עדין בן
שבוע: קורין בראשית כו'. פרשה
בתעניות. (יומא
דשכיחא ביה שכרות. ולא
יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה באחד בטבת לא היה בו מעמד
פז:) ובמעמדות.
מצי מכווני לאחר אכילה.
ראשונה ופרשת יהי רקיע לפי שאין
הדרן עלך סדר תעניות
שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים י חמשה
דברים אירעו את אבותינו
בפרשת בראשית לבדה ט' פסוקים
בשלשה פרקים כו'.
בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז
כדי קריאת כהן לוי ישראל וכן כולן:
ה)
בתעניות ובמעמדות. ודאי
מעמדות הן בכל יום, אלא
נשתברו
בששי ותוצא הארץ עד ויכולו. לפי
לכך חשיב פרק בפני
שבפרשת תוצא הארץ אין בה אלא
עצמו, דלא כל ישראל הן
שמונה פסוקים לפיכך אומר ויכולו: פרשה גדולה. שבפרשיות הללו קורין אותה בשנים כגון פרשה ראשונה של בראשית יש בה חמשה
אלא של אותו משמר,
ובתעניות יש כל ישראל.
פסוקים היו קורין אותה בשנים כדאמרינן בגמרא כ) יהי רקיע באחד. וביום השני יהי רקיע באחד יקוו בשנים שיש בה ה' פסוקים. ביום
השלישי יקוו באחד שאין בה אלא ה' פסוקים ויהי מאורות בשנים שיש בה ו' פסוקים: וקורין אותה על פיהן. כל אחד בפני עצמו.
ובעי בגמרא מאי קאמר מעיקרא קתני פרשה קטנה כו' דמשמע דבספר תורה קורין והדר תנא על פיהם. פרשה בנעילה ליכא:
ל)
כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד (ד) שחרית. אותן שהיו בירושלים לא היו מתפללין על קרבן אחיהם שיש בו הלל לפי שאין
להן פנאי לעשות מעמדם שקורין את הלל ומפני ההלל היו דוחין את המעמד: קרבן מוסף. יום שיש בו קרבן מוסף בירושלים
אין (ה) מעמד בנעילה בירושלים. וכל שכן במנחה הסמוכה למוסף לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד
(שם) והוא אינו עומד
שהוא אחד אין לך מוסף בלא שתי בהמות ולא היה להם פנאי כלל שהכהנים של מעמד טרודים במוסף וישראל שבהן היו טרודים
על גביו.
לחטוב עצים ולשאוב מים ודוחה אפי' מעמד דנעילה: קרבן עצים. בגמרא מפרש כגון אחד מט' זמנים. ואותו יום שהיה בו קרבן
עצים אפילו לא היה בו מוסף היה נדחה מעמד של מנחה מפני קרבן עצים מפני שקרבן עצים קודם למנחה ודוחה מעמד הסמוך
(מגילה ג.) על כל משמר
לו [ולא] של נעילה: כך היה רבי יהושע דורש קרבן מוסף אין (ו) במנחה. וטעמא מפרש בגמרא מ): זמן עצי כהנים והעם.
ומשמר היה מעמד.
שמתנדבים עצים: תשעה. באלו הט' זמנים היו הכהנים והעם מתנדבים להביא עצים והיו מקריבים קרבן אותו היום ואפילו היו עצים
הרבה למערכה היו אלו מתנדבין ומקריבין באלו תשעה זמנים: בני ארח בן יהודה. שכשעלו בני הגולה הם התנדבו תחילה באחד
(ז) וספק להם עצים עד כ' בתמוז שהתנדבו בני דוד. ארח שמואל ומשבט יהודה היה: בני דוד. ממשפחת דוד המלך:
בניסן
סנאה בן בנימין זתוא בן יהודה בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות משפחה אחת הן ובגמ' מפרש אמאי מיקרו הכי: בני עדין באחד
נ)
(זבחים
בטבת שבו בני פרעוש שניה.
ובגמרא ס) מפרש אמאי קבעו להן אלו הזמנים: באחד בטבת. שהיה ר"ח [וחנוכה] לא היה בו מעמד כו':
יט.) זמן עצי כהנים
נשתברו
והעם.
(לעיל יב.)