כט:
בשלשה
פרקים פרק רביעי תענית
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
רב פפא הלכך האי בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי
ניזיל בהדיה. בערכאות שלהן: ז) ונתתי לכם אחרית ותקוה. איידי
כז א
א)
ב)
לישתמיט וכו'. פירוש משום דאמר לעיל מגלגלין חובה ליום
דאיירי רב יהודה לעיל נקיט ואזיל: דקלים. להתפרנס מהן שיש
כח ב
החייב: של תפוחים. י"מ תפוחים כריח אתרוגים:
ג)
מהן בבבל הרבה כדאמרינן בפ"ק עולא איקלע לבבל חזא
ד)
קצרי
דבי רב. פירוש כובסין הבגדים ולכך קרי להו קצרי על
מלא צנא דתמרי כו': כלי
פשתן. ללבוש: לא שנו. במתני' ח) שכל
ה) ו)
ז) ח)
השבוע אסור לכבס: אפילו לכבס
שם שמקצרין הבגדים
כט ג ד
ע"י רחיצת המים: מי שאין לו
ט)
ולהניח. כדי שילבוש לאחר זמן
אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה
א
י)
אלא חלוק אחד מותר לכבס במועד.
לאחר ט' באב אסור דנראה כמסיח
דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב
דעתו שעוסק בכיבוס בגדים: אמר
(ובטבול יום) ובפ' אלו מגלחין
דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא
ל ה
א)
כ)
רב ששת תדע. דאפי' לכבס ולהניח
דקאמר וליטעמיך הא דאמר
ל)
מזליה 1 לתת לכם אחרית ותקוה אמר רב
לא ו
אסור: קצרי. כך שמם ט) בלשון
רבי אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו
מ)
יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה
נ)
ישמעאל והם כובסין. שמעתי אומרים
אלא חלוק אחד וכו' דפריך יאמרו כל
דרב אלו דקלים וכלי פשתן 2 ויאמר ראה ריח
על שם שמקצרין בגדי צמר כשדורסין
החלוקים אסורים לכבס בחול המועד
❖
לב ז
ס)
בני כריח שדה אשר ברכו ה' אמר רב יהודה
אותן ברגליהן במים שקורין פורלוי"ר
וחלוק זה מותר ומתרץ זה אזורו
❖
בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב
והיינו דמתרגמינן עין רוגל
מוכיח עליו שאין לו אלא חלוק אחד
תורה אור השלם
עינא דקצרא: אילימא לכבס
וא"כ דוקא להם אבל לנו ודאי אסור
כריח שדה של תפוחים: שבת שחל תשעה
1. כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת
וללבוש. מיד בחמישי מאי כבוד
אפי' אין לנו אלא חלוק אחד שאין
לעזי רש"י
באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס: אמר
הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי
שבת איכא: אלא. לאו לכבס
אנו אוגדין אזור על חלוקות שלנו
רב נחמן לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל
פורלוי"ר [פולי"ר].
חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְיָ
ולהניח עד השבת: לעולם לכבס
ולא הוי אזורו מוכיח עליו וכן צריך
לדרוך (לשם כיבוס).
מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא
לכבס ולהניח מותר ורב ששת אמר אפילו
❖
וללבוש. מיד בחמישי : ובמי שאין
ליזהר שלא לכבס המצנפת בחול
לישקיי"ר. לגהץ.
(ב)
לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית
לכבס ולהניח אסור אמר רב ששת תדע
וְתִקְוָה: ירמיהו כט יא
לו אלא חלוק אחד. דאין לו להחליף.
המועד אע"ג שאין לנו אלא אחת
2. וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח
דבטלי קצרי דבי רב מתיב רב המנונא
אבל מ"מ יש לנשים לכבס בגדי
ומאי מפני כבוד השבת דאי לא
אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ
מוסף רש"י
בחמישי מותרים מפני כבוד השבת למאי
התינוקות כדי לשכוב דהוי כמי שאין
מכבס השתא בחמישי תו לא מצי
וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי
ב)
בחמישי מותרים.
כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ
לכבס ליה: (ג) חולו של מועד. שאין
לו אלא חלוק אחד שיש רגילות להחליף
אילימא לכבס וללבוש מאי כבוד שבת איכא
בראשית כז כז
יְיָ:
בגדיהם וכל שעה צריך לו כל
לו אלא חלוק אחד דלא סגיא דלא
3. וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ
אלא להניח ובחמישי הוא דשרי אבל השבת
בגדיו ועל זה נהגו העולם לכבסם
מכבס מפני הכנימה ואפי' כיבס
חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל
❖
כולה אסור לעולם לכבס וללבוש וכשאין לו
הושע ב יג
מוֹעֲדָהּ:
בחול המועד:
לפני המועד מותר לכבסה במועד:
אלא חלוק אחד ג) דאמר רב אסי א"ר יוחנן ב מי
בשני
וגיהוץ שלנו. אינו יפה אלא ככיבוס
ובחמישי קורין שלש ומפטיר
(לעיל
שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו
כו:) וכן ערב תשעה
אחד. מכאן מוכיח רבינו תם
שלהן ואסור לגהץ לפני תשעה באב
הגהות הב"ח
באב שחל להיות
בחולו של מועד איתמר נמי אמר רבי בנימין אמר
דמפטיר עולה למנין שבעה מדקאמר
אפילו להניח לאחר תשעה באב.
(א) גמ' ובחמישי
בשבת.
ר' אלעזר לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל
אבל כיבוס שלנו מותר: כלי פשתן
קורין שלש ומפטיר אחד שמפטיר אחד
מאי
מותרין
אין בהן. ליאסר משום גיהוץ אלא
להניח מותר מיתיבי אסור לכבס לפני תשעה
מן הג' דקא מיבעיא ליה במגילה
ג
כל
בכלי מילת. לישקיי"ר בלע"ז: לא
מפטיר עולה למנין
באב אפילו להניח לאחר תשעה באב וגיהוץ
(ב) רש"י
(ערובין מא.)
כסעודת
שלמה
שנו. שאסור ללובשו בשבוע שחל
שבעה או לא משמע מהכא דעולה:
שלנו ככיבוס שלהן וכלי פשתן אין בהם
(ג) ד"ה בחולו
בשעתו.
תשעה באב להיות בתוכה אלא
ותרוייהו
משום גיהוץ תיובתא ד שלח רב יצחק בר גיורי
דכיון
❖
בימים שלפני תשעה באב שאם חל
לא סגי
(שם)
משמיה דרבי יוחנן אע"פ שאמרו כלי פשתן אין בהן משום גיהוץ אבל אסור
ליה
ביום רביעי אסור ללובשו ראשון
(ד) ד"ה
ללובשן בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אמר רב לא שנו אלא
ושני ושלישי: אבל לאחריו. חמישי
❖
אחד
רבינו חננאל
לפניו ה אבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור מיתיבי
וששי [א] א] ושביעי מותר: חל להיות
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותרין
לתת (להם) [לכם] אחרית
באחד בשבת מותר לכבס כל השבת
ותקוה. אמרינן משמיה
הגהות הגר"א
כולה. דהיינו לאחריו: חל להיות
מפני כבוד השבת כיצד חל להיות באחד בשבת מותר לכבס כל השבת
דרב, אלו דקלין וכלי
בשני או בשלישי ברביעי ובחמישי
[א] רש"י
פשתן. ראה ריח בני כריח
כולה בשני בשלישי ברביעי ובחמישי לפניו אסור לאחריו מותר חל להיות
שדה. כריח שדה של
כו': לייט עלה אביי ואיתימא רב
❖
בערב שבת מותר לכבס בחמישי מפני כבוד השבת ואם לא כבס בחמישי
תפוחין. בגדים מגוהצין
אחא בר יעקב אהא. המכבס
אסור ללובשן בשבת שחל
בשבת מותר לכבס בערב שבת מן המנחה ולמעלה ד) לייט עלה אביי
בתשעה באב אפילו מן המנחה
ט' באב להיות בתוכה, עד
ואיתימא רב אחא בר יעקב אהא חל להיות בשני ובחמישי קורין שלשה
ה)
יום תענית, ואפילו הן
הגהות מהר"ב
ולמעלה. ואדקאי בברייתא מפסיק
בגדים של פשתן. פי'
ומפטיר אחד בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד רבי יוסי אומר
לה למילתא וקאמר לייט עלה אביי רנשבורג
[גיהוץ] בלשון ישמעאל
לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד תיובתא דשמואל אמר לך שמואל תנאי היא
א] רש"י
כו': חל להיות בשני כו'. סיפא
ו
דלק, והוא עברי חומרתא.
שבת שחל להיות ט' באב
דההיא ברייתא גופה היא: ומפטיר (ד).
דתניא תשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות
ו) ז
❖
בתוכה אסור לספר ולכבס
מאותן שלשה אחרון מפטיר
בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה
ובחמישי מותר מפני כבוד
מתוך שאין מוסיפין בחול יותר מג'
השבת. אוקימנא בזמן
בשעתו ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר רבי
שחל ט' באב בערב שבת,
רבינו גרשום
אנשים ולא בר"ח על ד' שאין לנו
יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה
בה' שמקודם יום ט' באב
להוסיף אלא בשבת ובי"ט כדמפרש
דבטלי קצרי. לכבס
התירו לו לכבס וללבוש
שבת בלבד ותניא אידך ונוהג אבל מראש חדש ועד התענית דברי ר'
כשאין לו אלא חלוק אחד,
וללבוש מאי כבוד שבת
במגילה ולפיכך קורין ג'
מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור
איכא. במאי דלבוש
[ד]מותר לכבסו אפילו
דזמן ספר תורה הוא ובלאו הכי
בחמישי. אלא לאו להניח.
בחולו של מועד.
אלא אותה שבת בלבד אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו דכתיב
הוו קרו שלשה שהוא מתקנת עזרא
וללבוש בשבת, דהיינו
כיבוס חלוקת רב נחמן
ורב ששת היא, וקיימא לן
כבוד שבת. טעמא
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה מאן דאמר מר"ח ועד התענית
לקרות בשני ובחמישי כהן ולוי
3
דבחמישי לפי שהוא קרוב
בהא כרב ששת דאמ'
וישראל: קורא אחד ומפטיר
מחגה
לשבת, אבל שאר יומי
אפילו לכבס ולהניח אחר
אחד. אחד קורא והוא עצמו המפטיר. קתני מיהת לאחריו מותר תיובתא דשמואל:
וכן ערב תשעה באב שחל להיות
ט' באב אסור, תדע דקא
אפילו להניח, וקשיא (לרב
בטלי קצרי דבי רב.
הונא) [לרב נחמן]. לעולם
בשבת. י) אינו מפסיק סעודתו ואינו ממעט בתבשילין אלא אוכל כל צרכו ומעלה על שולחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתו
ומותבינן מהא [דתניא]
לכבס וללבוש. בחמישי,
דפלוגתא היא במסכת גיטין בפרק [מי שאחזו] דאיכא למאן דאמר מלך והדיוט ומלך ואיכא למ"ד מלך והדיוט כלומר
אסור לכבס לפני ט' באב
ודאמרת מאי כבוד שבת
כשנטרד שוב לא חזר למלכותו לפיכך הוצרך לומר בשעתו בעת מולכו ותקפו שהיה אוכל הוא ושריו ס' כור סולת כו' : ועד
כ)
ל)
ואפילו להניח לאחר ט'
איכא, דלית ליה אלא אותו
באב, וגיהוץ של בני בבל
חלוק ולא מצי להמתין עד
התענית. אלמא דסבירא ליה לרבי מאיר לפניו אסור לאחריו מותר
ורבי יהודה ורבן מ) גמליאל סבירא להו דאפילו לאחריו נמי אסור:
ככיבוס של בני ארץ
שבת, והיינו כבוד שבת
מחגה דמכבס ליה, ולהכי שאר
ישראל, וכלי פשתן אין
בהן משום גיהוץ, תיובתא
יומי אסור, אבל להניח לא
דרב נחמן. נמצא מיקל בכיבוס בבל. ואסיקנא, אף על פי שא' כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ, אבל אסור ללובשן בשבת
הוי אסור, וגיהוץ שלנו אסור. לייט עלה אביי. במאן דכביס בע"ש בט' באב מן המנחה ולמעלה. קורין ג'. הואיל וכל חמישי
שחל ט' באב להיות בתוכה. [שבת שחל ט"ב להיות בתוכה] אסורין לכבס ולספר ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, כיצד,
ושני קורין ג'. מפטיר. אסוף אסיפם. תיובתא דשמואל. הא דקתני מותר לכבס כל השבוע, ושמואל אמר לאחריו נמי אסור.
חל להיות באחד בשבת מותרין לכבס כל השבת כולה, חל להיות ט' באב בשני או בשלישי או ברביעי או [בחמישי] לפניו
אסור לאחריו מותר, חל ט' באב להיות בערב שבת מותרין לכבס בחמישי. פי', מי שאין לו אלא חלוק אחד. ואם לא כיבס בה' יכבס בערב שבת בט' באב עצמו מן המנחה ולמעלה. לייט אביי מי שהצריך ודחק עצמו לכך. ובקריאת הספר, קיימא לן
כר' [יוסי] דאמר לעולם קורין ג' בט' באב ומפטיר אחד.